צמיחה עולמית מתייחסת לקצב הגידול בתוצר הכולל של הכלכלה הגלובלית, והיא נמדדת בדרך כלל באמצעות שיעור השינוי בתוצר המקומי הגולמי של מדינות העולם יחד. נתון זה נחשב לאחד המדדים המרכזיים לבחינת בריאות הכלכלה הבינלאומית, ומוסדות כמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק
העולמי מפרסמים לגביו תחזיות עדכניות.
קצב הצמיחה מושפע ממגוון גורמים, ובהם רמת הריבית, מחירי האנרגיה, היקף הסחר הבינלאומי, ההשקעות והצריכה הפרטית. תקופות של צמיחה מהירה מלוות בדרך כלל בעלייה בביקוש לסחורות ובאופטימיות בשוק
ההון, ואילו האטה מעוררת חשש ממיתון ומהתכווצות בפעילות הכלכלית.
עבור משקיעים, מעקב אחר תחזיות הצמיחה בכלכלה העולמית מסייע להעריך את הסביבה שבה פועלות החברות ואת פוטנציאל הרווח שלהן. שווקים
מתעוררים נוטים לצמוח מהר יותר משווקים מפותחים, אך גם בתנודתיות גבוהה יותר. גם כלכלת ישראל, כמשק פתוח ומוטה ייצוא, מושפעת מאוד מקצב הצמיחה הגלובלי, שכן חלק ניכר מהכנסות החברות המקומיות מגיע משווקים בחו"ל
ותלוי בביקוש העולמי.
בארגון צופים כי התמ"ג במדינות המפותחות בשנה הקרובה יעמוד בממוצע על 1.3% בלבד בשנה הקרובה, מחצית מהצמיחה של 2022; המדינות המתפתחות צפויות להציג צמיחה של 3.9% ב-2023; מה המצב בישראל?
עם זאת, בבנק מזהירים מהעלייה באינפלציה וגם מגידול באי-השוויון. אבל צריך לזכור: העשירים קונים בנפילות והציבור הרחב בורח מהבורסה בזמן הזה. ברור שהעשירים ירוויחו בריבאונד - הציבור צריך ללמוד מהעשירים במקום לקלל אותם
הבנק העולמי צופה שהכלכלה בעולם תתחיל להתאושש ב-2021, חוזה צמיחה של 4%, אך מעריך שהנתונים לא יחזרו לרמה שלפני המגפה. וכמה צפויה לצמוח הכלכלה במזרח התיכון?
