הבנק העולמי בעוד תחזית מפחידה - אבל האם באמת צריך לחשוש כל כך מהתחזיות שלו?
בבנק חותכים (שוב) את תחזית הצמיחה של העולם ל-2022 מ-4.1% ל-2.9% בלבד, אבל כדאי לשים לב שהבנק מפספס די הרבה בתחזיות שלו. הכותרות בעולם זועקות בחצי השנה האחרונה 'ירידות' - אבל לפחות על פי ההיסטוריה, סביר שבעוד עשור בקושי נזכור אותן
הבנק העולמי מזהיר ש"יהיה קשה להימנע ממיתון" וכי ה"סיכון לסטגפלציה עולה" (הסיכון של אינפלציה גבוהה לצד צמיחה נמוכה). "המלחמה באוקראינה, הסגרים בסין, השיבושים בשרשרת האספקה והסיכון לסטגפלציה פוגעים בצמיחה. עבור מדינות רבות, יהיה קשה להימנע ממיתון", אומר נשיא הבנק העולמי דיוויד מלפאס, כאשר בבנק מדברים על האינפלציה הגבוהה במחירי המזון, לצד הריביות בעולם שהולכות ועולות כדי להתמודד איתה. הם גם חוששים מפני "תקופה ממושכת של סטגפלציה המזכירה את שנות ה-70" - אז מחירי הנפט בעולם זינקו בעקבות מלחמת יום כיפור וחרם הנפט של קרטל מדינות הנפט פגע קשות בעולם המערבי.
בתחזית המעודכנת, הבנק העולמי קיצץ את תחזית הצמיחה מ-4.1% לפני חודשיים ל-2.9% בלבד, כאשר בבנק מסבירים את הירידה החדה בפלישה הרוסית לאוקראינה, שאותה הוא לא לקח בחשבון בתחזית הקודמת שלו בחודש ינואר. מעבר לכך, בבנק צופים כי גם השנתיים הבאות לא יהיו טובות יותר, כאשר ב-2023 צופה הבנק צמיחה של כ-3%. הבנק גם לא אופטימי לגבי כל העשור הקרוב וצופה צמיחה נמוכה והשקעות מעטות. בבנק צופים שהשנה צפויה להיות "ההאטה החדה ביותר ב-80 השנים האחרונות" - לאחר תקופת התאוששות קצרה ממגיפת הקורונה.
ביחס לארצות הברית, צופה הבנק כי הצמיחה ב-2022 תעמוד על 2.6% לעומת 3.8% בתחזית שנתן בחודש ינואר.
בבנק גם קוראים למדינות "לרכך את המכה" על האזרחים בעקבות האינפלציה ולסייע להם על ידי הקלה בפריסת חובות. הבנק גם מזהיר ממשלות מהטלת פיקוח על מחירים, מתן סובסידיות או הגמלת יצוא בעקבות האינפלציה הגבוהה - פעולות שרק יחריפו את המשבר. לסיכום מזהירים בבנק כי אם לא יהיה שיפור במצב הגיאו-פוליטי "הצמיחה הגלובלית עלולה להיות חלשה באופן עוד יותר משמעותי".
התחזית מפחידה אבל האם צריך לחשוש מאוד? לא בטוח. היסטורית, התחזיות של הבנק העולמי לא ממש מדייקות
אז נכון, בבנק העולמי פסימיים, כמו רוב הכותרות בתקשורת העולמית בחצי השנה האחרונה. כולם מדברים על הסכנות הגדולות ועל כך שהעולם שוב נכנס למיתון קשה. אבל האם צריך לחשוש מאוד מהתחזיות הללו? לא בטוח.
- הבנק העולמי: הצמיחה העולמית בדרך לשפל של 60 שנה
- בסנט תוקף את קרן המטבע: "שכחתם את התפקיד שלכם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה הבסיסית היא שהבנק העולמי, לא נעים לומר, מפספס בגדול בתחזיות שלו. למשל, במשברים הקודמים, כמו למשל משבר הסאב פריים, הבנק העולמי צפה שהכלכלה העולמית תתכווץ בשנת 2009 ב-5%, אבל בפועל היא ירדה רק ב-1.3% ובפער של 3.3% נקודות אחוז לעומת השנה שלפניה, כך על פי נתוני הבנק העולמי עצמו. הלאה, בזמן היציאה מהמשבר - בשנת 2010 צפה הבנק צמיחה של 2.9-3.3% ובפועל הכלכלה העולמית צמחה ב-4.5%, כלומר הרבה יותר מהר מהתחזית.
אם נלך עוד אחורה, נראה שהבנק העולמי צפה מיתון בשנת 1999, אבל בפועל הכלכלה העולמית צמחה באותה שנה ב-3.5%, עליה לעומת צמיחה של 2.8% שנה קודם לכן.
ומה קרה במשבר הקורונה?
גם בקורונה התחזיות של הבנק העולמי לא דייקו. הבנק העולמי צפה "מיתון עולמי רציני" אבל כזכור, לקח לבורסות בקושי חודש וחצי כדי לצאת ממנו ולחזור לזנק. בפועל, הכלכלה אכן נפגעה קשות בעקבות הסגרים (התכווצות של 3.3% בכלכלה), אבל אי אפשר לומר שהמיתון נמשך זמן רב - העולם נפתח מחדש וחזר מהר מאוד לצמוח עד כדי צמיחה של 5.7% בשנת 2021, גם כאן אגב הרבה מעל הצפי של הבנק, שם צפו צמיחה של 4%, או אפילו רק 1.6% במקרה שמבצע החיסונים בעולם יתעכב, ואחר כך העלו אותה ל-5.6%.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
שלא תבינו לא נכון, הבעיות אמיתיות, יש עיכובים בשרשראות האספקה, האינפלציה גבוהה ונמצאת הרבה מעל טווח היעד של הבנקים המרכזיים בעולם, המלחמה באוקראינה משפיעה (מלחמות משפיעות הרבה פחות ממה שחושבים), מחירי הנפט והסחורות מזנקים, הלחץ בשוק העבודה קיים, הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית בעולם כדי להילחם באינפלציה - ומייקרים את הכסף, כלומר מאטים את הכלכלה ועוד ועוד. השווקים כידוע מגיבים ומתחילת השנה יורדים ב-20%. אבל עדיין... אם נסתכל בראייה היסטורית - לא בטוח שלהמר כיום על סוף העולם זו תחזית חכמה במיוחד. בינתיים התחזית הזו נכשלת ומתבדה כבר הרבה מאוד שנים (ואתם יודעים, אם העולם לא ישרוד, לא ממש משנה איפה הכסף שלכם יהיה באותו זמן). כלומר - האופטימיות כנראה משתלמת בטווח הארוך (בהנחה שאתם מסוגלים להתמודד עם הירידות שבדרך).
בטווח הארוך השווקים בדרך כלל עולים. הצלחתם לראות על הגרפים את המשבר של 1974? אנחנו לא. המשברים הגדולים של הדוט.קום ב-2000 והסאב פריים ב-2008 נראים כיום כבר כמו אפיזודה חולפת
מעבר לכך, כדאי לזכור שירידות בשווקים זו תופעה שהיא חלק מהשיטה. השוק לא יכול לעלות כל הזמן בקו ישר - כי בצורה כזו הסיכון נעלם ובהגדרה אי אפשר לקבל תשואה גבוה עם סיכון אפסי. המשקיע האגדי וורן באפט ידוע באמירה שהוא פחדן כשכולם חמדנים והוא חמדן כשכולם פוחדים. בנוסף הוא אומר ששוק ההון זה כלי להעברת כסף מאנשים חסרי סבלנות לאנשים עם סבלנות. כדאי להיזכר באמירות הללו כאשר מסתכלים על השווקים לטווח ארוך ושמים לב שבראייה היסטורית די קשה לראות את כל הירידות שהיו בדרך - נכוון אמנם שכל כמה שנים ספורות השוק יורד ב-20%, לפעמים זה מתפתח למשבר כמו הקורונה עם ירידות של 30% ולעיתים נדירות יותר השוק מתרסק גם ב-50%, כמו במשבר הסאב פריים והדוט.קום (הנאסד"ק נפל בדוט.קום אפילו ב-80%) - אבל בראייה היסטורית וכאשר מתרחקים מעט מהגרפים רואים את התמונה הגדולה: השוק בדרך כלל עולה בטווח הארוך. אז האם הפאניקה במקומה? אם תשאלו את באפט הוא יגיד לכם פשוט להתעלם מרעשי הרקע הללו.
- 7.לרון 13/06/2022 09:10הגב לתגובה זולכן הערכות הן רק "הערכות" ואף פעם לא מדייקות
- 6.סוחר נוסטרו 12/06/2022 15:39הגב לתגובה זועד עכשיו מחכים שהכסף שלהם יחזור. וכמה סיבובים מעניינים היו בדרך פשיווו
- 5.תסתכלו על גרף מדד פחד VIX ותבינו הכל !!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)אאא 08/06/2022 01:10הגב לתגובה זו
- 4... 07/06/2022 23:03הגב לתגובה זואתר הזה בזיון , את אתם מנסים להלחיץ כשהמדדים ירוקים ואין לכם השפעה על ארצות הברית .??? מעתיקים כתבות ומשנים כותרות בכוונה
- בכלל לא מנסים...אבל מצליחים גם בלי לנסות כי אתה גולם. (ל"ת)לסתם כתבה 08/06/2022 07:51הגב לתגובה זו
- אבי אורן 07/06/2022 23:59הגב לתגובה זואנשים לא קוראים את הכתבה וישר מגיבים. אתה לא נורמלי אתה יודע? תקרא קודם, תראה שהכתבה הזו מנסה להרגיע את המשקיעים. לא להלחיץ
- 3.נ.ש. 07/06/2022 21:08הגב לתגובה זוציטוט: סביר שבעוד עשור בקושי נזכור אותן" אנחנו נמצאים במצב של תחילת שוק יורד כבר חצי שנה. להגיד שבעוד עשור לא יזכרו את זה זו אמירה מאד מאד לא אחראית שמתעלמת מעובדות בשטח. המצב כיום לא דומה לשווקים שהיו בעשור האחרון בכלל. אף אחד לא יודע עד כמה זה גרוע מה שהשווקים הולכים להתמודד בשנה או בשנים הקרובות. ולכן הזלזול הזה כאילו מדובר בעוד איזה תיקון לא חכם בלשון המעטה
- לרון 13/06/2022 09:13הגב לתגובה זו"סידרו את עצמם" כי בנק מרכזי לא התערב,היום השוקים קיבלו כלים מ 2008 והמצב ישתפר ,אך ל א ט
- 2.לא להיות בדורו תמיד מפסידים (ל"ת)מכאל 07/06/2022 20:06הגב לתגובה זו
- 1.הכל בולשיט נסדק יהיה ירוק סנופי גם (ל"ת)יעקב 07/06/2022 19:54הגב לתגובה זו

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
