הבנק העולמי בעוד תחזית מפחידה - אבל האם באמת צריך לחשוש כל כך מהתחזיות שלו?
בבנק חותכים (שוב) את תחזית הצמיחה של העולם ל-2022 מ-4.1% ל-2.9% בלבד, אבל כדאי לשים לב שהבנק מפספס די הרבה בתחזיות שלו. הכותרות בעולם זועקות בחצי השנה האחרונה 'ירידות' - אבל לפחות על פי ההיסטוריה, סביר שבעוד עשור בקושי נזכור אותן
הבנק העולמי מזהיר ש"יהיה קשה להימנע ממיתון" וכי ה"סיכון לסטגפלציה עולה" (הסיכון של אינפלציה גבוהה לצד צמיחה נמוכה). "המלחמה באוקראינה, הסגרים בסין, השיבושים בשרשרת האספקה והסיכון לסטגפלציה פוגעים בצמיחה. עבור מדינות רבות, יהיה קשה להימנע ממיתון", אומר נשיא הבנק העולמי דיוויד מלפאס, כאשר בבנק מדברים על האינפלציה הגבוהה במחירי המזון, לצד הריביות בעולם שהולכות ועולות כדי להתמודד איתה. הם גם חוששים מפני "תקופה ממושכת של סטגפלציה המזכירה את שנות ה-70" - אז מחירי הנפט בעולם זינקו בעקבות מלחמת יום כיפור וחרם הנפט של קרטל מדינות הנפט פגע קשות בעולם המערבי.
בתחזית המעודכנת, הבנק העולמי קיצץ את תחזית הצמיחה מ-4.1% לפני חודשיים ל-2.9% בלבד, כאשר בבנק מסבירים את הירידה החדה בפלישה הרוסית לאוקראינה, שאותה הוא לא לקח בחשבון בתחזית הקודמת שלו בחודש ינואר. מעבר לכך, בבנק צופים כי גם השנתיים הבאות לא יהיו טובות יותר, כאשר ב-2023 צופה הבנק צמיחה של כ-3%. הבנק גם לא אופטימי לגבי כל העשור הקרוב וצופה צמיחה נמוכה והשקעות מעטות. בבנק צופים שהשנה צפויה להיות "ההאטה החדה ביותר ב-80 השנים האחרונות" - לאחר תקופת התאוששות קצרה ממגיפת הקורונה.
ביחס לארצות הברית, צופה הבנק כי הצמיחה ב-2022 תעמוד על 2.6% לעומת 3.8% בתחזית שנתן בחודש ינואר.
בבנק גם קוראים למדינות "לרכך את המכה" על האזרחים בעקבות האינפלציה ולסייע להם על ידי הקלה בפריסת חובות. הבנק גם מזהיר ממשלות מהטלת פיקוח על מחירים, מתן סובסידיות או הגמלת יצוא בעקבות האינפלציה הגבוהה - פעולות שרק יחריפו את המשבר. לסיכום מזהירים בבנק כי אם לא יהיה שיפור במצב הגיאו-פוליטי "הצמיחה הגלובלית עלולה להיות חלשה באופן עוד יותר משמעותי".
התחזית מפחידה אבל האם צריך לחשוש מאוד? לא בטוח. היסטורית, התחזיות של הבנק העולמי לא ממש מדייקות
אז נכון, בבנק העולמי פסימיים, כמו רוב הכותרות בתקשורת העולמית בחצי השנה האחרונה. כולם מדברים על הסכנות הגדולות ועל כך שהעולם שוב נכנס למיתון קשה. אבל האם צריך לחשוש מאוד מהתחזיות הללו? לא בטוח.
- הבנק העולמי: הצמיחה העולמית בדרך לשפל של 60 שנה
- בסנט תוקף את קרן המטבע: "שכחתם את התפקיד שלכם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה הבסיסית היא שהבנק העולמי, לא נעים לומר, מפספס בגדול בתחזיות שלו. למשל, במשברים הקודמים, כמו למשל משבר הסאב פריים, הבנק העולמי צפה שהכלכלה העולמית תתכווץ בשנת 2009 ב-5%, אבל בפועל היא ירדה רק ב-1.3% ובפער של 3.3% נקודות אחוז לעומת השנה שלפניה, כך על פי נתוני הבנק העולמי עצמו. הלאה, בזמן היציאה מהמשבר - בשנת 2010 צפה הבנק צמיחה של 2.9-3.3% ובפועל הכלכלה העולמית צמחה ב-4.5%, כלומר הרבה יותר מהר מהתחזית.
אם נלך עוד אחורה, נראה שהבנק העולמי צפה מיתון בשנת 1999, אבל בפועל הכלכלה העולמית צמחה באותה שנה ב-3.5%, עליה לעומת צמיחה של 2.8% שנה קודם לכן.
ומה קרה במשבר הקורונה?
גם בקורונה התחזיות של הבנק העולמי לא דייקו. הבנק העולמי צפה "מיתון עולמי רציני" אבל כזכור, לקח לבורסות בקושי חודש וחצי כדי לצאת ממנו ולחזור לזנק. בפועל, הכלכלה אכן נפגעה קשות בעקבות הסגרים (התכווצות של 3.3% בכלכלה), אבל אי אפשר לומר שהמיתון נמשך זמן רב - העולם נפתח מחדש וחזר מהר מאוד לצמוח עד כדי צמיחה של 5.7% בשנת 2021, גם כאן אגב הרבה מעל הצפי של הבנק, שם צפו צמיחה של 4%, או אפילו רק 1.6% במקרה שמבצע החיסונים בעולם יתעכב, ואחר כך העלו אותה ל-5.6%.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
שלא תבינו לא נכון, הבעיות אמיתיות, יש עיכובים בשרשראות האספקה, האינפלציה גבוהה ונמצאת הרבה מעל טווח היעד של הבנקים המרכזיים בעולם, המלחמה באוקראינה משפיעה (מלחמות משפיעות הרבה פחות ממה שחושבים), מחירי הנפט והסחורות מזנקים, הלחץ בשוק העבודה קיים, הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית בעולם כדי להילחם באינפלציה - ומייקרים את הכסף, כלומר מאטים את הכלכלה ועוד ועוד. השווקים כידוע מגיבים ומתחילת השנה יורדים ב-20%. אבל עדיין... אם נסתכל בראייה היסטורית - לא בטוח שלהמר כיום על סוף העולם זו תחזית חכמה במיוחד. בינתיים התחזית הזו נכשלת ומתבדה כבר הרבה מאוד שנים (ואתם יודעים, אם העולם לא ישרוד, לא ממש משנה איפה הכסף שלכם יהיה באותו זמן). כלומר - האופטימיות כנראה משתלמת בטווח הארוך (בהנחה שאתם מסוגלים להתמודד עם הירידות שבדרך).
בטווח הארוך השווקים בדרך כלל עולים. הצלחתם לראות על הגרפים את המשבר של 1974? אנחנו לא. המשברים הגדולים של הדוט.קום ב-2000 והסאב פריים ב-2008 נראים כיום כבר כמו אפיזודה חולפת
מעבר לכך, כדאי לזכור שירידות בשווקים זו תופעה שהיא חלק מהשיטה. השוק לא יכול לעלות כל הזמן בקו ישר - כי בצורה כזו הסיכון נעלם ובהגדרה אי אפשר לקבל תשואה גבוה עם סיכון אפסי. המשקיע האגדי וורן באפט ידוע באמירה שהוא פחדן כשכולם חמדנים והוא חמדן כשכולם פוחדים. בנוסף הוא אומר ששוק ההון זה כלי להעברת כסף מאנשים חסרי סבלנות לאנשים עם סבלנות. כדאי להיזכר באמירות הללו כאשר מסתכלים על השווקים לטווח ארוך ושמים לב שבראייה היסטורית די קשה לראות את כל הירידות שהיו בדרך - נכוון אמנם שכל כמה שנים ספורות השוק יורד ב-20%, לפעמים זה מתפתח למשבר כמו הקורונה עם ירידות של 30% ולעיתים נדירות יותר השוק מתרסק גם ב-50%, כמו במשבר הסאב פריים והדוט.קום (הנאסד"ק נפל בדוט.קום אפילו ב-80%) - אבל בראייה היסטורית וכאשר מתרחקים מעט מהגרפים רואים את התמונה הגדולה: השוק בדרך כלל עולה בטווח הארוך. אז האם הפאניקה במקומה? אם תשאלו את באפט הוא יגיד לכם פשוט להתעלם מרעשי הרקע הללו.
- 7.לרון 13/06/2022 09:10הגב לתגובה זולכן הערכות הן רק "הערכות" ואף פעם לא מדייקות
- 6.סוחר נוסטרו 12/06/2022 15:39הגב לתגובה זועד עכשיו מחכים שהכסף שלהם יחזור. וכמה סיבובים מעניינים היו בדרך פשיווו
- 5.תסתכלו על גרף מדד פחד VIX ותבינו הכל !!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)אאא 08/06/2022 01:10הגב לתגובה זו
- 4... 07/06/2022 23:03הגב לתגובה זואתר הזה בזיון , את אתם מנסים להלחיץ כשהמדדים ירוקים ואין לכם השפעה על ארצות הברית .??? מעתיקים כתבות ומשנים כותרות בכוונה
- בכלל לא מנסים...אבל מצליחים גם בלי לנסות כי אתה גולם. (ל"ת)לסתם כתבה 08/06/2022 07:51הגב לתגובה זו
- אבי אורן 07/06/2022 23:59הגב לתגובה זואנשים לא קוראים את הכתבה וישר מגיבים. אתה לא נורמלי אתה יודע? תקרא קודם, תראה שהכתבה הזו מנסה להרגיע את המשקיעים. לא להלחיץ
- 3.נ.ש. 07/06/2022 21:08הגב לתגובה זוציטוט: סביר שבעוד עשור בקושי נזכור אותן" אנחנו נמצאים במצב של תחילת שוק יורד כבר חצי שנה. להגיד שבעוד עשור לא יזכרו את זה זו אמירה מאד מאד לא אחראית שמתעלמת מעובדות בשטח. המצב כיום לא דומה לשווקים שהיו בעשור האחרון בכלל. אף אחד לא יודע עד כמה זה גרוע מה שהשווקים הולכים להתמודד בשנה או בשנים הקרובות. ולכן הזלזול הזה כאילו מדובר בעוד איזה תיקון לא חכם בלשון המעטה
- לרון 13/06/2022 09:13הגב לתגובה זו"סידרו את עצמם" כי בנק מרכזי לא התערב,היום השוקים קיבלו כלים מ 2008 והמצב ישתפר ,אך ל א ט
- 2.לא להיות בדורו תמיד מפסידים (ל"ת)מכאל 07/06/2022 20:06הגב לתגובה זו
- 1.הכל בולשיט נסדק יהיה ירוק סנופי גם (ל"ת)יעקב 07/06/2022 19:54הגב לתגובה זו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.