הבנק העולמיהבנק העולמי

הבנק העולמי: הצמיחה העולמית בדרך לשפל של 60 שנה

מלחמת הסחר והחוב מצמצמים את הצמיחה העתידית

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה הבנק העולמי

הבנק העולמי פרסם תחזית פסימית במיוחד לצמיחה הגלובלית בעשור הנוכחי, אותה כינה כ"חלשה ביותר מאז שנות ה־60". התחזית עודכנה כלפי מטה ל־2.3% בלבד בשנת 2025, לעומת 2.7% בתחזית שפורסמה בינואר, כשהסיבה העיקרית לכך היא הסלמת מלחמת הסחר שמובילה ארה"ב תחת ממשל טראמפ.


על רקע מדיניות המכסים האגרסיבית שהוביל ממשל טראמפ מאז תחילת השנה – כולל מכסים על אלומיניום, פלדה ומוצרים ממדינות מובילות – הבנק העולמי מתריע כי קצב הצמיחה הנוכחי מזכיר תקופות של מיתון. הבנק מזהיר כי "למעט מיתונים, זהו קצב הצמיחה האיטי ביותר מאז 2008", וכי חוסר הוודאות בנוגע למדיניות הסחר מעיב על השקעות וסחר גלובלי. לפי התחזית, אם המכסים שהוכרזו ב"יום השחרור" של טראמפ באפריל – שהוקפאו זמנית – ייכנסו שוב לתוקף, הצמיחה עלולה להיחלש אף יותר.

ירידה חדה בסחר ובהשקעות, קיפאון בכלכלה המתפתחת

מהדוח עולה כי היקף הסחר העולמי יגדל ב־2025 רק ב־1.8%, לעומת 3.4% ב־2024 – והרבה מתחת לממוצע של כמעט 6% בעשור הקודם. נוסף לכך, שיעור האינפלציה צפוי להגיע ל־2.9%, גבוה מהרמות של טרום־הקורונה. כלכלן הבנק העולמי, אינדרמיט גיל, הזהיר כי המדינות המתפתחות – שהיו מנועי צמיחה משמעותיים בעבר – נמצאות כעת בקיפאון. לדבריו, "הצמיחה במדינות אלו ירדה מ־6% בעשור הקודם לפחות מ־4% כיום. חוץ מאסיה, העולם המתפתח הפך לאזור חסר פיתוח".

לפי הבנק, למעלה ממחצית המדינות עם ההכנסה הנמוכה ביותר כבר נמצאות במשבר חוב או בסיכון גבוה לכך. זרימת הסיוע החיצוני, שבעבר הייתה קריטית למדינות אלו, נמצאת בירידה חדה: בריטניה קיצצה את תקציבי הסיוע שלה לטובת מימון ביטחוני, וזרוע הפיתוח של ארה"ב, USAID, איבדה כמעט את כל כוחה תחת ממשל טראמפ.

שאלות ותשובות

מהי תחזית הצמיחה המעודכנת של הבנק העולמי ל־2025?
2.3% בלבד – ירידה מהתחזית הקודמת של 2.7%, וציון שפל של שישה עשורים בקצב הצמיחה בעשור כולו.

כיצד משפיעה מדיניות הסחר של טראמפ על התחזיות?
המכסים שהוטלו מאז ינואר והאיום בהגבלות נוספות יצרו חוסר ודאות חריף ופגעו בסחר ובהשקעות. התחזית לוקחת בחשבון את המכסים שהיו בתוקף עד סוף מאי, אך מניחה שמכסים נוספים לא ייכנסו לתוקף – הנחה שיכולה להתברר כאופטימית מדי.

מה מצב המדינות המתפתחות?
הצמיחה במדינות אלו ירדה באופן עקבי בעשורים האחרונים. כיום היא נעה סביב 4% בלבד – שיעור שאינו מספיק לצמצום עוני משמעותי. עיקר ההחרפה נרשמת מחוץ לאסיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

כיצד השפיע הסיוע החיצוני על התחזית?
קיצוץ בתקציבי הסיוע, בפרט בבריטניה ובארה"ב, מחמיר את משבר החוב והאטת ההשקעות במדינות עניות. פחות סיוע = פחות תשתיות, פחות השקעות ופחות צמיחה.

האם הבנק העולמי רואה פתרון?
לא במובהק. הבנק לא מציע צעדים קונקרטיים אך מזהיר כי אם מדיניות הסחר תחריף, הצמיחה תידרדר אף יותר. המסר העיקרי: אם לא תהיה פעולה בינלאומית נרחבת לתמיכה בכלכלה הגלובלית – העשור הנוכחי ייזכר כתקופת עיכוב היסטורית.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי

"עושר על הנייר": איך וול סטריט הפכה לסיכון הגדול של הכלכלה האמריקאית?

העשירון העליון אחראי ל-50% מהצריכה בארצות הברית; כ-9 טריליון דולר של רווחים דוחפים את הכלכלה כשהעשירים מבזבזים על מותגי יוקרה בעוד העניים הולכים לחסוך בקוסטקו - זו תלות מסוכנת שעלולה להפוך תיקון בשוק למכה הרסנית לכל המשק; ואיך כל זה קשור למילטון פרידמן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

חצי שנה של ראלי מטורף. השווקים פורצים שיאים יום אחרי יום, וההון ״על הנייר״ של האמריקאים גדל במהירות חסרת תקדים. מתחילת השנה הוסיף שוק המניות האמריקאי כמעט 9 טריליון דולר לשוויו הכולל שזה מגיע בעיקר בזכות מניות הטכנולוגיה, ה-AI והאנרגיה. העלייה הזאת לא נשארת רק על המסך של המחשב של המשקיעים היא מחלחלת לכיסים משקי הבית היא מייצרת ״תחושת עושר״ - תחושת ביטחון מדומה. המשקיעים רואים את חשבון ההשקעות תופח והם סוגרים ערב במסעדה או מתפנקים בשעון יוקרתי.

לפי מחקר שעשו באוקספורד בתחילת השנה, בכל דולר אחד של עלייה בערך העושר הפיננסי, הצריכה של משקי הבית בארה"ב עולה בממוצע בכ-14 סנט ואז הם גם מוציאים בהתאם. אם נתרגם את זה למה שקרה בשוק אנחנו מקבלים נתון מדהים. השוק האמריקאי הוסיף כ-9 טריליון דולר מתחילת השנה וזה בעצם אומר לנו שהאמריקאים הוציאו כ-1.26 טריליון דולר. שתבינו, זה כסף שלא נבע מעלייה אמיתית בשכר שלהם, אלא יותר מתחושת ביטחון זמנית שהמקור שלה בכלל בוול סטריט.

וזה בדיוק מה שמדאיג את הכלכלנים. כל עוד המסכים ירוקים הכל בסדר. הצריכה האמריקאית ממשיכה לשמור על המשק בתנועה. אבל ברגע שהגרפים יתהפכו לאדום, אותה תחושת עושר על הנייר יכולה תוך רגע להתנדף והצריכה, גם היא תתכווץ במהירות.

מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מוד׳יס, מסביר את זה: “הזינוק במחירי המניות הוא מה שמחזיק את הצריכה של בעלי ההכנסה הגבוהה. אם זה יתהפך - זה הסיכון האמיתי לכלכלה.” לדבריו, רמות התמחור בשוק גבוהות, התחושה “מנופחת”, והכול נראה קצת יותר מדי טוב כדי להחזיק לאורך זמן.


בינתיים, האמריקאים העשירים ממשיכים לקנות. הם טסים במחלקת עסקים, הם רוכשים מותגי יוקרה, הם מציפים את החנויות של לואי ויטון והרמס וזה בדיוק מה ששומר את הצמיחה חיובית גם כשהמשק האמריקאי מתמודד עם מכסים, ריביות גבוהות וירידה בביקושים של השכבות הנמוכות. אבל צריכים לזכור שזה מנוע צמיחה ׳פיקטיבי׳ כי הוא פועל רק כל עוד השוק בירוק. כל ירידה במחירי המניות יכולה לגרום לבעלי ההכנסה הגבוהה להאט את הקניות - ומכיוון שהם אחראים לכמחצית מהצריכה במשק, ההשפעה על הכלכלה כולה תהיה מיידית.

ירידות שווקים (דאל אי)ירידות שווקים (דאל אי)

"משבר אשראי עלול לגרור גל מכירות כפוי בוול סטריט"

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מצביעים על שישה סימני אזהרה שעלולים לאלץ את קרנות הפנסיה למכור מניות בהיקפי ענק

תמיר חכמוף |

בנק אוף אמריקה מזהיר מפני משבר אשראי שעשוי לחלחל לשווקים. האנליסטים של הבנק מזהים סימנים של לחץ גובר בשוק האשראי שעלולים להוביל לגל של מכירות כפויות, בעיקר מצד גופים מוסדיים, מה שעלול להוביל לירידות חדות במניות.

האנליסטית סוויטה סוברמניאן מציינת כי השקעות פסיביות, קרנות העוקבות מדדים כמו S&P 500, מהוות כיום חלק ניכר מהמסחר, ולכן מכירות מצד גופים גדולים כאלה עלולות לגרור מכירות אוטומטיות בכלל השוק ולא במניות ספציפיות. במילים אחרות, אלו עלולות להיות ירידות כלליות ולא תלויות במניות ספציפיות (כשיורד גשם כולם נרטבים). 

בנוסף ללחצי האשראי, הבנק מזהיר גם מפני שווי מניות מנופח: מדד S&P 500, לפי הבנק, נסחר כבר כיום ברמות גבוהות במיוחד, במיוחד לפי מדדי ערך ארוכי טווח ל-20 שנים. עוד אומרים בבנק ששישה מתוך עשרה "סימני שוק דובי" (Bear Market Signposts) שהבנק עוקב אחריהם כבר מתקיימים. כאשר יותר מ-70% מהתנאים האלה מתקיימים, זה מעיד בדרך כלל על מעבר לשוק יורד. 


שרשרת התגובה: מאשראי למניות

איך בעצם בעיות אשראי מחלחלות לשוק המניות? בשוק האמריקאי נרשמים סימנים של קושי במתן הלוואות פרטיות במקביל לעלייה בדיפולטים וקשיים בהחזר ההלוואות, במיוחד לחברות קטנות ולגופים לא-בנקאיים. נוסף על כך, ישנו חשש מהפסדים בבנקים אזוריים. מדד הבנקים האזוריים ירד ביותר מ-6% ביום אחד ורשם ארבעה שבועות רצופים של ירידות, הרצף הארוך ביותר השנה.

יש לכך השלכה על גופים מוסדיים - גופים כמו קרנות פנסיה, קרנות עוקבות מדדים ומוסדות השקעה המחזיקים גם מניות וגם הלוואות פרטיות עשויים לראות את הירידה בערך הנכסים הפרטיים (ערך ההלוואות הפרטיות שיורד בגלל קושי להחזירם) כהפרה של התחייבויותיהם. לחצים כאלה עלולים להכריח אותם לממש מניות כדי לממן התחייבויות או להקטין סיכונים.