טקטונה רוכשת 42% מהוריזון תמורת 11.7 מיליון שקל
חברת הבלוקצ'יין טקטונה טקטונה -2.3% חתמה על עסקה לרכישת כ- 42% ממניות חברת הוריזון בתמורה לסכום כולל של 11.7 מיליון שקל. הוריזון מספקת שירותי קניה, מכירה ושמירה של מטבעות קריפטוגרפיים. העסקה כוללת תשלום במזומן בגובה 9.7 מיליון שקל לחלק מבעלי המניות בהוריזון בתמורה למניותיהם. בנוסף, טקטונה תשקיע סכום נוסף של 2 מיליון שקל בהוריזון, בתמורה למניות נוספות של הוריזון. בית ההשקעות אלטשולר שחם ימשיך להיות בעל השליטה בהוריזון ויחזיק בכ- 43% ממניותיה. יתרת מניות הוריזון תוחזק ע"י בעלי מניות נוספים, ביניהם מנכ"ל הוריזון.
הוריזון מחזיקה ברישיון למתן שירותים בנכס פיננסי מורחב מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. החברה עוסקת במתן שירותי קניה, מכירה ושמירה של מטבעות קריפטוגרפיים בשיתוף עם המערכת הבנקאית.
הכנסות הוריזון ברבעון הראשון של שנת 2024 עמדו על כ-3.5 מיליון שקל, לעומת 4.7 מיליון שקל בכל שנת 2023.
"אנו מברכים על הצטרפותה של טקטונה, הסכם זה מהווה הבעת אמון משמעותית בחזון וביכולות החברה", מסר אילן שטרק, מנכ"ל הוריזון. "אנו ממשיכים במימוש התכניות האסטרטגיות של החברה ומציגים קצבי צמיחה גבוהים, בין היתר בזינוק מספר הלקוחות ובמחזורי המסחר של החברה. הוריזון פועלת כל העת לקידום חדשנות, אשר נותנת מענה לצרכים המתפתחים של לקוחותינו בעולם משתנה, תוך מתן השירות המקצועי ביותר והשאת ערך רב לכלל לקוחותינו".
"חתימת העסקה עם הוריזון ובית ההשקעות אלטשולר-שחם מהווה אבן דרך משמעותית עבור טקטונה", מסר יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה. "אנו מאמינים שהשילוב בין המומחיות של טקטונה בתחום הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים לבין הניסיון והתשתיות של הוריזון בשירותים קריפטוגרפיים יאפשר לנו להציע ערך מוסף ללקוחותינו. אנו נעמיד את הידע, הניסיון, המשאבים והפלטפורמה של טקטונה לטובת הוריזון, במטרה להנגיש לציבור המשקיעים את הכניסה לתחום באופן מפוקח ומוסדר."
- "בין אימוץ מוסדי לחששות מאקרו: האם הביטקוין בדרך להתייצבות או לתחתית חדשה?"
- המניה של טראמפ ג'וניור נופלת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית טקטונה מזנקת בשנה האחרונה על רקע העלייה בשער הביטקוין. המנייה נסחרת לפי שווי של 100.5 מיליון שקל כאשר היא עלתה מתחילת השנה ב-177% וב-12 החודשים האחרונים ב-281%. הביטקוין עלה מתחילת השנה ב-41% וב-12 החודשים האחרונים ב-104%.
- 2.הדר 24/06/2024 11:29הגב לתגובה זוהחברה לא צריכה את הרכש הזה אין עתיד להורייזן בקרוב הכל יהיה זמין בבנק
- 1.עיסקה מצויינת לעתיד (ל"ת)יוסי 24/06/2024 11:28הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
