שמעון אבודרהם מנכל אמות
צילום: תמר מצפי
דוחות

אמות: ה-FFO נותר יציב - 202 מיליון שקל

חברת הנדל"ן הציגה במהלך הרבעון הראשון עליה קלה של 1% בהכנסות שהגיעו לכ-289 מיליון שקל; בשורה התחתונה, החברה הציגה צמיחה של 35% ברווח הנקי  שעמד על 149 מיליון שקל; ה-NOI  עלה בכ-3% והסתכם בכ-255 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד | (3)

חברת הנדל"ן אמות אמות 0%  הציגה במהלך הרבעון הראשון עליה קלה של כ-1% בהכנסות, לצד צמיחה של כ-35% ברווח הנקי שעמד על כ-149 מיליון שקל. ה-NOI של החברה גדל ברבעון הראשון בכ-3% והסתכם בכ-255 מיליון שקל.

במהלך הרבעון הראשון של השנה רשמה החברה הכנסות של כ-289.4 מיליון שקל מדמי שכירות וניהול נדל"ן להשקעה, עליה של כ-2.5% ביחס לכ-282.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, דיווח החברה על רווח נקי של כ-149 מיליון שקל, צמיחה של כ-35%  בהשוואה לכ-110 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח הנקי נובע מעלייה ב-NOI, ומקיטון בהוצאות המימון עקב עליית מדד נמוכה יותר מעלייתו אשתקד.

ה-NOI (הכנסות תפעוליות נטו) של החברה גדל ברבעון הראשון בכ-3% והסתכם בכ-255 מיליון שקל, בהשוואה לכ-247 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מתוספת הכנסות מנכסים זהים (בין היתר כתוצאה מאכלוסים, עליית מחירים ומעליית מדד המחירים לצרכן). עליית ה-NOI קוזזה בכ-2.3 מיליון שקל עקב מימוש שני נכסים בתחילת שנת 2024. ה-NOI מנכסים זהים עמד על כ-254 מיליון שקל, עליה של כ-4% לעומת כ-244 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023.

ה-FFO (הרווח הנקי, בנטרול שערוכים והוצאות והכנסות חד-פעמיות) לפי גישת ההנהלה עמד על כ-202 מיליון שקל, עליה קלה של כ-1% לעומת כ-199 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקרו מעלייה ב-NOI, אשר קוזזה מעליה בהוצאות הריבית הריאלית ומעליה בהוצאות המיסים השוטפים.

שמעון אבודרהם, מנכ"ל אמות: "אנו מסכמים את הרבעון הראשון לשנת 2024 עם המשך עלייה ב-NOI, ב-FFO וביתר הפרמטרים התפעוליים. במהלך הרבעון השקענו מאמצים רבים ביישום תוכניות העבודה ועמדנו ביעדיהן, זאת בשעה שכלל המשק מתמודד עם השפעות מאקרו כלכליות גלובליות, בהן הריבית הגבוהה, ועם השלכות המלחמה המתמשכת לאמות פורטפוליו נכסים מגוון, הכולל משרדים, לוגיסטיקה, מסחר וסופרמרקטים. תחום הלוגיסטיקה והתעשייה שלנו כולל 518,000 מ"ר בנוי, המהווה כ-29% מסך הפורטפוליו וזוכה לביקושים גבוהים. במהלך הרבעון הראשון חידשנו חוזים בתחום זה בעלייה שנתית ריאלית של כ-14%. בנוסף, אנו צפויים להשלים השנה את הקמתו של מרלו"ג בית שמש, וזאת לאחר שחציו העליון נמסר במהלך הרבעון הראשון ללקוח והחל להניב.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ש.א 20/06/2024 10:16
    הגב לתגובה זו
    זה לא משנה 1672 או 1521 עדיין בטווח של שנתיים הקרובות תבינו כמה היה זול.
  • 2.
    שער 1672 נק' זו הזדמנות של פעם בחיים למבינים בלבד. (ל"ת)
    ש.א 09/05/2024 17:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יריב 09/05/2024 13:06
    הגב לתגובה זו
    אמנם הריבית יציבה, אך אמות היא לא עוד חברת נדל"ן מניב מהשורה, אלא חברה עם פורטפוליו נכסים ושוכרים מאד איכותי והנהלה מצויינת. המרווחים שלה עולים גם אל תוך מצב מאתגר כמו מלחמה ועם ריבית יחסית גבוהה. החברה צומחת וזה צריך להתבטא מניה.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.