ביג: עלייה של 23% ב-NOI ל-362 מיליון שקל; ירידה ברווח של 1.9% ל-208 מיליון שקל
חברת ביג ביג -2.95% רשת מרכזי קניות, הכניסה ברבעון השלישי לשנת 2023 495.2 מיליון שקל, לעומת כ-423.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 16.9%. בחברה מסבירים כי עיקר הגידול נבע מעלייה בהכנסות אפי נכסים, וכן מהמשך הרחבת הפעילות במזרח אירופה (רכישת נכסים במונטנגרו, פולין והשלמת הקמת מרכז נוסף בסרביה), יתרת הגידול נבע מעלייה ריאלית ואיפלציונית בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.
ה-NOI ברבעון השלישי הסתכם ב-362.2 מיליון שקל, לעומת 293.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 23.3%.
ה-FFO הריאלי ברבעון הסתכם ב-194.6 מיליון שקל, לעומת כ-189.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022, עלייה של כ-3%. בחברה ציינו כי ה-FFO ברבעון הנוכחי מוטה כלפי מטה בהיקף של כ-5.5 מיליוני שקל וזאת עקב העברת הפעילות התעשייתית של קניאל למפעל החדש בקרית גת.
חי גאליס מנכ"ל ביג. צילום יחצ
במהלך הרבעון נרשמה עלייה של כ-146.1 מיליון שקל בשווי של נדל"ן להשקעה ונדל"ן בהקמה, לעומת עליית שווי של כ-270.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. סה"כ שווי נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח עומד על כ-26.6 מיליארד שקל.
- אפי נכסים: עלייה של 8.5% ב-NOI ו-10.7% ב-FFO המתואם בתשעת החודשים הראשונים
- מנכ"ל אפי נכסים: "בכל רבעון נכסים חדשים מצטרפים לפורטפוליו; הצמיחה תמשיך להיות אורגנית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה סיימה את הרבעון השלישי לשנת 2023 עם רווח נקי של כ-208.3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-212.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 1.9%. בחברה מסבירים כי יש קיטון ברווח למרות הגידול בפרמטרים התפעוליים וזאת עקב עלייה חדה יותר בשווי הנדל"ן להשקעה אשתקד.
פילוח פעילות ביג. מתוך מצגת משקיעים
כמעט 100% תפוסה בישראל שיעור התפוסה בנכסים בישראל עומד על 100% בקירוב, בסרביה ובמדינות הבלקן על כ-96.6% ובארה"ב על כ-96.4%. פדיונות במרכזי ביג בישראל – בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-3.7% בפדיונות החברה בישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
מרכז ביג צילום יח"צ
בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-10.4% בפדיונות החברה בסרביה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-15.4% בפדיונות אפי נכסים ברומניה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
סך המאזן עלה לכ-33.15 מיליארד שקל. סעיפי הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח (חלקה האפקטיבי של החברה) הסתכמו לכ-26.6 מיליארד שקל. לחברה פיזור גאוגרפי רחב כאשר כ-48% מהנכסים בישראל, כ49% במזרח אירופה והיתרה כ-3% בארה"ב.
ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה עלה לכ-10.76 מיליארד שקל, לעומת כ-9.41 מיליארד שקל בסוף שנת 2022, עלייה של 14.3%. בחברה מסבירים כי עיקר הגידול נובע מגידול בקרנות הון בגין תרגום הדוחות הכספיים ומהרווח הנקי בתקופה. בנוסף, ביצעה החברה במהלך התקופה הנפקת הון בהיקף של כ-200 מיליון שקל כנגד רכישת 3.2% ממניות חברת הבת אפי נכסים.
פדיונות ביג. מתוך מצגת משקיעים
בחברה מציינים כי נכון לסוף הרבעון השלישי לחברה יתרות מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ-1.03 מיליארד שקל (ללא אפי נכסים) ומסגרות אשראי חתומות ופנויות בהיקף של כ-733 מיליון שקל (מעבר למסגרות אשראי בגין הסכמי ליווי של פרויקטים בייזום ובהקמה). בנוסף, נכון למועד הדוח לחברה נכסים פנויים משעבודים בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל מתוכם כ-3.9 מיליארד נכסים מניבים וכן, למועד פרסום הדוח לחברה אחזקה במניות סחירות שאינן משועבדות של אפי נכסים בשווי של כ-1.9 מיליארד שקל. יתרות המזומנים, קווי האשראי והנכסים הפנויים אינן כוללות יתרות של אפי נכסים.
מנגנון הקלות לשוכרים
אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג אמר כי: "מתחילת המלחמה הובילה ביג צעדים משמעותיים לתמיכה בחיזוק החוסן של שוכריה, ופעלה לייצור מנגנון הקלות שיסייע להם לשמור על יציבות, וזאת מתוך הסתכלות ארוכת טווח ורצון להבטיח את יכולת השוכרים לשוב לתפקוד מרבי בהקדם. כחלק מפורום העסקים גם קידמנו מהלך רחב לגיוס תרומות וחלוקת תווי קניה ישירות לתושבי הדרום שנפגעו, וכן פעילויות נוספות במסגרת מרכזי הקניות שלנו, שפרט לקרית שמונה, חזרו בהדרגתיות לפעילות מלאה החל מהשבוע השני למלחמה.
נגר הוסיף כי "ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים לשנת 2023 הצגנו המשך צמיחה בהכנסות, ב-NOI וב-FFO. העובדה שמחצית מפעילות החברה אינה בישראל מביאה לידי ביטוי בימים אלו באופן החד ביותר את היתרון התחרותי שיש לחברה מעצם פיזור פעילותה על פני מספר שווקים זאת בנוסף לתמהיל השוכרים המגוון במרכזי הקניות שלנו אשר בשונה מהקניונים אינו מוטה אופנה".
מנועי צמיחה של החברה
ביג נכסים בהקמה. מתוך מצגת משקיעים
נגר ציין כי "לחברה איתנות וגמישות פיננסית משמעותית, נזילות גבוהה, פריסת חוב נוחה לטווח הארוך, קווי אשראי בהיקפים משמעותיים, הסכמי ליווי חתומים בגין הפרויקטים בהקמה ונכסים לא משועבדים בהיקף של 4 מיליארד שקל אשר יאפשרו לחברה לצלוח בצורה מיטבית את תקופת אי הוודאות אשר אנו חווים בימים אלו לצד היכולת לנצל הזדמנויות שצפויות להגיע".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
