חי גאליס מנכל ביג
צילום: יחצ
דוחות

ביג: עלייה של 23% ב-NOI ל-362 מיליון שקל; ירידה ברווח של 1.9% ל-208 מיליון שקל

הכנסות החברה עלו ב-17% ל-495.2 מיליון שקל. ה-FFO הריאלי ברבעון עלה ב-3% והסתכם ב-194.6 מיליון שקל
נחמן שפירא |

חברת ביג ביג 0% רשת מרכזי קניות, הכניסה ברבעון השלישי לשנת 2023 495.2 מיליון שקל, לעומת כ-423.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 16.9%. בחברה מסבירים כי עיקר הגידול נבע מעלייה בהכנסות אפי נכסים, וכן מהמשך הרחבת הפעילות במזרח אירופה (רכישת נכסים במונטנגרו, פולין והשלמת הקמת מרכז נוסף בסרביה), יתרת הגידול נבע מעלייה ריאלית ואיפלציונית בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.

ה-NOI ברבעון השלישי הסתכם ב-362.2 מיליון שקל, לעומת 293.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 23.3%.

ה-FFO הריאלי ברבעון הסתכם ב-194.6 מיליון שקל, לעומת כ-189.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022, עלייה של כ-3%. בחברה ציינו כי ה-FFO ברבעון הנוכחי מוטה כלפי מטה בהיקף של כ-5.5 מיליוני שקל וזאת עקב העברת הפעילות התעשייתית של קניאל למפעל החדש בקרית גת.

חי גאליס מנכל ביג צילום יחצ           

  חי גאליס מנכ"ל ביג. צילום יחצ

במהלך הרבעון נרשמה עלייה של כ-146.1 מיליון שקל בשווי של נדל"ן להשקעה ונדל"ן בהקמה, לעומת עליית שווי של כ-270.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. סה"כ שווי נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח עומד על כ-26.6 מיליארד שקל.

החברה סיימה את הרבעון השלישי לשנת 2023 עם רווח נקי של כ-208.3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-212.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 1.9%. בחברה מסבירים כי יש קיטון ברווח למרות הגידול בפרמטרים התפעוליים וזאת עקב עלייה חדה יותר בשווי הנדל"ן להשקעה אשתקד. 

  מצגת משקיעים ביג

                פילוח  פעילות ביג. מתוך מצגת משקיעים

 כמעט 100% תפוסה בישראל

 שיעור התפוסה בנכסים בישראל עומד על 100% בקירוב, בסרביה ובמדינות הבלקן על כ-96.6% ובארה"ב על כ-96.4%. פדיונות במרכזי ביג בישראל – בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-3.7% בפדיונות החברה בישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ביג צילום יחצ       מרכז ביג צילום יח"צ

 

בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-10.4%  בפדיונות החברה בסרביה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-15.4%  בפדיונות אפי נכסים ברומניה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

 

סך המאזן עלה לכ-33.15 מיליארד שקל. סעיפי הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח (חלקה האפקטיבי של החברה) הסתכמו לכ-26.6 מיליארד שקל. לחברה פיזור גאוגרפי רחב כאשר כ-48% מהנכסים בישראל, כ49% במזרח אירופה והיתרה כ-3% בארה"ב. 

ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה עלה לכ-10.76 מיליארד שקל, לעומת כ-9.41 מיליארד שקל בסוף שנת 2022, עלייה של 14.3%. בחברה מסבירים כי עיקר הגידול נובע מגידול בקרנות הון בגין תרגום הדוחות הכספיים ומהרווח הנקי בתקופה. בנוסף, ביצעה החברה במהלך התקופה הנפקת הון בהיקף של כ-200 מיליון שקל כנגד רכישת 3.2% ממניות חברת הבת אפי נכסים.

פדיונות ביג מתוך מצגת משקיעים    פדיונות ביג. מתוך מצגת משקיעים

בחברה מציינים כי נכון לסוף הרבעון השלישי  לחברה יתרות מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ-1.03 מיליארד שקל (ללא אפי נכסים) ומסגרות אשראי חתומות ופנויות בהיקף של כ-733 מיליון שקל (מעבר למסגרות אשראי בגין הסכמי ליווי של פרויקטים בייזום ובהקמה). בנוסף, נכון למועד הדוח לחברה נכסים פנויים משעבודים בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל מתוכם כ-3.9 מיליארד נכסים מניבים וכן, למועד פרסום הדוח לחברה אחזקה במניות סחירות שאינן משועבדות של אפי נכסים בשווי של כ-1.9 מיליארד שקל. יתרות המזומנים, קווי האשראי והנכסים הפנויים אינן כוללות יתרות של אפי נכסים. 

מנגנון הקלות לשוכרים

אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג אמר כי: "מתחילת המלחמה הובילה ביג צעדים משמעותיים לתמיכה בחיזוק החוסן של שוכריה, ופעלה לייצור מנגנון הקלות שיסייע להם לשמור על יציבות, וזאת מתוך הסתכלות ארוכת טווח ורצון להבטיח את יכולת השוכרים לשוב לתפקוד מרבי בהקדם. כחלק מפורום העסקים גם קידמנו מהלך רחב לגיוס תרומות וחלוקת תווי קניה ישירות לתושבי הדרום שנפגעו, וכן פעילויות נוספות במסגרת מרכזי הקניות שלנו, שפרט לקרית שמונה, חזרו בהדרגתיות לפעילות מלאה  החל מהשבוע השני למלחמה.

נגר הוסיף כי "ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים לשנת 2023 הצגנו המשך צמיחה  בהכנסות, ב-NOI  וב-FFO. העובדה שמחצית מפעילות החברה אינה בישראל מביאה לידי ביטוי בימים אלו באופן החד ביותר את היתרון התחרותי שיש לחברה מעצם פיזור פעילותה על פני מספר שווקים זאת בנוסף לתמהיל השוכרים המגוון במרכזי הקניות שלנו אשר בשונה מהקניונים אינו מוטה אופנה".

  מנועי צמיחה של החברה

ביג נכסים בהקמה   ביג נכסים בהקמה. מתוך מצגת משקיעים

נגר ציין כי "לחברה איתנות וגמישות פיננסית משמעותית, נזילות גבוהה, פריסת חוב נוחה לטווח הארוך, קווי אשראי בהיקפים משמעותיים, הסכמי ליווי חתומים בגין הפרויקטים בהקמה ונכסים לא משועבדים בהיקף של 4 מיליארד שקל אשר יאפשרו לחברה לצלוח בצורה מיטבית את תקופת אי הוודאות אשר אנו חווים בימים אלו לצד היכולת לנצל הזדמנויות שצפויות להגיע".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.