חי גאליס מנכל ביג
צילום: יחצ
דוחות

ביג: עלייה של 23% ב-NOI ל-362 מיליון שקל; ירידה ברווח של 1.9% ל-208 מיליון שקל

הכנסות החברה עלו ב-17% ל-495.2 מיליון שקל. ה-FFO הריאלי ברבעון עלה ב-3% והסתכם ב-194.6 מיליון שקל
נחמן שפירא |

חברת ביג ביג 0.76% רשת מרכזי קניות, הכניסה ברבעון השלישי לשנת 2023 495.2 מיליון שקל, לעומת כ-423.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 16.9%. בחברה מסבירים כי עיקר הגידול נבע מעלייה בהכנסות אפי נכסים, וכן מהמשך הרחבת הפעילות במזרח אירופה (רכישת נכסים במונטנגרו, פולין והשלמת הקמת מרכז נוסף בסרביה), יתרת הגידול נבע מעלייה ריאלית ואיפלציונית בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.

ה-NOI ברבעון השלישי הסתכם ב-362.2 מיליון שקל, לעומת 293.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 23.3%.

ה-FFO הריאלי ברבעון הסתכם ב-194.6 מיליון שקל, לעומת כ-189.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022, עלייה של כ-3%. בחברה ציינו כי ה-FFO ברבעון הנוכחי מוטה כלפי מטה בהיקף של כ-5.5 מיליוני שקל וזאת עקב העברת הפעילות התעשייתית של קניאל למפעל החדש בקרית גת.

חי גאליס מנכל ביג צילום יחצ           

  חי גאליס מנכ"ל ביג. צילום יחצ

במהלך הרבעון נרשמה עלייה של כ-146.1 מיליון שקל בשווי של נדל"ן להשקעה ונדל"ן בהקמה, לעומת עליית שווי של כ-270.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. סה"כ שווי נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח עומד על כ-26.6 מיליארד שקל.

החברה סיימה את הרבעון השלישי לשנת 2023 עם רווח נקי של כ-208.3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-212.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 1.9%. בחברה מסבירים כי יש קיטון ברווח למרות הגידול בפרמטרים התפעוליים וזאת עקב עלייה חדה יותר בשווי הנדל"ן להשקעה אשתקד. 

  מצגת משקיעים ביג

                פילוח  פעילות ביג. מתוך מצגת משקיעים

 כמעט 100% תפוסה בישראל

 שיעור התפוסה בנכסים בישראל עומד על 100% בקירוב, בסרביה ובמדינות הבלקן על כ-96.6% ובארה"ב על כ-96.4%. פדיונות במרכזי ביג בישראל – בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-3.7% בפדיונות החברה בישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ביג צילום יחצ       מרכז ביג צילום יח"צ

 

בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-10.4%  בפדיונות החברה בסרביה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-15.4%  בפדיונות אפי נכסים ברומניה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

 

סך המאזן עלה לכ-33.15 מיליארד שקל. סעיפי הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח (חלקה האפקטיבי של החברה) הסתכמו לכ-26.6 מיליארד שקל. לחברה פיזור גאוגרפי רחב כאשר כ-48% מהנכסים בישראל, כ49% במזרח אירופה והיתרה כ-3% בארה"ב. 

ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה עלה לכ-10.76 מיליארד שקל, לעומת כ-9.41 מיליארד שקל בסוף שנת 2022, עלייה של 14.3%. בחברה מסבירים כי עיקר הגידול נובע מגידול בקרנות הון בגין תרגום הדוחות הכספיים ומהרווח הנקי בתקופה. בנוסף, ביצעה החברה במהלך התקופה הנפקת הון בהיקף של כ-200 מיליון שקל כנגד רכישת 3.2% ממניות חברת הבת אפי נכסים.

פדיונות ביג מתוך מצגת משקיעים    פדיונות ביג. מתוך מצגת משקיעים

בחברה מציינים כי נכון לסוף הרבעון השלישי  לחברה יתרות מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ-1.03 מיליארד שקל (ללא אפי נכסים) ומסגרות אשראי חתומות ופנויות בהיקף של כ-733 מיליון שקל (מעבר למסגרות אשראי בגין הסכמי ליווי של פרויקטים בייזום ובהקמה). בנוסף, נכון למועד הדוח לחברה נכסים פנויים משעבודים בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל מתוכם כ-3.9 מיליארד נכסים מניבים וכן, למועד פרסום הדוח לחברה אחזקה במניות סחירות שאינן משועבדות של אפי נכסים בשווי של כ-1.9 מיליארד שקל. יתרות המזומנים, קווי האשראי והנכסים הפנויים אינן כוללות יתרות של אפי נכסים. 

מנגנון הקלות לשוכרים

אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג אמר כי: "מתחילת המלחמה הובילה ביג צעדים משמעותיים לתמיכה בחיזוק החוסן של שוכריה, ופעלה לייצור מנגנון הקלות שיסייע להם לשמור על יציבות, וזאת מתוך הסתכלות ארוכת טווח ורצון להבטיח את יכולת השוכרים לשוב לתפקוד מרבי בהקדם. כחלק מפורום העסקים גם קידמנו מהלך רחב לגיוס תרומות וחלוקת תווי קניה ישירות לתושבי הדרום שנפגעו, וכן פעילויות נוספות במסגרת מרכזי הקניות שלנו, שפרט לקרית שמונה, חזרו בהדרגתיות לפעילות מלאה  החל מהשבוע השני למלחמה.

נגר הוסיף כי "ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים לשנת 2023 הצגנו המשך צמיחה  בהכנסות, ב-NOI  וב-FFO. העובדה שמחצית מפעילות החברה אינה בישראל מביאה לידי ביטוי בימים אלו באופן החד ביותר את היתרון התחרותי שיש לחברה מעצם פיזור פעילותה על פני מספר שווקים זאת בנוסף לתמהיל השוכרים המגוון במרכזי הקניות שלנו אשר בשונה מהקניונים אינו מוטה אופנה".

  מנועי צמיחה של החברה

ביג נכסים בהקמה   ביג נכסים בהקמה. מתוך מצגת משקיעים

נגר ציין כי "לחברה איתנות וגמישות פיננסית משמעותית, נזילות גבוהה, פריסת חוב נוחה לטווח הארוך, קווי אשראי בהיקפים משמעותיים, הסכמי ליווי חתומים בגין הפרויקטים בהקמה ונכסים לא משועבדים בהיקף של 4 מיליארד שקל אשר יאפשרו לחברה לצלוח בצורה מיטבית את תקופת אי הוודאות אשר אנו חווים בימים אלו לצד היכולת לנצל הזדמנויות שצפויות להגיע".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?