חי גאליס מנכל ביג
צילום: יחצ
דוחות

ביג: עלייה של 23% ב-NOI ל-362 מיליון שקל; ירידה ברווח של 1.9% ל-208 מיליון שקל

הכנסות החברה עלו ב-17% ל-495.2 מיליון שקל. ה-FFO הריאלי ברבעון עלה ב-3% והסתכם ב-194.6 מיליון שקל
נחמן שפירא |

חברת ביג ביג 0.44% רשת מרכזי קניות, הכניסה ברבעון השלישי לשנת 2023 495.2 מיליון שקל, לעומת כ-423.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 16.9%. בחברה מסבירים כי עיקר הגידול נבע מעלייה בהכנסות אפי נכסים, וכן מהמשך הרחבת הפעילות במזרח אירופה (רכישת נכסים במונטנגרו, פולין והשלמת הקמת מרכז נוסף בסרביה), יתרת הגידול נבע מעלייה ריאלית ואיפלציונית בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.

ה-NOI ברבעון השלישי הסתכם ב-362.2 מיליון שקל, לעומת 293.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 23.3%.

ה-FFO הריאלי ברבעון הסתכם ב-194.6 מיליון שקל, לעומת כ-189.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022, עלייה של כ-3%. בחברה ציינו כי ה-FFO ברבעון הנוכחי מוטה כלפי מטה בהיקף של כ-5.5 מיליוני שקל וזאת עקב העברת הפעילות התעשייתית של קניאל למפעל החדש בקרית גת.

חי גאליס מנכל ביג צילום יחצ           

  חי גאליס מנכ"ל ביג. צילום יחצ

במהלך הרבעון נרשמה עלייה של כ-146.1 מיליון שקל בשווי של נדל"ן להשקעה ונדל"ן בהקמה, לעומת עליית שווי של כ-270.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. סה"כ שווי נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח עומד על כ-26.6 מיליארד שקל.

החברה סיימה את הרבעון השלישי לשנת 2023 עם רווח נקי של כ-208.3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-212.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 1.9%. בחברה מסבירים כי יש קיטון ברווח למרות הגידול בפרמטרים התפעוליים וזאת עקב עלייה חדה יותר בשווי הנדל"ן להשקעה אשתקד. 

  מצגת משקיעים ביג

                פילוח  פעילות ביג. מתוך מצגת משקיעים

 כמעט 100% תפוסה בישראל

 שיעור התפוסה בנכסים בישראל עומד על 100% בקירוב, בסרביה ובמדינות הבלקן על כ-96.6% ובארה"ב על כ-96.4%. פדיונות במרכזי ביג בישראל – בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-3.7% בפדיונות החברה בישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ביג צילום יחצ       מרכז ביג צילום יח"צ

 

בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-10.4%  בפדיונות החברה בסרביה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-15.4%  בפדיונות אפי נכסים ברומניה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

 

סך המאזן עלה לכ-33.15 מיליארד שקל. סעיפי הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח (חלקה האפקטיבי של החברה) הסתכמו לכ-26.6 מיליארד שקל. לחברה פיזור גאוגרפי רחב כאשר כ-48% מהנכסים בישראל, כ49% במזרח אירופה והיתרה כ-3% בארה"ב. 

ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה עלה לכ-10.76 מיליארד שקל, לעומת כ-9.41 מיליארד שקל בסוף שנת 2022, עלייה של 14.3%. בחברה מסבירים כי עיקר הגידול נובע מגידול בקרנות הון בגין תרגום הדוחות הכספיים ומהרווח הנקי בתקופה. בנוסף, ביצעה החברה במהלך התקופה הנפקת הון בהיקף של כ-200 מיליון שקל כנגד רכישת 3.2% ממניות חברת הבת אפי נכסים.

פדיונות ביג מתוך מצגת משקיעים    פדיונות ביג. מתוך מצגת משקיעים

בחברה מציינים כי נכון לסוף הרבעון השלישי  לחברה יתרות מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ-1.03 מיליארד שקל (ללא אפי נכסים) ומסגרות אשראי חתומות ופנויות בהיקף של כ-733 מיליון שקל (מעבר למסגרות אשראי בגין הסכמי ליווי של פרויקטים בייזום ובהקמה). בנוסף, נכון למועד הדוח לחברה נכסים פנויים משעבודים בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל מתוכם כ-3.9 מיליארד נכסים מניבים וכן, למועד פרסום הדוח לחברה אחזקה במניות סחירות שאינן משועבדות של אפי נכסים בשווי של כ-1.9 מיליארד שקל. יתרות המזומנים, קווי האשראי והנכסים הפנויים אינן כוללות יתרות של אפי נכסים. 

מנגנון הקלות לשוכרים

אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג אמר כי: "מתחילת המלחמה הובילה ביג צעדים משמעותיים לתמיכה בחיזוק החוסן של שוכריה, ופעלה לייצור מנגנון הקלות שיסייע להם לשמור על יציבות, וזאת מתוך הסתכלות ארוכת טווח ורצון להבטיח את יכולת השוכרים לשוב לתפקוד מרבי בהקדם. כחלק מפורום העסקים גם קידמנו מהלך רחב לגיוס תרומות וחלוקת תווי קניה ישירות לתושבי הדרום שנפגעו, וכן פעילויות נוספות במסגרת מרכזי הקניות שלנו, שפרט לקרית שמונה, חזרו בהדרגתיות לפעילות מלאה  החל מהשבוע השני למלחמה.

נגר הוסיף כי "ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים לשנת 2023 הצגנו המשך צמיחה  בהכנסות, ב-NOI  וב-FFO. העובדה שמחצית מפעילות החברה אינה בישראל מביאה לידי ביטוי בימים אלו באופן החד ביותר את היתרון התחרותי שיש לחברה מעצם פיזור פעילותה על פני מספר שווקים זאת בנוסף לתמהיל השוכרים המגוון במרכזי הקניות שלנו אשר בשונה מהקניונים אינו מוטה אופנה".

  מנועי צמיחה של החברה

ביג נכסים בהקמה   ביג נכסים בהקמה. מתוך מצגת משקיעים

נגר ציין כי "לחברה איתנות וגמישות פיננסית משמעותית, נזילות גבוהה, פריסת חוב נוחה לטווח הארוך, קווי אשראי בהיקפים משמעותיים, הסכמי ליווי חתומים בגין הפרויקטים בהקמה ונכסים לא משועבדים בהיקף של 4 מיליארד שקל אשר יאפשרו לחברה לצלוח בצורה מיטבית את תקופת אי הוודאות אשר אנו חווים בימים אלו לצד היכולת לנצל הזדמנויות שצפויות להגיע".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 2.34%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים מאבדים 1.1%, חברות הביטוח 0.7% - המדדים בירידות קלות

הדואליות חזרו עם פער חיובי קטן והמדדים נסחרים במגמה שלילית מתונה של כ-0.1%; ירידות מתונות נרשמות במגזר הפיננסים של כ-0.2% בבנקים וכ-0.6% בביטוח; זוז קיבלה התראה מהנאסד״ק על אי-עמידה בתנאי הסף - בדקנו מה השווי הנכסי של נכסי הקריפטו שלה

מערכת ביזפורטל |

המסחר במדדים במגמה שלילית, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בירידות קלות, ת״א 35 מאבד 0.2% בעוד ת״א 90 יורד גם הוא בשיעור דומה. לעומתם מגזר הפיננסים פותח בירידה קלה, הבנקים מאבדים 1.1% בעוד חברות הביטוח יורדות כ-0.7%. המגמה השלילית משותפת גם לת״א נדל״ן שיורד כ-0.3% ולת״א נפט וגז שיורד 0.3%.


זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה 0.23%  , הדואלית מודיעה כי קיבלה מכתב התראה מנאסד״ק, שלפיו מניית החברה לא עומדת בדרישת מחיר המינימום של 1 דולר ונמצאת מתחת לרף במשך יותר מ-30 ימי מסחר רצופים. בשלב זה אין השפעה מיידית על המשך המסחר, והחברה קיבלה חלון זמן של עד יוני 2026 כדי להחזיר את המניה מעל דולר לעשרה ימי מסחר רצופים. טכנית זה הליך מוכר ושגרתי יחסית, אבל הוא מצטרף לשורה של אירועים שממחישים את הלחץ שבו נמצאת המניה ואת שחיקת האמון של המשקיעים.

זוז, שפעלה בעבר תחת השם זוז פאוור ועסקה בפיתוח טכנולוגיות אגירת אנרגיה מבוססות גלגלי תנופה, זנחה את הפעילות התפעולית והפכה לחברת החזקות פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה. המהלך לווה בהבטחות גדולות, סיפור חדש למשקיעים וניסיון למצב את החברה כמעין “מיקרוסטרטג’י הישראלית”, כזו שמציעה חשיפה לביטקוין דרך מניה ציבורית, עם ערך מוסף ופרמיה. בזמן שקדם להודעה הזאת המניה זינקה, אנחנו הזהרנו אתכם -



אלא שהסיפור הזה נסדק מהר. ביולי השנה הודיעה החברה על גיוס הון בהיקף חריג ביחס לשווי השוק, עד 180 מיליון דולר, במחיר של דולר למניה, דיסקאונט של יותר מ-70% לעומת מחיר השוק באותו זמן. בהנפקה השתתפו קרנות קריפטו זרות כמו Pantera ו-FalconX, אבל המשקיעים הקיימים, קטנים וגדולים כאחד, מצאו את עצמם מדוללים עמוקות. גם גופים מוסדיים כמו מור והפניקס, שהחזיקו במניה, לא נותרו אדישים, ויום אחרי ההודעה המניה צנחה בכ-45%. בהמשך נרשמה התאוששות מסוימת, על רקע דיווחים על רכישות ביטקוין נוספות, אבל הפרמיה כבר לא חזרה - הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז