חי גאליס מנכל ביג
צילום: יחצ
דוחות

ביג: עלייה של 23% ב-NOI ל-362 מיליון שקל; ירידה ברווח של 1.9% ל-208 מיליון שקל

הכנסות החברה עלו ב-17% ל-495.2 מיליון שקל. ה-FFO הריאלי ברבעון עלה ב-3% והסתכם ב-194.6 מיליון שקל
נחמן שפירא |

חברת ביג ביג -0.75% רשת מרכזי קניות, הכניסה ברבעון השלישי לשנת 2023 495.2 מיליון שקל, לעומת כ-423.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 16.9%. בחברה מסבירים כי עיקר הגידול נבע מעלייה בהכנסות אפי נכסים, וכן מהמשך הרחבת הפעילות במזרח אירופה (רכישת נכסים במונטנגרו, פולין והשלמת הקמת מרכז נוסף בסרביה), יתרת הגידול נבע מעלייה ריאלית ואיפלציונית בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.

ה-NOI ברבעון השלישי הסתכם ב-362.2 מיליון שקל, לעומת 293.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 23.3%.

ה-FFO הריאלי ברבעון הסתכם ב-194.6 מיליון שקל, לעומת כ-189.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022, עלייה של כ-3%. בחברה ציינו כי ה-FFO ברבעון הנוכחי מוטה כלפי מטה בהיקף של כ-5.5 מיליוני שקל וזאת עקב העברת הפעילות התעשייתית של קניאל למפעל החדש בקרית גת.

חי גאליס מנכל ביג צילום יחצ           

  חי גאליס מנכ"ל ביג. צילום יחצ

במהלך הרבעון נרשמה עלייה של כ-146.1 מיליון שקל בשווי של נדל"ן להשקעה ונדל"ן בהקמה, לעומת עליית שווי של כ-270.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. סה"כ שווי נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח עומד על כ-26.6 מיליארד שקל.

החברה סיימה את הרבעון השלישי לשנת 2023 עם רווח נקי של כ-208.3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-212.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 1.9%. בחברה מסבירים כי יש קיטון ברווח למרות הגידול בפרמטרים התפעוליים וזאת עקב עלייה חדה יותר בשווי הנדל"ן להשקעה אשתקד. 

  מצגת משקיעים ביג

                פילוח  פעילות ביג. מתוך מצגת משקיעים

 כמעט 100% תפוסה בישראל

 שיעור התפוסה בנכסים בישראל עומד על 100% בקירוב, בסרביה ובמדינות הבלקן על כ-96.6% ובארה"ב על כ-96.4%. פדיונות במרכזי ביג בישראל – בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-3.7% בפדיונות החברה בישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ביג צילום יחצ       מרכז ביג צילום יח"צ

 

בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-10.4%  בפדיונות החברה בסרביה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשם גידול של כ-15.4%  בפדיונות אפי נכסים ברומניה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

 

סך המאזן עלה לכ-33.15 מיליארד שקל. סעיפי הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח (חלקה האפקטיבי של החברה) הסתכמו לכ-26.6 מיליארד שקל. לחברה פיזור גאוגרפי רחב כאשר כ-48% מהנכסים בישראל, כ49% במזרח אירופה והיתרה כ-3% בארה"ב. 

ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה עלה לכ-10.76 מיליארד שקל, לעומת כ-9.41 מיליארד שקל בסוף שנת 2022, עלייה של 14.3%. בחברה מסבירים כי עיקר הגידול נובע מגידול בקרנות הון בגין תרגום הדוחות הכספיים ומהרווח הנקי בתקופה. בנוסף, ביצעה החברה במהלך התקופה הנפקת הון בהיקף של כ-200 מיליון שקל כנגד רכישת 3.2% ממניות חברת הבת אפי נכסים.

פדיונות ביג מתוך מצגת משקיעים    פדיונות ביג. מתוך מצגת משקיעים

בחברה מציינים כי נכון לסוף הרבעון השלישי  לחברה יתרות מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ-1.03 מיליארד שקל (ללא אפי נכסים) ומסגרות אשראי חתומות ופנויות בהיקף של כ-733 מיליון שקל (מעבר למסגרות אשראי בגין הסכמי ליווי של פרויקטים בייזום ובהקמה). בנוסף, נכון למועד הדוח לחברה נכסים פנויים משעבודים בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל מתוכם כ-3.9 מיליארד נכסים מניבים וכן, למועד פרסום הדוח לחברה אחזקה במניות סחירות שאינן משועבדות של אפי נכסים בשווי של כ-1.9 מיליארד שקל. יתרות המזומנים, קווי האשראי והנכסים הפנויים אינן כוללות יתרות של אפי נכסים. 

מנגנון הקלות לשוכרים

אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג אמר כי: "מתחילת המלחמה הובילה ביג צעדים משמעותיים לתמיכה בחיזוק החוסן של שוכריה, ופעלה לייצור מנגנון הקלות שיסייע להם לשמור על יציבות, וזאת מתוך הסתכלות ארוכת טווח ורצון להבטיח את יכולת השוכרים לשוב לתפקוד מרבי בהקדם. כחלק מפורום העסקים גם קידמנו מהלך רחב לגיוס תרומות וחלוקת תווי קניה ישירות לתושבי הדרום שנפגעו, וכן פעילויות נוספות במסגרת מרכזי הקניות שלנו, שפרט לקרית שמונה, חזרו בהדרגתיות לפעילות מלאה  החל מהשבוע השני למלחמה.

נגר הוסיף כי "ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים לשנת 2023 הצגנו המשך צמיחה  בהכנסות, ב-NOI  וב-FFO. העובדה שמחצית מפעילות החברה אינה בישראל מביאה לידי ביטוי בימים אלו באופן החד ביותר את היתרון התחרותי שיש לחברה מעצם פיזור פעילותה על פני מספר שווקים זאת בנוסף לתמהיל השוכרים המגוון במרכזי הקניות שלנו אשר בשונה מהקניונים אינו מוטה אופנה".

  מנועי צמיחה של החברה

ביג נכסים בהקמה   ביג נכסים בהקמה. מתוך מצגת משקיעים

נגר ציין כי "לחברה איתנות וגמישות פיננסית משמעותית, נזילות גבוהה, פריסת חוב נוחה לטווח הארוך, קווי אשראי בהיקפים משמעותיים, הסכמי ליווי חתומים בגין הפרויקטים בהקמה ונכסים לא משועבדים בהיקף של 4 מיליארד שקל אשר יאפשרו לחברה לצלוח בצורה מיטבית את תקופת אי הוודאות אשר אנו חווים בימים אלו לצד היכולת לנצל הזדמנויות שצפויות להגיע".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.