אופיר שריד
צילום: סיון פרג
דוחות

מליסרון: ה-FFO גדל ב-15% ל-255 מיליון שקל. ירידה ברווח הנקי

החברה פרסמה את התוצאות לרבעון השני. ה-FFO של החברה רשם גידול של 15% ולהערכת החברה ימשיך לצמוח עד סוף 2024, ה-NOI עלה מ-303 ל-338 מיליון שקל - גידול של 12%. הרווח הגולמי עלה בששת החודשים האחרונים כתוצאה מגידול בדמי השכירות ועליית המדד. קיטון ברווח הנקי כתוצאה מהעלייה במדד על רווחי השערוך. תחלק דיבידנד של 60 מיליון שקל
איציק יצחקי | (1)

חברת מליסרון מליסרון 1.1% , המפעילה קניונים ושטחי משרד ברחבי הארץ, פרסמה את הדוחות שלה לרבעון השני של השנה. ה-FFO של החברה עלה מ-211 ל-255 מיליון שקל - גידול של 15% וקצב שנתי של מיליארד שקל (במחצית השנה כולה עלה מ-433 מיליון ל-498 מיליון) ואילו ה-NOI עלה מ-303 ל-338 מיליון שקל - גידול של 12% (במחצית כולה עלה מ-595 מיליון ל-663 מיליון שקל). הדירקטוריון הכריז על חלוקת דיבידנד בסך של 60 מיליון שקל (חילק 320 מיליון שקל מתחילת השנה), שישולם ב-2 באוקטובר. להערכת החברה, בסוף שנת 2024 יעמוד קצב ה-FFO השנתי על כ-1.2 מיליארד שקל, ולאחר השלמת הפרויקטים אשר נמצאים בהליכי תכנון וביצוע במהלך חמש השנים הקרובות, צפוי ה-FFO השנתי לגדול לכ-1.4 מיליארד שקל. כמו כן, פדיונות השוכרים עלו במהלך התקופה בכ-6% בממוצע. שיעורי התפוסה בקניונים ובמשרדים גבוהים מאוד ועומדים על כ-98.9% בנוסף, דמי השכירות הממוצעים בחוזים חדשים, חידושי חוזים ומימושי אופציות שנחתמו מתחילת השנה עלו בכ-10%.

מליסרון

לעומת זאת, נרשמה ירידה ברווח הנקי. החברה רשמה רווח נקי של 324 מיליון שקל, לעומת 585 מיליון שקל אשתקד. השינוי ברווח הנקי נבע בעיקר מכך שברבעון המקביל אשתקד הכירה החברה ברווחי שיערוך, נטו בסך של 614 מיליון שקל בהשוואה לרווחי שיערוך, נטו נמוכים יותר בסך של 239 מיליון שקל ברבעון השני השנה, זאת בעיקר, בשל השפעת העלייה במדד (שהייתה מתונה יותר ברבעון הנוכחי) על רווחי השיערוך, וכן כתוצאה משיערוך פרויקט לנדמרק ברבעון המקביל אשתקד. מנגד, רשמה החברה ירידה בהוצאות המימון, נטו, בעיקר כתוצאה מהשפעה מתונה יותר של עליית המדד ברבעון הנוכחי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, על יתרת ההלוואות ואגרות החוב של החברה, לצד גידול ברווח מתיק ניירות ערך ופקדונות.

בששת החודשים האחרונים רשמה החברה גידול ברווח הגולמי מ-605 ל-671 מיליון שקל. הגידול ברווח הגולמי מהשכרת נכסים וממכירת דירות – בסך של כ-70 מיליון שקל נובע בעיקרו מגידול בדמי השכירות בגין עלייה בדמי השכירות הריאליים ועליית המדד בתקופה שתרמו 51 מיליון שקל, מגידול בגין רווח מנכסים שנקנו ושנבנו שתרמו 14 מיליון שקל וכן רווח ממכירת דירות (חלק החברה באביב ייזום בניכוי הפחתת הפרש מקורי שיוחס ברכישה).

כמו כן, נרשם קיטון בעליית ערך שווי נדל"ן להשקעה (מ-764 מיליון ל-296 מיליון שקל) – במהלך התקופה נרשמה עליית ערך בסך של 323 מיליון שקל בעיקר כתוצאה מהשפעת עליית המדד בתקופה אשר תרמה 454 מיליון שקל, הגידול הריאלי ב-NOI של נכסים מסוימים והתקדמות השיווק והבנייה של פרויקטים בבנייה, בקיזוז הפחתות חד פעמיות בסך של 143 מיליון שקל שכללו: הפחתת מס רכישה בגין נכס שנרכש, שינוי שיעור היוון בנכס שמושכר לשוכר יחיד והתאמת NOI מייצג של נכס משרדים.

כאמור, הפדיונות בקניוני מליסרון עלו במחצית הראשונה של שנת 2023 בשיעור של כ-6% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022. העלייה בפדיונות ובכמות המבקרים בקניונים בתקופה תורגמה גם לעלייה ממוצעת של כ-10% בדמי השכירות הריאליים בגין חוזים חדשים וחידושי חוזים בקניונים, זאת בהמשך לעלייה של כ-8% בשנת 2022. בנוסף, בתחום המשרדים רשמה החברה עלייה ממוצעת של כ-3% בדמי השכירות הריאליים בגין חוזים חדשים וחידושי חוזים, בהמשך לעלייה של כ-2% בשנת 2022. לצד זאת, החברה ממשיכה לשמור על שיעורי תפוסה גבוהים של כ-99% בנכסיה.

ה-NOI המיוחס לבעלים ברבעון השני של שנת 2023 עלה בכ-12% ל-338 מיליון שקל, בהשוואה ל-303 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נבעה בעיקר מגידול של כ-9% ב-NOI מנכסים זהים נובע מחתימה על חוזים חדשים תוך עלייה בדמי השכירות ועליית המדד בסך של 26 מיליון ש"ח, לצד תוספת של 9 מיליון שקל

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בגין נכסים חדשים שנקנו ושנבנו. קצב ה-NOI השנתי המיוחס לבעלים, על בסיס רבעון שני 2023, עומד על כ-1.35 מיליארד שקל. ששווי הקניונים שלה עומד על 3.155 מיליארד שקל. ההון העצמי לבעלי המניות חצה את הרף של 10 מיליארד שקל.

מליסרון עשתה מספר צעדים משמעותיים בחצי השנה האחרונה. 1. רכשה קרקע בשטח של כ-4.5 דונם ברחוב לינקולן בתל אביב עליה בנוי כיום מבנה ישן המשמש למסחר ומשרדים. בכוונת החברה להקים במקום מגדל משרדים ובמסגרת זו היא מקדמת תב"ע להגדלת זכויות הבנייה לכ- 26 אלף מ"ר .2 קניון הראל - מתכוונת לממש את הזכויות הנוספות בו. 3. רכשה קרקע בשטח כולל של כ-5.3 דונם במתחם קריית שחקים בהרצליה, בתמורה לכ-916 מיליון שקל באמצעות אביב ייזום. התוכנית המאושרת על הקרקע מאפשרת בנייה של 733 יחידות דיור, כ-900 מ"ר (עיקרי) שטחי מסחר ו-2,640 מ"ר (ברוטו) מבני ציבור.

יו"ר מליסרון, ליאורה עופר: "תוצאות המחצית הראשונה של שנת 2023 משקפות את המשך העשייה המשמעותית של מליסרון. במהלך התקופה המשכנו לבצע פעולות להשבחת הקניונים ופארקי המשרדים שלנו, לחזק את המותג המוביל של 'קניוני עופר', ולקדם את פרויקטי הייזום שלנו, שיחזקו את פעילויות הליבה שלנו. מליסרון ממשיכה להציג צמיחה בפעילותה על אף הסביבה המאקרו-כלכלית המאתגרת. אנו ממשיכים להקפיד על ניהול פיננסי שמרני ולפעול להתאמת נכסינו לצרכים המשתנים של הלקוחות והעסקים המבקרים בהם והמאכלסים אותם".

 

אופיר שריד, מנכ"ל מליסרון: "אנחנו ממשיכים להציג נתונים חזקים ושיעורי תפוסה גבוהים מאוד, המקבלים חשיבות מוגברת על רקע התקופה הכלכלית הנוכחית. במהלך התקופה נמשכה מגמת הגידול במדדים התפעוליים המרכזיים שלנו, כאשר ה-FFO המייצג השנתי חצה לראשונה את רף מיליארד השקלים, פדיונות השוכרים עלו במהלך התקופה בכ-6% בממוצע, וכן דמי השכירות הממוצעים בחוזים חדשים ובחידושי חוזים עלו בכ-10%. כל אלה מעידים על איתנותה של החברה ועל הצלחת מימוש האסטרטגיה שלה לצמיחה ולגיוון מקורות הכנסתה. מתחילת השנה השלמנו מספר מהלכים משמעותיים, כגון רכישת נכסים, אכלוס שטחים חדשים, שיפור הנראות, הידוק של תמהיל החנויות בקניונים והשבחת יכולות החדשנות הדיגיטלית של החברה. אנו שומרים על יתרות מזומנים משמעותיות ומסגרות אשראי, המאפשרות לחברה גמישות פיננסית גבוהה בתקופה מאתגרת זו, המושפעת  מעליית הריבית, מהאינפלציה ומאי הוודאות במשק. אנו ממשיכים לפעול על פי תוכניותינו העסקיות, שיגדילו את ה-NOI של החברה בשנים הקרובות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שרה 14/08/2023 12:02
    הגב לתגובה זו
    נהדר גברת ליאורה עופר, מתי את שוב סוגרת את קניון רננים ברעננה??? בכסף אין לך בעיות. גם לי אישית לא אכפת, לא מגיעה לקניון לא מבזבזת כסף, פשוט נפלא, תמשיכי כך........
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

סוגת (צילום: תמר מצפי)סוגת (צילום: תמר מצפי)

למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר

סוגת מונפקת בשווי גבוה - מכפיל רווח מייצג של 23-25, כאשר יש שורה של חברות מזון שנסחרות משמעותית מתחת לתמחור הזה;. הציבור בסוף ישלם את מחיר הגאות; בהנפקות יש לרוב רק צד אחד שמרוויח - הצד המנפיק

מנדי הניג |

הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד.  אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.   


חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל  לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר. 

הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד.  אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.   


חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל  לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר. 

סוגת הוקמה בשנות ה-60 כחברה לייבוא וייצור סוכר, דגנים וקטניות, בעוד שמלח הארץ פועלת משנת 1922 בייצור וייבוא מלח. ב-2019 רכשה קרן פורטיסימו, בהנהלת יובל כהן, את מלח הארץ מידי שרי אריסון תמורת 160 מיליון שקל, ולאחר מכן את סוגת מחברת מאן תמורת 60 מיליון דולר, מה שיצר את הקבוצה המאוחדת. ב-2021 מכרה פורטיסימו 20% מסוגת לפועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, בשווי של 750 מיליון שקל. מאז ביצעה סוגת רכישות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל: פעילות הקמעונאות של שמן תעשיות (163 מיליון שקל, 2020), אגס ירוק (טחינה וחלווה, 88 מיליון שקל, 2021), 50% מפרג (תבלינים, 40 מיליון שקל, 2023), 50% מקפה אל-נח'לה (קפה ופיצוחים, 2024), ופופסטאר (פופקורן, 17 מיליון שקל, 2025). הרכישות הרחיבו את סל המוצרים לכ-300 פריטים, כולל מותגים כמו "עץ הזית", "אל-ארז", "פרג" ו"מלח הארץ". החברה מפעילה מפעלים בקריית גת, עתלית, אילת ומגדל העמק, עם רשת לוגיסטית ארצית.