אחרי נפילה של 40% בפרטנר וסלקום - הזדמנות או מלכודת?
מניות פרטנר וסלקום במינוס של קרוב ל-50% בשנה האחרונה. פרטנר -0.06% פרטנר שהשליטה בה עברה לפני שנה וחצי איבדה מאז 30%, סלקום סלקום 1.66% על המדף כבר שנתיים. בעלת השליטה בה - דסק"ש דיסקונט השקעות -0.41% לא מוצאת רוכשת, למרות שמדובר בשליטה, למרות שמדובר בחברה עם מותג חזק, עם קהל גדול, אין קופצים.
הצרות של חברות הסלולר לא חדשות. ביום בהיר הם קיבלו אגרוף חזק לבטן ומאז לא מתאוששות. ב-2011 נכנסה הרפורמה בשוק התקשורת של שר התקשורת דאז, משה כחלון, לתוקף. הרפורמה הזו הפילה את הרווחים של החברות. חבילות תקשורת שעלו 200-300 שקל התכווצו ב-80%-90%. תהליכי התייעלות ענקיים התחילו בחברות האלו, המניות קרסו, אי.די.בי האמא של סלקום קרסה (גם בגלל השקעות אחרות, אבל סלקום היתה הקש ששבר את גב הגמל), נוחי דנקנר בעל השליטה באי.די.בי, הסתבך בניסיון להציל את הקבוצה. מניית סלקום נסחרה אז ב-100 שקל, היום היא ב-13.5 שקל. מאז היו מדי פעם סימנים של התאוששות, אבל מיד הם נעלמו. חברות הסלולר לא מספקות את הסחורה ולא מצליחות לשפר את מחירי החבילות.
כחלון דאג לחיסול. האם זה היה נכון? הצרכנים חסכו מאות שקלים בחודש למכשיר. החברות בבעיה, אבל בהסתכלות מלמעלה, לציבור זה עשה טוב. החברות האלו היו חזירות לפני הרפורמה והכנסת תחרות, כך שבאופן מסוים הן הביאו את זה על עצמן.
וצריך לשים את הדברים בפרופורציה - זה לא שהחברות האלו מדממות או מפסידות. הן מרוויחות, אבל לא במספרים גדולים. ככה זה כשיש תחרות. צריך גם להזכיר שעם כל הכבוד למהלך של כחלון אז, הוא לא נגע בחברה החזקה ביותר: בזק בזק 0.46% . הוא כמעט חיסל את חברות הסלולר, אבל בזק הענקית - נשמרה. סוג של חכם על קטנים.
השליטה בפרטנר עוברת לקבוצת רודב-גבאי-הפניקס
מנכ"ל סלקום לשעבר, אבי גבאי חשב שהוא עושה עסקה חלומית. הוא הפך להיות חלק מגרעין השליטה בפרטנר. ממנכ"ל לבעל מניות + מנכ"ל. זה היה לפני שנה וחצי. בהתחלה היה נראה שהוא ושלמה רודב וקבוצת הפניקס עושים עסקה טובה, אבל מהר מאוד היא הפכה להפסדית.- פרטנר הרוויחה 72 מיליון ברבעון; החוב נטו ירד ל-287 מיליון שקל
- טריפל סי תרכוש שירותי סיבים אופטיים מפרטנר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפניקס מופסדת קרוב ל-200 מיליון שקל בעסקה כשהיא חשופה באופן גבוה ביחס לגופים מוסדיים אחרים לחברות הסלולר - 20% בפרטנר ו-10% החזקה בסלקום. הפניקס גם מופסדת בשל מימון שנתנה לאבי גבאי. גבאי קנה מניות בהון של 25 מיליון שקל ובהלוואה מהפניקס של 75 מיליון שקל. עם המימון הוא בהפסד של קרוב ל-40 מיליון שקל, אבל זו הלוואת נונריקורס, ככה שההפסד שלו מוגבל ו"עובר" בעצם להפניקס.
הירידות במניות התקשורת החריפו בחודשים האחרונים כשבשנה האחרונה הן מתקרבות ל-40%. על פניו מדובר בהזדמנות - חברות שנסחרות במכפיל רווח של 11-13, חברות שהמוצר שלהן הוא חובה, חברות שצומחות אם כי לאט. חברות שמתפרשות על פני כמה תחומים לצד הפעילות המרכזית - שירותי סלולר, לרבות - אספקת אינטרנט, ו-TV.
הנה גרף מניית פרטנר: למידע על המניה לחצו כאן
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
והנה גרף מניית סלקום: למידע על המניה לחצו כאן
הנה הבעיות
אז מה הבעיה. ראשית שמדובר בבעיות, זו לא בעיה בודדת. שנית - לחברות במיוחד לסלקום חובות גדולים כשבעידן של ריבת גבוהה הופכים לנטל מאוד גדול. זה יפגע ברווחים, אבל כנראה שזו בעיה שאפשר יהיה להתמודד איתה אם היתה מגיעה לבדה.
בעיה גדולה של חברות הסלולר היא התחרות בשוק הטלוויזיה כשלאחרונה נכנסה FreeTV של קשת למגרש. סלקום ופרטנר לא ממש מרוויחות בתחום הזה ושחיקת המחירים תייצר להן הפסדים. קשת מודעת לכך ויצאה מראש במחירים נמוכים שלא אפשריים כלכלית על ידי החברות, אלא עם מדובר במסה של פי כמה מהמספרים הנוכחיים. אז מה עושים? אפשר להתייעל, לצמצם, אבל נראה שבתחום ה-TV, החברות הולכו לתקופה לא פשוטה.
סיפור כנראה מרכזי יותר הוא מהפכת האי-סים. עד לפני כמה חודשים שישראלי תכנן לטוס לחו"ל הוא היה צריך לעשות חבילת אינטרנט דרך חברות הסלולר, המחירים גבוהים מאוד. אך בעולם הדיגיטלי, יש היום חלופות, אפשר להפעיל סים דיגיטלי ולחסוך 100-150 שקל לפחות. מדובר בהנחה של 80% ויותר ממחיר החבילות לחו"ל של חברות הסלולר, כך שזה ישפיע על מחירי החבילות שלהן לחו"ל. החבילות האלו מספקות רווח משמעותי מסך הרווח הכולל, והרווח הזה באיום גדול.
סלקום על המדף - מי תקנה?
אז חברות הסלולר במגננה גדולה. הן אומנם מצליחות בהדרגה להעלות את ההכנסה ממנוי ממוצע, אבל הן יודעות שההכנסה תרד בשל החבילות מחו"ל, והרווחים בסימן שאלה בגלל האיומים. הן גם יודעות שיש להן כוח עצום, הן חברות ששולטות בדטה מאוד רחב, הן יודעות על הצרכנים הישראלים הרבה והן יודעות שהמידע שווה ערך גדול, רק שבינתיים אי אפשר היה לתרגם אותו לכסף.
קבוצת המשקיעים שרכשה את השליטה בפרטנר מאוכזבת, מן הסתם מהמצב, אבל יש להם כייסם עמוקים וסבלנות. השאלה מה יזיז את הכיוון כלפי מעלה - על פניו, זחילה של המחירים למעלה, תשפר בהדרגה את המצב, למרות הבעיות שצוינו, אבל כדי שתהיה דרמה בביצועים צריך "לצאת מהקופסה" ומנהלי החברות יודעים זאת.
שוק התקשורת המקומי לא מאוזן. יש את בזק וכל השאר. יש מספר של שחקניות סלולר כאשר סלקום (שרכשה את גולן), פרטנר ופלאפון מובילות באופן מובהק. יש שחקניות TV, יש שחקניות של תשתיות, כשהשחקנית החזקה בשוק חוץ מבזק היא הוט. דובר בעבר על מיזוגים בתחום, מיזוגים שיחסכו בהוצאות, הוט ופרטנר היו בשיחות, זה יכול להתחבר.
גם מיזוג של גדולים, אפילו שזה נשמע מופרך אפשרי. אחרי הכל זה שוק של רווחיות נמוכה, ומול תחרות חדשה בטלוויזיה ומול בזק הגדולה, הרגולטור צריך לתת לפרטנר וסלקום תמריצים.
אז הכל פתוח ברמת המיזוגים ורכישות, רק שבינתיים סלקום על המדף תקופה ממושכת. האמא - דסק"ש מכרה אתמול את מהדרין לקבוצת דלק. מכרה מתחת להון העצמי ולמהדרין יש פוטנציאל גדול בנדל"ן. מכירת מהדרין זו הקלה גדולה למחזיקי החוב בדסק"ש, אבל הם יודעים שמה שיעזור באמת זו מכירת דסק"ש שנסחרת ב-2.2 מיליארד שקל ושחלקה של דסק"ש בה הוא 800 מיליון שקל.
דסק"ש צריכה למכור, היא יכולה למכור בחלקים, אבל הדדליין מתקרב. היא יכולה לשנות כיוון ולוותר על מימוש בסלקום, אבל לפחות על סמך ההכרזות עד כה, דסק"ש רוצה להתמקד בנדל"ן נכסים ובניין וגב ים ולא בסלולר.
סיכוי טוב שעסקה או מימוש חלקי יהיו בטווח הקרוב. סיכוי קטן שנראה מיזוג בתחום בזמן הקרוב, אבל הוט, פרטנר, סלקום לא ישארו כפי שאתם מכירים אותם. החברות האלו באופן כזה או אחר, יתמזגו, יוותרו על חלקים מהן, ישנו צורה, כדי להתמודד בעולם הדיגיטלי התחרותי.
ובינתיים? בינתיים מי שחושב שהמניות נסחרות בהזדמנות עם מכפילי רווח וגם מכפילי EBITDA טובים, צריך לזכור שהשוק לרוב לא משקר ושיש סיכונים שעוד יתבטאו בהמשך במספרים. עד כמה הם יהיו דרמטיים? זה תלוי בקצב האימוץ של ה-ESIM וטכנולוגיות חדשות, אבל לאורך זמן הן בהחלט יהיו דרמה.
ומה אומרים הדוחות הכספיים?
פרטנר נסחרת בשוק במחיר של 16 שקלים למניה ולפי שווי שוק של 3 מיליארד שקל. סלקום נסחרת במחיר של 13.6 שקלים ושווי שוק של 2.25 מיליארד שקל. שתיהן במדדי ת"א 90 ות"א 125.
הנה הדוחות של פרטנר ברבעון הראשון של 2023:
והנה הדוחות של סלקום:
- 7.בעז שנקר 24/07/2023 11:12הגב לתגובה זומחירי האינטרנט קפצו תחת הסיסמא סיבים אופטיים לצערי כי שוב אין תחרות!!!
- 6.החבילות לחו''ל כלל לא משמעותיות במאזן (ל"ת)מני 18/07/2023 16:53הגב לתגובה זו
- 5.צביקה 18/07/2023 14:11הגב לתגובה זולוזרים ונהנתנים על חשבון הציבור
- 4.רועי 18/07/2023 13:07הגב לתגובה זוחברות טלקום גדולות בארה"ב נסחרות במכפיל 6-9
- 3.ירוק 18/07/2023 12:59הגב לתגובה זולא תהיה להם ברירה, העלות נמוכה מאד, כל שינוי של 5 שקלים יכול לתת להם עשרות מיליונים ברבעון בזמן שיש אינפלציה וריביות, יש להם הוצאות גבוהות יותר על חובות, על שכר לעובדים, לספקים, ארנונה חשמל מים הם לא יכולים לעמוד במקום ועלייה של 5 שקלים לכל לקוח תוכל לתת להם חמצן ומבחינה ציבורית הגיונית.
- 2.שלומי 18/07/2023 12:51הגב לתגובה זועם מנוע צמיחה עצום של סיבים אופטיים.
- 1.SHIKA 18/07/2023 12:49הגב לתגובה זואי אפשר להרוויח בתקשורת. תשקיע, תזיע, תחשוב, תעשה - הרגולטור ייקח לך את התשתית בשם הפופוליזים והקולות בקלפי וההשקעה שלך תרד לטמיון. רק דביל משקיע בתשתית ומתחזק אותה.

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.
למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.
TRADINGVIEW
הסקטור הפיננסי הוביל את השוק
שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.
מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף
הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח
לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.
- כשהתותחים שותקים: מה קורה לבורסה אחרי שנגמרת המלחמה? ניתוח של 440 מקרים
- הסלמה חמורה בגבול תאילנד-קמבודיה: חילופי אש, הרוגים אזרחיים ותקיפות אוויריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית
של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.