רונן גינזבורג מנכל דניה סיבוס
צילום: רמי חכם

דניה תבנה ארבעה מגדלי מגורים בירושלים בעלות של 438 מיליון שקל

מדובר במתחם  קרסו ניה, בין רחובות דרך חברון ובית לחם בירושלים, וזאת במסגרת פרויקט פינוי בינוי של חברת קרסו
דור עצמון |

קבוצת דניה דניה סיבוס 1.63% נבחרה על ידי חברת קרסו קרסו נדלן 3.24% לשמש כקבלן ראשי ושלד בפרויקט פינוי בינוי בדרך חברון (שכונת תלפיות) בירושלים. מתחם קרסו ניה, במסגרתו ייהרסו 128 יח"ד קיימות, יכלול במצב הסופי 437 יח"ד, ממוקם בין רחובות דרך חברון, התנופה ודרך בית לחם.

על פי החברה, מתחם קרסו יהווה את אחד מהעוגנים המרכזיים לפיתוח שכונת תלפיות החדשה, כחלק ממגמה גדולה יותר של פיתוח וחידוש העיר כולה. רובע תלפיות עתיד להפוך למרכז עירוני ראשי בעיר, ע"י הוספה של אלפי יח"ד בחלקו המזרחי והצפון מערבי, כאשר החלק המרכזי והדרום מערבי ישמש מסחר ותעסוקה.

הפרויקט, שכולל עבודות הריסה, חפירה ודיפון, יביא להקמת 4 מגדלי מגורים, בשטח כולל של כ-63,000 מ"ר ולצידם שטחי ציבור ומסחר הפרוסים על פני כ-3,500 מ"ר. כמו כן, יוקם חניון תת קרקעי לפרויקט בשטח של כ-27,000 מ"ר. התמורה בגין ביצוע הפרויקט תעמוד על כ-438 מיליון שקל (בתוספת מע"מ), תהיה צמודה למדד תשומות הבניה למגורים לפי מנגנון שנקבע בין הצדדים, ותשולם לחברה בהתאם לקצב התקדמות העבודות בפרויקט.

מנכ"ל קבוצת דניה, רונן גינזבורג: "דניה ממשיכה לקחת חלק בבנייה ופיתוח של הפרויקטים הבולטים בישראל. פרויקט זה, בדרך חברון בירושלים, מצטרף לשורה ארוכה של פרוייקטי מגורים בבניית החברה, והוא צפוי להוות חלק משמעותי בתנופת ההתחדשות העירונית המתחוללת בבירה. אנו שמחים על השותפות עם קרסו נדל"ן ובטוחים כי הפרויקט יבוצע על הצד הטוב ביותר, באופן בטיחותי, איכותי, בלוחות הזמנים הנדרשים ועל פי התקציב המוסכם".

משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת המגורים בקרסו, ירון צוברי: "אנחנו שמחים לקחת חלק בתכנית העירונית לבצע מתיחת פנים לשכונות היסטוריות בירושלים ע"י הוספת אלפי יחידות דיור, מסחר ותעסוקה. מתחם המגורים של קרסו ברובע תלפיות מכוון לאנשים שאוהבים את ירושלים ,רוצים לגור, לעבוד, לבלות ולגדל בה ילדים, ועם זאת לא מוותרים על חיים טובים ומגוונים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.