גלאסבוקס: ה-ARR גדל 30%; פחות הרחבה בלקוחות קיימים, ששימורם השתפר
חברת גלאסבוקס שפיתחה מערכת לניתוח חוויית משתמש קצה בדיגיטל, לשם שיפור השירות והאבטחה ומקסום מכירות, מדווחת על תוצאות מקדמיות לרבעון הראשון של השנה. נראה כי קצב הגדלת ההתקשרויות מאט. אמנם החברה מוסיפה לגייס לקוחות חדשים, אך בתקופת הדוח הלקוחות הקיימים הגדילו פחות את ההתקשרות מול החברה ברכש שירותים נוספים.
כך, הסכום שנבע מהרחבת התקשרות היה קטן ב-65% מלפני שנה. ובכל זאת, הקיטון הפעם היה נמוך, בסכומים (שאינם נחשפו) ב-61% מזה של הרבעון הראשון של 2021 לעומת מקבילו ב-2020. כלומר, קצב הנטישה הואט, וקצב השימור גדל.
התמונה הזו מצטיירת מהפרמטרים הקשורים ב-ARR, קיצור של Annual Recurring Revenue, סעיף שמתאר את ההכנסות השנתיות על בסיס החוזים הקיימים - בגינם משלמים הלקוחות אחת לתקופה קבועה, במודל של SaaS - תכנה כשירות (Software as a Service).
בסך הכל יתרת ה-ARR על בסיס החוזים הקיימים ברבעון הראשון השנה היה 45.5 מיליון דולר, גבוה ב-30% מברבעון המקביל ב-2021. התוספת נטו לסכום השנתי שהגיעה מהתקשרויות חדשות ברבעון, לעומת סוף 2021, היא 1.5 מיליון דולר, שכן אז עמדה היתרה על 44 מיליון דולר.
- כיצד מטמיעים מערכות ERP בארגונים ועסקים
- היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יתרת ה-ARR מלקוחות חדשים בלבד (15 כאלה נוספו) עלתה ב-22% ברבעון למול מקבילו. גלאסבוקס הונפקה בקיץ 2021 לפי שווי של כ-1.32 מיליארד שקל אחרי הכסף, לאחר שגייסה כ-180 מיליון שקל. מאז תחילת המסחר בה ירדה המניה ב-48% וכיום החברה נסחרת לפי 572 מיליון שקל.
ירון מורגנשטרן מנכ״ל גלאסבוקס: ״עם קצב שריפת מזומנים נמוך של החברה, שנובע בין השאר משיעור שימור לקוחות מצוין, השקעות בטכנולוגיות חדשניות, רכישות, שיתופי פעולה ואסטרטגיות חדירה לשוק במטרה לספק מענה לביקוש ההולך וגובר למוצרים שלנו, גלאסבוקס נמצאת בנקודת זינוק מצוינת כאחת מהחברות הצומחות ביותר בתעשיית האנליזה לנתוני גלישה בערוצים דיגיטליים.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
