ביג דאטה (Big Data) הוא מונח המתאר אוספי נתונים גדולים ומורכבים, שהיקפם, קצב הצטברותם ומגוון מקורותיהם חורגים מיכולתם של כלי עיבוד מסורתיים. הטיפול בנתונים כאלה מחייב תשתיות אחסון ייעודיות, מערכות מבוזרות וכלי ניתוח מתקדמים, וכן אנשי מקצוע בתחומי מדעי
הנתונים וההנדסה.
בעולם העסקי משמש ניתוח נתונים לזיהוי מגמות, לחיזוי ביקושים, להתאמה אישית של שירותים ולניהול סיכונים. בענף הפיננסים נעשה בו שימוש לאיתור הונאות, לדירוג אשראי ולמסחר אלגוריתמי; ברפואה, בקמעונאות ובתעשייה הוא משמש לייעול תהליכים ולשיפור
החלטות. ההצטלבות בין הנתונים לבינה מלאכותית משמעותית במיוחד, שכן מודלים מתקדמים מתאמנים על כמויות נתונים עצומות, ואיכות הנתונים משפיעה ישירות על איכות התוצאה.
סביב התחום מתפתחת תעשייה של ספקיות
תשתית ענן, כלי אחסון וניתוח, וחברות ישראליות רבות פועלות בו. במקביל, השימוש בנתונים אישיים מעורר שאלות של פרטיות ורגולציה – ובכללן תקנות הגנת הפרטיות באירופה – ומחייב הגנות סייבר הולמות. משקיעים בוחנים
את הענף כמנוע צמיחה לטווח ארוך, לצד סיכוני רגולציה ותחרות.
החברה פיתחה מערכת לניתוח חוויית לקוח קצה בדיגיטל; ה-ARR עמד על 45.5 מ' ד'; 15 לקוחות חדשים נוספו ברבעון הראשון ומהם הגידול; הרחבת ההתקשרויות מלקוחות קיימים קטנה ב-65% בתקופה, ובכל זאת הקיטון נמוך ב-61% מלפני שנה, ובחברה מייחסים אותו לעונתיות
הקיצוץ בפרסום מוצרי צריכה, עליית מותגי ה-DTC מחוץ למשרדי הפרסום והביקוש לדאטה ופרסונליזציה הם חלק מהאתגרים שמקשים על משרדי הפרסום כיום. מנגד, כמו שאומר יו"ר IPG: "כשהלקוחות מבולבלים זה טוב עבורנו"
בחלק ב' של מחקר אייס ואיגוד השיווק, מוצגים דיווחי המפרסמים על הפעילות באינסטגרם, משפיענים, תוכן שיווקי, שביעות הרצון מהמובייל, וגם, הנתון המדהים על כמות המפרסמים ששינו את נתח הפרסום בפייסבוק עקב פרשת קיימברידג' אנליטיקה
העידן הדיגיטלי שמייצר כמויות אינסופיות של מידע מול היכולת של משרדי הפרסום לנטר ולעבד אותו מוליד תפקידים חדשים. מנגד, החדש לא בא על חשבון הישן ועבודת המשרדים הופכת למורכבת מאי פעם. גיא קמחי, אלאב הורביץ, יוסי לובטון, אורי מנדי ועוד מסבירים
