ניר שאול
צילום: רון שילר
ראיון

הפציעה בג'נין שהובילה להמצאת פאוץ' רימון משוכלל

ניר שאול, הבעלים של חברת ytcom מספר לנו את סיפורו הקשה שבמסגרתו נפצע בג'נין ("חטפתי כדור בזרוע ימין, וכדור נוסף חתך לי את בית החזה"); ומספר איך בעקבות הפציעה המציא פטנט שמסייע ללוחמים ברחבי העולם
סתיו קורן | (2)
נושאים בכתבה מלחמה צבא

ניר שאול, הבעלים של חברת ytcom נפצע במהלך האינתיפדה הראשונה בג'נין בדצמבר 1991, כאשר שירת כלוחם ימ"מ צעיר, ובעקבות הפציעה שלו הוא החליט לפתח פאוץ' לנשיאת רימונים לחיילים בארץ וברחבי העולם, שיסייע לחיילים להתנהל עם הרימון בצורה פשוטה ככל האפשר. "הייתה לנו סדרה של קרבות קשים במהלך האינתיפאדה החמושה של החמאס, במסגרתה קיבלנו משימה מורכבת וקשה כאשר נלחמו בכפר ענזה באזור ג'נין, היינו צריכים ללכוד את ראש ה הגיאהד האיסלאמי בגדה, מחבל עם המון דם על הידיים". אומר ניר.

"הגענו לבניין בצורה סמויה כמסתערבים, פרצנו בזהירות לבניין לאחר חילופי אש עם המחבלים, המחבל התחבא בבוידעם של אחד החדרים, אני פרצתי ראשון לבניין, סרקתי את החדרים ולפתע המחבל פתח באש עלינו, ובגלל שנכנסתי ראשון אני חטפתי כדור בזרוע ימין, וכדור נוסף חתך לי את בית החזה, לוחם נוסף שהיה איתי נהרג, ושאר הלוחמים נפצעו".

איך מתמודדים בטווח הארוך עם אירוע כל-כך קשה?

"אני חושב שרבים במדינה הזו נמצאים בפוסט טראומה, גם מה שקרה לאחרונה עם איציק סעידיאן החייל שהצית את עצמו, פשוט אסון נורא. יש כאלה שמצליחים להתמודד עם הפוסט טראומה, ואפילו להתגבר עליה. גם אני סבלתי מדברים לא פשוטים הייתה תקופה שמתוך שינה, הייתי שואג ומבלגן את כל הבית בגלל סיוטים שהיו לי - זו הייתה תקופה מאוד קשה אבל הצלחתי להתגבר עליה, אבל יש כאלה שלא מצליחים וזה מלווה אותם כל החיים. כי איבדתי חברים בקרב למדתי להעריך את החיים, ואת השבריריות שלהם. את יודעת כמה פעמים שאלתי את עצמי למה הוא ולא אני?".

במסגרת הקרב שהייתי בו, הבנתי כמה קשה לשלוף את הרימון ביד אחת - לכן היה לי חשוב לפתח פתרון שיסייע לחיילים להתנהל עם הרימון בפשטות

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נחום 14/04/2021 21:54
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד!!!
  • 1.
    אסון שמוביל לנצחון. תודה לך (ל"ת)
    ללא ספק 14/04/2021 18:18
    הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').