חוזים בסך 40 מ' לברנד החדשה; המנכ"ל: צופים רווח כפול
ברנד חברת מרגל, שנרכשה לאחרונה על ידי ברנד -1.22% מדווחת על שני חוזים בהיקף כולל של כ-40 מיליון שקל. החברה תבצע עבודות תשתית וחשמל בדרך 461 ובכביש 90 לאחר שזכתה במכרז והגיע להסכמות עם לקוח מקומי נוסף. "שוק התשתיות הוא קטר ליציאה ממשבר הקורונה", אומר בראיון לביזפורטל מנכ"ל ברנד החדשה ירון סילש, "אנחנו עדים לתנופה גדולה וחזרה של עבודות שלנו שהוקפאו ברבעון השני".
במסגרת המכרז בו זכתה, מרגל תשמש כקבלן משנה לביצוע פרויקט עבודות חשמל ותשתית חשמל ובקרה בדרך 461 ממחלף מסובים עד וכולל שיקוע בכביש 40. הצפי הוא להכנסות של 34 מיליון שקל מהעסקה, בהתאם להיקף הזמנות בפועל שתקבל מרגל, והעבודות עצמן יארכו כ-38 חודשים. החוזה הנוסף, הכפוף עדיין להסכם מפורט מול הלקוח, נוגע לעבודות חשמל ובקרה בכביש 85, צומת כרמיאל מזרח-צומת חנניה, גם שם תשמש מרגל כקבלן משנה בעבודות שהיקפן כ-6.7 מיליון שקל ובמשך ביצוע מוערך של כ-30 חודשים.
מרגל, עוסקת בתכנון וביצוע תשתיות ומערכות חשמל, תאורה, בקרה ותקשורת ואילו ברנד מתכננת, מייצרת ומספקת לשוק המקומי ולעולם פרויקטים בתחום הפלדה. במסגרת המיזוג, מרגל תקבל מניות בהיקף 60% מהחברה החדשה. שווי השוק הנוכחי הוא 80 מיליון שקל ויעלה אחרי הנפקת המניות ל-200 מיליון שקל. ברנד החדשה צופה צבר הזמנות של כ-300 מיליון שקל עד סוף 2021 מחזור של 230 מיליון שקל לחברה המאוחדת שתכנס לשוק האנרגיה המתחדשת. שתי החברות יחדיו הכניסו 91 מיליון שקל במחצית הראשונה והרוויחו יחד כ-6 מיליון שקל. עוד טרם המיזוג, ברנד תגייס 5 מיליון שקל, כשאת החיתום יבצע רוסאריו קפיטל.
ברנד מייחסת למיזוג יתרונות בהם הגדלת תיק הלקוחות, גיוון מקורות המימון והפחתת עלויות המימון, הגדלת כוח הקנייה, הפחתת התקורות, סינגריה שתיצור יתרון במכרזים הודות לאפשרות להציע סל שירותי למזמיני עבודות, וכן התייעלות בהיקף כ-1.2 מיליון שקל בשנה הראשונה ומספר מיליונים בודדים לאחר מכן, בין השאר במחלקות המכרזים והרכש (להרחבה על המיזוג).
- ברנד: "2025 היא שנת השינוי, ב-2026 נראה את הפירות"
- ברנד: הפסד של 6 מיליון שקל למרות גידול פי 3 בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סילש, לשעבר מנכ״ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, נשמע אופטימי גם לגבי הפעילות בתחום התשתיות וגם לגבי ההתרחבות לשוק האנרגיה המתחדשת: "אם הייתה איזושהי האטה בהיבט פעילות התשתיות, אז בימים אלה אנחנו כבר חוזרים לעצמנו ומעריכים שברבעון הרביעי נראה כבר רווחיות של ימי שגרה אחרי שהפאניקה של מזמיני העבודות נגמרה״.
עם הצמיחה בפעילות, הצבר שלכם ב-2021 ישמר את הרווחיות הקיימת או שהיא צפויה להיפגע?
״אנחנו מאד מקווים שהרווחיות תישמר למרות הגידול בצבר ההזמנות של ברנד ומרגל. מתח הרווחיות של מרגל גבוה יותר כי היא מתעסקת במערכות מורכבות לעומת תחום המתכת שבו פועלת ברנד ומתאפיין רווחיות נמוכה יותר. לחברה הבת שתעסוק באנרגיה מתחדשת יש הפסדים צבורים של 8 מיליון שקל, שגם אמורים לעזור לרווחיות״.
הערכה של רווח בסך 15 מיליון שקל בשנה לפי הקצב הנוכחי היא שמרנית לטעמך?
״תכנית התגמול שלנו למנהלים מדברת על רווח של סביב ה-23 מיליון שקל בשנה, זו אינדיקציה לגבי המטרות והיעדים שלנו והאמונה שלנו בפעילות העתידית.
באיזה תחומים בשוק האנרגיה המתחדשת נראה אתכם פועלים?
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.3% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת
עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
