ברנד
צילום: יח"צ

חוזים בסך 40 מ' לברנד החדשה; המנכ"ל: צופים רווח כפול

מרגל, שמתמזגת עם חברת ברנד, תשמש קבלן משנה בפרויקטים בדרך 461 ובכביש 90. מנכ"ל הקבוצה המאוחדת ירון סילש: "אנחנו עדים לתנופה גדולה וחזרה של עבודות שלנו שהוקפאו ברבעון השני. תכנית התגמול שלנו מדברת על רווח של כ-23 מיליון שקל בשנה"
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה ברנד

חברת מרגל, שנרכשה לאחרונה על ידי ברנד -0.16% מדווחת על שני חוזים בהיקף כולל של כ-40 מיליון שקל. החברה תבצע עבודות תשתית וחשמל בדרך 461 ובכביש 90 לאחר שזכתה במכרז והגיע להסכמות עם לקוח מקומי נוסף. "שוק התשתיות הוא קטר ליציאה ממשבר הקורונה", אומר בראיון לביזפורטל מנכ"ל ברנד החדשה ירון סילש, "אנחנו עדים לתנופה גדולה וחזרה של עבודות שלנו שהוקפאו ברבעון השני".

במסגרת המכרז בו זכתה, מרגל תשמש כקבלן משנה לביצוע פרויקט עבודות חשמל ותשתית חשמל ובקרה בדרך 461 ממחלף מסובים עד וכולל שיקוע בכביש 40. הצפי הוא להכנסות של 34 מיליון שקל מהעסקה, בהתאם להיקף הזמנות בפועל שתקבל מרגל, והעבודות עצמן יארכו כ-38 חודשים. החוזה הנוסף, הכפוף עדיין להסכם מפורט מול הלקוח, נוגע לעבודות חשמל ובקרה בכביש 85, צומת כרמיאל מזרח-צומת חנניה, גם שם תשמש מרגל כקבלן משנה בעבודות שהיקפן כ-6.7 מיליון שקל ובמשך ביצוע מוערך של כ-30 חודשים.

מרגל, עוסקת בתכנון וביצוע תשתיות ומערכות חשמל, תאורה, בקרה ותקשורת ואילו ברנד מתכננת, מייצרת ומספקת לשוק המקומי ולעולם פרויקטים בתחום הפלדה. במסגרת המיזוג, מרגל תקבל מניות בהיקף 60% מהחברה החדשה. שווי השוק הנוכחי הוא 80 מיליון שקל ויעלה אחרי הנפקת המניות ל-200 מיליון שקל. ברנד החדשה צופה צבר הזמנות של כ-300 מיליון שקל עד סוף 2021 מחזור של 230 מיליון שקל לחברה המאוחדת שתכנס לשוק האנרגיה המתחדשת. שתי החברות יחדיו הכניסו 91 מיליון שקל במחצית הראשונה והרוויחו יחד כ-6 מיליון שקל. עוד טרם המיזוג, ברנד תגייס 5 מיליון שקל, כשאת החיתום יבצע רוסאריו קפיטל.

ברנד מייחסת למיזוג יתרונות בהם הגדלת תיק הלקוחות, גיוון מקורות המימון והפחתת עלויות המימון, הגדלת כוח הקנייה, הפחתת התקורות, סינגריה שתיצור יתרון במכרזים הודות לאפשרות להציע סל שירותי למזמיני עבודות, וכן התייעלות בהיקף כ-1.2 מיליון שקל בשנה הראשונה ומספר מיליונים בודדים לאחר מכן, בין השאר במחלקות המכרזים והרכש (להרחבה על המיזוג).

סילש, לשעבר מנכ״ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, נשמע אופטימי גם לגבי הפעילות בתחום התשתיות וגם לגבי ההתרחבות לשוק האנרגיה המתחדשת: "אם הייתה איזושהי האטה בהיבט פעילות התשתיות, אז בימים אלה אנחנו כבר חוזרים לעצמנו ומעריכים שברבעון הרביעי נראה כבר רווחיות של ימי שגרה אחרי שהפאניקה של מזמיני העבודות נגמרה״.

עם הצמיחה בפעילות, הצבר שלכם ב-2021 ישמר את הרווחיות הקיימת או שהיא צפויה להיפגע?

״אנחנו מאד מקווים שהרווחיות תישמר למרות הגידול בצבר ההזמנות של ברנד ומרגל. מתח הרווחיות של מרגל גבוה יותר כי היא מתעסקת במערכות מורכבות לעומת תחום המתכת שבו פועלת ברנד ומתאפיין רווחיות נמוכה יותר. לחברה הבת שתעסוק באנרגיה מתחדשת יש הפסדים צבורים של 8 מיליון שקל, שגם אמורים לעזור לרווחיות״.

הערכה של רווח בסך 15 מיליון שקל בשנה לפי הקצב הנוכחי היא שמרנית לטעמך?

״תכנית התגמול שלנו למנהלים מדברת על רווח של סביב ה-23 מיליון שקל בשנה, זו אינדיקציה לגבי המטרות והיעדים שלנו והאמונה שלנו בפעילות העתידית.

באיזה תחומים בשוק האנרגיה המתחדשת נראה אתכם פועלים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מתרסקת 16.5%, טאואר עולה 3%, אפולו צונחת 8.8%; המדדים במגמה מעורבת

אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; הכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.8% ות״א 90 נחלש 0.8%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.2%ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.6%.

ת״א נדל״ן מאבד 0.9% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.5%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -1.03%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.