חוזים בסך 40 מ' לברנד החדשה; המנכ"ל: צופים רווח כפול
ברנד חברת מרגל, שנרכשה לאחרונה על ידי ברנד 0% מדווחת על שני חוזים בהיקף כולל של כ-40 מיליון שקל. החברה תבצע עבודות תשתית וחשמל בדרך 461 ובכביש 90 לאחר שזכתה במכרז והגיע להסכמות עם לקוח מקומי נוסף. "שוק התשתיות הוא קטר ליציאה ממשבר הקורונה", אומר בראיון לביזפורטל מנכ"ל ברנד החדשה ירון סילש, "אנחנו עדים לתנופה גדולה וחזרה של עבודות שלנו שהוקפאו ברבעון השני".
במסגרת המכרז בו זכתה, מרגל תשמש כקבלן משנה לביצוע פרויקט עבודות חשמל ותשתית חשמל ובקרה בדרך 461 ממחלף מסובים עד וכולל שיקוע בכביש 40. הצפי הוא להכנסות של 34 מיליון שקל מהעסקה, בהתאם להיקף הזמנות בפועל שתקבל מרגל, והעבודות עצמן יארכו כ-38 חודשים. החוזה הנוסף, הכפוף עדיין להסכם מפורט מול הלקוח, נוגע לעבודות חשמל ובקרה בכביש 85, צומת כרמיאל מזרח-צומת חנניה, גם שם תשמש מרגל כקבלן משנה בעבודות שהיקפן כ-6.7 מיליון שקל ובמשך ביצוע מוערך של כ-30 חודשים.
מרגל, עוסקת בתכנון וביצוע תשתיות ומערכות חשמל, תאורה, בקרה ותקשורת ואילו ברנד מתכננת, מייצרת ומספקת לשוק המקומי ולעולם פרויקטים בתחום הפלדה. במסגרת המיזוג, מרגל תקבל מניות בהיקף 60% מהחברה החדשה. שווי השוק הנוכחי הוא 80 מיליון שקל ויעלה אחרי הנפקת המניות ל-200 מיליון שקל. ברנד החדשה צופה צבר הזמנות של כ-300 מיליון שקל עד סוף 2021 מחזור של 230 מיליון שקל לחברה המאוחדת שתכנס לשוק האנרגיה המתחדשת. שתי החברות יחדיו הכניסו 91 מיליון שקל במחצית הראשונה והרוויחו יחד כ-6 מיליון שקל. עוד טרם המיזוג, ברנד תגייס 5 מיליון שקל, כשאת החיתום יבצע רוסאריו קפיטל.
ברנד מייחסת למיזוג יתרונות בהם הגדלת תיק הלקוחות, גיוון מקורות המימון והפחתת עלויות המימון, הגדלת כוח הקנייה, הפחתת התקורות, סינגריה שתיצור יתרון במכרזים הודות לאפשרות להציע סל שירותי למזמיני עבודות, וכן התייעלות בהיקף כ-1.2 מיליון שקל בשנה הראשונה ומספר מיליונים בודדים לאחר מכן, בין השאר במחלקות המכרזים והרכש (להרחבה על המיזוג).
- ברנד: "2025 היא שנת השינוי, ב-2026 נראה את הפירות"
- ברנד: הפסד של 6 מיליון שקל למרות גידול פי 3 בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סילש, לשעבר מנכ״ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, נשמע אופטימי גם לגבי הפעילות בתחום התשתיות וגם לגבי ההתרחבות לשוק האנרגיה המתחדשת: "אם הייתה איזושהי האטה בהיבט פעילות התשתיות, אז בימים אלה אנחנו כבר חוזרים לעצמנו ומעריכים שברבעון הרביעי נראה כבר רווחיות של ימי שגרה אחרי שהפאניקה של מזמיני העבודות נגמרה״.
עם הצמיחה בפעילות, הצבר שלכם ב-2021 ישמר את הרווחיות הקיימת או שהיא צפויה להיפגע?
״אנחנו מאד מקווים שהרווחיות תישמר למרות הגידול בצבר ההזמנות של ברנד ומרגל. מתח הרווחיות של מרגל גבוה יותר כי היא מתעסקת במערכות מורכבות לעומת תחום המתכת שבו פועלת ברנד ומתאפיין רווחיות נמוכה יותר. לחברה הבת שתעסוק באנרגיה מתחדשת יש הפסדים צבורים של 8 מיליון שקל, שגם אמורים לעזור לרווחיות״.
הערכה של רווח בסך 15 מיליון שקל בשנה לפי הקצב הנוכחי היא שמרנית לטעמך?
״תכנית התגמול שלנו למנהלים מדברת על רווח של סביב ה-23 מיליון שקל בשנה, זו אינדיקציה לגבי המטרות והיעדים שלנו והאמונה שלנו בפעילות העתידית.
באיזה תחומים בשוק האנרגיה המתחדשת נראה אתכם פועלים?
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה - חוזרים לעליות?
ב-18:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן הציפיות הן לירידה של כחצי אחוז בנתוני האינפלציה - מה עשוי להשפיע בעיקר על המדד?
הבורסה צפויה להיות היום יחסית רגועה. החוזים על וול סטריט בעלייה קלה. אסיה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. אתמול הבורסה ירדה, בעיקר בגלל המניות הדואליות והשבבים בראשם.
אנחנו לקראת סיום שנה נהדרת בבורסה, אבל מה שכל כך עזר לה השנה יכול להיות בעוכריה בשנה הבאה - הבורסה שלנו מוטה פיננסים (וגם נדל"ן) - תראו כאן את התמהיל הכל כך חריג ביחס לבורסות אחרות בעולם - עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35. הבורסה שלנו נסמכת על בנקים וחברות ביטוח וזו היתה שנה טובה לבנקים ולביטוח, אבל זה לא מאוזן. איפה טכנולוגיה, איפה חברות יצרניות - פעם ולא מזמן המשקל שלהם היה מאוד גבוה. כן, יש את טבע, יש את אלביט מערכות, חברות השבבים, קניונים ועוד. אבל הפיננסים בולטים.
מדוע חשוב להתמיד בהשקעה אחת שמאמינים בה ולא לקפוץ מקרן לקרן? מה כוחה של ההתמדה והנחישות גם בתקופה של ירידות? שלוש קרנות עם תשואה של מעל 350% ב-10 שנים מלמדות אותנו שיעור חשוב, כשגם המתחרות הפחות מוצלחות מציגות תשואות נהדרות בטווח הארוך - קרנות נאמנות מצליחות על פני זמן. ניתוח של גיא טל - המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
לקראת מדד המחירים לצרכן - מה הציפיות ואיזה נתון יתפוס את תשומת הלב? אחרי מדד אוקטובר שהפתיע קצת כלפי מעלה, הציפייה למדד נובמבר שיפורסם היום ב-18:30 היא לתיקון חד יחסית, עם ירידה של כ-0.4%-0.5% כך מעריכים גם במזרחי טפחות. עיקר ההשפעה תגיא בגלל היציאה מתקופת חגי תשרי, ובעיקר מסעיף הטיסות לחו"ל. נובמבר התאפיין בכמות גבוהה יחסית של ישראלים שטסו, אך מנגד מחירי הטיסות עצמם היו אלו שתרמו במידה רבה להפתעה החיובית באוקטובר, וכעת הציפייה היא לתיקון מהכיוון הזה. בסעיף המזון התמונה מורכבת יותר, היסטורית נרשמו בנובמבר ירידות אחרי התייקרויות החגים, אבל בשנים האחרונות נרשמת דווקא מגמת עלייה. גם האומדן הנוכחי מצביע על עלייה קלה, אם כי ירידה צפויה במחירי פירות וירקות, עונתית ועל פי האומדנים, אמורה לקזז חלק גדול מההשפעה. סעיף הדיור ממשיך להיות נקודת אי-ודאות, אחרי שני מדדים רצופים מפתיעים כלפי מטה, למרות נתונים שממשיכים להצביע על עליות בשכירויות בחוזים חדשים. קצב העלייה השנתי התמתן ל-3.6%, שפל של שנה, וההערכה היא שהפער בין הנתונים למדד ייסגר, אך עדיין לא ברור באיזה כיוון.
- עין שלישית זינקה 10% אר פי אופטיקל כ-7%; מניות השבבים נפלו - נעילה שלילית במדדים
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנחה שהמדד יעמוד בצפי, האינפלציה תישאר סביב 2.5%, כשמדובר בעוד חודש כמעט נטול השפעות מדיניות, כזה שמקרב את יציאת השפעות המע"מ וההתייקרויות של תחילת 2024 מהחישוב השנתי. גם אם מחירי החשמל, המים והארנונה יעלו, ההערכה היא שהעליות יהיו מתונות יותר מאלה שנרשמו בינואר האחרון, ולא ישנו את תוואי ההתמתנות. לכך מצטרפת גם ציפייה לירידה במחירי הדלק בינואר, על רקע שקל חזק ומחירי נפט נמוכים, מה שעשוי לדחוף את האינפלציה הכוללת לאזור 1.9%, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. למרות הירידה בציפיות האינפלציה, ציפיות הריבית הגיבו באופן מוגבל בלבד. בבנק ישראל ממשיכים להצביע על סיכונים אפשריים, בעיקר גיאופוליטיים ופיסקליים, בעוד שהביקושים המקומיים לבדם, לאור היציבות במדד אמון הצרכנים, אינם נראים בשלב זה כגורם שמאיים להחזיר את האינפלציה למגמת עלייה - מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
