ברנד
צילום: יח"צ

חוזים בסך 40 מ' לברנד החדשה; המנכ"ל: צופים רווח כפול

מרגל, שמתמזגת עם חברת ברנד, תשמש קבלן משנה בפרויקטים בדרך 461 ובכביש 90. מנכ"ל הקבוצה המאוחדת ירון סילש: "אנחנו עדים לתנופה גדולה וחזרה של עבודות שלנו שהוקפאו ברבעון השני. תכנית התגמול שלנו מדברת על רווח של כ-23 מיליון שקל בשנה"
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה ברנד

חברת מרגל, שנרכשה לאחרונה על ידי ברנד 0% מדווחת על שני חוזים בהיקף כולל של כ-40 מיליון שקל. החברה תבצע עבודות תשתית וחשמל בדרך 461 ובכביש 90 לאחר שזכתה במכרז והגיע להסכמות עם לקוח מקומי נוסף. "שוק התשתיות הוא קטר ליציאה ממשבר הקורונה", אומר בראיון לביזפורטל מנכ"ל ברנד החדשה ירון סילש, "אנחנו עדים לתנופה גדולה וחזרה של עבודות שלנו שהוקפאו ברבעון השני".

במסגרת המכרז בו זכתה, מרגל תשמש כקבלן משנה לביצוע פרויקט עבודות חשמל ותשתית חשמל ובקרה בדרך 461 ממחלף מסובים עד וכולל שיקוע בכביש 40. הצפי הוא להכנסות של 34 מיליון שקל מהעסקה, בהתאם להיקף הזמנות בפועל שתקבל מרגל, והעבודות עצמן יארכו כ-38 חודשים. החוזה הנוסף, הכפוף עדיין להסכם מפורט מול הלקוח, נוגע לעבודות חשמל ובקרה בכביש 85, צומת כרמיאל מזרח-צומת חנניה, גם שם תשמש מרגל כקבלן משנה בעבודות שהיקפן כ-6.7 מיליון שקל ובמשך ביצוע מוערך של כ-30 חודשים.

מרגל, עוסקת בתכנון וביצוע תשתיות ומערכות חשמל, תאורה, בקרה ותקשורת ואילו ברנד מתכננת, מייצרת ומספקת לשוק המקומי ולעולם פרויקטים בתחום הפלדה. במסגרת המיזוג, מרגל תקבל מניות בהיקף 60% מהחברה החדשה. שווי השוק הנוכחי הוא 80 מיליון שקל ויעלה אחרי הנפקת המניות ל-200 מיליון שקל. ברנד החדשה צופה צבר הזמנות של כ-300 מיליון שקל עד סוף 2021 מחזור של 230 מיליון שקל לחברה המאוחדת שתכנס לשוק האנרגיה המתחדשת. שתי החברות יחדיו הכניסו 91 מיליון שקל במחצית הראשונה והרוויחו יחד כ-6 מיליון שקל. עוד טרם המיזוג, ברנד תגייס 5 מיליון שקל, כשאת החיתום יבצע רוסאריו קפיטל.

ברנד מייחסת למיזוג יתרונות בהם הגדלת תיק הלקוחות, גיוון מקורות המימון והפחתת עלויות המימון, הגדלת כוח הקנייה, הפחתת התקורות, סינגריה שתיצור יתרון במכרזים הודות לאפשרות להציע סל שירותי למזמיני עבודות, וכן התייעלות בהיקף כ-1.2 מיליון שקל בשנה הראשונה ומספר מיליונים בודדים לאחר מכן, בין השאר במחלקות המכרזים והרכש (להרחבה על המיזוג).

סילש, לשעבר מנכ״ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, נשמע אופטימי גם לגבי הפעילות בתחום התשתיות וגם לגבי ההתרחבות לשוק האנרגיה המתחדשת: "אם הייתה איזושהי האטה בהיבט פעילות התשתיות, אז בימים אלה אנחנו כבר חוזרים לעצמנו ומעריכים שברבעון הרביעי נראה כבר רווחיות של ימי שגרה אחרי שהפאניקה של מזמיני העבודות נגמרה״.

עם הצמיחה בפעילות, הצבר שלכם ב-2021 ישמר את הרווחיות הקיימת או שהיא צפויה להיפגע?

״אנחנו מאד מקווים שהרווחיות תישמר למרות הגידול בצבר ההזמנות של ברנד ומרגל. מתח הרווחיות של מרגל גבוה יותר כי היא מתעסקת במערכות מורכבות לעומת תחום המתכת שבו פועלת ברנד ומתאפיין רווחיות נמוכה יותר. לחברה הבת שתעסוק באנרגיה מתחדשת יש הפסדים צבורים של 8 מיליון שקל, שגם אמורים לעזור לרווחיות״.

הערכה של רווח בסך 15 מיליון שקל בשנה לפי הקצב הנוכחי היא שמרנית לטעמך?

״תכנית התגמול שלנו למנהלים מדברת על רווח של סביב ה-23 מיליון שקל בשנה, זו אינדיקציה לגבי המטרות והיעדים שלנו והאמונה שלנו בפעילות העתידית.

באיזה תחומים בשוק האנרגיה המתחדשת נראה אתכם פועלים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת 0%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 0%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?