ברנד
צילום: יח"צ

ברנד מתמזגת עם מרגל מערכות תמורת הקצאת 61% ממניותיה

את הקבוצה החדשה יוביל המנכ"ל החדש, ירון סילש, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת; חיים ברנד, המנכ"ל הנוכחי, ישמש כמשנה למנכ"ל ויהיה ממונה על פעילות הפלדה
ערן סוקול |
נושאים בכתבה ברנד מתכת

חברת ברנד 0.71%  הודיעה כי תתמזג עם מרגל מערכות שבבעלות אסא גלעדי ולירן גלעדי. המיזוג ייעשה בדרך של רכישת פעילותה של מרגל מערכות על ידי ברנד, והקצאת 28.6 מיליון מניות ברנד לבעלי השליטה במרגל. בכוונת הקבוצה החדשה לפתח את פעילות האנרגיה המתחדשת.

לאחר המיזוג וההקצאות המבוצעות במסגרת העסקה תחזיק משפחת גלעדי בכ-61% ממניותיה של ברנד וקרן קדמה (KCPS) תחזיק בכ-24% ממניות ברנד והציבור יחזיק בכ-16%. בטרם מועד ההשלמה, תבצע ברנד גיוס של כ-5 מיליון שקל. 

מרגל משלבת פעילות קבלנית ותעשייתית ופועלת בשוק התשתיות מעל 40 שנים. החברה, שנוסדה על ידי אסא גלעדי, המכהן כמנכ"ל החברה, מנוהלת על ידו ועל ידי לירן גלעדי (משנה למנכ"ל), מתמחה בתכנון וביצוע מערכות חשמל, תאורה, בקרה ותקשורת, ופעילה בתחומי התחבורה השונים (כבישים, מחלפים, רכבות וכו'), התעופה והאנרגיה. בנוסף, מרגל הינה הבעלים של מרגל-סריג, מפעל לייצור לוחות חשמל אותו פתחה ב-2019.

מרגל מעסיקה כ-80 עובדים באופן ישיר ועוד עשרות עובדי קבלן על בסיס יומי, וביצעה במהלך השנים מאות פרויקטים שונים בתחומי התשתיות. ממוצע הכנסותיה של מרגל ב-2018-2019 עומד על כ-60 מיליון שקל עם רווח נקי ממוצע של כ-10.5 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2020 הכנסות מרגל הסתכמו בכ-35 מיליון שקל עם רווח נקי של כ-5 מיליון שקל. בשלוש שנים האחרונות חילקה מרגל דיבידנדים בהיקף כולל של כ-26 מיליון שקל. 

את הקבוצה החדשה יוביל המנכ"ל החדש, ירון סילש, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, בתחום התשתיות ככלל ובתחום האנרגיות המתחדשות בפרט, ותפתח חברה ייעודית לייזום והקמת פרויקטי אנרגיה מתחדשת בהובלתם של ירון ושל עומר גלעדי, לשעבר מנהל פעילות שיכון ובינוי אנרגיה בארה"ב, אשר ימונה למשנה למנכ"ל הקבוצה לפעילות האנרגיה.

במסגרת השינויים הארגוניים שמבצעת החברה, חיים ברנד, המנכ"ל הנוכחי של החברה, ישמש כמשנה למנכ"ל ויהיה אמון על כלל פעילות הפלדה בקבוצה כשבמקביל החברה פועלת לגייס סמנכ"ל כספים בכיר לשורותיה.

בחברות מציינים כי המיזוג יצור קבוצה חדשה בתחום התשתיות הכוללת זרוע קבלנית לביצוע פרויקטים בתחומי תחבורה, אנרגיה מתחדשת, תשתיות וכדומה וזרוע תעשייתית סינרגטית העוסקת בייצור קונסטרוקציות פלדה, לוחות חשמל ועבודות מתכת אחרות המשתלבות בפעילות הפרויקטים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גלעד הלוי, יו"ר דירקטוריון ברנד ושותף בכיר בקרן קדמה (KCPS) מסר בתגובה: "אנו שמחים ונרגשים להכריז על מיזוג מנצח של הפעילויות של ברנד ומרגל. הקבוצה החדשה תהנה משותפים חדשים ואיכותיים בעלי ניסיון וקבלות בתחום התשתיות בישראל. הסינרגיה בין החברות תייצר לנו חוסן פיננסי ויכולות שיאפשרו לנו לגשת לפרויקטים גדולים יותר, להציע סל שירותים רחב ללקוחותינו המשותפים ולהפוך לקבוצה מובילה בתחום התשתיות בישראל דבר שייצר ערך משמעותי לבעלי המניות של החברה הממוזגת".

אסא גלעדי, מייסד, בעלים ומנכ"ל מרגל מערכות מסר: "אנו מזהים הזדמנות גדולה הטמונה במיזוג. השילוב של יכולות העבודה והניסיון המוכח של ברנד, שהינה מותג מוביל בתחום הפעילות שלה, ביחד עם הגישה שלנו לניהול הקבוצה והיכולות שלנו לחבר לקוחות רבים נוספים מתחומי התחבורה והתשתיות, בצירוף ההזדמנויות הגדולות בתחום האנרגיה תאפשר לנו להצמיח את החברה הממוזגת למעמד משמעותי בשוק. אנו כבר מזהים הזדמנויות טובות בשוק לרכישת חברות סינרגטיות שייתנו לקבוצה ערך נוסף בשוק התשתיות הצומח בישראל. חובת ההוכחה עלינו ואנו מוכנים לכך".

ירון סילש, מנכ"ל הקבוצה הנכנס מסר: "אני שמח להצטרף לחברות ותיקות ומיומנות בתחומן שמתחברות לכדי חברה אחת גדולה,  עם הנהלה מנוסה שיש לה רוח גבית משמעותית לשינויים, פיתוח וצמיחה. תחומי התשתיות והאנרגיה נמצאים בנסיקה ואני בטוח שהשוק ירגיש במהרה את הנוכחות שלנו במגוון תחומי הפעילות ואת היתרונות הגדולים של המיזוג".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.