אמיר וידמן המלט
צילום: יח"צ

המלט: תוספת הזמנות של כ-45 מיליון דולר להסכם עם לקוח קיים

החברה מקבוצת פימי מדווחת על חתימת תוספת להסכם אסטרטגי עם לקוח קיים, ספק ציוד גדול בתחום תעשיית השבבים, בהיקף הזמנות צפוי של כ-15 מיליון דולר בשנה, ולמשך כ-3 שנים
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה המלט שוק ההון

חברת המלט של קבוצת פימי (30.5%) מדווחת על חתימת תוספת להסכם אסטרטגי עם לקוח קיים, ספק ציוד גדול בתחום תעשיית השבבים, בהיקף הזמנות צפוי של כ-15 מיליון דולר בשנה, ולמשך כ-3 שנים.

החברה העוסקת בפיתוח ומכירת מחברים, ברזים, שסתומים ומערכות פיקוד ובקרה לתעשיות התהליכיות ותעשיות האולטרה נקיות ולתחום בקרת הזרימה, הודיעה כי היא חתמה על הסכם עם לקוח אסטרטגי קיים של החברה בתחום המוצרים האולטרה-נקיים לאספקת מערכות חדשות להולכת נוזלים וגזים לשימוש של תעשיית השבבים. החברה צופה היקף מכירות של המוצרים ללקוח בהיקף של כ-15 מיליון דולר בשנה.

מדובר בתוספת להסכם מיום 1 במאי, 2006 עם לקוח אסטרטגי זה ובכך המ-לט תספק מערכות גז. בחברה מציינים כי מדובר בנדבך מרכזי באסטרטגיית הצמיחה של החברה. התוספת להסכם הינה בתוקף עד ליום 31 באוקטובר 2023.

 

לצורך אספקת המוצרים ללקוח ולקבלני משנה שלו, החברה צפויה להשקיע עד תום החציון השני של שנת 2021 סך כולל של כ-5 מיליון דולר.

נזכיר, כי ב-26 במרץ 2020 דיווחה החברה על חתימת הסכם עם קבלן משנה של הלקוח לאספקת רכיבי מערכת גז, כך שהחל ממועד השלמת ההשקעה, ההיקף הכולל של שתי התקשרויות אלה ביחד צפוי להסתכם בכ-21 מיליון דולר בשנה. החברה צופה כי בכפוף למגבלות יצור המוצרים על ידי החברה ושביעות הרצון של הלקוח, סכום ההזמנות בפועל עשוי להיות גדול מהצפוי.

 

המ-לט הוסמכה לייצר את החלקים לבקרה ושליטה על נפח זרימה למכונות הייצור בהסכם שנחתם במרץ 2020 עם קבלן משנה של הלקוח, כאמור לעיל, וכעת במסגרת ההסכם הנוכחי, היא הוסמכה לייצר מערכות גז על רכיביהן המיועדות למכונות הלקוח. התקשרות זו מייצרת לחברה את התשתית לייצור של מוצרים חדשים, מערכות להולכת נוזלים וגזים ולגידול של הכנסות החברה בתחום המוצרים האולטרה-נקיים.   

 

אמיר וידמן, מנכ"ל המ-לט: "החברה שמחה לדווח כי היא חתמה על הסכם אסטרטגי עם לקוח מרכזי בעל נתח שוק משמעותי בתחום תעשיית המוליכים למחצה המהווה עליית מדרגה בפעילות מול הלקוחות הגדולים בתחום הסמיקונדקטורס. בעסקה זו עם ספקית ציוד עולמית מהשורה הראשונה המ-לט מוכיחה יכולת טכנולוגית ותפעולית גבוהה ביותר. התקשרות זו ממחישה את האמון שרכשנו בקרב לקוחותינו לאורך השנים, והביטחון ביכולותינו ואיכות מוצרינו ובהמ-לט כספקית מערכות קריטיות למכונות הלקוח. להמ-לט ניתנת גישה לרכיבים במערכות להולכת גז של הלקוח ברצפת הייצור שלו וכך המ-לט תייצר ותמכור מערכות גז. המעבר של החברה מאספקת רכיבים לאספקת מערכות לתחום הסמיקונדקטורס, עשוי להניב לחברה מכירות גבוהות יותר גם בהסכמים עתידיים."

 (לכתבה המלאה)

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כל הכבוד לחברה ולמנהליה! 30/08/2020 16:35
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לחברה ולמנהליה!
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.