המלט הציגה שיפור תפעולי ועברה לרווח של 1.9 מיליון דולר
חברת המלט של קבוצת פימי (30.5%) מדווחת על גידול של כ-6.8% בנהכנסות הרבעון השני לרמה של כ-48.7 מיליון דולר. החברה אמנם הציגה ירידה בשולי הרווחיות הגולמית, אולם שיפור מהותי ברמה התפעולית הוביל לזינוק ברווח התפעולי ומעבר לרווח של 1.9 מיליון דולר בשורה התחתונה. הנהלת החברה מעריכה כי השפעת הקורונה על פעילותה לא מהותית. מניית החברה איבדה כ-14% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 55 על הרווח של 12 החודשים האחרונים.
מכירות החברה העוסקת בפיתוח ומכירת מחברים, ברזים, שסתומים ומערכות פיקוד ובקרה לתעשיות התהליכיות והאולטרה נקיות ולתחום בקרת הזרימה הסתכמו בכ-48.7 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2020, גידול של כ-6.8% לעומת מכירות של כ-45.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, הנובע בעיקר מעלייה במכירות בתחום המוצרים האולטרה-נקיים ובתחום המוצרים לבקרת הזרימה.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על מעבר לרווח של 1.9 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-0.7 מיליון דולר ברבעון המקביל.
ה-EBITDA שהציגה הקבוצה ברבעון השני צמח בכ-43.2% והסתכם בכ-6.5 מיליון דולר (13.3% מההכנסות) לעומת כ-4.5 מיליון דולר (9.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
החברה הציגה ירידה בשולי הרווחיות הגולמית ברבעון השני לרמה של כ-26.9%, לעומת כ-28% ברבעון המקביל. בחברה מציינים כי הירידה בשיעור הריווחיות הגולמית נבעה בעיקר מתמהיל המכירות ומשחיקת שער החליפין הממוצע של הדולר ביחס לשקל.
- המלט: תשואה "מובטחת" של 6.7% עד חודש מאי אך המשקיעים חשדניים
- פימי מוכרת את המ-לט לפי שווי של 900 מ' ש'; פרמיה של 34% על השוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, ברמה התפעולית החברה ציגה שיפור משמעותי, עם שולי הוצאות תפעול של כ- 19.8% לעומת כ-24.3% ברבעון המקביל. כתוצאה מכך, הרווח התפעולי ברבעון השני לשנת 2020 הסתכם בכ-3.4 מיליון דולר, זינוק של 260% בהשוואה לכ-958 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהוצאות התפעול מיוחסת בעיקר לירידה בהוצאות השכר אולם בחברה לא הסבירו מה הסיבה לירידה זו והאם מדובר בהשפעה זמנית או ארוכת טווח.
אמיר וידמן, מנכ"ל המ-לט: "התוצאות החזקות ברבעון השני לשנת 2020 שהושגו למרות המשבר העולמי מעידות על חוסן הקבוצה ועל היציבות של התעשיות שאותן היא משרתת. נכון למועד זה, הנהלת החברה מעריכה כי השפעת נגיף הקורונה על פעילות החברה אינה מהותית. ניצול יתרון הפיזור הגיאוגרפי הגלובלי של הקבוצה מאפשר לנו לפצות על ירידה מקומית בביקושים, כפי שחווינו ברבעון הראשון של השנה בסין, ולהציג תוצאות חזקות וזאת למרות השפעת התפשטות הקורונה בעולם. הצפי שלנו להצטיידות ה-FABs החדשים שממוקמים בארה"ב ובמזרח הרחוק מתממש ואנו צופים המשך גידול בביקושים למוצרים ולפתרונות של החברה.
יש לנו כיום יכולות, שלא היו בחברה בעבר, כספק פתרון כולל בפרוייקטי ענק המחזקות את מיצובנו בשווקי הפעילות מול לקוחות אסטרטגיים. המכירות של מוצרי הIIOT החלו, כמו גם המוצרים החדשים כגון ברזים עם "אפס פליטה" אשר מתאימים לתקני איכות הסביבה המחמירים ביותר. חברת הבת בקוריאה ממשיכה ליהנות מרמת ביקושים גבוהה וקו המוצרים החדש של ברזי פרפר קריוגנים (מתאימים לגז טבעי במינוס 197 מעלות) מגדיל את המכירות. אנו ממוקדים בהתייעלות תפעולית בחברות הקבוצה וערוכים גלובלית להמשך ביסוס הצמיחה ולהרחבת נתחי שוק ומצפים לראות צמיחה בתוצאות הקבוצה בשנת 2020 ובשנים הבאות."
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מגזרי פעילות
מכירות המוצרים לתעשיית האולטרה נקיים הסתכמו ברבעון השני לשנת 2020 בכ-17.1 מיליון דולר לעומת כ-15 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-13.6%. העלייה נובעת בעיקרה מעלייה בביקושים למוצרי החברה בטריטוריות אירופה, המזרח הרחוק וצפון אמריקה בקיזוז ירידה בביקושים בסין.
מכירות המוצרים לתעשייה התהליכית הסתכמו ברבעון השני בכ-20.5 מיליון דולר לעומת כ-20.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. תמהיל המכירות הושפע בעיקר מירידה בביקושים בטריטוריות צפון אמריקה ואירופה לטובת עליה בביקושים בטריטוריית המזרח הרחוק.
- 1.רועה 24/08/2020 22:47הגב לתגובה זולדעתי וידמן לא מוכיח את עצמו בתפקיד
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
