אמיר וידמן מנכ"ל המ-לט
צילום: יח"צ

המלט הציגה שיפור תפעולי ועברה לרווח של 1.9 מיליון דולר

הכנסות החברה מקבוצת פימי צמחו בכ-6.8% לרמה של 48.7 מיליון דולר; הנהלת החברה מעריכה כי השפעת הקורונה על פעילותה לא מהותית; מניית החברה איבדה כ-14% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 55 על הרווח
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה המלט שוק ההון

חברת המלט של קבוצת פימי (30.5%) מדווחת על גידול של כ-6.8% בנהכנסות הרבעון השני לרמה של כ-48.7 מיליון דולר. החברה אמנם הציגה ירידה בשולי הרווחיות הגולמית, אולם שיפור מהותי ברמה התפעולית הוביל לזינוק ברווח התפעולי ומעבר לרווח של 1.9 מיליון דולר בשורה התחתונה. הנהלת החברה מעריכה כי השפעת הקורונה על פעילותה לא מהותית. מניית החברה איבדה כ-14% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 55 על הרווח של 12 החודשים האחרונים.

מכירות החברה העוסקת בפיתוח ומכירת מחברים, ברזים, שסתומים ומערכות פיקוד ובקרה לתעשיות התהליכיות והאולטרה נקיות ולתחום בקרת הזרימה הסתכמו בכ-48.7 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2020, גידול של כ-6.8% לעומת מכירות של כ-45.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, הנובע בעיקר מעלייה במכירות בתחום המוצרים האולטרה-נקיים ובתחום המוצרים לבקרת הזרימה. 

בשורה התחתונה דיווחה החברה על מעבר לרווח של 1.9 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-0.7 מיליון דולר ברבעון המקביל.

ה-EBITDA שהציגה הקבוצה ברבעון השני צמח בכ-43.2% והסתכם בכ-6.5 מיליון דולר (13.3% מההכנסות) לעומת כ-4.5 מיליון דולר (9.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

החברה הציגה ירידה בשולי הרווחיות הגולמית ברבעון השני לרמה של כ-26.9%, לעומת כ-28% ברבעון המקביל. בחברה מציינים כי הירידה בשיעור הריווחיות הגולמית נבעה בעיקר מתמהיל המכירות ומשחיקת שער החליפין הממוצע של הדולר ביחס לשקל.

עם זאת, ברמה התפעולית החברה ציגה שיפור משמעותי, עם שולי הוצאות תפעול של כ- 19.8% לעומת כ-24.3% ברבעון המקביל. כתוצאה מכך, הרווח התפעולי ברבעון השני לשנת 2020 הסתכם בכ-3.4 מיליון דולר, זינוק של 260% בהשוואה לכ-958 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהוצאות התפעול מיוחסת בעיקר לירידה בהוצאות השכר אולם בחברה לא הסבירו מה הסיבה לירידה זו והאם מדובר בהשפעה זמנית או ארוכת טווח.

אמיר וידמן, מנכ"ל המ-לט: "התוצאות החזקות ברבעון השני לשנת 2020 שהושגו למרות המשבר העולמי מעידות על חוסן הקבוצה ועל היציבות של התעשיות שאותן היא משרתת. נכון למועד זה, הנהלת החברה מעריכה כי השפעת נגיף הקורונה על פעילות החברה אינה מהותית. ניצול יתרון הפיזור הגיאוגרפי הגלובלי של הקבוצה מאפשר לנו לפצות על ירידה מקומית בביקושים, כפי שחווינו ברבעון הראשון של השנה בסין, ולהציג תוצאות חזקות וזאת למרות השפעת התפשטות הקורונה בעולם. הצפי שלנו להצטיידות ה-FABs החדשים שממוקמים בארה"ב ובמזרח הרחוק מתממש ואנו צופים המשך גידול בביקושים למוצרים ולפתרונות של החברה.

יש לנו כיום יכולות, שלא היו בחברה בעבר, כספק פתרון כולל בפרוייקטי ענק המחזקות את מיצובנו בשווקי הפעילות מול לקוחות אסטרטגיים. המכירות של מוצרי הIIOT החלו, כמו גם המוצרים החדשים כגון ברזים עם "אפס פליטה" אשר מתאימים לתקני איכות הסביבה המחמירים ביותר. חברת הבת בקוריאה ממשיכה ליהנות מרמת ביקושים גבוהה וקו המוצרים החדש של ברזי פרפר קריוגנים (מתאימים לגז טבעי במינוס 197 מעלות) מגדיל את המכירות. אנו ממוקדים בהתייעלות תפעולית בחברות הקבוצה וערוכים גלובלית להמשך ביסוס הצמיחה ולהרחבת נתחי שוק ומצפים לראות צמיחה בתוצאות הקבוצה בשנת 2020 ובשנים הבאות."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מגזרי פעילות

מכירות המוצרים לתעשיית האולטרה נקיים הסתכמו ברבעון השני לשנת 2020 בכ-17.1 מיליון דולר לעומת כ-15 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-13.6%. העלייה נובעת בעיקרה מעלייה בביקושים למוצרי החברה בטריטוריות אירופה, המזרח הרחוק וצפון אמריקה בקיזוז ירידה בביקושים בסין.

מכירות המוצרים לתעשייה התהליכית הסתכמו ברבעון השני בכ-20.5 מיליון דולר לעומת כ-20.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. תמהיל המכירות הושפע בעיקר מירידה בביקושים בטריטוריות צפון אמריקה ואירופה לטובת עליה בביקושים בטריטוריית המזרח הרחוק.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רועה 24/08/2020 22:47
    הגב לתגובה זו
    לדעתי וידמן לא מוכיח את עצמו בתפקיד
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: