יובל צוק, יחידת המחקר של הבורסה
צילום: יח"צ

רכישות עצמיות: התוכניות גדולות, הביצועים צנועים

במהלך החודשים מרץ-אפריל ביצעו החברות רכישות עצמיות של אג"ח בהיקף של 221 מיליון שקל, ועוד 56 חברות פרסמו תכניות רכישה; בראש הרוכשות חברות הליסינג, אלדן תחבורה (54 מיליון שקל) ואלבר (44 מיליון שקל)
איתן גרסטנפלד |

במהלך החודשים מרץ-אפריל ביצעו 30 חברות בורסאיות רכישות עצמיות של אג"ח בסכום כולל של 221 מיליון שקל, ועוד 56 חברות פרסמו תכניות רכישה, כך עולה מניתוח שמפרסם יובל צוק, מיחידת המחקר של הבורסה. זאת, על רקע התשואות הגבוהות של אגרות החוב, שאפשרו לחברות להפחית את גובה החוב ולהקטין את המינוף, תוך רישום רווחי הון

על פי הסקירה, אמנם נרשם זינוק בהיקף הרכישות אך נתונים אלו רחוקים מלהתקרב לגל הרכישות העצמיות בעת המשבר הפיננסי שפקד את העולם בשנת 2008. כך, בארבעת החודשים האחרונים של 2008 רכשו 185 חברות אג"ח של עצמן בהיקף של כ-2.6 מיליארד שקל, מהם כ-1.9 מיליארד שקל נרכשו ע"י 166 חברות בחודשיים האחרונים של השנה.

תכניות רכישה עצמית

מהסקירה עולה כי, מתחילת מרץ ועד סוף אפריל, החלו חברות בבורסה לאמץ תוכנית רכישה עצמית של איגרות חוב, והוכרזו 56 תוכניות לרכישת אג"ח בסכום כולל של כ-4 מיליארד שקל. כשלפי דיווחי החברות, כ-70% מהן צופות כי התוכנית תמומן ממקורותיהן העצמיים, ואצל השאר ממקורות עצמיים ו/או מימון חיצוני.

מקור: ניתוח רכישות עצמיות בצל משבר הקורונה, יובל צוק

בפועל, בוצעו מתחילת מרץ עד סוף אפריל רכישות בסך של כ-221 מיליון שקל על ידי 30 חברות, כ-95% מהן מתוקף תוכנית חדשה שאומצה במהלך משבר הקורונה. החברות שביצעו את הרכישות הגדולות בחודשים מרץ-אפריל היו חברות הליסינג אלדן תחבורה שרכשה אג"ח בכ-54 מיליון שקל, ואלבר שרכשה בכ-44 מיליון שקל.

מקור: ניתוח רכישות עצמיות בצל משבר הקורונה, יובל צוק

כמו כן, בלטה גזית גלוב הן מבחינת גובה תוכנית הרכישה והן בזכות הרכישות בפועל מתחילת השנה. יש לציין  שהחברה נוהגת בשנים האחרונות לאמץ מדי שנה תוכנית רכישה עצמית של אג"ח (במקביל לתוכנית רכישה עצמית של מניות).

קפיצה משנה שעברה אך רחוק מהמשבר הקודם

לשם השוואה, בחודשיים הראשונים של שנת 2020 בוצעו רכישות עצמיות של אג"ח בסך של כ-166 מיליון שקל ע"י ארבע חברות בלבד, בהן גזית גלוב (כ-137 מיליון שקל) וחברת האם שלה נורסטאר החזקות (2.5 מיליון שקל), וקבוצת דלק (כ-26 מיליון שקל). רכישות אלו נעשו מתוקף תוכניות רכישה שתוקפן החל בשנת 2019.

 

נתונים אלו רחוקים מלהתקרב לגל הרכישות העצמיות של אג"ח בעת המשבר הפיננסי שפקד את העולם בשנת 2008. בארבעת החודשים האחרונים של 2008 רכשו 185 חברות אג"ח של עצמן בסך של כ-2.6 מיליארד שקל, מהם כ-1.9 מיליארד שקל נרכשו ע"י 166 חברות בחודשיים האחרונים של השנה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הפחתת חוב והקטנת המינוף 

על פי צוק, המשבר בשוק ההון עקב התפשטות וירוס הקורונה, גרם לירידות חדות בשערי איגרות החוב הקונצרניות הנסחרות בתל אביב. אלה היוו תמריץ לחברות רבות לנצל את מחירן הנמוך ולרכוש את איגרות החוב שלהן, שחלקן נסחרו בתשואה של עשרות אחוזים, הפחיתו את גובה החוב של החברות והקטינו את המינוף שלהן, תוך רישום רווחי הון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%