יובל צוק, יחידת המחקר של הבורסה
צילום: יח"צ

רכישות עצמיות: התוכניות גדולות, הביצועים צנועים

במהלך החודשים מרץ-אפריל ביצעו החברות רכישות עצמיות של אג"ח בהיקף של 221 מיליון שקל, ועוד 56 חברות פרסמו תכניות רכישה; בראש הרוכשות חברות הליסינג, אלדן תחבורה (54 מיליון שקל) ואלבר (44 מיליון שקל)
איתן גרסטנפלד |

במהלך החודשים מרץ-אפריל ביצעו 30 חברות בורסאיות רכישות עצמיות של אג"ח בסכום כולל של 221 מיליון שקל, ועוד 56 חברות פרסמו תכניות רכישה, כך עולה מניתוח שמפרסם יובל צוק, מיחידת המחקר של הבורסה. זאת, על רקע התשואות הגבוהות של אגרות החוב, שאפשרו לחברות להפחית את גובה החוב ולהקטין את המינוף, תוך רישום רווחי הון

על פי הסקירה, אמנם נרשם זינוק בהיקף הרכישות אך נתונים אלו רחוקים מלהתקרב לגל הרכישות העצמיות בעת המשבר הפיננסי שפקד את העולם בשנת 2008. כך, בארבעת החודשים האחרונים של 2008 רכשו 185 חברות אג"ח של עצמן בהיקף של כ-2.6 מיליארד שקל, מהם כ-1.9 מיליארד שקל נרכשו ע"י 166 חברות בחודשיים האחרונים של השנה.

תכניות רכישה עצמית

מהסקירה עולה כי, מתחילת מרץ ועד סוף אפריל, החלו חברות בבורסה לאמץ תוכנית רכישה עצמית של איגרות חוב, והוכרזו 56 תוכניות לרכישת אג"ח בסכום כולל של כ-4 מיליארד שקל. כשלפי דיווחי החברות, כ-70% מהן צופות כי התוכנית תמומן ממקורותיהן העצמיים, ואצל השאר ממקורות עצמיים ו/או מימון חיצוני.

מקור: ניתוח רכישות עצמיות בצל משבר הקורונה, יובל צוק

בפועל, בוצעו מתחילת מרץ עד סוף אפריל רכישות בסך של כ-221 מיליון שקל על ידי 30 חברות, כ-95% מהן מתוקף תוכנית חדשה שאומצה במהלך משבר הקורונה. החברות שביצעו את הרכישות הגדולות בחודשים מרץ-אפריל היו חברות הליסינג אלדן תחבורה שרכשה אג"ח בכ-54 מיליון שקל, ואלבר שרכשה בכ-44 מיליון שקל.

מקור: ניתוח רכישות עצמיות בצל משבר הקורונה, יובל צוק

כמו כן, בלטה גזית גלוב הן מבחינת גובה תוכנית הרכישה והן בזכות הרכישות בפועל מתחילת השנה. יש לציין  שהחברה נוהגת בשנים האחרונות לאמץ מדי שנה תוכנית רכישה עצמית של אג"ח (במקביל לתוכנית רכישה עצמית של מניות).

קפיצה משנה שעברה אך רחוק מהמשבר הקודם

לשם השוואה, בחודשיים הראשונים של שנת 2020 בוצעו רכישות עצמיות של אג"ח בסך של כ-166 מיליון שקל ע"י ארבע חברות בלבד, בהן גזית גלוב (כ-137 מיליון שקל) וחברת האם שלה נורסטאר החזקות (2.5 מיליון שקל), וקבוצת דלק (כ-26 מיליון שקל). רכישות אלו נעשו מתוקף תוכניות רכישה שתוקפן החל בשנת 2019.

 

נתונים אלו רחוקים מלהתקרב לגל הרכישות העצמיות של אג"ח בעת המשבר הפיננסי שפקד את העולם בשנת 2008. בארבעת החודשים האחרונים של 2008 רכשו 185 חברות אג"ח של עצמן בסך של כ-2.6 מיליארד שקל, מהם כ-1.9 מיליארד שקל נרכשו ע"י 166 חברות בחודשיים האחרונים של השנה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הפחתת חוב והקטנת המינוף 

על פי צוק, המשבר בשוק ההון עקב התפשטות וירוס הקורונה, גרם לירידות חדות בשערי איגרות החוב הקונצרניות הנסחרות בתל אביב. אלה היוו תמריץ לחברות רבות לנצל את מחירן הנמוך ולרכוש את איגרות החוב שלהן, שחלקן נסחרו בתשואה של עשרות אחוזים, הפחיתו את גובה החוב של החברות והקטינו את המינוף שלהן, תוך רישום רווחי הון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.