עמיר לונדון - קמהדע
צילום: נטי לוי

קמהדע - תוצאות בהתאם לצפי; מאשררת את התחזית ל-2020

ההכנסות ב-2020 צפויות להיות בין 132 מיליון ל-137 מיליון דולר; בשנת 2019 הסתכמו ההכנסות ב-127 מיליון דולר
מערכת Bizportal | (2)
נושאים בכתבה קמהדע

חברת התרופות קמהדע -5.22% מדווחת על הכנסות של 127.2 מיליון דולר בשנת 2019 -  עליה של 11% בהשוואה לשנת 2018. הרווח הגולמי בשנת 2019 היה  49.8 מיליון דולר, עליה של 20% בהשוואה לשנת 2018. ה-EBITDA המתואם בשנת 2019 היה 28.5 מיליון דולר, עליה של 19% בהשוואה לשנת 2018.

החברה מאשררת את תחזית ההכנסות הכוללת לשנת 2020 בטווח של 132 מיליון דולר עד 137 מיליון דולר.

 

ההכנסה ברבעון הרביעי הסתכמה לסך 32.1 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי היה 12.1 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם ברבעון הרביעי היה 6.8 מיליון דולר. בהשוואה של תוצאות הרבעון הרביעי לתקופה המקבילה אשתקד חשוב להגיש כי התוצאות הכספיות של הרבעון הרביעי של 2018 עלו משמעותית כתוצאה מהאצת משלוחים שהתעכבו מהרבעון השלישי של 2018 בגלל שביתת העובדים שהייתה אז במפעל הייצור של החברה.

  

"אנחנו מרוצים מאוד מהביצועים העסקיים שלנו במהלך 2019" אמר עמיר לונדון, מנכ"ל חברת קמהדע. "בהתבסס על התחזית החיובית שלנו לשנת 2020, הכוללת צמיחה צפויה במכירות המוצרים במגזר התעשייתי שלנו בשווקים הבינלאומיים, הצמיחה במגזר מוצרי ההפצה שלנו בישראל, וגידול במכירות של ®KEDRAB, מוצר ה- IgG נגד כלבת שלנו, אנו צופים כי סך ההכנסות בשנת 2020 יהיה בטווח של בין 132 מיליון דולר ל-137 מיליון דולר.

"המזומנים, שווי המזומנים והשקעות לטווח הקצר שלנו עמדו על 73.9 מיליון דולר נכון ליום 31 בדצמבר 2019, גידול של 23.3 מיליון דולר בהשוואה לסוף 2018. בנוסף, ההשקעה שביצעה לאחרונה קרן פימי בהנפקה פרטית של 25 מיליון דולר תתמוך בהמשך יישום אסטרטגיית הפיתוח העסקי שלנו, המתמקדת בזיהוי הזדמנויות למוצרים חדשים למפעל הייצור שלנו ואיתור מוצרים משלימים לרישוי ורכישה.

 

"במבט קדימה, בעוד שהמעבר המתוכנן של ייצור ®GLASSIA לטקדה במהלך 2021 צפוי להפחית משמעותית את ההכנסות והרווחיות שלנו בשנים 2021 ו-2022, הרי הצמיחה האורגנית שלנו, כמו גם תשלומי התמלוגים העתידיים הצפויים מטקדה והמשך מאמצי הפיתוח העסקי שלנו, צפויים להביא לחידוש צמיחת ההכנסות והרווחיות החל משנת 2023.

"חתמנו במהלך הרבעון הרביעי של 2019 על שתי עסקאות חשובות אשר יתרמו לצמיחה העתידית שלנו. ראשית, חתמנו על הסכם עם חברת אלבוטק לשיווק והפצה של שישה מוצרים ביוסימילרים בישראל, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטורים ממשרד הבריאות הישראלי; המוצר הראשון צפוי להיות מושק בישראל בשנת 2022. שנית, חתמנו על מסמך עקרונות מחייב להסכם ייצור ואספקה ל-12 שנים עם שותף, ששמו לא פורסם, לייצור מוצר אימונוגלובולין מסחרי מאושר FDA. בכוונתנו לחתום על הסכם זה במהלך 2020 ואנו מצפים להתחיל בייצור מסחרי של המוצר בתחילת 2023. אנו צופים כי המוצר החדש יתרום כ -8 מיליון דולר עד 10 מיליון דולר להכנסה השנתית שלנו, ברווח גולמי מוערך הדומה לרווח הגולמי הממוצע של מגזר המוצרים התעשייתיים שלנו".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל הכבוד לקמהדע. תמשיכו להתחזק ולהתפתח (ל"ת)
    טוני 13/02/2020 08:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למזלי נכנסתי ב 2014 ויצאתי בשיא, עשיתי כמה אלפים (ל"ת)
    אופטימי 12/02/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים