עמיר לונדון - קמהדע
צילום: נטי לוי

קמהדע - תוצאות בהתאם לצפי; מאשררת את התחזית ל-2020

ההכנסות ב-2020 צפויות להיות בין 132 מיליון ל-137 מיליון דולר; בשנת 2019 הסתכמו ההכנסות ב-127 מיליון דולר
מערכת Bizportal | (2)
נושאים בכתבה קמהדע

חברת התרופות קמהדע -0.75% מדווחת על הכנסות של 127.2 מיליון דולר בשנת 2019 -  עליה של 11% בהשוואה לשנת 2018. הרווח הגולמי בשנת 2019 היה  49.8 מיליון דולר, עליה של 20% בהשוואה לשנת 2018. ה-EBITDA המתואם בשנת 2019 היה 28.5 מיליון דולר, עליה של 19% בהשוואה לשנת 2018.

החברה מאשררת את תחזית ההכנסות הכוללת לשנת 2020 בטווח של 132 מיליון דולר עד 137 מיליון דולר.

 

ההכנסה ברבעון הרביעי הסתכמה לסך 32.1 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי היה 12.1 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם ברבעון הרביעי היה 6.8 מיליון דולר. בהשוואה של תוצאות הרבעון הרביעי לתקופה המקבילה אשתקד חשוב להגיש כי התוצאות הכספיות של הרבעון הרביעי של 2018 עלו משמעותית כתוצאה מהאצת משלוחים שהתעכבו מהרבעון השלישי של 2018 בגלל שביתת העובדים שהייתה אז במפעל הייצור של החברה.

  

"אנחנו מרוצים מאוד מהביצועים העסקיים שלנו במהלך 2019" אמר עמיר לונדון, מנכ"ל חברת קמהדע. "בהתבסס על התחזית החיובית שלנו לשנת 2020, הכוללת צמיחה צפויה במכירות המוצרים במגזר התעשייתי שלנו בשווקים הבינלאומיים, הצמיחה במגזר מוצרי ההפצה שלנו בישראל, וגידול במכירות של ®KEDRAB, מוצר ה- IgG נגד כלבת שלנו, אנו צופים כי סך ההכנסות בשנת 2020 יהיה בטווח של בין 132 מיליון דולר ל-137 מיליון דולר.

"המזומנים, שווי המזומנים והשקעות לטווח הקצר שלנו עמדו על 73.9 מיליון דולר נכון ליום 31 בדצמבר 2019, גידול של 23.3 מיליון דולר בהשוואה לסוף 2018. בנוסף, ההשקעה שביצעה לאחרונה קרן פימי בהנפקה פרטית של 25 מיליון דולר תתמוך בהמשך יישום אסטרטגיית הפיתוח העסקי שלנו, המתמקדת בזיהוי הזדמנויות למוצרים חדשים למפעל הייצור שלנו ואיתור מוצרים משלימים לרישוי ורכישה.

 

"במבט קדימה, בעוד שהמעבר המתוכנן של ייצור ®GLASSIA לטקדה במהלך 2021 צפוי להפחית משמעותית את ההכנסות והרווחיות שלנו בשנים 2021 ו-2022, הרי הצמיחה האורגנית שלנו, כמו גם תשלומי התמלוגים העתידיים הצפויים מטקדה והמשך מאמצי הפיתוח העסקי שלנו, צפויים להביא לחידוש צמיחת ההכנסות והרווחיות החל משנת 2023.

"חתמנו במהלך הרבעון הרביעי של 2019 על שתי עסקאות חשובות אשר יתרמו לצמיחה העתידית שלנו. ראשית, חתמנו על הסכם עם חברת אלבוטק לשיווק והפצה של שישה מוצרים ביוסימילרים בישראל, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטורים ממשרד הבריאות הישראלי; המוצר הראשון צפוי להיות מושק בישראל בשנת 2022. שנית, חתמנו על מסמך עקרונות מחייב להסכם ייצור ואספקה ל-12 שנים עם שותף, ששמו לא פורסם, לייצור מוצר אימונוגלובולין מסחרי מאושר FDA. בכוונתנו לחתום על הסכם זה במהלך 2020 ואנו מצפים להתחיל בייצור מסחרי של המוצר בתחילת 2023. אנו צופים כי המוצר החדש יתרום כ -8 מיליון דולר עד 10 מיליון דולר להכנסה השנתית שלנו, ברווח גולמי מוערך הדומה לרווח הגולמי הממוצע של מגזר המוצרים התעשייתיים שלנו".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל הכבוד לקמהדע. תמשיכו להתחזק ולהתפתח (ל"ת)
    טוני 13/02/2020 08:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למזלי נכנסתי ב 2014 ויצאתי בשיא, עשיתי כמה אלפים (ל"ת)
    אופטימי 12/02/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.