קמהדע - תוצאות בהתאם לצפי; מאשררת את התחזית ל-2020
קמהדע חברת התרופות קמהדע -0.09% מדווחת על הכנסות של 127.2 מיליון דולר בשנת 2019 - עליה של 11% בהשוואה לשנת 2018. הרווח הגולמי בשנת 2019 היה 49.8 מיליון דולר, עליה של 20% בהשוואה לשנת 2018. ה-EBITDA המתואם בשנת 2019 היה 28.5 מיליון דולר, עליה של 19% בהשוואה לשנת 2018.
החברה מאשררת את תחזית ההכנסות הכוללת לשנת 2020 בטווח של 132 מיליון דולר עד 137 מיליון דולר.
ההכנסה ברבעון הרביעי הסתכמה לסך 32.1 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי היה 12.1 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם ברבעון הרביעי היה 6.8 מיליון דולר. בהשוואה של תוצאות הרבעון הרביעי לתקופה המקבילה אשתקד חשוב להגיש כי התוצאות הכספיות של הרבעון הרביעי של 2018 עלו משמעותית כתוצאה מהאצת משלוחים שהתעכבו מהרבעון השלישי של 2018 בגלל שביתת העובדים שהייתה אז במפעל הייצור של החברה.
"אנחנו מרוצים מאוד מהביצועים העסקיים שלנו במהלך 2019" אמר עמיר לונדון, מנכ"ל חברת קמהדע. "בהתבסס על התחזית החיובית שלנו לשנת 2020, הכוללת צמיחה צפויה במכירות המוצרים במגזר התעשייתי שלנו בשווקים הבינלאומיים, הצמיחה במגזר מוצרי ההפצה שלנו בישראל, וגידול במכירות של ®KEDRAB, מוצר ה- IgG נגד כלבת שלנו, אנו צופים כי סך ההכנסות בשנת 2020 יהיה בטווח של בין 132 מיליון דולר ל-137 מיליון דולר.
"המזומנים, שווי המזומנים והשקעות לטווח הקצר שלנו עמדו על 73.9 מיליון דולר נכון ליום 31 בדצמבר 2019, גידול של 23.3 מיליון דולר בהשוואה לסוף 2018. בנוסף, ההשקעה שביצעה לאחרונה קרן פימי בהנפקה פרטית של 25 מיליון דולר תתמוך בהמשך יישום אסטרטגיית הפיתוח העסקי שלנו, המתמקדת בזיהוי הזדמנויות למוצרים חדשים למפעל הייצור שלנו ואיתור מוצרים משלימים לרישוי ורכישה.
- קמהדע מאשרת את התחזית לשנה כולה; דוח טוב לרבעון השלישי
- קמהדע עולה בהכנסות וברווחיות, ומעלה תחזית ל-EBITDA
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"במבט קדימה, בעוד שהמעבר המתוכנן של ייצור ®GLASSIA לטקדה במהלך 2021 צפוי להפחית משמעותית את ההכנסות והרווחיות שלנו בשנים 2021 ו-2022, הרי הצמיחה האורגנית שלנו, כמו גם תשלומי התמלוגים העתידיים הצפויים מטקדה והמשך מאמצי הפיתוח העסקי שלנו, צפויים להביא לחידוש צמיחת ההכנסות והרווחיות החל משנת 2023.
"חתמנו במהלך הרבעון הרביעי של 2019 על שתי עסקאות חשובות אשר יתרמו לצמיחה העתידית שלנו. ראשית, חתמנו על הסכם עם חברת אלבוטק לשיווק והפצה של שישה מוצרים ביוסימילרים בישראל, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטורים ממשרד הבריאות הישראלי; המוצר הראשון צפוי להיות מושק בישראל בשנת 2022. שנית, חתמנו על מסמך עקרונות מחייב להסכם ייצור ואספקה ל-12 שנים עם שותף, ששמו לא פורסם, לייצור מוצר אימונוגלובולין מסחרי מאושר FDA. בכוונתנו לחתום על הסכם זה במהלך 2020 ואנו מצפים להתחיל בייצור מסחרי של המוצר בתחילת 2023. אנו צופים כי המוצר החדש יתרום כ -8 מיליון דולר עד 10 מיליון דולר להכנסה השנתית שלנו, ברווח גולמי מוערך הדומה לרווח הגולמי הממוצע של מגזר המוצרים התעשייתיים שלנו".
- 2.כל הכבוד לקמהדע. תמשיכו להתחזק ולהתפתח (ל"ת)טוני 13/02/2020 08:23הגב לתגובה זו
- 1.למזלי נכנסתי ב 2014 ויצאתי בשיא, עשיתי כמה אלפים (ל"ת)אופטימי 12/02/2020 16:56הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
