רמי נוסבאום, יו"ר קבוצת אשטרום
צילום: ישראל הדרי

דו"חות חזקים לאשטרום, הרווח הנקי טיפס לכ-99 מיליון שקל ב-Q1

הכנסותיה של אשטרום ברבעון הראשון 2019 עלו בכ-28.5% לכ-1.13 מיליארד שקל. מניית החברה רושמת עליה של כ-75% מתחילת השנה ושל מעל 20% מתחילת החודש
נועם בראל |

אשטרום קבוצה -3.29% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה והציגה עליה של כ-28.5% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, וזינוק מרשים לרווח נקי של כ-98.4 מיליון שקל בהשוואה לכ-17.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018.

על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של אשטרום ברבעון הראשון של 2019 עלו בכ-28.5% לכ-1.13 מיליארד שקל, וזאת לעומת כ-882 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר עיקר העלייה מיוחסת לאשדר ולתחום קבלנות בנייה ותשתית בחו"ל. 

הרווח הגולמי ברבעון הראשון עלה בכ-48% לכ-221.5 מיליון שקל, לעומת כ-149.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד והרווח התפעולי של הקבוצה עלה לכ-163.9 מיליון שקל לעומת כ-59.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול מרשים של כ-273%.

בשורה התחתונה, אשטרום מסכמת את הרבעון הראשון עם עלייה חדה ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות לכ-98.4 מיליון שקל, לעומת רווח נקי לבעלי המניות של כ-17.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מניית החברה רושמת עליה של כ-75% מתחילת השנה ושל מעל 20% מתחילת החודש. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

ועדיין למרות ששני בכירים בהשקעות סבורים כך, ולמרות שבאמת יכול להיות שהמניות יתאוששו או יתייצבו, אם הם חושבים שהמניות בערכים מלאים-גבוהים, למה להיות בהם, גם אחרי הירידה? גם אם זה לא יקרה השבוע - בשבוע האחרון של השנה, ההתכנסות לערך הכלכלי תהיה בהמשך. יכול להיות שחברות הביטוח ידעו להגדיל רווחים ממקורות נוספים - אשראי ועוד, אבל על פניו זה יהיה אתגר גדול להצדיק את התמחור הנוכחי.


מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

   


זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

ועדיין למרות ששני בכירים בהשקעות סבורים כך, ולמרות שבאמת יכול להיות שהמניות יתאוששו או יתייצבו, אם הם חושבים שהמניות בערכים מלאים-גבוהים, למה להיות בהם, גם אחרי הירידה? גם אם זה לא יקרה השבוע - בשבוע האחרון של השנה, ההתכנסות לערך הכלכלי תהיה בהמשך. יכול להיות שחברות הביטוח ידעו להגדיל רווחים ממקורות נוספים - אשראי ועוד, אבל על פניו זה יהיה אתגר גדול להצדיק את התמחור הנוכחי.


מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

   


זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.