יצחק תשובה מאגר תמר
צילום: אלבטרוס, בוצ'צ'ו

תחילת סיקור: אנטרופי מעניקה לדלק קידוחים המלצת תשואת יתר

חברת הייעוץ הכלכלי למוסדיים מעניקה ליחידות ההשתתפות של השותפות מחיר יעד של כ-12.6 שקלים - פרמיה של כ-24% על שער הבסיס הבוקר
ערן סוקול | (7)

חברת הייעוץ הכלכלי למוסדיים אנטרופי החלה לסקר את דלק קידוחים יהש עם המלצת תשואת יתר ומחיר יעד של 12.57 שקלים ליחידה, פרמיה של כ-24.3% על שער הבסיס של יחידות ההשתפות הבוקר.

במסגרת עבודתו של האנליסט אוהד גוטליב אשר הגיעה לידי Bizportal, חושב שווי המאגרים תמר ולוויתן במודל DCF נומינלי, כשתזרים המזומנים מבוסס על הנחות ואומדני NSAI עם התאמות להיקף מכירות המאגרים, מחירי הגז והתאמת העלויות להיקף ההפקה. תחזית הביקוש לגז במשק המקומי התבססה על תחזית הביקוש לשנים 2018-2042 של ועדת אדירי.

המודל כלל תרחיש ייצוא לדולפינוס בהסתברות של 85%, שיקלול השקעות נוספות בתשתית שיסתכמו בכ-200 מיליון דולר. מחירי הגז במודל עומדים בשנת 2020 בטווח של 4.7-5 דולר ל-MMBTU ועולים בהדרגה עד כ-8 דולר ל-MMBTU בשנת 2045. שיעור ההיוון בו נעשה שימוש עבור מאגר תמר לאורך כל שנות התחזית עמד על 7.5% ועבור לוויתן נעשה שימוש בשיעור היוון של 9.5%.

מקור: אנטרופי

שינויים צפויים בשוק המקומי

כיום מאגר תמר הינו המאגר המפיק היחיד בישראל עם הספק שנתי של כ-10.65 BCM, ובנוסף אליו קיים מצוף המשמש לייבוא LNG. באנטרופי מציינים כי עד סוף שנת 2019 צפוי מאגר לוויתן להתחיל להפיק גז טבעי ובתחילת 2022 צפויה גם התחלת הפקה מהמאגרים כריש ותנין (תחילה מכריש ומספר שנים לאחר מכן תנין).

"היקף ההפקה השנתי המקסימלי בלוויתן יהיה כ-11.7-12 BCM ובכריש ותנין כ-4 BCM. גידול זה בכושר ההפקה צפוי לעלות בהרבה על הביקוש המקומי, כך שמחירי הגז הטבעי צפויים לרדת ביחס למחירים שמשלמים כיום לקוחות תמר (ביניהם חברת החשמל שמשלמת מחיר מופקע - ע.ס). כמו כן, על מנת לא להיוותר עם עודף כושר ייצור מהותי, על שותפי המאגרים תמר ולוויתן למצות את אפשרויות ייצוא הגז", כותב גוטליב.

לדברי גוטליב, ביולי 2021 חברת החשמל, הלקוחה העיקרית של מאגר תמר, זכאית להפחתה מהותית של עד 25% במחיר רכישת הגז הטבעי, אשר עומד על כ-6.1 דולר ל- MMBTU נכון לרבעון הרביעי של 2018. לאור זאת שהמחירים הגלומים בחוזים חדשים שנחתמו מגיעים למחירים של 4-5 דולר ל-MMBTU, מעריך גוטליב שהמחיר של החוזה מול חברת החשמל וממוצע מחירי הגז ירד באופן מהותי. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

זכויות השותפות בנכסי נפט

דלק קידוחים עוסקת בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל ומחזיקה 22% במאגר תמר (והחזקה עקיפה באמצעות זכויות תמר פטרוליום) מחזיקה 45.34% במאגר לוויתן. כמו כן, השותפות בעלת זיכיון בבלוק 12, בו נמצא מאגר אפרודיטה וזכאית לתמלוגים של 5.12%-2.47% מהמאגרים כריש ותנין כחלק מהסכם מכירת המאגרים לאנרג'יאן היוונית.

מקור: אנטרופי

במסגרת סקירה שפרסמנו בשבוע שעבר, גם בבית ההשקעות IBI העניקו לדלק קידוחים המלצת תשואת יתר, עם מחיר יעד של כ-13.5 שקל ליחידה, פרמיה של כ-33% על שער הבסיס של יחידות ההשתתפות הבוקר (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    רימר 15/01/2019 08:59
    הגב לתגובה זו
    רואים שהכותב מקצוען
  • 6.
    המבקר 10/01/2019 17:12
    הגב לתגובה זו
    ממליץ
  • 5.
    רפי 08/01/2019 10:22
    הגב לתגובה זו
    אנשים הלוו כספים לדלק נדל"ן באמצעות איגרות חוב, (לא מניות-חשוב להדגיש). והנה נוצרה נורמה חדשה במדינה שאין חובה להחזיר חובות. אם החייב רוחו טובה עליו, יחזיר אם לא , לא יחזיר. האם זו המדינה שאנו רוצים לחיות בה ?
  • 4.
    שיחזיר את הכסף שגזל ממשקיעי דלק נדל"ן (ל"ת)
    תום 07/01/2019 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמואל 07/01/2019 12:39
    הגב לתגובה זו
    מדוע מחזיק יה"ש משלם מס על דיוידנד קרוב ל- 95% ?
  • 2.
    עמך 07/01/2019 11:53
    הגב לתגובה זו
    עליה במניה של 24%=משיכה 24 מ"$
  • 1.
    דניאל 07/01/2019 10:56
    הגב לתגובה זו
    המלצה טובה על דלק קידוחים למה היא יורדת צריכה לזנק מוזר
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: עליות, ומי תזנק ב-11%?

ישראל חוזרת בהדרגה לשגרה אחרי עסקת החטופים, ביקור נשיאותי מתוקשר ודיבורים על "היום שאחרי"; בשוק המקומי עדיין מורגשת אופטימיות זהירה, עם ציפייה להפחתת ריבית, תקציב חדש שצפוי לשנות סדרי עדיפויות, וארביטרז' שצפוי להוביל לפתיחה חיובית; ברקע, המתיחות בין ארה"ב לסין שוב עולה, והדולר מתחזק

מערכת ביזפורטל |

הבוקר נפתח בסימן של חזרה לשגרה. תקופת החגים מאחורינו, וגם אחרי שנתיים של מלחמה, החטופים (לפחות החיים) נמצאים בבית. ברקע החזרה והעסקה, הנשיא טראמפ הגיע לישראל ונאם בכנסת, וסיפק כמה אמירות מעניינות. בין היתר דיבר טראמפ על הרחבת הסכמי אברהם, ואף אמר כי נשיא אינדונזיה יגיע לביקור בישראל, ולמרות שהביקור לא יצא לפועל, הציפייה להסכמים שיתרמו לכלכלה עשויים לדחוף את השוק המקומי.


מצב הפנסיה שלכם טוב. "הפנסיה בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומימערכת הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות, על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם, ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.


קריאה מעניינתגז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרווח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום


השפעה ישירה של העסקה והפסקת האש צפויה להיות הורדת הריבית מצד בנק ישראל. רקע לפני חופש החג, התפרסמו הפרוטוקולים של ועדת הריבית, אשר בחרה להשאיר את הריבית על 4.5%. החלטה המייצגת למעשה קונצנזוס מלא בין חברי הוועדה, לאור אי וודאות ניכרת לגבי העתיד הכלכלי. בדיונים פנימיים הוצגו כמה אתגרים בולטים: האינפלציה עדיין מתנדנדת בסביבת הגבול העליון של היעד, הגרעון הממשלתי הולך ומתרחב, הצמיחה תלויה בעיקר במשבר הביטחוני ובלחצים חיצוניים, וההתפתחויות הפעילות בזירה הבינלאומית עלולות לשנות הכול.

כעת כשחוזרת הוודאות לפחות במישור הגיאופוליטי בישראל (ומוקדם יותר ממה שציפו בבנק ישראל), חוזרים להסתכל על מדד המחירים כדי להעריך מתי תרד הריבית. היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן והכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%, להרחבה - מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?