אנטרופי: הממשל התאגידי ב-60% מהחברות הגדולות לא מספק
"משבר הקורונה עלול להתבטא בפיחות בתשומות המשוקעות בהיבטי ממשל תאגידי בכלל בחברות ציבוריות", כך מתריעים בחברת הייעוץ אנטרופי במסגרת דו"ח שהפיצה השבוע ללקוחותיה ועוסק בהערכת הממשל התאגידי והאחריות התאגידית בחברות הנסחרות במדד ת"א 125.
לפי הדו"ח "ארגונים רבים חשים פגיעה עסקית משמעותית בעקבות משבר הקורונה ועוברים תהליכי התייעלות ושינויים עסקיים אשר ללא ספק פוגעים ביכולת הארגון לבצע את הבקרות כפי שנעשו לפני כן". עוד נכתב כי "ממחקרים שונים לגבי משברים היסטוריים אנו רואים כי בתקופות אלו תשתיות הבקרה השוטפות נפגעות וקיים חשש גובר לביצוע פעולות שאינן מתיישבות עם אינטרס מחזיקי העניין. תקופות אלו מאופיינות בהקלות שונות בהנחיות הרגולציה והפחתה בתשומות המושקעות בתהליכי ניהול הסיכונים, לצורך התייעלות."
באנטרופי מציינים כי "אמנם זה אך טבעי בתקופות אלו להתייעל בהוצאות הנגזרות מהנחיות רגולציה, ניהול סיכונים וממשל תאגידי, אך יחד עם זאת על המשקיעים לוודא כי התייעלות זו אינה פוגעת באופן ישיר או עקיף במחזיקי העניין כאמור. הדבר אך נכון עוד יותר בחברות ריאליות שם היבטי הממשל תאגידי פחות נשענים על רגולציה ייעודית כפי שמקובל בענפי הבנקאות, הביטוח והפיננסיים".
בשבועות האחרונים צפו שורה של אירועים שהעלו סוגיות של ממשל תאגידי בחברות הציבוריות הגדולות. הבולטים שבהם נגעו לשתי חברות ביטוח גדולות – כלל ומגדל. בכלל ניסה היו"ר דני נווה להוביל מהלך של הדחת המנכ"ל שעלה לו לבסוף במשרתו שלו והתערבות הממונה על שוק ההון משה ברקת במה שהוליד דוח ביקורת מצד השופט בדימוס יורם דנציגר שאותו מינה ברקת.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במגדל מתחולל מאבק בין בעל השליטה שלמה אליהו המנסה להדיח את היו"ר המכהן ניר גלעד ובשלב זה נבלם על ידי הממונה ברקת. בחברת הנדל"ן סלע קפיטל הציף הדירקטור החיצוני זאב מילבאואר טענות ביקורתיות כנגד מנהלי קרן הריט לאחר שאלו פעלו שלא לחדש את כהונתו. לאחרונה אילצה רשות ני"ע את חברת בראק אן.וי לחשוף את זהותו של רוכש של אחד הפרויקטים שלה שהתברר כגורם הקשור לבעלת השליטה בחברה, בניגוד לטענתה המקורית של החברה, במה שיצר עימות בין החברה לגופים מוסדיים המשקיעים בה.
הממשל התאגידי ב-60% מהחברות הגדולות לא מספק
לפי אנטרופי, הנתונים בדוח הנוכחי שמעודכן ליולי 2020 עדיין לא משקללים את הסיכון הפוטנציאלי ממשבר הקורונה, אך מצאו כי רק 49 חברות מתוך מדד ת"א 125 (39% מהחברות) מציגות דירוג סביר ומעלה בתחום הממשל התאגידי.
לפי הדוח הבנקים, חברות הביטוח והפיננסים מאופיינים ברמת ממשל תאגידי גבוהה כאשר מעל 50% מהחברות הפועלות בתחום זכו לדירוג סביר ומעלה. שיעור החברות בעלות הערכה גבוהה של דירוג סביר ומעלה בענף הנדל"ן והתעשייה נמוך יותר ועומד בהתאמה על 43% ו-47%. ענפי ההייטק, האחזקות, המסחר והשירותים, האנרגיה והגז, מאופיינים ברמת ממשל תאגידי נמוך יחסית.
- מנורה בשינוי מבני שיחזק את הקשר עם סוכני הביטוח
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
בדו"ח מציינים כי "בחינת תמונת המצב הנוכחית של היבטי ממשל תאגידי בחברות מדד ת"א 125 בשלוש שנים האחרונות נראה כי המצב סטגנטי. החשש הוא שעקב המשבר הנוכחי יגרום לירידה עתידית במשאבים המושקעים בממשל תאגידי וכתוצאה מכך יביא לעליה ברמת הסיכון של המנפיקים לאורך זמן".
אין מדיניות ניהול סיכונים
עוד עולה מהדוח כי למרבית החברות הריאליות הנסחרות במדד המוביל אין כל מדיניות לניהול סיכונים, זאת כאשר דווקא משבר הקורונה אמור לחדד את היבט ניהול הסיכונים בחברות עסקיות. לשיטת אנטרופי "עולה צורך מהותי לשינוי סדרי העדיפויות ותפיסת ניהול הסיכונים בעולם העסקי, ובפרט בחברת הריאליות". זאת כאשר הדוח מעלה כי קיים פער גדול באימוץ ויישום מדיניות ותהליכי ניהול סיכונים בין חברות ריאליות לחברות פיננסיות.
בכל הקשור לעסקאות בעלי עניין הדוח מעלה כי ממוצע עסקאות בעלי העניין בחברות מדד ת"א 125 ירד במעט ב-2019 בהשוואה ל-2017 אך לא שונה לעומת 2018. בהסתכלות ענפית עם זאת ניכרת ירידה במספר העסקאות בעלי העניין בענף האנרגיה, הגז והנפט, מסחר ושירותים ובענף הנדל"ן אם כי מספרן בשנת 2019 עדיין גבוה ביחס לממוצע החברות במדד.
ביחס לשקיפות וחלוקת דיבידנדים, הדוח מעלה כי חלק נכבד מחברות מדד ת"א 125 הנמנות על מסחר ושירותים, תעשיה, אחזקות ונדל"ן, מחלקות דיבידנדים בתדירות גבוהה ובאופן שוטף. אלא שמכיוון שפעילותן של חלק מהחברות הללו נפגעה משמעותית במשבר יהיה מעניין לראות את תמונת המצב בשנה הבאה. בכל הקשור לשקיפות – ענף הביטוח וענף הנדל"ן מתאפיינים בשקיפות גבוהה בכל הקשור למצגות ושיחות ועידה מול משקיעים בעוד חברות אחזקה מאופיינות בשקיפות נמוכה בהיבטים אלה.
ה-ESG עדיין טעון שיפור
בזמן שבתחום הממשל התאגידי הדוח מעלה רמה סבירה של התנהלות בקרב החברות הגדולות, בכל הקשור לאחריות תאגידית (ESG שמתמקד בין היתר בתחומי האחריות החברתית ואיכות הסביבה) יש עוד הרבה עבודה. לפי הדוח "מרבית חברות מדד ת"א 125 מאופיינות בהערכה חלשה וטעונת שיפור, המעידות על עשיה מועטה של אחריות תאגידית". למעשה רק 26 מבין החברות הן ברמה סבירה ומעלה. בין החברות המאופיינות באחריות תאגידית טובה בולטים הבנקים וחברות הפועלות בתחום התעשייה. זאת בעוד בתחומי האחזקות, המסחר, השירותים והאנרגיה, רמת האחריות התאגידית יחסית נמוכה. בולט לרעה ענף הנדל"ן, המשמעותי ביותר במדד ת"א 125 שמאופיין באחריות תאגידית חלשה וטעונת שיפור.
חנן פרידמן צילום אורן דאיציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל
במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב
מניית בנק לאומי לאומי 2.27% מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.
המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.
גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.
מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשבחה של חנן פרידמן
מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת
תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת
הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.
מסחר אקטיבי AIהבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?
שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.
מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.
עלות תועלת
הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.
בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.
ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק
עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הערך המוסף
בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות
מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.
