בורסת ת"א תל אביב אחוזת בית בנין בניין עליות ירידות מעורבת בורסה
צילום: Istock

תשע"ח בבורסה: איזה מדד טיפס הכי הרבה?

מחזורי המסחר ממשיכים לרדת משנה לשנה - הצטמצמו בכ-9% בשוק המניות ובכ-4% בשוק האג"ח. 7 חברות ביומד עזבו את הבורסה בשנה החולפת. סיכום שנה עברית
נועם בראל | (5)

לרגל חג ראש השנה הקרב ובא הבורסה בתל אביב סיכמה את שנת תשע"ח והציגה את נתוני המסחר במהלך השנה העברית החולפת. מהנתונים עולה כי נרשמו עליות שערים במניות הגדולות, ומנגד ירידות שערים במניות הקטנות והבינוניות.

בסיכום שנת תשע"ח עלה מדד ת"א 35 בכ-17%, לאחר ירידה של כ-2% בשנה הקודמת, וזאת בעיקר תודות למניות הדואליות הנסחרות בנאסד"ק, שרשמו עליות נאות במהלך השנה. בנוסף, מדד ת"א 35 השיג תשואה דולרית של כ-19% בשנת תשע"ח – נמוכה מתשואת מדד הנאסד"ק שעלה בכ-28% והגיע לשיא כל הזמנים, אך גבוהה לעומת הבורסות המובילות באירופה שעלו עד כ-5%.

מדד ת"א 90 המשיך בכיוון החיובי וטיפס כ-8% בשנת תשע"ח, וזאת בהמשך לעלייה של כ-24% בשנת תשע"ז. העלייה מיוחסת בעיקר למניות הטכנולוגיה שטיפסו השנה בכ-14%. את העלייה מיתנו מניות הנדל"ן שעלו בכ-1% בלבד.

עם זאת, נראה כי למרות העליות הנאות במדדים המובילים בבורסה, המחזור היומי הממוצע בבורסה ממשיך לצנוח, כשבשנת תשע"ח עמד על כ-1.31 מיליארד שקל, ירידה של כ-9% לעומת מחזור יומי ממוצע של כ-1.44 מיליארד שקל בשנת תשע"ז.

עם הקיטון במחזורים, יש לציין גם את מגמת עזיבת המסחר בבורסה בתל אביב, כאשר לא פחות מ-7 חברות ביומד מחקו עצמן ממסחר בת"א בשנה החולפת, וביניהן - סלזיון, מנקיינד, סרגון, ביונדווקס, מיילן, תראפיקס ביו ואינטק פארמה.

מנגד, בשנת תשע"ח נרשמו שלוש חברות דואליות חדשות - סים קומרשייל, פננטפארק ומדלי קפיטל, ושתי חברות שכבר נסחרות בתל אביב, נרשמו למסחר מקביל בנאסד"ק - קולפנט אחזקות וסייפ-טי גרופ. כיום נסחרות בתל-אביב 60 חברות שמניותיהן נסחרות גם בארה"ב או באירופה.

היקף הגיוסים גם כן קטן בשנה החולפת, כאשר כ-8.7 מיליארד שקל גויסו בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות בתשע"ח, לעומת כ-9.9 מיליארד שקל בשנה הקודמת. חברות הנדל"ן בלטו השנה עם גיוס של כ-37% מהסכום שגויס בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות, לעומת כ-30% בשנה הקודמת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשוק אגרות החוב, נרשמו בשנה החולפת עליות שערים באיגרות החוב צמודות המדד וירידות שערים באיגרות החוב השקליות. ההשפעה החיובית, על שערי איגרות החוב צמודות המדד, הייתה בעיקר העלייה בשיעור האינפלציה – לכ-1.1% בתשע"ח, גבוה מהרף התחתון של היעד הממשלתי (-1%) לראשונה מזה כארבע שנים. ההשפעה שלילית על מדדי איגרות החוב השקליות הייתה בעיקר להעלאת ריבית הפד בארה"ב שלוש פעמים ב-0.25% לכ-2% בסוף תשע"ח, ובעקבותיה ציפיות להעלאת הריבית במשק.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ראשי כרוב באוצר דואגים לתדמית המיפלגה (ל"ת)
    kobes 04/09/2018 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נס מס 04/09/2018 14:11
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לחשוב ולבצע הפחתת מס בורסה..הכתבה הזו המחישה כמה המס הגבוהה פוגע בגידול של המחזורים ובריחת משקיעים לבורסות חול..מתי ילמגו את הלקח?
  • 1.
    המס הרג את הבורסה. לא תהיה לה תקומה אלא אם יופחת דרסטית (ל"ת)
    משקיע 04/09/2018 13:41
    הגב לתגובה זו
  • כעת מוסיפים גם מע"מ במקום לבטל המס-היום עסקה של 5 ש"ח. (ל"ת)
    הבורסה גמורה 04/09/2018 15:29
    הגב לתגובה זו
  • צודק מאד..המס גדול מאד . בכל קנה מידה (ל"ת)
    נסנס 04/09/2018 14:08
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.