בורסת ת"א תל אביב אחוזת בית בנין בניין עליות ירידות מעורבת בורסה
צילום: Istock

תשע"ח בבורסה: איזה מדד טיפס הכי הרבה?

מחזורי המסחר ממשיכים לרדת משנה לשנה - הצטמצמו בכ-9% בשוק המניות ובכ-4% בשוק האג"ח. 7 חברות ביומד עזבו את הבורסה בשנה החולפת. סיכום שנה עברית
נועם בראל | (5)

לרגל חג ראש השנה הקרב ובא הבורסה בתל אביב סיכמה את שנת תשע"ח והציגה את נתוני המסחר במהלך השנה העברית החולפת. מהנתונים עולה כי נרשמו עליות שערים במניות הגדולות, ומנגד ירידות שערים במניות הקטנות והבינוניות.

בסיכום שנת תשע"ח עלה מדד ת"א 35 בכ-17%, לאחר ירידה של כ-2% בשנה הקודמת, וזאת בעיקר תודות למניות הדואליות הנסחרות בנאסד"ק, שרשמו עליות נאות במהלך השנה. בנוסף, מדד ת"א 35 השיג תשואה דולרית של כ-19% בשנת תשע"ח – נמוכה מתשואת מדד הנאסד"ק שעלה בכ-28% והגיע לשיא כל הזמנים, אך גבוהה לעומת הבורסות המובילות באירופה שעלו עד כ-5%.

מדד ת"א 90 המשיך בכיוון החיובי וטיפס כ-8% בשנת תשע"ח, וזאת בהמשך לעלייה של כ-24% בשנת תשע"ז. העלייה מיוחסת בעיקר למניות הטכנולוגיה שטיפסו השנה בכ-14%. את העלייה מיתנו מניות הנדל"ן שעלו בכ-1% בלבד.

עם זאת, נראה כי למרות העליות הנאות במדדים המובילים בבורסה, המחזור היומי הממוצע בבורסה ממשיך לצנוח, כשבשנת תשע"ח עמד על כ-1.31 מיליארד שקל, ירידה של כ-9% לעומת מחזור יומי ממוצע של כ-1.44 מיליארד שקל בשנת תשע"ז.

עם הקיטון במחזורים, יש לציין גם את מגמת עזיבת המסחר בבורסה בתל אביב, כאשר לא פחות מ-7 חברות ביומד מחקו עצמן ממסחר בת"א בשנה החולפת, וביניהן - סלזיון, מנקיינד, סרגון, ביונדווקס, מיילן, תראפיקס ביו ואינטק פארמה.

מנגד, בשנת תשע"ח נרשמו שלוש חברות דואליות חדשות - סים קומרשייל, פננטפארק ומדלי קפיטל, ושתי חברות שכבר נסחרות בתל אביב, נרשמו למסחר מקביל בנאסד"ק - קולפנט אחזקות וסייפ-טי גרופ. כיום נסחרות בתל-אביב 60 חברות שמניותיהן נסחרות גם בארה"ב או באירופה.

היקף הגיוסים גם כן קטן בשנה החולפת, כאשר כ-8.7 מיליארד שקל גויסו בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות בתשע"ח, לעומת כ-9.9 מיליארד שקל בשנה הקודמת. חברות הנדל"ן בלטו השנה עם גיוס של כ-37% מהסכום שגויס בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות, לעומת כ-30% בשנה הקודמת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשוק אגרות החוב, נרשמו בשנה החולפת עליות שערים באיגרות החוב צמודות המדד וירידות שערים באיגרות החוב השקליות. ההשפעה החיובית, על שערי איגרות החוב צמודות המדד, הייתה בעיקר העלייה בשיעור האינפלציה – לכ-1.1% בתשע"ח, גבוה מהרף התחתון של היעד הממשלתי (-1%) לראשונה מזה כארבע שנים. ההשפעה שלילית על מדדי איגרות החוב השקליות הייתה בעיקר להעלאת ריבית הפד בארה"ב שלוש פעמים ב-0.25% לכ-2% בסוף תשע"ח, ובעקבותיה ציפיות להעלאת הריבית במשק.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ראשי כרוב באוצר דואגים לתדמית המיפלגה (ל"ת)
    kobes 04/09/2018 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נס מס 04/09/2018 14:11
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לחשוב ולבצע הפחתת מס בורסה..הכתבה הזו המחישה כמה המס הגבוהה פוגע בגידול של המחזורים ובריחת משקיעים לבורסות חול..מתי ילמגו את הלקח?
  • 1.
    המס הרג את הבורסה. לא תהיה לה תקומה אלא אם יופחת דרסטית (ל"ת)
    משקיע 04/09/2018 13:41
    הגב לתגובה זו
  • כעת מוסיפים גם מע"מ במקום לבטל המס-היום עסקה של 5 ש"ח. (ל"ת)
    הבורסה גמורה 04/09/2018 15:29
    הגב לתגובה זו
  • צודק מאד..המס גדול מאד . בכל קנה מידה (ל"ת)
    נסנס 04/09/2018 14:08
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%