תשע"ח בבורסה: איזה מדד טיפס הכי הרבה?
לרגל חג ראש השנה הקרב ובא הבורסה בתל אביב סיכמה את שנת תשע"ח והציגה את נתוני המסחר במהלך השנה העברית החולפת. מהנתונים עולה כי נרשמו עליות שערים במניות הגדולות, ומנגד ירידות שערים במניות הקטנות והבינוניות.
בסיכום שנת תשע"ח עלה מדד ת"א 35 בכ-17%, לאחר ירידה של כ-2% בשנה הקודמת, וזאת בעיקר תודות למניות הדואליות הנסחרות בנאסד"ק, שרשמו עליות נאות במהלך השנה. בנוסף, מדד ת"א 35 השיג תשואה דולרית של כ-19% בשנת תשע"ח – נמוכה מתשואת מדד הנאסד"ק שעלה בכ-28% והגיע לשיא כל הזמנים, אך גבוהה לעומת הבורסות המובילות באירופה שעלו עד כ-5%.
מדד ת"א 90 המשיך בכיוון החיובי וטיפס כ-8% בשנת תשע"ח, וזאת בהמשך לעלייה של כ-24% בשנת תשע"ז. העלייה מיוחסת בעיקר למניות הטכנולוגיה שטיפסו השנה בכ-14%. את העלייה מיתנו מניות הנדל"ן שעלו בכ-1% בלבד.
עם זאת, נראה כי למרות העליות הנאות במדדים המובילים בבורסה, המחזור היומי הממוצע בבורסה ממשיך לצנוח, כשבשנת תשע"ח עמד על כ-1.31 מיליארד שקל, ירידה של כ-9% לעומת מחזור יומי ממוצע של כ-1.44 מיליארד שקל בשנת תשע"ז.
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם הקיטון במחזורים, יש לציין גם את מגמת עזיבת המסחר בבורסה בתל אביב, כאשר לא פחות מ-7 חברות ביומד מחקו עצמן ממסחר בת"א בשנה החולפת, וביניהן - סלזיון, מנקיינד, סרגון, ביונדווקס, מיילן, תראפיקס ביו ואינטק פארמה.
מנגד, בשנת תשע"ח נרשמו שלוש חברות דואליות חדשות - סים קומרשייל, פננטפארק ומדלי קפיטל, ושתי חברות שכבר נסחרות בתל אביב, נרשמו למסחר מקביל בנאסד"ק - קולפנט אחזקות וסייפ-טי גרופ. כיום נסחרות בתל-אביב 60 חברות שמניותיהן נסחרות גם בארה"ב או באירופה.
היקף הגיוסים גם כן קטן בשנה החולפת, כאשר כ-8.7 מיליארד שקל גויסו בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות בתשע"ח, לעומת כ-9.9 מיליארד שקל בשנה הקודמת. חברות הנדל"ן בלטו השנה עם גיוס של כ-37% מהסכום שגויס בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות, לעומת כ-30% בשנה הקודמת.
- הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך
- מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
בשוק אגרות החוב, נרשמו בשנה החולפת עליות שערים באיגרות החוב צמודות המדד וירידות שערים באיגרות החוב השקליות. ההשפעה החיובית, על שערי איגרות החוב צמודות המדד, הייתה בעיקר העלייה בשיעור האינפלציה – לכ-1.1% בתשע"ח, גבוה מהרף התחתון של היעד הממשלתי (-1%) לראשונה מזה כארבע שנים. ההשפעה שלילית על מדדי איגרות החוב השקליות הייתה בעיקר להעלאת ריבית הפד בארה"ב שלוש פעמים ב-0.25% לכ-2% בסוף תשע"ח, ובעקבותיה ציפיות להעלאת הריבית במשק.
- 3.ראשי כרוב באוצר דואגים לתדמית המיפלגה (ל"ת)kobes 04/09/2018 15:02הגב לתגובה זו
- 2.נס מס 04/09/2018 14:11הגב לתגובה זוהגיע הזמן לחשוב ולבצע הפחתת מס בורסה..הכתבה הזו המחישה כמה המס הגבוהה פוגע בגידול של המחזורים ובריחת משקיעים לבורסות חול..מתי ילמגו את הלקח?
- 1.המס הרג את הבורסה. לא תהיה לה תקומה אלא אם יופחת דרסטית (ל"ת)משקיע 04/09/2018 13:41הגב לתגובה זו
- כעת מוסיפים גם מע"מ במקום לבטל המס-היום עסקה של 5 ש"ח. (ל"ת)הבורסה גמורה 04/09/2018 15:29הגב לתגובה זו
- צודק מאד..המס גדול מאד . בכל קנה מידה (ל"ת)נסנס 04/09/2018 14:08הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך
הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל
הפניקס הפניקס 0% מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%ץ
אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה
הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.
אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.
בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון, כ-9% בקצב שנתי, תמכה בשורה התחתונה. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.
- הפניקס עם תשואה להון של 35% ברבעון השני
- הפניקס: רווח כולל של 617 מיליון שקל; תשואה להון של 24%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד חלוקת הרווחים, הפניקס מודיעה על דיבידנד רבעוני של 320 מיליון שקל, כ-1.25 שקל למניה, ובסך הכול חילקה 950 מיליון שקל מתחילת השנה. לצד זאת ביצעה רכישות עצמיות בהיקף של כ-188 מיליון שקל.
