תשע"ח בבורסה: איזה מדד טיפס הכי הרבה?
לרגל חג ראש השנה הקרב ובא הבורסה בתל אביב סיכמה את שנת תשע"ח והציגה את נתוני המסחר במהלך השנה העברית החולפת. מהנתונים עולה כי נרשמו עליות שערים במניות הגדולות, ומנגד ירידות שערים במניות הקטנות והבינוניות.
בסיכום שנת תשע"ח עלה מדד ת"א 35 בכ-17%, לאחר ירידה של כ-2% בשנה הקודמת, וזאת בעיקר תודות למניות הדואליות הנסחרות בנאסד"ק, שרשמו עליות נאות במהלך השנה. בנוסף, מדד ת"א 35 השיג תשואה דולרית של כ-19% בשנת תשע"ח – נמוכה מתשואת מדד הנאסד"ק שעלה בכ-28% והגיע לשיא כל הזמנים, אך גבוהה לעומת הבורסות המובילות באירופה שעלו עד כ-5%.
מדד ת"א 90 המשיך בכיוון החיובי וטיפס כ-8% בשנת תשע"ח, וזאת בהמשך לעלייה של כ-24% בשנת תשע"ז. העלייה מיוחסת בעיקר למניות הטכנולוגיה שטיפסו השנה בכ-14%. את העלייה מיתנו מניות הנדל"ן שעלו בכ-1% בלבד.
עם זאת, נראה כי למרות העליות הנאות במדדים המובילים בבורסה, המחזור היומי הממוצע בבורסה ממשיך לצנוח, כשבשנת תשע"ח עמד על כ-1.31 מיליארד שקל, ירידה של כ-9% לעומת מחזור יומי ממוצע של כ-1.44 מיליארד שקל בשנת תשע"ז.
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם הקיטון במחזורים, יש לציין גם את מגמת עזיבת המסחר בבורסה בתל אביב, כאשר לא פחות מ-7 חברות ביומד מחקו עצמן ממסחר בת"א בשנה החולפת, וביניהן - סלזיון, מנקיינד, סרגון, ביונדווקס, מיילן, תראפיקס ביו ואינטק פארמה.
מנגד, בשנת תשע"ח נרשמו שלוש חברות דואליות חדשות - סים קומרשייל, פננטפארק ומדלי קפיטל, ושתי חברות שכבר נסחרות בתל אביב, נרשמו למסחר מקביל בנאסד"ק - קולפנט אחזקות וסייפ-טי גרופ. כיום נסחרות בתל-אביב 60 חברות שמניותיהן נסחרות גם בארה"ב או באירופה.
היקף הגיוסים גם כן קטן בשנה החולפת, כאשר כ-8.7 מיליארד שקל גויסו בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות בתשע"ח, לעומת כ-9.9 מיליארד שקל בשנה הקודמת. חברות הנדל"ן בלטו השנה עם גיוס של כ-37% מהסכום שגויס בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות, לעומת כ-30% בשנה הקודמת.
- ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
בשוק אגרות החוב, נרשמו בשנה החולפת עליות שערים באיגרות החוב צמודות המדד וירידות שערים באיגרות החוב השקליות. ההשפעה החיובית, על שערי איגרות החוב צמודות המדד, הייתה בעיקר העלייה בשיעור האינפלציה – לכ-1.1% בתשע"ח, גבוה מהרף התחתון של היעד הממשלתי (-1%) לראשונה מזה כארבע שנים. ההשפעה שלילית על מדדי איגרות החוב השקליות הייתה בעיקר להעלאת ריבית הפד בארה"ב שלוש פעמים ב-0.25% לכ-2% בסוף תשע"ח, ובעקבותיה ציפיות להעלאת הריבית במשק.
- 3.ראשי כרוב באוצר דואגים לתדמית המיפלגה (ל"ת)kobes 04/09/2018 15:02הגב לתגובה זו
- 2.נס מס 04/09/2018 14:11הגב לתגובה זוהגיע הזמן לחשוב ולבצע הפחתת מס בורסה..הכתבה הזו המחישה כמה המס הגבוהה פוגע בגידול של המחזורים ובריחת משקיעים לבורסות חול..מתי ילמגו את הלקח?
- 1.המס הרג את הבורסה. לא תהיה לה תקומה אלא אם יופחת דרסטית (ל"ת)משקיע 04/09/2018 13:41הגב לתגובה זו
- כעת מוסיפים גם מע"מ במקום לבטל המס-היום עסקה של 5 ש"ח. (ל"ת)הבורסה גמורה 04/09/2018 15:29הגב לתגובה זו
- צודק מאד..המס גדול מאד . בכל קנה מידה (ל"ת)נסנס 04/09/2018 14:08הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
