לרגל חג ראש השנה הקרב ובא הבורסה בתל אביב סיכמה את שנת תשע"ח והציגה את נתוני המסחר במהלך השנה העברית החולפת. מהנתונים עולה כי נרשמו עליות שערים במניות הגדולות, ומנגד ירידות שערים במניות הקטנות והבינוניות.

בסיכום שנת תשע"ח עלה מדד ת"א 35 בכ-17%, לאחר ירידה של כ-2% בשנה הקודמת, וזאת בעיקר תודות למניות הדואליות הנסחרות בנאסד"ק, שרשמו עליות נאות במהלך השנה. בנוסף, מדד ת"א 35 השיג תשואה דולרית של כ-19% בשנת תשע"ח – נמוכה מתשואת מדד הנאסד"ק שעלה בכ-28% והגיע לשיא כל הזמנים, אך גבוהה לעומת הבורסות המובילות באירופה שעלו עד כ-5%.

מדד ת"א 90 המשיך בכיוון החיובי וטיפס כ-8% בשנת תשע"ח, וזאת בהמשך לעלייה של כ-24% בשנת תשע"ז. העלייה מיוחסת בעיקר למניות הטכנולוגיה שטיפסו השנה בכ-14%. את העלייה מיתנו מניות הנדל"ן שעלו בכ-1% בלבד.

עם זאת, נראה כי למרות העליות הנאות במדדים המובילים בבורסה, המחזור היומי הממוצע בבורסה ממשיך לצנוח, כשבשנת תשע"ח עמד על כ-1.31 מיליארד שקל, ירידה של כ-9% לעומת מחזור יומי ממוצע של כ-1.44 מיליארד שקל בשנת תשע"ז.

• תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
• למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם הקיטון במחזורים, יש לציין גם את מגמת עזיבת המסחר בבורסה בתל אביב, כאשר לא פחות מ-7 חברות ביומד מחקו עצמן ממסחר בת"א בשנה החולפת, וביניהן - סלזיון, מנקיינד, סרגון, ביונדווקס, מיילן, תראפיקס ביו ואינטק פארמה.

מנגד, בשנת תשע"ח נרשמו שלוש חברות דואליות חדשות - סים קומרשייל, פננטפארק ומדלי קפיטל, ושתי חברות שכבר נסחרות בתל אביב, נרשמו למסחר מקביל בנאסד"ק - קולפנט אחזקות וסייפ-טי גרופ. כיום נסחרות בתל-אביב 60 חברות שמניותיהן נסחרות גם בארה"ב או באירופה.

היקף הגיוסים גם כן קטן בשנה החולפת, כאשר כ-8.7 מיליארד שקל גויסו בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות בתשע"ח, לעומת כ-9.9 מיליארד שקל בשנה הקודמת. חברות הנדל"ן בלטו השנה עם גיוס של כ-37% מהסכום שגויס בהנפקות והקצאות פרטיות של מניות, לעומת כ-30% בשנה הקודמת.

• שמיר אנרגיה קיבלה אור ירוק לקידום תחנת כוח בעמק חפר
• איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בשוק אגרות החוב, נרשמו בשנה החולפת עליות שערים באיגרות החוב צמודות המדד וירידות שערים באיגרות החוב השקליות. ההשפעה החיובית, על שערי איגרות החוב צמודות המדד, הייתה בעיקר העלייה בשיעור האינפלציה – לכ-1.1% בתשע"ח, גבוה מהרף התחתון של היעד הממשלתי (-1%) לראשונה מזה כארבע שנים. ההשפעה שלילית על מדדי איגרות החוב השקליות הייתה בעיקר להעלאת ריבית הפד בארה"ב שלוש פעמים ב-0.25% לכ-2% בסוף תשע"ח, ובעקבותיה ציפיות להעלאת הריבית במשק.