נקסטקום חתמה על הסכם עם משרד הבטחון - מניית החברה מזנקת 13%

ההסכם בהיקף של 35 מיליון שקל; החברה תבצע עבודות אספקה, התקנה ותחזוקת תשתיות תקשורת נתונים בבסיסי צה"ל
נועם בראל |
נושאים בכתבה חוזה נקסטקום

נקסטקום -5.71% חתמה על הסכם מסגרת בהיקף כולל של 35 מיליון שקל עם משרד הביטחון

לביצוע עבודות אספקה, התקנה ותחזוקת תשתיות תקשורת נתונים בבסיסי צה"ל. החוזה אמור להיות עד סוף מאי 2018. עם זאת משרד הביטחון אינו מחוייב לממש את כל החוזה.

נזכיר כי החברה פרסמה בסוף השבוע שעבר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי, ודיווחה על רווח נקי של 2.2 מיליון שקל ברבעון השלישי - עלייה של 334% מהרבעון המקביל בשנה שעברה.

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השלישי של שנת 2017 ב-59 מיליון שקל, עליה של 10% בהשוואה ל-53.4 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2016, ועליה של 3% בהשוואה ל-57.3 מיליון שקל ברבעון השני של 2017. בתוך כך, מניית החברה טסה 13% ורושמת עלייה של 56% מתחילת השנה.

נקסטקום נהנית ברבעונים האחרונים מגידול בהכנסות וברווחיות ממיזמי הטלוויזיה החדשים ומהתחרות בין חברות התקשורת על פריסת תשתית לשידורי טלוויזיה. החברה פועלת בתחום מול סלקוםTV  ומול YES וההערכה היא שעל רקע השינויים במפת שחקני התקשורת בישראל ומבנה התחרות בשוק התקשורת, נקסטקום עשויה ליהנות מהמשך גידול בעבודות מול חברות התקשורת המקומיות, המהוות מסורתית כשליש מסך הכנסות החברה.

 

במקביל, נקסטקום חווה גידול במספר ובהיקף הפרויקטים אותם היא מבצעת. בשנה האחרונה החברה מובילה מספר קטן מעט יותר של פרויקטים אך כל פרויקט הוא בסדר גודל גדול מבעבר, ועל כן הדבר מתבטא הן בהיקף הפעילות והן ברמת רווחיות משופרת. נוסף על קבלת פרויקט משמעותי בישראל בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, החברה דיווחה גם על כך שהיא ומנרב נמצאות במשא ומתן עם אנלייט לביצוע פרויקט רוח בעמק הבכא. מדובר במיזם משותף לשתיים (50/50) ובמו"מ מתקדם עם חברה בשליטת אנלייט להתקשרות בין בהסכם לתכנון והקמה של פרויקט לייצור חשמל בהספק של כ-102 מגה-וואט באמצעות טורבינות רוח, בעמק הבכא וכן בהסכם לתפעול ותחזוקה של הפרויקט למשך 20 שנה. פרויקט זה נחשב לפרויקט אסטרטגי לצמיחת החברה בשנה הבאה.

 

נקסטקום פעילה גם בתחום פרויקטים סולארים ובעוד שב-2016 אלו כמעט שלא תרמו להכנסות החברה, הרי שב-2017, ובמבט ל-2018, החברה עשויה ליהנות מגידול בהיקף הפעילות ובפרויקטים בתחום זה. גם הדיווח הבוקר לפיו רשות החשמל עשויה לאפשר למיזמים בייתים לפעול בתחום ייצור חשמל סולארי עבור חברת החשמל יכול שיתרום להרחבה של פעילות נקסטקום בתחום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מגזר פעילות חדש יחסית של נקסטקום, הוא מגזר הקיבוצים, בו פעילה החברה במסגרת פרויקטים להשבחה והחלפת תשתיות פיסיות בקביוצים, ובכלל זה דרכים, ביוב ותקשורת. עד היום זכתה נקסטקום במספר ראשון של פרויקטים בקיבוצים, ביניהם בקיבוץ נגבה, אך הפוטנציאל בתחום עשוי לכלול עבודות בעוד מספר קיבוצים בהיקף מוערך של כמה עשרות מיליוני שקלים פר פרויקט. יש לקחת בחשבון כי פרוייקטי הקיבוצים תורמים גם להכנסות קבועות מדי שנה בגין תחזוקה

במקביל לחוזה הגדול אמר  גיא ישראלי, יו"ר ומנכ"ל נקסטקום: "אנו שמחים על תוצאות הרבעון השלישי המציגות שיפור בכל הפרמטרים ובכל מגזרי הפעילות של החברה. זהו הרבעון השלישי ברציפות בו מציגה החברה שיפור עקבי בתוצאותיה. הגידול במחזורי הפעילות נבע בעיקר מגידול בנפחי הפעילות של הקבוצה בתחום ההתקנות והשירות לחברות הטלוויזיה הרב ערוצית. חלק נוסף של הגידול נבע מהתקדמות בביצוע של ב' בפרויקט תקשורת תת קרקעי בדרום הארץ שהחברה חתמה עליו ביולי 2016. לצד הגידול בפעילות הסולארית והסלולארית, במהלך הרבעון חתמנו גם על חוזים בתחום הבית החכם שמימושים יבוא לידי ביטוי בשנתיים הקרובות". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי כהן
צילום: צילום מראיון בערוץ 12

יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר

ראש המוסד לשעבר מכוון להיות ראש ממשלה, אבל בדרך עוצרים באקזיט ענק וגם מה חשוב יותר לכהן - המדינה או כסף?

תמיר חכמוף |

יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר התארח בפודקאסט של יסמין לוקץ' והסביר לנו למה הוא צריך להיות ראש הממשלה הבא. העיתוי של הראיון כנראה לא מקרי. כהן שמר על עמימות ובחר שלא להיכנס לפוליטיקה כדי לא לפגוע בכיס שלו. הוא בחר בכסף הגדול בשנים האחרונות ולא "בהצלת העם", ועכשיו אחרי שהכסף כבר בדרך, הוא נזכר שהוא סופרמן.  

כהן, מתקרב לאקזיט של 40-60 מיליון דולר. כהן מחזיק באופציות בדוראל LLC (דוראל ארה"ב) המוחזקת על ידי דוראל, קרן אפולו וקבוצת מגדל ומרכזת פעילות רחבה בשוק האנרגיה המתחדשת בארה"ב. דוראל הודיעה ממש לאחרונה באופן רשמי על קידום ההנפקה בוול סטריט. זה היה אחד מהתפקידים של כהן - לפתוח דלתות, לקדם את הפעילות בארה"ב, לקדם את ההנפקה ועל זה הוא קיבל שכר ובעיקר אופציות בהיקף גדול.

ההנפקה צפויה להיות לפי שווי של 2-2.5 מיליארד דולר, לכהן יש אופציות ל-3% מהחברה לפי מחיר מימוש של מתחת ל-1 מיליארד דולר. השווי של האופציות צפוי להיות 40 עד 60 מיליון דולר, ויש עוד בונוסים ומענקים נוספים. 

יוסי כהן בשני אקזיטים - כסף ופוליטיקה 

לכהן יש עדיין תפקיד בקידום ההנפקה, אבל פחות קריטי מבעבר - המהלכים שעשה או לא עשה (מספיק שיודעים שראש המוסד הישראלי לשעבר הוא דירקטור בחברה) כנראה עזרו, פתחו דלתות. הפעילות גייסה כסף גדול ממשקיעי עוגן וקרנות השקעה, נכנסה לפרויקטים ענקיים בארה"ב ונערכת להמשך הרחבת הפעילות. כלומר, העסק כבר רץ טוב פנימית וחיצונית; ועכשיו זה זמן טוב לעשות אקזיט נוסף - עוד צעד לכיוון הפוליטיקה ולספק הערכה על התמודדות על תפקיד ראש הממשלה. 

זה לא מפתיע. חשוב להזכיר שכהן כבר אמר בעבר דברים בסגנון: הציבור רוצה אותי, הציבור קורא לי, יש לי אחריות. כן, כהן רוצה שתבינו שהוא עושה את זה בשבילנו, הוא לא בא בשביל כבוד, לא בשביל כוח, ובטח שלא כסף וטובות הנאה (את זה הוא כבר השיג, והאמת שעדיף ראש ממשלה עשיר, כזה שכנראה יהיה קשה יותר לשחד). הוא בא להציל אותנו. 

להמתיק את הגלולה, נוצר באמצעות GEMINIלהמתיק את הגלולה, נוצר באמצעות GEMINI
מה למדנו השבוע

החברות שניסו למכור סיפורים במקום מספרים

עונת הדוחות הציגה חברות שמצמידות להודעות על תוצאות כספיות בשורה נוצצת אחרת, בתקווה שהמשקיעים יתמקדו בסיפור החיובי; גולף עם סבון, אפולו עם פולקסוואגן ואאורה עם הפניקס, שלושה מקרים שונים שממחישים איך מנסים "להמתיק את הגלולה" כשהתוצאות לא מחמיאות

תמיר חכמוף |

עונת הדוחות הנוכחית סיפקה לא רק מספרים יבשים אלא גם לא מעט "שיעורים" על איך חברות בוחרות לספר את הסיפור שלהן. לצד ההכנסות, הרווחים וההפסדים, יותר ויותר חברות מנסות ללוות את פרסום הדוחות בהודעה חיובית נוספת, בין אם על עסקה אסטרטגית, שותפות חדשה, התייעלות או השקעה משמעותית, בתקווה להסיט את תשומת הלב מהשורה התחתונה הפחות מחמיאה.


התופעה הזו בולטת במיוחד ברגעים שבהם התוצאות מאכזבות. במקום שהשיח יתמקד בירידה בהכנסות או בשחיקה ברווחיות, החברות מייצרות "כותרת חלופית" שמושכת את הפוקוס. לעיתים זה עובד, לעיתים פחות, אבל ברור שהשוק הפנים את הטקטיקה: המשקיעים כבר יודעים לקרוא בין השורות ולהבין מה מסתתר מאחורי התזמון של ההודעות.

מה שראינו בעונת הדוחות החולפת ממחיש את התמונה. הנה שלושה מקרים (למרות שיש יותר) על גולף, אפולו ואאורה, שכל אחת מהן השתמשה בהודעה כדי לחפות על התוצאות. לפעמים זה עבד לחברה ולפעמים קצת פחות.

המקרה של גולף

ברבעון השני הציגה גולף גולף -0.13%   הכנסות יציבות של כ-222 מיליון שקל, אך הרווח הנקי קרס בכ-80% ל-5.6 מיליון שקל בלבד, לעומת 26 מיליון שקל ברבעון המקביל. המבצע "עם כלביא" פגע בפעילות החנויות והוביל להפסד הכנסות של כ-20 מיליון שקל, ואילו התחזקות השקל מול הדולר הפכה למשקולת. מצד אחד מוזילה יבוא, אך מצד שני חייבה את החברה לחתוך מחירים ולשאת בהוצאות גידור גבוהות שקפצו ל־17 מיליון שקל לעומת 5 מיליון בלבד בשנה שעברה. גם הרווחיות נשחקה, הרווח הגולמי ירד לשיעור של 62.9% מהמכירות והרווח התפעולי צנח ל-21.3 מיליון שקל. להרחבה - ״עם כלביא״ פגע בגולף פעמיים: המלחמה והדולר שחקו את הרווח ב-80%. רק נזכיר שלא כל החברות נפגעו באותו צורה - ענת בוגנר: "המותגים החדשים צומחים יפה; דלתא הגיעה מוכנה למלחמה"

עם זאת, רגע לפני פרסום הדוחות החברה הודיעה על רכישת פעילות רשת "סבון" בישראל תמורת 6.5 מיליון שקל, מהלך שנתפס כהתרחבות אסטרטגית אל תחום הקוסמטיקה והטיפוח. ההסכם שנחתם מעניק לגולף זיכיון בלעדי להפעלת החנויות והאתר המקומי של הרשת לתקופה של חמש שנים עם אופציה להארכה, וכולל גם התחייבות לקליטת עובדי החנויות. להרחבה - הסוף לסאגה: קבוצת גולף תפעיל את רשת סבון בישראל תמורת 6.5 מיליון שקל