טיל בליסטי צפון קוריאה שיגור
צילום: AFP PHOTO/KCNA VIA KNS

נקסטקום חתמה על הסכם עם משרד הבטחון - מניית החברה מזנקת 13%

ההסכם בהיקף של 35 מיליון שקל; החברה תבצע עבודות אספקה, התקנה ותחזוקת תשתיות תקשורת נתונים בבסיסי צה"ל
נועם בראל |
נושאים בכתבה חוזה נקסטקום

נקסטקום 0.37% חתמה על הסכם מסגרת בהיקף כולל של 35 מיליון שקל עם משרד הביטחון

לביצוע עבודות אספקה, התקנה ותחזוקת תשתיות תקשורת נתונים בבסיסי צה"ל. החוזה אמור להיות עד סוף מאי 2018. עם זאת משרד הביטחון אינו מחוייב לממש את כל החוזה.

נזכיר כי החברה פרסמה בסוף השבוע שעבר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי, ודיווחה על רווח נקי של 2.2 מיליון שקל ברבעון השלישי - עלייה של 334% מהרבעון המקביל בשנה שעברה.

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השלישי של שנת 2017 ב-59 מיליון שקל, עליה של 10% בהשוואה ל-53.4 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2016, ועליה של 3% בהשוואה ל-57.3 מיליון שקל ברבעון השני של 2017. בתוך כך, מניית החברה טסה 13% ורושמת עלייה של 56% מתחילת השנה.

נקסטקום נהנית ברבעונים האחרונים מגידול בהכנסות וברווחיות ממיזמי הטלוויזיה החדשים ומהתחרות בין חברות התקשורת על פריסת תשתית לשידורי טלוויזיה. החברה פועלת בתחום מול סלקוםTV  ומול YES וההערכה היא שעל רקע השינויים במפת שחקני התקשורת בישראל ומבנה התחרות בשוק התקשורת, נקסטקום עשויה ליהנות מהמשך גידול בעבודות מול חברות התקשורת המקומיות, המהוות מסורתית כשליש מסך הכנסות החברה.

 

במקביל, נקסטקום חווה גידול במספר ובהיקף הפרויקטים אותם היא מבצעת. בשנה האחרונה החברה מובילה מספר קטן מעט יותר של פרויקטים אך כל פרויקט הוא בסדר גודל גדול מבעבר, ועל כן הדבר מתבטא הן בהיקף הפעילות והן ברמת רווחיות משופרת. נוסף על קבלת פרויקט משמעותי בישראל בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, החברה דיווחה גם על כך שהיא ומנרב נמצאות במשא ומתן עם אנלייט לביצוע פרויקט רוח בעמק הבכא. מדובר במיזם משותף לשתיים (50/50) ובמו"מ מתקדם עם חברה בשליטת אנלייט להתקשרות בין בהסכם לתכנון והקמה של פרויקט לייצור חשמל בהספק של כ-102 מגה-וואט באמצעות טורבינות רוח, בעמק הבכא וכן בהסכם לתפעול ותחזוקה של הפרויקט למשך 20 שנה. פרויקט זה נחשב לפרויקט אסטרטגי לצמיחת החברה בשנה הבאה.

 

נקסטקום פעילה גם בתחום פרויקטים סולארים ובעוד שב-2016 אלו כמעט שלא תרמו להכנסות החברה, הרי שב-2017, ובמבט ל-2018, החברה עשויה ליהנות מגידול בהיקף הפעילות ובפרויקטים בתחום זה. גם הדיווח הבוקר לפיו רשות החשמל עשויה לאפשר למיזמים בייתים לפעול בתחום ייצור חשמל סולארי עבור חברת החשמל יכול שיתרום להרחבה של פעילות נקסטקום בתחום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מגזר פעילות חדש יחסית של נקסטקום, הוא מגזר הקיבוצים, בו פעילה החברה במסגרת פרויקטים להשבחה והחלפת תשתיות פיסיות בקביוצים, ובכלל זה דרכים, ביוב ותקשורת. עד היום זכתה נקסטקום במספר ראשון של פרויקטים בקיבוצים, ביניהם בקיבוץ נגבה, אך הפוטנציאל בתחום עשוי לכלול עבודות בעוד מספר קיבוצים בהיקף מוערך של כמה עשרות מיליוני שקלים פר פרויקט. יש לקחת בחשבון כי פרוייקטי הקיבוצים תורמים גם להכנסות קבועות מדי שנה בגין תחזוקה

במקביל לחוזה הגדול אמר  גיא ישראלי, יו"ר ומנכ"ל נקסטקום: "אנו שמחים על תוצאות הרבעון השלישי המציגות שיפור בכל הפרמטרים ובכל מגזרי הפעילות של החברה. זהו הרבעון השלישי ברציפות בו מציגה החברה שיפור עקבי בתוצאותיה. הגידול במחזורי הפעילות נבע בעיקר מגידול בנפחי הפעילות של הקבוצה בתחום ההתקנות והשירות לחברות הטלוויזיה הרב ערוצית. חלק נוסף של הגידול נבע מהתקדמות בביצוע של ב' בפרויקט תקשורת תת קרקעי בדרום הארץ שהחברה חתמה עליו ביולי 2016. לצד הגידול בפעילות הסולארית והסלולארית, במהלך הרבעון חתמנו גם על חוזים בתחום הבית החכם שמימושים יבוא לידי ביטוי בשנתיים הקרובות". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.