טיל בליסטי צפון קוריאה שיגור
צילום: AFP PHOTO/KCNA VIA KNS

נקסטקום חתמה על הסכם עם משרד הבטחון - מניית החברה מזנקת 13%

ההסכם בהיקף של 35 מיליון שקל; החברה תבצע עבודות אספקה, התקנה ותחזוקת תשתיות תקשורת נתונים בבסיסי צה"ל
נועם בראל |
נושאים בכתבה חוזה נקסטקום

נקסטקום 1.36% חתמה על הסכם מסגרת בהיקף כולל של 35 מיליון שקל עם משרד הביטחון

לביצוע עבודות אספקה, התקנה ותחזוקת תשתיות תקשורת נתונים בבסיסי צה"ל. החוזה אמור להיות עד סוף מאי 2018. עם זאת משרד הביטחון אינו מחוייב לממש את כל החוזה.

נזכיר כי החברה פרסמה בסוף השבוע שעבר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי, ודיווחה על רווח נקי של 2.2 מיליון שקל ברבעון השלישי - עלייה של 334% מהרבעון המקביל בשנה שעברה.

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השלישי של שנת 2017 ב-59 מיליון שקל, עליה של 10% בהשוואה ל-53.4 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2016, ועליה של 3% בהשוואה ל-57.3 מיליון שקל ברבעון השני של 2017. בתוך כך, מניית החברה טסה 13% ורושמת עלייה של 56% מתחילת השנה.

נקסטקום נהנית ברבעונים האחרונים מגידול בהכנסות וברווחיות ממיזמי הטלוויזיה החדשים ומהתחרות בין חברות התקשורת על פריסת תשתית לשידורי טלוויזיה. החברה פועלת בתחום מול סלקוםTV  ומול YES וההערכה היא שעל רקע השינויים במפת שחקני התקשורת בישראל ומבנה התחרות בשוק התקשורת, נקסטקום עשויה ליהנות מהמשך גידול בעבודות מול חברות התקשורת המקומיות, המהוות מסורתית כשליש מסך הכנסות החברה.

 

במקביל, נקסטקום חווה גידול במספר ובהיקף הפרויקטים אותם היא מבצעת. בשנה האחרונה החברה מובילה מספר קטן מעט יותר של פרויקטים אך כל פרויקט הוא בסדר גודל גדול מבעבר, ועל כן הדבר מתבטא הן בהיקף הפעילות והן ברמת רווחיות משופרת. נוסף על קבלת פרויקט משמעותי בישראל בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, החברה דיווחה גם על כך שהיא ומנרב נמצאות במשא ומתן עם אנלייט לביצוע פרויקט רוח בעמק הבכא. מדובר במיזם משותף לשתיים (50/50) ובמו"מ מתקדם עם חברה בשליטת אנלייט להתקשרות בין בהסכם לתכנון והקמה של פרויקט לייצור חשמל בהספק של כ-102 מגה-וואט באמצעות טורבינות רוח, בעמק הבכא וכן בהסכם לתפעול ותחזוקה של הפרויקט למשך 20 שנה. פרויקט זה נחשב לפרויקט אסטרטגי לצמיחת החברה בשנה הבאה.

 

נקסטקום פעילה גם בתחום פרויקטים סולארים ובעוד שב-2016 אלו כמעט שלא תרמו להכנסות החברה, הרי שב-2017, ובמבט ל-2018, החברה עשויה ליהנות מגידול בהיקף הפעילות ובפרויקטים בתחום זה. גם הדיווח הבוקר לפיו רשות החשמל עשויה לאפשר למיזמים בייתים לפעול בתחום ייצור חשמל סולארי עבור חברת החשמל יכול שיתרום להרחבה של פעילות נקסטקום בתחום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מגזר פעילות חדש יחסית של נקסטקום, הוא מגזר הקיבוצים, בו פעילה החברה במסגרת פרויקטים להשבחה והחלפת תשתיות פיסיות בקביוצים, ובכלל זה דרכים, ביוב ותקשורת. עד היום זכתה נקסטקום במספר ראשון של פרויקטים בקיבוצים, ביניהם בקיבוץ נגבה, אך הפוטנציאל בתחום עשוי לכלול עבודות בעוד מספר קיבוצים בהיקף מוערך של כמה עשרות מיליוני שקלים פר פרויקט. יש לקחת בחשבון כי פרוייקטי הקיבוצים תורמים גם להכנסות קבועות מדי שנה בגין תחזוקה

במקביל לחוזה הגדול אמר  גיא ישראלי, יו"ר ומנכ"ל נקסטקום: "אנו שמחים על תוצאות הרבעון השלישי המציגות שיפור בכל הפרמטרים ובכל מגזרי הפעילות של החברה. זהו הרבעון השלישי ברציפות בו מציגה החברה שיפור עקבי בתוצאותיה. הגידול במחזורי הפעילות נבע בעיקר מגידול בנפחי הפעילות של הקבוצה בתחום ההתקנות והשירות לחברות הטלוויזיה הרב ערוצית. חלק נוסף של הגידול נבע מהתקדמות בביצוע של ב' בפרויקט תקשורת תת קרקעי בדרום הארץ שהחברה חתמה עליו ביולי 2016. לצד הגידול בפעילות הסולארית והסלולארית, במהלך הרבעון חתמנו גם על חוזים בתחום הבית החכם שמימושים יבוא לידי ביטוי בשנתיים הקרובות". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.