בזק: סיטי נשאר בהמלצת "תשואת שוק", משנה את מחיר היעד
בזק פחות מחמישה חודשים לאחר שסיטי בנק הוריד את ההמלצה למניית בזק מ"קנייה" ל"נטרלי", השאיר האנליסט מייקל קלאר ביום שישי את ההמלצה על "ניטרלי", אך העלה את מחיר היעד מ-6.9 שקלים ל-7.1 שקלים (כ-3% יותר).
מחיר הבסיס של חברת התקשורת הבוקר - 7.58 שקלים. מייקל קלאר מעדכן את מחיר היעד למניית בזק לאחר שאושר המהלך לרכישת מניות בזק מידי בעל השליטה, שאול אלוביץ'. מייקל קלאר מעריך שהליכי המיזוג עם החברה הבת בזק בינלאומי יביאו לחיסכון בעלויות של 250 מיליון שקל על פני שנתיים.
סיטי: "הקונסולידציה עם חברת YES תוסיף 450 מיליון שקל ברבעון לאביטדה ומנגד ההכנסות בשוק הסלולר (דרך חברת פלאפון) ימשיכו לרדת. בתחום ה-ADSL בזק צפויה לגייה בשנת 2015 עוד 60 אלף לקוחות".
נקודה מעניינת היא צפי של הכנסות של כ-200 מיליון שקל ממכירת נדל"ן בשנת 2015. מניית בזק זינקה ביותר מ-30% בתוך שנה בשנן שהמניות של חברות הסלולר קרסו באותה תקופה בדיוק. בזמן שההכנסות של פלאפון נחתכות, לבזק יש מקורות הכנסה אחרים: תקשורת קווית, שירותי תקשורת בינלאומיים, אינטרנט, בזק בינלאומי ו-YES.
גם בלאומי פרטנר לא מתלהבים ממחיר המניה של בזק בתחילת החודש האנליסט גיל דטנר ממחלקת המחקר של לאומי שוקי הון פרסם המלצה דובית למניית בזק חת הכותרת - "תימחור המניה אופטימי מידי". דטנר הסביר שבזק נסחרת כעת לפי מכפיל EBITDA של 7.6, שזה גבוה ב-8.6 מהמכפיל הממוצע לפי בלומברג עבור חברות דומות באירופה. בשורה התחתונה הוריד גיל דטנר את מחיר היעד למניית בזק מ-6.2 שקלים ל-6 שקלים ואת ההמלצה חתך מ"תשואת שוק" ל"תשואת חסר". חברת בזק סיימה את שנת 2014 עם הכנסות של 9.05 מיליארד שקל ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 2.1 מיליארד שקל. הדוחות לסיכום הרבעון הראשון של שנת 2015 יפורסמו ב-14 במאי. 
- 4.אנליסט 26/04/2015 16:25הגב לתגובה זואנליסטים בגרוש שבונים מודלים על בסיס חשבון מכולת
- 3.קורא נבון 26/04/2015 15:11הגב לתגובה זותשואת שוק או ניטרלי? תחליטו.
- 2.אבי 26/04/2015 15:10הגב לתגובה זובזק ב710...הם כמובן לא ישנו את המחיר אחרי הדיב...ליצנים.... ואם בזק ב710 - זה עדיין נותן שווי של 19.5 מיליארד שקל - מה שאומר שהמניות בידי ביקום יהיו שוות 6 מיליארד ( היום שוות 6.4 מיליארד) כלומר ביקום לפי שער אחרון עדיין תסחר בדיסקאונט של כ50%...איזה עיוות לא נורמלי....
- 1.השוק לא טועה - ליצנליסטים (ל"ת)חזק בכל הפירמידה 26/04/2015 14:43הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
