בנק לאומי: בקשה לפשיטת רגל ליוסף גרינפלד בעל השליטה בקרדן

היהלומן אינו עומד בתנאי החזר הלוואה של 40 מיליון דולר. משלם משכנתא לבנק אגוד בגין 3 דירות במגדלי אקירוב
אבי שאולי | (1)

בנק לאומי הגיש היום בקשה לפשיטת רגל לאיש העסקים יוסף גרינפלד, בעל השליטה בחברת קרדן אן.וי. הבקשה הוגשה באמצעות עורכי הדין עופר שפירא ודנה הילל-אברהם.

לטענת בנק לאומי יוסף גרינפלד נטל מהבנק הלוואות ואשראים שונים באמצעות חברה טלרומית אחזקות פיננסיות, שהיא חברה המשמשת אותו לצורך החזקה בתאגידים שונים וביניהם חברת קרדן אן.וי.

בשנת 2007 נחתם בין טלרומית לבין הבנק הסכם מימון שלפיו העמיד הבנק לטלרומית אשראי של 40 מיליון דולר.

להבטחת האשראי, ובנוסף לערבותו האישית של גרינפלד, יצרה טלרומית באוקטובר 2007 לטובת הבנק שעבוד קבוע מדרגה ראשונה על 9,053,738 ממניות חברת קרדן אנ.וי שבבעלותה. טלרומית לא עמדה בתנאי האשראי והפסיקה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הבנק.

במקביל, גם שווי מניות קרדן אנ.וי הלך והתדרדר, בדו"חות הכספיים שלה נרשמה הערת עסק חי, ולאחרונה הגיעה להסדר חוב עם מחזיקי החוב שלה.

לטענת הבנק היקף חובותיו של גרינפלד כלפיו, הנובעים בעיקרם מערבותו לחובות טלרומית וחלקם חוב אישי נוסף שלו, מסתכמים ב-110 מיליון שקל.

ליוסף גרינפלד יש חובות עתק נוספים כלפי נושים אחרים ושונים כולל לבנק הפועלים, ואין לו מקור לכסותם בעתיד הנראה לעין, פרט לציפייה שלו לעליית ערך ההחזקות שלו בתאגידים השונים.

בנק לאומי: "אין ספק שמר גרינפלד הוא חדל פירעון, ולפי הצהרותיו-שלו עודף התחייבויותיו על נכסיו עולה על 260 מיליון שקל".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 22/03/2015 17:39
    הגב לתגובה זו
    תהיה חזק השם שלך מעיד עליך הכל.
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: