אמון הצרכנים: 38% מהציבור - ישראל בדרך הנכונה, כמה יקנו היום דירה?

המדד נמצא ברמה הגבוהה ביותר ב-12 החודשים האחרונים. ההערכה: השיפור נבע מעליות שערים בשוק ההון ובשוק העבודה
לירן סהר | (3)
נושאים בכתבה מדד אמון הצרכנים

המצב רוח הכלכלי של עם ישראל הולך ומשתפר, למרות התחושה הכללית של נגיסה בהכנסות בעקבות עליית יוקר המחייה, בדגש על מחירי הדיור. מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ו- TNS טלסקר עלה בחודש מארס ב- 5.1 נקודות לרמה של 126.2 (אפריל 100 נקודות). המדד למצב השוטף עלה ב- 8.5 נקודות ומדד הציפיות עלה ב- 2.8 נקודות.

בארה"ב נרשמה באותה התקופה עלייה של 4 נקודות במדד אמון הצרכנים של הקונפרנס-בורד לרמה של 82.3 נקודות. רמת המדד. היא הגבוהה ביותר בשש השנים האחרונות והיא משקפת אמון גובר בכלכלת ארה"ב וציפיות חיוביות להמשך.

כלכלני בנק הפועלים מסרו כי מדד אמון הצרכנים רשם החודש עלייה חדה יחסית ונמצא ברמתו הגבוהה ביותר בשנים עשר החודשים האחרונים - "אנו מעריכים כי השיפור באמון הצרכנים נבע מעליות השערים בשוק ההון כמו גם מהמשך השיפור בשוק העבודה. שיעור האבטלה ירד בחודש פברואר לרמה נמוכה של 5.8% תוך עלייה במספר המועסקים".

האינדיקאטורים לצריכה הפרטית היו מעורבים: עלייה בעסקאות בכרטיסי האשראי בחודש פברואר, אך מנגד ירידה במכירות רשתות השיווק. הכלכלנים מעריכים כי במידה ואי הוודאות לגבי צעדי הממשלה בשוק הדיור תביא לקיפאון ברכישת דירות חדשות בחודשים הקרובים, הדבר עלול לגרום, בטווח הקצר, לירידה בצריכת מוצרי בני-קיימא".

20.9% - המצב הכלכלי כיום טוב

20.9% מהנשאלים בסקר השיבו שהמצב הכלכלי כיום טוב, זאת בהשוואה ל-16.5% בחודש עבר, 32.1% השיבו שמצבם רע ואילו 46.1% השיבו שמצבם בינוני.

הציבור יותר אופטימי ביחס למצבו הכלכלי לקראת 6 החודשים הקרובים: 14.4% השיבו שמצבם יהיה יותר טוב, זאת לעומת 12.2% בחודש שעבר, 29.2% השיבו שמצבם יהיה יותר רע, זאת לעומת 32.2% בפברואר ו-50.5% השיבו שהמצב יהיה ללא שינוי, לעומת 50.8% בפברואר.

ביחס לרכישת דירה, מתברר שלמרות תוכניות מע"מ 0% לזוגות רוכשי דירה ראשונה ו'מחיר מטרה', אשר צפויות לפי מומחים בתחום הנדל"ן להוביל לקיפאון בשוק, שיעור האוכלוסיה שאמרה במארס שכעת זמן לא טוב לקנות דירה (וגם רכב) עומד על 39.2%, זאת לעומת 40.9% בחודש פברואר. 11.6% אמרו שכעת זמן טוב לקנות, לעומת 11.7% ו43% אמרו שהמצב הוא לא טוב ולא רע, לעומת 44.2% בחודש פברואר.

בנוגע למצב התעסוקה, 13.7% סבורים שיש כיום הרבה משרות, לעומת 11.9% בחודש פברואר, 48.9% סבורים שיש מעט משרות, לעומת 50.9% בפברואר ו-28.8% סבורים שיש לא הרבה ולא מעט, לעומת 28.7% בפברואר. בנוגע לעתיד, 10.1% סבורים שבעוד 6 חודשים יהיו יותר משרות, לעומת 9.3% בפברואר, 13.2% מעריכים שיהיו פחות משרות, לעומת 23.7% בחודש פברואר ו-61.8% מעריכים שיהיו לא הרבה ולא מעט, לעומת 57.4% בחודש פברואר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

18.7% - ההכנסה למשק בית תעלה

לגבי ההכנסה למשק בית, 18.7% סבורים שהיא תהיה יותר טובה בעוד 6 חודשים, לעומת 15.7% בחודש פברואר, 13.2% מעריכים שהיא תהיה יותר נמוכה, לעומת 13.8% בחודש פברואר ו-64% מעריכים שהיא תישאר ללא שינוי, לעומת 67.3% בחודש פברואר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קול העם 17/05/2014 12:51
    הגב לתגובה זו
    רוב הציבור לא מרוצה. לחלקו גם אין יכולת לעצור ולהרהר בכך. ובינתיים בראש הפידמידה ממשיכים לשאוב את כל משאבינו. משאבי העבר, ומשאבי העתיד.
  • 2.
    דוד 01/04/2014 14:16
    הגב לתגובה זו
    יש לנו מדינה יפיפיה ועם שפשוט לא מגיע לו להנות ממה שהיא מציעה. עצוב, אך בקצב הזה, המדינה מכשילה את עצמה בכל תחום אפשרי וככל שהזמן עובר, רק נהיה פה גרוע יותר ויותר. לא רוצה לדמיין מה יקרה פה בעוד 30-50 שנה. זה לא יהיה טוב, זה בטוח.
  • 1.
    בלוף=מעמד ביניים עני=כ-200משכורת=מחירהזוי50%=מיתון!!!!! (ל"ת)
    דמגוגיה הרצה לפראייר 01/04/2014 12:56
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.3%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת

עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך