בנט: "חוסר התחרות בנמלים - נטל יקר מאוד על כתפי הציבור הישראלי"

בנט פנה אל הממונה להגבלים עסקיים וביקש ממנו לפצל ולמכור רציפים קיימים לצד שלישי. "ישראל היא אי במובן הכלכלי"
סהר אביב | (20)

נפתלי בנט ממשיך במלחמתו אל מול וועדי הנמלים, והיום פנה אל הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, והציע לו אפשרות לפירוק הריכוזיות בנמלים באמצעות פיצול ומכירה של רציפים קיימים לצד שלישי.

בנוסף, ביקש בנט מהממונה לבחון את מידת השפעת הקשרים בין וועדי עובדי הנמלים על היווצרות תחרות, וקרא "לחפש חסמים המונעים היווצרות תחרות אפקטיבית בין נמלי הים של חיפה ואשדוד". שר הכלכלה ביקש לבחון את אפשרות הפיצול והמכירה לצד שלישי של רציפים אותם מפעילים הנמלים בכדי להתחיל בפירוק הריכוזיות עוד בטרם יוקם הנמל הפרטי עליו הכריז בנט לפני מספר ימים.

"התלות של ישראל בנמלי הים היא כמעט מוחלטת" אמר בנט והוסיף כי "ישראל היא אי, לא במובן הגיאוגרפי אלא במובן הכלכלי, מעל 90% אחוזים מהסחורות שלה עוברות בנמלי הים".

בנט המשיך וציין כי "התלות של היבואנים והיצואנים בנמלי הים היא כה מוחלטת עד כי אין הם יוצאים כנגד התנהגות פרועה ולא אחראית זו, ולו בגלל החשש שעסקיהם ייפגעו. חוסר התחרות מטיל על הציבור הישראלי נטל עודף יקר מאוד בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה".

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    אזרח 21/05/2013 14:43
    הגב לתגובה זו
    מדובר במיליארדים רבים הטבה סקטוריאלית ולא כל אזרחי המדינה נהנים מימנה נהפוך הוא קיפוח של החלשים לא צודק ולא מוסרי העוול צועק לשמיים
  • 14.
    אנונימי 21/05/2013 13:33
    הגב לתגובה זו
    לאבטלה הגלויה בביטחון והגזל של הטייקונים והבנקים שם הכסף הגדול. רק שזה הרבה יותר קשה לקחת מהם בלי להפסיד תרומות למפלגה או תפקידים באזרחות
  • 13.
    אבי 21/05/2013 08:52
    הגב לתגובה זו
    מיליארדים מוזרמים לשטחים ואף אחד לא אומר כלום.
  • 12.
    יוסי 21/05/2013 08:50
    הגב לתגובה זו
    זו הבעיה האמיתית. אנשים אין להם פרנסה, אנשים מיואשים עם משכורת מינימום אי אפשר לחיות. האיש היה מאבטח והיה עמוק בחובות. זו הבעיה הבוערת לא כמה מאות אנשים שעובדים בנמלים. תבין את סדר העדיפויות הנכון. אל תבזבז מאות מליוני שקלים כדי לשבור את עובדי הנמלים
  • אזרח 21/05/2013 10:15
    הגב לתגובה זו
    לניזקקים ולבעלי שכר מינמום אפילו מימס היתחמקו בעזרתו הנדיבה של עיני ושר האוצר שנבהל מההיסתדרות
  • זו בדיוק הבעיה מה שניבלע בנמלים ודומיהם יוצר חוסר ועוני (ל"ת)
    אזרח 21/05/2013 09:54
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אלי 21/05/2013 05:19
    הגב לתגובה זו
    בנט מה עם הגזרות למה אתה מנסה להסיט את כל האש למשהוא אחר אתה פוליטקאי זול ..............
  • 10.
    כול הכבוד בנט. רק בא נקווה שזה יותר מסתם סיסמאות. (ל"ת)
    אבי 20/05/2013 22:57
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    YL 20/05/2013 22:50
    הגב לתגובה זו
    מה פתאום מרוקאי מאשדוד מגיע לו ולבנו לחיות ברווחה??? אתם מתארים לכם הילדים ה יקרים של השר יקבלו חשיפה לשפה העלובה של עובדי הנמל אסון פשוט אסון ואכשיו קצת יותר ברצינות כולנו תומכים בעובדי הנמל וכולנו שואפים שכל פועלי ישראל יחיו ברווחה כמו עובדי הנמל לפעמים אני נדהם איך אידיוט עבר את מערכת הסינון שלנו לכנסת ובזכות מה??? סיסמה נבובה אגב מי ששמע את יהושוע פרץ בתוכניתו של מישעל רדיו 103 היום(מומלץ ללחפש באינטרנט) יצדיק כל מילה שפו יהושוע
  • ראובן 21/05/2013 01:18
    הגב לתגובה זו
    טיעון עלוב וחסר בסיס. עובדי נמל אשדוד וחיפה מחזיקים את הציבור הישראלי בביצים. הם שולחים את ידיהם לקופת המדינה ועושים מליונים ע"ח הציבור . הגיע הזמן לסרס את המושחתים בנמלי ישראל ובראשם ראשי וחברי הוועדים, בני משפחתם העובדים בנמל, מקורביהם ומלחכי בפנכה שלהם. כאשר מלגזן מרוויח 70 אלף ומנופאי 80 אלף, זה משדר בועה שמנופחת בהרבה אוויר חם. צריך לפוצץ את הבועה בהקדם האפשרי.
  • 8.
    בנט, העם איתך, אנא "לך עד הסוף בעניין" (ל"ת)
    הנמלים ורשות השידור 20/05/2013 22:47
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שונא 20/05/2013 22:41
    הגב לתגובה זו
    גם אם יורידו את כל המשכורות ל10% מהשכר בנמלים כמה זה ישפיע על המוצרים שלנו? בנמל עוברים מיליוני פריטים בשעה נחשב את העלות של השכר בכל פריט ונראה שמדובר על כמה פרומילי אגורה למוצר כך שכל הבלוף הזה הוא בדיוק כמו שודדי הקופה הציבורית הקודמים (החרדים). יגמרו עם אלה יראו שלא הורידו אפילו 0.001% מיוקר המחיה בארץ שרובו דווקא מגיע ממוצרים מקומיים שמיוצרים ע"י קרטלים ומונופולים ויעברו לרשע הבא. ככה ימשיכו לעבוד עלינו עוד חודש ועוד חודש עד הבחירות הבאות. אבל בבעיה האמיתית הם כמובן לא יטפלו, לא יבנו פה עשרות אלפי יחידות דיור להשכרה, לא יטפלו במונופולים האמיתיים כמו משרדי הממשלה, משרד החינוך למשל צורך תקציב מהגדולים בעולם פר תלמיד אבל שעות ההוראה השנתיות לתלמיד הם מהנמוכים ביותר. יש עוד המון דוגמאות אבל אני לא שר האוצר ואני לא יכול לעזור חוץ מלבכות כמו כולם.
  • 6.
    בנט גם אני איתך!! כל הכבוד!! (ל"ת)
    שיוויון זכויות 20/05/2013 22:16
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמוליק-הרצליה 20/05/2013 22:04
    הגב לתגובה זו
    על הציבור?מתי שם תצמצמו תקציבים?
  • 4.
    כמה ממשלות וירטואליות שיעשו תהרות ? (ל"ת)
    אף אחד 20/05/2013 21:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנהיג המהפכה 20/05/2013 21:42
    הגב לתגובה זו
    הבעיה אינה רק בנמלים הבעיה היינה בכל המגזר המיבורי יש עובדים שהם עבדים ויש עובדים שהם אדונים ועושקים את הציבור . הנהלה שרצתה להצדיק את השכר המנופח שלה יצרה מעמד עבדים ומעמד אדונים כך יש בכל המגזר הציבורי עובדים שמשתכרים פי 10 מעובדים שעושים אותה עבודה ויש מנהלים שמשתכרים פי 50 ויותר . זה שוד הקופה הציבורית .
  • 2.
    להעביר לניהול צהל ובעבודת אזרחים עובדי צהל ותראה ברכה (ל"ת)
    ציון 20/05/2013 21:23
    הגב לתגובה זו
  • גם בלי הצעתך אנחנו מדינת העולם השלישי (ל"ת)
    רן 20/05/2013 22:05
    הגב לתגובה זו
  • ראינו את גובה השכר והעושק וביגללכם מקופחים בשכר מינמום (ל"ת)
    אזרח 21/05/2013 09:59
  • 1.
    ציון 20/05/2013 21:17
    הגב לתגובה זו
    הוועדים החזקים והכל בחסות ההיסתדרות לדורותיהה קיפחו את מישתכרי שכר המינימום מאחר וקבעו תוספות שכר באחוזים כשכולם מקבלים את אותו האחוז כך יצא שבעלי משכורות גבוהות קיבלו סכומים דימיוניים והחלשים קופחו הגיע הזמן לאפליה מתקנת
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.