בנט: "חוסר התחרות בנמלים - נטל יקר מאוד על כתפי הציבור הישראלי"
נפתלי בנט ממשיך במלחמתו אל מול וועדי הנמלים, והיום פנה אל הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, והציע לו אפשרות לפירוק הריכוזיות בנמלים באמצעות פיצול ומכירה של רציפים קיימים לצד שלישי.
בנוסף, ביקש בנט מהממונה לבחון את מידת השפעת הקשרים בין וועדי עובדי הנמלים על היווצרות תחרות, וקרא "לחפש חסמים המונעים היווצרות תחרות אפקטיבית בין נמלי הים של חיפה ואשדוד". שר הכלכלה ביקש לבחון את אפשרות הפיצול והמכירה לצד שלישי של רציפים אותם מפעילים הנמלים בכדי להתחיל בפירוק הריכוזיות עוד בטרם יוקם הנמל הפרטי עליו הכריז בנט לפני מספר ימים.
"התלות של ישראל בנמלי הים היא כמעט מוחלטת" אמר בנט והוסיף כי "ישראל היא אי, לא במובן הגיאוגרפי אלא במובן הכלכלי, מעל 90% אחוזים מהסחורות שלה עוברות בנמלי הים".
בנט המשיך וציין כי "התלות של היבואנים והיצואנים בנמלי הים היא כה מוחלטת עד כי אין הם יוצאים כנגד התנהגות פרועה ולא אחראית זו, ולו בגלל החשש שעסקיהם ייפגעו. חוסר התחרות מטיל על הציבור הישראלי נטל עודף יקר מאוד בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה".
- 15.אזרח 21/05/2013 14:43הגב לתגובה זומדובר במיליארדים רבים הטבה סקטוריאלית ולא כל אזרחי המדינה נהנים מימנה נהפוך הוא קיפוח של החלשים לא צודק ולא מוסרי העוול צועק לשמיים
- 14.אנונימי 21/05/2013 13:33הגב לתגובה זולאבטלה הגלויה בביטחון והגזל של הטייקונים והבנקים שם הכסף הגדול. רק שזה הרבה יותר קשה לקחת מהם בלי להפסיד תרומות למפלגה או תפקידים באזרחות
- 13.אבי 21/05/2013 08:52הגב לתגובה זומיליארדים מוזרמים לשטחים ואף אחד לא אומר כלום.
- 12.יוסי 21/05/2013 08:50הגב לתגובה זוזו הבעיה האמיתית. אנשים אין להם פרנסה, אנשים מיואשים עם משכורת מינימום אי אפשר לחיות. האיש היה מאבטח והיה עמוק בחובות. זו הבעיה הבוערת לא כמה מאות אנשים שעובדים בנמלים. תבין את סדר העדיפויות הנכון. אל תבזבז מאות מליוני שקלים כדי לשבור את עובדי הנמלים
- אזרח 21/05/2013 10:15הגב לתגובה זולניזקקים ולבעלי שכר מינמום אפילו מימס היתחמקו בעזרתו הנדיבה של עיני ושר האוצר שנבהל מההיסתדרות
- זו בדיוק הבעיה מה שניבלע בנמלים ודומיהם יוצר חוסר ועוני (ל"ת)אזרח 21/05/2013 09:54הגב לתגובה זו
- 11.אלי 21/05/2013 05:19הגב לתגובה זובנט מה עם הגזרות למה אתה מנסה להסיט את כל האש למשהוא אחר אתה פוליטקאי זול ..............
- 10.כול הכבוד בנט. רק בא נקווה שזה יותר מסתם סיסמאות. (ל"ת)אבי 20/05/2013 22:57הגב לתגובה זו
- 9.YL 20/05/2013 22:50הגב לתגובה זומה פתאום מרוקאי מאשדוד מגיע לו ולבנו לחיות ברווחה??? אתם מתארים לכם הילדים ה יקרים של השר יקבלו חשיפה לשפה העלובה של עובדי הנמל אסון פשוט אסון ואכשיו קצת יותר ברצינות כולנו תומכים בעובדי הנמל וכולנו שואפים שכל פועלי ישראל יחיו ברווחה כמו עובדי הנמל לפעמים אני נדהם איך אידיוט עבר את מערכת הסינון שלנו לכנסת ובזכות מה??? סיסמה נבובה אגב מי ששמע את יהושוע פרץ בתוכניתו של מישעל רדיו 103 היום(מומלץ ללחפש באינטרנט) יצדיק כל מילה שפו יהושוע
- ראובן 21/05/2013 01:18הגב לתגובה זוטיעון עלוב וחסר בסיס. עובדי נמל אשדוד וחיפה מחזיקים את הציבור הישראלי בביצים. הם שולחים את ידיהם לקופת המדינה ועושים מליונים ע"ח הציבור . הגיע הזמן לסרס את המושחתים בנמלי ישראל ובראשם ראשי וחברי הוועדים, בני משפחתם העובדים בנמל, מקורביהם ומלחכי בפנכה שלהם. כאשר מלגזן מרוויח 70 אלף ומנופאי 80 אלף, זה משדר בועה שמנופחת בהרבה אוויר חם. צריך לפוצץ את הבועה בהקדם האפשרי.
- 8.בנט, העם איתך, אנא "לך עד הסוף בעניין" (ל"ת)הנמלים ורשות השידור 20/05/2013 22:47הגב לתגובה זו
- 7.שונא 20/05/2013 22:41הגב לתגובה זוגם אם יורידו את כל המשכורות ל10% מהשכר בנמלים כמה זה ישפיע על המוצרים שלנו? בנמל עוברים מיליוני פריטים בשעה נחשב את העלות של השכר בכל פריט ונראה שמדובר על כמה פרומילי אגורה למוצר כך שכל הבלוף הזה הוא בדיוק כמו שודדי הקופה הציבורית הקודמים (החרדים). יגמרו עם אלה יראו שלא הורידו אפילו 0.001% מיוקר המחיה בארץ שרובו דווקא מגיע ממוצרים מקומיים שמיוצרים ע"י קרטלים ומונופולים ויעברו לרשע הבא. ככה ימשיכו לעבוד עלינו עוד חודש ועוד חודש עד הבחירות הבאות. אבל בבעיה האמיתית הם כמובן לא יטפלו, לא יבנו פה עשרות אלפי יחידות דיור להשכרה, לא יטפלו במונופולים האמיתיים כמו משרדי הממשלה, משרד החינוך למשל צורך תקציב מהגדולים בעולם פר תלמיד אבל שעות ההוראה השנתיות לתלמיד הם מהנמוכים ביותר. יש עוד המון דוגמאות אבל אני לא שר האוצר ואני לא יכול לעזור חוץ מלבכות כמו כולם.
- 6.בנט גם אני איתך!! כל הכבוד!! (ל"ת)שיוויון זכויות 20/05/2013 22:16הגב לתגובה זו
- 5.שמוליק-הרצליה 20/05/2013 22:04הגב לתגובה זועל הציבור?מתי שם תצמצמו תקציבים?
- 4.כמה ממשלות וירטואליות שיעשו תהרות ? (ל"ת)אף אחד 20/05/2013 21:49הגב לתגובה זו
- 3.מנהיג המהפכה 20/05/2013 21:42הגב לתגובה זוהבעיה אינה רק בנמלים הבעיה היינה בכל המגזר המיבורי יש עובדים שהם עבדים ויש עובדים שהם אדונים ועושקים את הציבור . הנהלה שרצתה להצדיק את השכר המנופח שלה יצרה מעמד עבדים ומעמד אדונים כך יש בכל המגזר הציבורי עובדים שמשתכרים פי 10 מעובדים שעושים אותה עבודה ויש מנהלים שמשתכרים פי 50 ויותר . זה שוד הקופה הציבורית .
- 2.להעביר לניהול צהל ובעבודת אזרחים עובדי צהל ותראה ברכה (ל"ת)ציון 20/05/2013 21:23הגב לתגובה זו
- גם בלי הצעתך אנחנו מדינת העולם השלישי (ל"ת)רן 20/05/2013 22:05הגב לתגובה זו
- ראינו את גובה השכר והעושק וביגללכם מקופחים בשכר מינמום (ל"ת)אזרח 21/05/2013 09:59
- 1.ציון 20/05/2013 21:17הגב לתגובה זוהוועדים החזקים והכל בחסות ההיסתדרות לדורותיהה קיפחו את מישתכרי שכר המינימום מאחר וקבעו תוספות שכר באחוזים כשכולם מקבלים את אותו האחוז כך יצא שבעלי משכורות גבוהות קיבלו סכומים דימיוניים והחלשים קופחו הגיע הזמן לאפליה מתקנת
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
