פישר יתערב? יתרות המט"ח של בנק ישראל ירדו ביותר ממיליארד דולר
יתרות מטבע החוץ של ישראל אמנם ירדו ביותר ממיליארד דולר בחודש פברואר כתוצאה מהיחלשותו של הדולר כנגד השקל ביחס לרמות בהם היה בינואר, אך הן עדיין מצויות ברמות גבוהות, מה שמעלה את הספק ביחס לנכונות ההתערבות של הנגיד פישר בשוק המט"ח על ידי רכישת דולרים, מה שיגדיל עוד יותר את היתרות.
מהנתונים שפירסם היום בנק ישראל עולה כי בחודש פברואר ירדו יתרות המט"ח ב-1.138 מיליארד דולר והסתכמו ב-77,275 מיליארד דולר. הקיטון ביתרות המט"ח מוסבר בעיקר ע"י שיערוך יתרות המט"ח בסך של כ-826 מיליון דולר, כתוצאה משינויים בשערי החליפין של המטבעות בסל. הסבר נוסף לקיטון הוא ההעברות שביצעה הממשלה לחו"ל בסך של 292 מיליון דולר וכן בהעברות שביצע הסקטור הפרטי בפברואר בסך של כ-20 מיליון דולר.
שני המטבעות המרכזיים המרכיבים את סל המטבעות שלפיו בוחן בנק ישראל את רמת יתרות המט"ח שברשותו הם הדולר והאירו. בסוף חודש ינואר עמד שערו של הדולר ברמות של 3.7214 שקלים בעוד שבסוף חודש פברואר ירד השער לרמה ל 3.7075 שקלים. באירו התנודה היתה דרמתית הרבה יותר, בעוד שבסוף ינואר עמד שערו של האירו על 5.0518 שקלי, בסוף פברואר כבר צלל השער לרמה של 4.8575 שקלים, ייסוף בשיעור של 3.84% בשערו של השקל כנגד האירו.
בנק ישראל עדכן את הנתון הקודם של חודש ינואר ודיווח כי יתרות המט"ח בחודש זה הגיעו לשיא של 78.413 מיליארד שקל. נציין כי כל השנה האחרונה סבבו יתרות המט"ח של ישראל בטווח צר שבין השיא בינואר במקסימום ל74.792 מיליארד דולר בחודש מאי 2012.
- 2.מאיר 16/03/2013 10:14הגב לתגובה זובנוסף לזה שפישר גרם במו ידיו לעליית מחירי בדיור ע"י הורדת הריבית החדה ב 2008 בשנים האחרונות הוא גורם הפסד קבוע לישראל מיתרות המטח אולי תחליפו אותו הדנקנר ואז יהיה לנו עוד מהמר?
- 1.אלמוני 15/03/2013 11:07הגב לתגובה זולדעתי אין כל קשר בין שער הדולר לשקל לנושא אלא רק ליחס בין שער הדולר לשערי מטבע חוץ אחרים שהעיקרי כאמור הוא היורו. כאשר הדולר מתחזק יחסית ליורו אזי שווי היתרות ביורו קטן ואיתו שווי כל היתרות של בנק ישראל שניתנים בדולרים .
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
