צרות בתקשורת: בזק נפלה ב-2% מתחת לרף הפסיכולוגי של ה-4 שקלים

חברת התקשורת נסחרת בשפל של שלוש שנים ושלושה חודשים. לאחר שנגעה במחיר של 3.98 שקלים למניה, הצליחה המנייה להתאושש מעט. תשואת האג"ח של אינטרנט זהב כבר ב-26%
תומר קורנפלד | (4)

הטלטלה בסקטור הסלולר ממשיכה לטלטל את מניית בזק של שאול אלוביץ. המניה מאבדת כ-2% במסחר ובמהלכו חצתה מניית החברה את הרף הפסיכולוגי של ה-4 שקלים, והידרדרה מניית החברה לשפל חדש, 3.98 שקלים למניה. בהמשך, הצליחה המנייה להתאושש מעט והיא נסחרת סביב רמה של 4 שקלים.

מניית בזק הנשלטת על ידי שאול אלוביץ' סופגת בתקופה האחרונה אש ממספר כיוונים. בתחילה היו אלו גולן טלקום והוט מובייל שטלטלו את שוק הסלולר עם מחירים חסרי תקדים שכוללים חבילות של 'הכל כלול'. מחירים אלו אילצו את חברת הבת פלאפון לייצר חבילות מוזלות משלה.

אם נדמה היה שזאת הצרה היחידה איתה מתמודדת החברה, מספר ימים מאוחר יותר התברר שבמשרד התקשורת שוקדים על רפורמה חדשה בתחום הכבלים שבמסגרתם תופרט פעילות 'עידן פלוס' בתור מספר חודשים. מהלך זה עלול להוריד נתח נוסף מהרווחים של בזק.

מניית בזק נסחרת כיום בשפל של שלוש שנים ושלושה חודשים - מחיר המשקף לחברת התקשורת הגדולה במשק שווי של 10.9 מיליארד שקל בלבד. הצניחה במניית החברה הביאה לקריסה בשתי החברות באמצעותן מחזיק שאול אלוביץ בבזק - חברת בי קומיוניקיישנס ואינטרנט זהב.

בעוד בזק צנחה ב-37% מתחילת 2012, חברת האם בי-קום כבר רשמה צלילה של 80%. חברת אינטרנט זהב הנמצאת בקצה הפירמידה רשמה ירידה של 74% ושווי השוק שלה התכווץ ל-215 מיליון שקל בלבד. אם בכך לא די, בשוק ההון מתמחרים בחשש את יכולת החזר החוב של הפירמידה העסקית שבנה אלוביץ'.

החוב של אינטרנט זהב למחזיקי האג"ח עומד על כ-1.1 מיליארד שקל כאשר בקופת המזומנים שלה ישנם 325 מיליון שקל בלבד. צניחת מניית בי קומיוניקיישנס מעצימה את הגירעון בשווי הנכסי של החברה וזה עומד על 530 מיליון שקל. המשמעות היא שלאינטרנט זהב ישנן עודפי התחייבויות על נכסים בהיקף של 530 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כל מי שהספיק ליפרוש הרוויח בגדול (ל"ת)
    מקורב 26/06/2012 07:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מודאג 26/06/2012 07:26
    הגב לתגובה זו
    אין כיום ביטחונות לעובדים ספק אם יקצו כספים לפרישה מוקדמת
  • 2.
    קובי 25/06/2012 16:06
    הגב לתגובה זו
    השמועה היא שהוא הולך לפטר פיטורים המוניים והוא "מבקש" שהעובדים ילוו לו את כספי הפנסיה - אתה הבנת את זה ? תספורת עתידית
  • 1.
    שוש 25/06/2012 14:23
    הגב לתגובה זו
    האם הגיע הזמן להפסיד את בזק, שהיא כמו מניית העם או צריך עוד סבלנות ולספוג עוד ירידות.
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


מניות עולות – קרדיט: AIמניות עולות – קרדיט: AI

אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה

דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אפקט ינואר מניות


אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.

אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.


השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום

כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.

התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.