הבכירים פסימיים: חצי מהמנהלים בחברות הציבוריות מאמינים שהבורסה תרד ב-2012
מדד המעו"ף טיפס מעל ל-3% מתחילת 2012 עד היום ונעל היום על 1,134 נק'. הפתיחה החיובית של השנה לא תואמת לדעתם של בכירי הפירמות הנסחרות בבורסה לגבי המשך השנה.
47% ממנהלי החברות הבכירים בבורסת תל אביב מאמינים כי מדד ת"א 25 יעמוד בסוף השנה מתחת לרמת ה-1,100 נק'. 27% מתוך המנהלים הפסימיים טענו באסיפה השנתית של איגוד החברות הציבוריות כי מדד המעו"ף ירשום נפילות גדולות יותר השנה הנוכחית ויסיים את השנה מתחת לרף ה-1,000 נק'.
בצד ה"חיובי", 35% מהמנהלים מאמינים שמדד המעו"ף ינעל את 2012 ברמות שבין 1,100 ל-1,200 נק'. ההקשר העיקרי לחשש ככל הנראה נעוץ בחשש של מנהלי החברות לצמיחה. 58% מתוכם חושבים ששיעור הצמיחה של ישראל יקטן משמעותית ויעמוד על 2%-3% ב-2012. רק רבע מתוכם טענו שהצמיחה תעלה מעל ל-3%.
בזירת המט"ח, הדולר התחזק בחודשים האחרונים עד לסביבות 3.9 מול השקל. רוב מנהלי החברות הציבוריות מאמינים כי עד סוף השנה מגמה זו תשמור על כוחה ושער הדולר ישאר ברמות שבין 3.5 ל-3.99. רק 4% טענו ששער הדולר יעמוד מתחת ל-3.5 מול השקל ו-11% טענו שהדולר יחצה את רף ה-4 שקלים.
הריבית צפויה להשאר בין 2%ל-3% טוענים 58% מהמנהלים. 24% מתוכם חושבים שהריבית תרד מתחת ל-2% בהמשך השנה ו-14% מאמינים שהריבית תראה רמות שמעל ל-3%.
משבר החוב האירופי, גורם נוסף המעיב על המדדים המקומיים ימצא פיתרון חלקי לבעיותיו ב-2012. 66% מהמנהלים טוענים שתרחיש זה סביר ביותר וימנע נסיקה של תשואות האג"ח של המדינות לרמת 'זבל'. 26% מהם תומכים בתרחיש הפסימי לפיו המנהיגות האירופית לא תצליח להגיע לפיתרון וטוענים שהרכב מדינות גוש האירו ישתנה והמדינות החשלות יאלצו לעזוב.
- 6.בינואר 2011 הם צפו שהמע" וף יעלה ב8% ..אז מה? (ל"ת)אלף מם 18/01/2012 09:54הגב לתגובה זו
- 5.פרטים 17/01/2012 21:29הגב לתגובה זוממש לא הייתי קורא לזה אפטימיים אנחנו עכישו על 1100 וקצת לדעתך 1200 זה אופטמיים? כמה אחוזים זה למעלה?
- 4.פרסום נדלניסטים תרגיל ציבורי לפראיירים !!! (ל"ת)נדלניסטים חב.ציבורי 17/01/2012 21:26הגב לתגובה זו
- 3.50% הנותרים בעצם צופים עליות (ל"ת)הבכירים גם אופטימיים 17/01/2012 21:11הגב לתגובה זו
- 2.מה הם מבינים? זה כמו לשאול 5 עוברי אורח ברחוב (ל"ת)אבי 17/01/2012 20:28הגב לתגובה זו
- 1.Eran 17/01/2012 19:45הגב לתגובה זולהזכירכם, בפעם האחרונה שהיתה אופטימיות השוק קרס...

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
