השבוע הטוב ביותר בבורסה מאז תקופת הקורונה - ומה צפוי בהמשך?
שבוע המסחר בת"א נסגר בעליות חדות ושיאים חדשים, למרות ובגלל המלחמה מול איראן. אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע
התקיפה באיראן הכבידה מעט על המדדים בתחילת השבוע, אך ככל שזה התקדם המדדים לא רק התאוששו אלא רשמו את השבוע החיובי ביותר מזה כחמש שנים. בסיכום שבועי נרשם שבוע של עליות חדות, כאשר מדד ת"א 35 טיפס במעל 5% , ת"א 90 רשם קפיצה של יותר מ-8%, מדד ת"א 125 עלה 6%, מדדי הנדל"ן והביטוח זינקו בשיעור דו ספרתי (11.4% ו-13.8% בהתאמה), מדד הבנקים עלה 7%, מדד הנפט והגז עלה 9.8% והשקל התחזק מול הדולר ונסחר סביב 3.49 שקל לדולר.
מחזור המסחר השבועי הממוצע עמד על 2.5 מיליארד שקלים, מעל לממוצע מתחילת השנה ואף הגיע למעל 4 מיליארד דולר ביום אחד.
בגזרת המאקרו, מדד המחירים במאי ירד ב-0.3%, מחירי הדירות ירדו ב-0.1%. הפתעה לטובה במדד המחירים לצרכן אחרי חודשים של עליות; האינפלציה השנתית עומדת על 3.1%; שוק הדירות ממשיך להציג תנודתיות עם ירידה קלה חודשית לצד עליות שנתיות של 5.1%. המנוע המרכזי של הירידה החודשית היה מגזר התחבורה והתקשורת, שרשם צניחה של 2.4%. ירידה זו, לצד ירידה מתונה במחירי הירקות הטריים וצמצום עלויות השירותים למשק הבית, הצליחה לקזז עליות מחירים בסקטורים אחרים. מדובר על שינוי מגמה שמעיד על התייצבות מסוימת במחירי האנרגיה והתחבורה הציבורית. מנגד, מחירי הפירות הטריים זינקו ב-3.9%, עלייה שמשקפת כנראה השפעות עונתיות ואולי גם קשיים בייבוא או בהפצה. מגזר ההלבשה והנעלה עלה ב-1.4%, ומחירי התרבות והבידור המשיכו לטפס בעליות של 0.6%, מה שמעיד על המשך לחץ מחירי בשירותים הנתונים לביקוש גבוה.
הזרים לא מתרגשים מהמלחמה
פרמיית הסיכון עלתה באופן מתון; למרות ההסלמה הביטחונית והמתקפות האיראניות על מרכזי האוכלוסין בישראל - שווקי ההון מגיבים באיפוק מפתיע; פרמיית הסיכון של ישראל אמנם עולה אבל במתינות ובצורה מדודה פרמיית הסיכון CDS ל-10 שנים עלתה מ-133 נ"ב ל-163 נ"ב ומתייצבת בדומה לרמה שהייתה אחרי סיום הפסקת אש בין ישראל לחמאס בחודש מרץ - זאת לעומת הסלמות אחרות בהן הפרמיות טיפסו ל-190 ויותר המשמעות: הזרים לא נלחצים בינתיים
עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון - התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל עלה בשיעור שנתי של 3.7%, כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לגבי האומדן השני לרבעון הראשון של 2025. מדובר בהאצה קלה לעומת העלייה של 2.0% ברבעון הרביעי של 2024. בחישוב רבעוני, העלייה בתמ"ג הגיעה ל-0.9%. גם התמ"ג לנפש עלה - ב-2.4% בקצב שנתי. הצמיחה הושגה בעיקר הודות להתרחבות של התוצר העסקי, שעלה ב-4.5%, לאחר עלייה של 2.4% ברבעון שקדם לו. היצוא הלאומי (ללא יהלומים וחברות הזנק) טיפס ב-9.8%, והיבוא הכולל (למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים) גדל ב-3.6%. למרות העלייה ביצוא, ירידה חדה של 4.7% נרשמה בהוצאה לצריכה פרטית, ובצורה מובהקת יותר - הצריכה לנפש צנחה ב-5.8%. ההשקעות בנכסים קבועים עלו ב-6.1%. כשמשווים לרבעון המקביל אשתקד, הרבעון הראשון של 2025 מציג תמונה של צמיחה מתונה. התוצר עלה ב-2.8%, הצריכה הפרטית ב-5.8%, וההשקעות בנכסים קבועים ב-10.7%. היבוא גדל ב-9.2%, והיצוא ב-4.5%.
- עין שלישית זינקה 10% אר פי אופטיקל כ-7%; מניות השבבים נפלו - נעילה שלילית במדדים
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנתוני האשראי עולה כי בסוף השבוע הראשון למלחמה חלה ירידה של 11.9% בקניות הציבור בכרטיסי אשראי, ככל הנראה תוצאה של הישארות בבתים במקום יציאה למוקדי הבילוי במהלך סוף השבוע. מנגד - הישראלים פקדו את הסופרים ורשתות המזון, שם חל זינוק של 55.3% בקניות באשראי לעומת סוף השבוע שלפני כן. בימים שישי ושבת האחרונים נרשמו קניות בסך 422.18 מיליון שקל ברשתות המזון לעומת קניות בסכום כולל של 271.93 מיליון שקל בסוף השבוע הקודם. ירידה בקניות באשראי בסופ"ש הראשון למלחמה - אבל זינוק ברשתות המזון
תנועת הכספים משקפת כי הכסף הגדול מצביע ברגליים להיכנס לשוק. ניתוח הראלי בת"א: זה לא העדר, אלא הכסף הגדול. בניגוד להנחה הרווחת, ניתוח תנועת הכסף בימי העליות בבורסה מעלה כי מי שקנו בהיקפים גדולים היו קרנות הפנסיה והמשקיעים הזרים, בעוד הציבור הישראלי וקרנות הנאמנות היו בצד המוכר. גם הרשות לני"ע חיזקה את התובנה בסקירה משלה - ניתוח הרשות לני"ע: מי עומד מאחורי העליות בת"א מתחילת הלחימה?
שוק איגרות החוב רשם שבוע חיובי לרוחב האגרות. האגרות הממשלתיות עם המח"מ הארוך בלטו לחיוב עם עלייה של עד 1.8% בשבוע החולף. התשואות ירדו בהתאם - אג"ח שקלי ל-10 שנים משקף תשואה ברוטו של 4.59%.
- ג'נריישן קפיטל מדווחת על מימון מחודש למתקן ההתפלה באשדוד
- דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירה בנמל חיפה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
השבוע גם הושלמה הנפקת אג"ח מדינה עם ביקושים של פי 4.7 על הנפקה שוטפת. בהנפקה הראשונה מאז פרוץ המערכה מול איראן נרשמו ביקושים של כמעט פי 5 מסכום ההנפקה; מדד המחירים הנמוך, התחזקות השקל והאופטימיות בשווקי ההון והחוב שולחים כולם מסר מרגיע למשקיעים.
שינויים בולטים במניות ת"א 125 בשבוע החולף
| בלטו לחיוב | שינוי באחוזים | בלטו לשלילה | שינוי באחוזים |
| אקרשטיין | 26.4% | עמרם | 7.1% |
| קרסו נדל"ן | 24.4% | נייס | 6.2% |
| אשטרום קבוצה | 21.9% | טבע | 2.5% |
| אינרום | 19.6% | בזן | 1.8% |
| שיכון ובינוי | 19.5% | סאפיינס | 1.7% |
מניות בכותרות
מניות הנדל"ן והבניה גנבו את ההצגה בשבוע החולף, כאשר המשקיעים רואים את היום שאחרי המלחמה בצורה של תנופת בנייה, שיפוצים ורכישות. חברות כמו קרסו נדלן, אשטרום קבוצה ושיכון ובינוי רשמו תשואות דו ספרתיות גבוהות בשבוע החולף. גם חברות מתחום המוצרים המשלימים לבניה, דוגמת אקרשטיים, אינרום, קליל, חמת, רב בריח ועוד, רשמו עליות חדות במהלך השבוע החולף.
המניות הביטחוניות המשיכו לבלוט - נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 0.53% רשמה הזמנה חדשה נקסט ויז'ן: הזמנה בסך 7.8 מיליון דולר מלקוח קיים, פיסיבי פיסיבי טכנ 1.53% דיווחה על מצד הזמנות פיסיבי עם הזמנה שנייה השבוע בסך 11.5 מיליון דולר, עשות עשות -0.99% קיבלה הזמנה בסך 10 מיליון דולר לאספקת חודרני שריון ואפילו אברא אברא 0.53% זכתה בחוזה ביטחוני בסך 20 מיליון שקל.
הפניקס הפניקס 0.48% קיבלה המלצה מבית ההשקעות בארקליס. בנק ההשקעות הבריטי סקר את קבוצת הפניקס והעניק לה המלצת "משקל יתר" ומחיר יעד של 100 שקל מה שמהווה אפסייד של כ-16% מהשער הנוכחי כיום העומד על 86 שקל; ההמלצה מבוססת על כך שהתקינה החשבונאית החדשה יחד עם המיצוב העסקי של הקבוצה תומכים בתרחיש צמיחה ברווחיות ובשווי השוק בטווח הבינוני.
בזן בזן -0.48% רשמה שבוע שלילי לאחר שאישרה - פגיעה קשה בבית הזיקוק; השבתה של הפעילות. באותו נושא, אחרי הפגיעה במתקני בז"ן במפרץ חיפה, לירן לובלין מ־IBI מצנן את הציפיות מבית הזיקוק באשדוד בית זיקוק אשדוד 0.49% : "הם לא מסוגלים לייצר יותר, המגבלה היא בצד ההיצע" "בז״א לא יכולה לתפוס את המקום של בז״ן"
בצד המניות המפתיעות שלא בלטו לשלילה - למה אל על לא יורדת למרות שהיא מעל שבוע לא טסה? כבר שבוע שנתב"ג נסגר לטיסות וחברת אל על אינה מפעילה טיסות סדירות, מצב שאמור להיות הרסני מבחינת הכנסות, במיוחד לחברה שבה ההכנסה היומית נמדדת במיליוני דולרים. אבל דווקא בזמן שבו ההכנסות מתאפסות כמעט לגמרי, מניית אל על לא מגלה חולשה, שומרת על יציבות יחסית לעוצמת האירוע, ואפילו רושמת תשואה חיובית קלה בשבוע החולף ונצמדת לרמות השיא של השנים האחרונות. הסיבה טמונה בעובדה שהמשקיעים מבינים שבסופו של דבר, אותה המתיחות שגורמת לאובדן ההכנסות היום היא זו שתחזק את החברה בהמשך.
מחוץ למניות ת"א 125, אלקטריאון אלקטריאון 0.86% קפצה בכ-15% בשבוע החולף לאחר שחשפה כי "טויוטה מאמינה בנו, זו השקעה לטווח בינוני-ארוך". מוקדם יותר השבוע החברה גייסה ברקע המצב הביטחוני סכום של כ-31 מיליון שקל, דבר שיאפשר לה פעילות של כשנה וחצי בהתחשב בקצב שריפת המזומנים.
אקוואריוס אקוואריוס מנוע 0% מדווחת כי ללא מימון מיידי לא תוכל להמשיך לפעול - רק חלק קטן מההתחייבות של שליידר הוזרם, והחברה שוקלת את צעדיה להמשך הפעילות. המניה נפלה ברקע הדיווח. אקוואריוס: ההלוואות לא הוזרמו - החברה בסכנת הפסקת פעילות
מניית חלל חלל תקשורת 0.24% ממשיכה לאסוף "מחזרים", כאשר השבוע קבוצת אריאלי מצטרפת למירוץ לרכישת חלל תקשורת.
מה צפוי בהמשך?
הבורסה הפתיעה את כולם כשב-2024 היא השיגה את התשואה מהטובות בעולם, ועוד בשנה של מלחמה, ונראה שהדפוס חוזר על עצמו - לא בטוח כמה אנשים היו מאמינים לכם אם הייתם אומרים להם שאחרי שתתחיל מלחמה עם איראן הבורסה תעלה, ובטח לא כמו שהיא זינקה השבוע. למעשה, הבורסה מציגה תשואה עודפת על וול סטריט גם על פני 5 השנים האחרונות - ת"א 35 עלה ב-97%, ת"א 90 ב-122% ות"א 125 ב-102%, בעוד באותה תקופה ה-S&P 500 עלה ב-92% והנאסד"ק ב-96.5%.
הבורסה שלנו שכמעט אין בה חברות טכנולוגיה ונשענת בעיקר על מניות פיננסים או תעשייה ביטחונית רשמה תשואה טבוה יותר ממדד הדגל של הטכנולוגיה בארה"ב ב-5 השנים האחרונות. אם תלכו למדדים סקטוריאלים התמונה כבר מרשימה בהרבה - כשמדד הבנקים עלה ב-5 השנים האחרונות ב-248% ומדד הביטוח ב-373%.
כבנו כבר כמה פעמים שהבורסה יקרה, זה ככל הנראה עדיין נכון. קל לחשוב ששוק המניות עובד רק על בסיס תמחורים רציונלים, אבל המציאות לא תמיד תואמת את זה. תראו את וול סטריט - מניות כמו פלנטיר, טסלה או אנבידיה שונות קופצות לא בגלל מכפילים סבירים, אלא בגלל סיפור והייפ. השקעות הן במידה רבה גם עניין של אופנה. משקיעים אוהבים ווינרים, רוצים להזדהות עם הסיפור. ישראל, נכון לעכשיו, נתפסת בעולם כווינרית, גם על ידי טראמפ שהוא כנראה המנהיג החשוב בעולם כרגע.
זה אומר שבפוטנציה, שוק ההון המקומי עשוי להפוך ליעד חם עוד יותר. מספיק שרק 1 מתוך 1,000 ממשקיעים פרטיים בעולם יחליט להיחשף לישראל. חישוב פשוט מראה שזה יכול להכניס עשרות מיליארדי שקלים לשוק - לא בגלל מכפילים זולים, אלא כי "ישראל מעניינת עכשיו". ויש גם דרך נוחה לעשות את זה - דרך מניות הדואליות, קרנות סל ו-ETFs שמתמקדות בישראל. הבורסה הישראלית צריכה להבין שיש לה הזדמנות חד פעמית ולפעול כדי להאיץ את החשיפה למשקיעים זרים. ככל שהסיפור הישראלי יופץ טוב יותר, כך הסיכוי לזרימת כספים עולה, והבורסה - גם אם היא יקרה מדי - תמשיך לעלות, ואולי אפילו תשמור על ההובלה לתקופה מסוימת מול וול סטריט הגדולה.
- 3.שורטי 21/06/2025 11:25הגב לתגובה זולפני שהחלום מתנפץ
- 2.הרצה של שחקני נעוף (ל"ת)אנונימי 20/06/2025 17:18הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 20/06/2025 16:42הגב לתגובה זותמשיכו בעבודת חיל אתם עושים

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
דן שפי, מנכ"ל שמן נדל"ן (קרדיט: מושיק ברין)דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירה בנמל חיפה
המתקן יוקם במתחם נמל חיפה, יפעל במסגרת מודל אסדרת השוק, יאפשר פריקה של כ-80 מגה ואט שעה ביום לרשת החשמל, והכנסותיו השנתיות מוערכות בכ-4 מיליון שקל לפני מימון
דוראל אורבן ושמן נדל"ן מניב התקשרו בהסכם להקמת מתקן אגירת אנרגיה במתחם נמל חיפה, שיפעל במסגרת מודל אסדרת השוק במשק החשמל. המתקן יוקם על קרקע בבעלות שמן נדל"ן במפרץ חיפה, בשטח של כ-1 עד 1.5 דונם, ויקבל אישור לפריקה לרשת החשמל בהיקף של כ-80 מגה ואט שעה ביום.
דוראל אורבן מתמחה בייזום והקמה של מתקני אגירת אנרגיה, ומוחזקת על ידי קבוצת דוראל אנרגיה (50%), אמפא נדל"ן (25%) והפניקס (25%). במסגרת ההסכם עם שמן נדל"ן מניב, יוקם מיזם משותף שיוחזק בחלקים שווים על ידי שתי החברות, אשר יהיה אחראי על הקמת המתקן והפעלתו.
עלות ההקמה של הפרויקט מוערכת בכ-40 מיליון שקל. הצדדים פועלים לגיוס מימון חיצוני בהיקף של כ-80% עד 90% מעלות ההקמה, בעוד יתרת הסכום תמומן על ידי השותפות בחלקים שווים. הפרויקט כולל מערכת אגירה בהספק של 13.72 מגה ואט, ויפעל במודל המאפשר מכירת אנרגיה ישירות לרשת החשמל, בכפוף להיתר מלא מחברת החשמל.
המתקן צפוי לפעול תחת מודל אסדרת השוק, ובמסגרתו יהיה המיזם זכאי גם לפרמיה אורבנית, מנגנון תגמול ייעודי לפרויקטים המוקמים בשטח עירוני. מנגנון זה נועד לתמוך בכדאיות הכלכלית של מתקני אגירה בסביבה צפופה, שבה מגבלות תשתית ושטח משפיעות על היתכנות הפרויקטים.
לפני תחילת ההפעלה המסחרית, שמן נדל"ן מניב צפויה להיות זכאית לדמי שימוש וכן למענקים התלויים בעמידה באבני דרך. לאחר תחילת ההפעלה, מעריכים הצדדים כי המתקן יניב לתאגיד המשותף תזרים שנתי של כ-4 מיליון שקל, אחרי הוצאות תפעול ולפני מימון.
