במאי 2025 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.3% לעומת אפריל, הפתעה לטובה לאחר חודשים של עליות ומתחת לצפי של 0.1%. האינפלציה השנתית עומדת על 3.1%, מעל היעד של בנק ישראל שנע בין 1% ל-3%, אך מתחת לצפי של 3.4%.

המנוע המרכזי של הירידה החודשית היה מגזר התחבורה והתקשורת, שרשם צניחה של 2.4%. ירידה זו, לצד ירידה מתונה במחירי הירקות הטריים וצמצום עלויות השירותים למשק הבית, הצליחה לקזז עליות מחירים בסקטורים אחרים. מדובר על שינוי מגמה שמעיד על התייצבות מסוימת במחירי האנרגיה והתחבורה הציבורית.

בקצה הנגדי, מחירי הפירות הטריים זינקו ב-3.9%, עלייה שמשקפת כנראה השפעות עונתיות ואולי גם קשיים בייבוא או בהפצה. מגזר ההלבשה והנעלה עלה ב-1.4%, ומחירי התרבות והבידור המשיכו לטפס בעליות של 0.6%, מה שמעיד על המשך לחץ מחירי בשירותים הנתונים לביקוש גבוה.

• מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
• בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעוד שמחירי התחבורה והתקשורת ירדו בצורה דרמטית, בעיקר בשל ירידה של 7.9% בהוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ וירידה של 3% בביטוח רכב, מגזרים אחרים המשיכו להתייקר. במיוחד בולטת העלייה החדה של 9.8% בתחבורה ציבורית, שמעידה על כך שהירידה הכללית במגזר התחבורה לא מגיעה לכל הצרכנים באופן שווה, וייתכן שתשפיע באופן דיפרנציאלי על משקי בית עם הכנסות נמוכות יותר.

מגזר המזון הציג תמונה מעורבת. בעוד שמחירי המזון הכללי עלו רק ב-0.2%, מוצרי יוקרה כמו שוקולד וממרחים זינקו ב-5% ויותר, יינות עלו ב-4%, ובשר כבש וחזיר התייקר ב-2.9%. מאידך, מוצרי חלבון בסיסיים כמו עוף טרי ירדו במחיר ב-2.1%, וכבד עוף אף צנח ב-9.9%.

מגזר הבריאות עלה רק ב-0.3%, בעוד מוצרים לחיזוק ותוספי תזונה זינקו ב-2.6%, מה שמעיד על המשך הביקוש הגבוה למוצרי בריאות. במקביל, מחירי התרבות והבידור שממשיכים לעלות (0.6% חודשי) עם התייקרויות משמעותיות בכרטיסי כניסה למוזיאון (4.2%) ובעריכת מסיבות ואירועים (2.6%), מעידים על חזרת הביקוש לפעילויות פנאי.

• הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
• 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

מחירי הדירות

מחירי הדירות בישראל רשמו ירידה קלה של 0.1% בחודשים מרץ-אפריל 2025 לעומת התקופה הקודמת (פברואר-מרץ 2025), לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זוהי המשך המגמה התנודתית שמאפיינת את שוק הדירות בתקופה האחרונה, לאחר שבשנת 2024 התחדשו עליות מחירים שנתיות עקב תקופת ירידות שהתרחשה במחצית השנייה של 2023.

אחוז שינוי דו חודשי

למרות הירידה החודשית הקלה, במבט שנתי נמצאה עלייה של 5.1% במחירי הדירות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מרץ-אפריל 2024). נתון זה מעיד על המשך מגמת התייקרות בשוק הדירות, כאשר כל המחוזות רשמו עליות מחירים שנתיות: הצפון הוביל בעלייה של 9.5%, ירושלים 6.9%, ואילו המרכז רשם את העלייה הנמוכה ביותר של 2.9%.

בחלוקה אזורית, השינויים החודשיים (מרץ-אפריל לעומת פברואר-מרץ) הציגו תמונה מעורבת: ירושלים עלתה ב-1.2%, אזור הצפון ירד ב-1.3%, תל אביב ירדה ב-0.6%, בעוד שחיפה נותרה יציבה ללא שינוי. המרכז והדרום רשמו ירידות מתונות של 0.3% ו-0.2% בהתאמה.

מדד מחירי הדירות לפי מחוזות

מגזר הדירות החדשות הציג דינמיקה שונה עם עלייה של 0.4% במחירים, כאשר שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית עלה מ-26.4% ל-31.2%. בהשוואה שנתית, מחירי הדירות החדשות עלו ב-5.8%, גבוה מהעלייה במדד הכללי, מה שמעיד על פער גדל בין מחירי הדירות החדשות לדירות יד שנייה.

מדד תשומות הבנייה עלה רק ב-0.1% בחודש, אך מתחילת השנה הוא כבר טיפס ב-3.7%. הסיבה המרכזית: עלויות שכר העבודה שהמשיכו לטפס ב-0.5% חודשי, בעוד מחירי החומרים והמוצרים ירדו קלות. זוהי המשך מגמה שמעידה על מחסור בכוח אדם מקצועי בענף.

התעשייה הישראלית חוותה חודש קשה, עם ירידה של 1.8% במדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים. מוצרי הנפט המזוקק נפלו ב-9.9%, והשירותים הטכנולוגיים ירדו משמעותית. סימן לכך שהחדירה של טכנולוגיות חדשות ושיפור היעילות מצליחים להוריד עלויות יצור, מה שיכול לתרום להפחתת הלחצים האינפלציוניים בטווח הארוך.

ברבעון הראשון של 2025 עלו מחירי שירותי פרסום ב-5.4%, שירותי תעסוקה ב-3.2%, שירותי ייעוץ ניהולי ב-2.2%, תכנות מחשבים, ייעוץ בנושא מחשבים ושירותים נלווים ב-2.1%, הוצאה לאור של ספרים וכתבי עת ב-1.6% ושירותי שמירה, אבטחה וחקירה ב-1.4%. 

עם זאת,  האינפלציה השנתית של 3.1% עדיין מעל הטווח הרצוי, ומגזרים מרכזיים כמו דיור ושירותים ממשיכים לייקר. המשך המגמה יהיה תלוי במידה רבה ביציבות מחירי האנרגיה הגלובליים ובהצלחת בנק ישראל לאזן בין תמיכה בצמיחה לבקרת האינפלציה.