הזרים לא מתרגשים מהמלחמה - פרמיית הסיכון עלתה באופן מתון

בליל חמישי האחרון יזמה ישראל מתקפת מנע נועזת על מתקני הגרעין של איראן, שהובילה, כצפוי, להסלמה חריפה. בתגובה, שיגרה איראן טילים בליסטיים וטילי שיוט לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל, וגרמה לנזקים כבדים ולהרוגים בקרב אזרחים. למרות האירועים הדרמטיים שוקי ההון העולמיים מגיבים באיפוק מפתיע: פרמיית הסיכון של ישראל עלתה אבל באופן מדוד והדולר נותר יציב יחסית. כיצד שומרת הכלכלה הישראלית על חוסנה ומה צפוי בהמשך?

פרמיית הסיכון: עליה מאופקת

היום זה יום המסחר הראשון בבורסה מאז התחילה מתקפת המנע שזכתה לשם "עם כלביא" בו יצאה ישראל ל"מלחמת אין-ברירה" כפי שהגדירו ראשי מערכת הביטחון, במטרה להשמיד או לכל הפחות לפגוע קשות במתקני הגרעין האיראני. למרות מבצע מודיעני בעומק קווי האויב שכלל שיתוק מערכות ההגנה האווירית של המשטר, חיסול צמרת הפיקוד, מדעני גרעין ופגיעה בשדות נפט וגז המשמשים את הכלכלה המקומית - התגובה האיראנית לא איחרה לבוא. בלילות האחרונים מטווחת ישראל בעשרות כטב"מים ומאות טילים כבדים ששיטת השיגור העצימה שלהם מצליחה לחדור את כיפת ההגנה המתקדמת של ישראל ולפגוע במרכזי הערים. 

עקב כך נרשמת עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, אבל עדיין אנחנו לא רואים רמות סיכון היסטוריות ואפשר להגדיר את העליה הנוכחית בפרמיה כמתונה. מדד ה־CDS ל־10 שנים המשקף את עלות הביטוח של אג"ח ממשלתי מפני חדלות פירעון, נע על 160 נקודות בסיס בלבד. זאת בהשוואה להסלמות קודמות, כמו זו בתחילת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, שבה זינק המדד ל־190 נקודות בסיס, מדובר בתגובה מאוזנת. אפשר לראות בזה עיכול רגוע של האירועים ותגובה מאופקת לסיכונים בשטח.

גם מרווח האג"ח הדולרי ל־10 שנים עלה מ־1.3% ל-1.5%, אבל עדיין הוא נמוך משמעותית משיאים קודמים 1.6% במרץ 2024 ויותר מ־2% ב־2023. התגובה הזאת ממחישה את זה שהשווקים תופסים את הסיכונים כאן כמוגבלים או זמניים למרות הנזקים הכבדים והאבדות בנפש. המשקיעים, לא בורחים אלא ממשיכים להאמין ביכולת של המשק פה לעבור את זה. לאידך אולי התגובה המתונה הזאת מקורה ב-FOMO, הכלכלה הישראלית כבר הוכיחה שהיא יודעת לשבור שיאים בדיוק לאחר עיתות משבר ולכן אף אחד לא מנסה לתזמן את התחתית והמימושים לא ממהרים להגיע.

• השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

גם בשוק המטבעות נרשמת תגובה מאוזנת על רקע ההסלמה הביטחונית. בסוף השבוע, בעקבות המתקפה האיראנית, נחלש השקל ב־3.3% מול סל המטבעות, הירידה החדה ביותר מאז פרוץ המלחמה בדרום ב-7 באוקטובר. אבל היום - בראשון בו לא נערך מסחר רשמי במט"ח הדולר דווקא רושם ירידה קלה של כ־0.3% לפי השער הגלום, ומתייצב סביב 3.58 שקלים - למרות המלחמה מול איראן - הדולר יורד ב-0.4%.

השער הגלום, המבוסס על תמחור אופציות מט"ח משקף את ציפיות השוק לשער החליפין בהיעדר מסחר פעיל. הירידה המתונה בשער הדולר מרמזת כי המשקיעים - מקומיים וזרים כאחד - שומרים על האמון בשקל ולא ממהרים לצפות לפיחות משמעותי בטווח הקרוב. התגובה הזאת משקפת חוסן מפתיע של השוק ותפיסה כי השפעות המשבר הכלכליות עשויות להישאר מוגבלות.

הפתעה חיובית נוספת נרשמת מכיוון הבורסה. השבוע נפתח בירידות מתונות שהפכו תוך כשעתיים לעליות קלות של עד 0.7% במדדים המובילים שזו תוצאה מפתיעה על רקע ההסלמה החריפה בזירה הביטחונית והירי לעבר מרכזי ערים בישראל. ההתנהגות הזו עשויה להעיד על כך שחלק ניכר מהסיכון כבר מתומחר במחירי המניות, או אולי אפשר להניח שהשוק מעריך שהמשבר הנוכחי הוא זמני ולא צפוי להסלים לרמה שתערער את הכלכלה בטווח המיידי.

• בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
• בעקבות המלחמה: רשות המיסים מכריזה על הקלות לציבור
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

במידה מסוימת, מדובר באות אמון מהשוק ובעיקר מהמשקיעים המוסדיים והזרים לגבי כושר ההתאוששות של הכלכלה הישראלית והאיתנות של המערכת הפיננסית. עם זאת, השאלה הגדולה שהיא עדיין פתוחה היא האם שוקי ההון ימשיכו להפגין את העמידות הזאת גם בהמשך? אנחנו רק שלושה ימים לתוך זה והזמן משחק פה תפקיד, העלויות הישירות של התקיפות באיראן עומדת על כ-2.5 מיליארד שקל ליום [להרחבה - 3 ימים, 7.5 מיליארד שקל: כך נראית שורת התקציב של המלחמה מול איראן] מבלי להביא בחשבון את הפיצויים לנזקי הגוף והרכוש, ומבלי לשקלל את הנזק למשק שנאלץ להפסיד ימי עבודה. אם נצליח להשיג הכרעה צבאית או הסדר מדיני בתוך ימים בודדים אז תחושת היציבות שהשוק משדר - תימשך ותחזק את המטבע והאג"ח. לעומת זאת, עימות מתמשך יקפיץ את אי-הוודאות ויכביד על המשק ובמקרה כזה ייתכן שהשווקים יהיו פחות סלחניים.