המחיר בנפש הוא כמובן המחיר הכבד ביותר ולמרות ה-10 הרוגים הלילה, יכול מאוד להיות שזה לא סוף פסוק. במקביל יש מאות פצועים מהתקפות באיראן, והשאלה הגדולה היא עד מתי? 

ברור כמעט לכולם שתקיפה באיראן נחוצה ואולי הכרחית, אבל ברגע שאנחנו לא יכולים באמת לתקוף ולחסל את יכולות הגרעין של איראן, עולה שאלה חשובה - האם זה שווה את המחיר? אנחנו יכולים לעכב את התקדמות הגרעין, אבל יש לזה מחיר כבד, וכל עוד לא הרסנו וחיסלנו את יכולות הגרעין, כל עיכוב, הוא בסה"כ רווח של זמן - זה חשוב, אבל זה לא לב העניין. המטרה הראשית היא חיסול יכולות הגרעין ומרגע שזה לא אפשרי,  השאלה על המחיר הופכת לחשובה ובוערת יותר. על פניו נראה שאנחנו בסה"כ כלי במשחק של טראמפ - הוא שולח אותנו בעקיפין לפעול באיראן כדי לייצר לו עמדת כוח במו"מ. אבל, הוא לא באמת איתנו עד הסוף - הוא לא עוזר לנו בהתקפה, אלא בהגנה. 

שאלת המחיר הכלכלי

המחיר בחיי אדם הוא היקר ביותר, אבל יש גם מחיר כלכלי למלחמה. לפי הערכות, ההוצאה הישירה של מדינת ישראל בשלושת ימי הלחימה הראשונים עומדת על 7.5 מיליארד שקל, כלומר – קצב של 2.5 מיליארד שקל ליום. מדובר רק בהוצאה הביטחונית הישירה, לא בפיצויים, לא בנזק לתוצר, ולא בהשפעות ארוכות טווח.

החלוקה התקציבית, לפי הערכות, נותרת סימטרית: מחצית מהסכום הופנתה לפעולות התקפיות – בראשן מכת הפתיחה של חיל האוויר, פעילות חיל הים, שימוש באמצעי לחימה מדויקים, הפעלת לוויינים, תדלוקים ותחזוקת מערכים – והחצי השני לפעילות הגנתית: פריסת מערכות יירוט, גיוס מילואים בהיקף חסר תקדים, הגנה אזרחית נרחבת ופעילות מבצעית רחבה בכל רחבי הארץ.

• "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
• הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, ההוצאה האמיתית הכוללת של העימות הזה צפויה להיות גבוהה בהרבה, במיוחד כשייקחו בחשבון את ההשבתות במשק, פגיעות בעסקים קטנים, ביטולי השקעות, פגיעה בפריון, ירידה בצריכה הפרטית, פיצויים בגין נזקי רכוש והוצאות חירום אזרחיות.

באופן רשמי, תקציב המדינה לשנת 2025 כולל תקרת גירעון של 4.9% תוצר – כ־105 מיליארד שקל – ומתוכה נשמרה רזרבה ביטחונית למקרה חירום. אלא שהרזרבה הזו כמעט ונשחקה כבר במהלך הלחימה בעזה, והמערכה מול איראן לא נכללה כלל במסגרת התכנון התקציבי. המשמעות: כל שקל שמוציאים כעת, מביא את הגירעון קרוב יותר לקו האדום – או מחייב גיוס חוב נוסף.

משרד האוצר עדכן לאחרונה כלפי מעלה את תחזית ההכנסות ממסים, והעלה אותה בכ־21.5 מיליארד שקל לרמה של 539 מיליארד שקל. אלמלא הגבייה החזקה והמיסוי הנוסף (מיסוי על דיבידנדים, רווחים כלואים ועוד) הגירעון היה הרבה יותר גדול. 

• ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט
• מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

ועדיין - עם העמקת הלחימה מול איראן והמשך גיוס מילואימניקים, גם ההכנסות ממסים עלולות להיפגע, בין אם דרך ירידה בהכנסות עסקיות ובין אם כתוצאה מירידה בפעילות כלכלית כללית ובמקביל יעלו ההוצאות בעשרות מיליארדים.  בהערכה שהלחימה מול איראן תימשך עד כשבועיים, הרי שמדובר על עלייה בגירעון של כ-25-30 מיליארד שקל ובהינתן הנזק העקיף זה יכול להגיע ל-35-40 מיליארד שקל ויותר. 

תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2025 עודכנה כלפי מטה – מ־4.3% בינואר ל־3.6% כיום – אך גם תחזית זו נראית שברירית במיוחד

קרן הפיצויים – החור הגדול שלא מדברים עליו

מעבר להוצאה הצבאית הישירה, ישנו סעיף אחד שלא נכלל בחישוב הגירעון, אבל יש לו משקל עצום על תקציב המדינה: קרן הפיצויים של רשות המסים. הקרן הזו כבר שילמה כ־2.5 מיליארד שקל בינואר–מאי, ולפי הצפי, תידרש להזרים עוד מיליארדים רבים בחודשים הקרובים לנוכח היקף הנזקים לרכוש בפריפריה, במרכזים מסחריים, במוסדות ציבור ובתשתיות אזרחיות.

מבחינה חשבונאית הקרן לא נרשמת כחלק מהגירעון אבל מבחינת המשק זו הוצאה לכל דבר, והיא מגולמת בהתחייבויות המדינה ובחוב הממשלתי. ככל שתתארך המלחמה, כך גם הצורך להזרים לקרן הפיצויים תקציבים נוספים ילך ויגדל.

שאלות ותשובות בנושא העלות הכלכלית של המלחמה מול איראן

כמה כסף כבר הוציאה ישראל על המלחמה מול איראן?

הערכות מדברות על כ־7.5 מיליארד שקל בשלושת הימים הראשונים – כלומר כ־2.5 מיליארד שקל ביום. מדובר רק בהוצאה הביטחונית הישירה.

איך מתחלקות ההוצאות בפועל?

הערכות מצביעות על חלוקה שווה: כחצי מהתקציב להוצאות התקפיות (תקיפות, חימוש, תדלוק וכו') וכחצי לפעולות הגנתיות (יירוטים, מילואים, פריסה בשטח).

האם יש לכך כיסוי בתקציב המדינה?

לא באמת. הרזרבה הביטחונית שנשמרה כבר כמעט אזלה, והמלחמה מול איראן לא נלקחה בחשבון בתקציב. כל שקל חדש – מצריך גירעון או חוב.

האם תשלומי קרן הפיצויים משפיעים על הגירעון?

לא באופן ישיר – אך כן מגדילים את החוב הלאומי. מדובר בהתחייבות ממשלתית, גם אם היא "לא נרשמת" בגירעון.

מהי התחזית לצמיחת המשק?

כרגע עומדת על 3.6%, אבל ייתכן שתעודכן שוב כלפי מטה אם הלחימה תתארך או תתרחב.

האם הציבור ירגיש את המחיר בכיס?

בהחלט. אם ההוצאות ימשיכו בקצב הנוכחי, המדינה תצטרך לקצץ בהוצאות אחרות, להעלות מיסים או להגדיל את החוב – וכל אחת מהאפשרויות האלה תורגש בציבור.

מה צפוי לקרות אם קצב ההוצאה הנוכחי יימשך?

אם ישראל תמשיך להוציא 2.5 מיליארד שקל ביום – בתוך חודש יתווספו עוד 75 מיליארד שקל, וזה עוד לפני עלות נזקים אזרחיים. מדובר בהיקף הוצאה בלתי בר קיימא בטווח הבינוני.

האם צפויות העלאות מס?

אם הלחימה תימשך  שבועות בהחלט ייתכן. האוצר לא יוכל להמשיך לממן הוצאות בקצב כזה מבלי להגדיל את הכנסות המדינה.

מהן העלויות האמיתיות שטרם נמדדו?

פגיעה בתוצר, ירידה בפריון, אובדן הכנסות לעסקים קטנים, ביטול השקעות, נזק לתיירות ולצריכה, חוב מתרחב, ופגיעה בדירוג האשראי של ישראל – כל אלו עלולים להצטבר לנזק מצטבר של עשרות מיליארדים נוספים.