ניתוח הרשות לני"ע: מי עומד מאחורי העליות בת"א מתחילת הלחימה?

הניתוח מספק תמונה מעניינת על פעילות השחקנים בשוק מתחילת הלחימה: לפי הדוח כשהציבור בחר למכור המוסדיים רכשו וקנו; כמו כן בשונה מאירועים בטחוניים קודמים משקיעי החוץ היו פעילים מאוד ורכשו מניות בטחוניות ונדל"ניות מה שהעניק רוח גבית לעליות מתחילת השבוע - האם הבעת האמון תימשך?

מנדי הניג | (4)

הרשות לניירות ערך מפרסמת ניתוח ראשוני של פעילות המסחר בבורסה המקומית בשלושת הימים הראשונים למבצע "עם כלביא". הניתוח, מגיש לנו תמונת מצב שקופה של התנהלות השוק בתקופה המאתגרת ויש שיאמרו היסטורית ומנסה להסביר את עליות השערים שנרשמו מתחילת השבוע. 

הניתוח של הרשות לניירות ערך מחזק את הניתוח המיוחד שלנו בביזפורטל, כאן כתבנו לראשונה כי מיש עמד מאחורי הראלי בשווקים היה המוסדיים והזרים ולא המשקיעים הפרטיים. להרחבה - ניתוח הראלי בת"א: זה לא העדר, אלא הכסף הגדול

מאז פתיחת המבצע עלה מדד ת"א 125 בכ-5%, והעליות נרשמו בכל הסקטורים. מדדי ת"א נדל"ן, נפט וגז ופיננסים בלטו במיוחד עם עליות של 10%, 8% ו-7.4% בהתאמה. גם מחירה של חבית נפט מסוג ברנט עלה בכ-8% בתקופה זו, ככל הנראה בשל החשש מהסלמה אזורית. מדד ה-VIX המקומי – מדד התנודתיות ("מדד הפחד") – אמנם עלה ביום הראשון ללחימה, אך עד היום הרביעי ירד בכ-9% מרמתו טרם האירוע. תשואות האג"ח הממשלתיות והקונצרניות, שזינקו קלות ביום ראשון, שבו וירדו בהמשך אל מתחת לרמות שלפני המבצע. מרווחי ה-CDS של ישראל ל-5 שנים (המשקפים את עלות הביטוח על החוב הממשלתי) ירדו גם הם לאחר עלייה ראשונית, והשקל רשם התחזקות ניכרת.


השוק המקומי שלושה ימים ללחימה - תמונת מצב

מבחינת דפוסי הפעילות, כל סוגי המשקיעים גופים מוסדיים, תאגידים, יחידים ותושבי חוץ המשיכו לפעול בשוק כרגיל. כלומר לא רואים שינויים דרמטיים בהתפלגות הפעילים בשוק, ולמרות ימי הלחימה והאתגרים הרבים המסחר המשיך בצורה סדירה. הזרים, שדווקא מכרו בהיקף נרחב בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", שינו הפעם כיוון: הם רכשו בהיקף מצטבר גבוה - בעיקר מניות ת"א 90, נדל"ן וביטחוניות. ביום שלישי נרשמו מכירות מצד הזרים בעיקר במדד ת"א 35, אך בסך הכול הם היו בעיקר בצד הקונה.

הציבור מכר - המוסדיים ומשקיעי החוץ קנו

עם זאת, כשמסתכלים על קנייה ומכירה נטו מקבלים תמונה קצת שונה. המשקיעים המוסדיים ובהם קרנות פנסיה, גמל וביטוח ביצעו את הרכישות הגדולות ביותר. הבאים אחריהם הגיעו המשקיעים הזרים בעיקר חברות שרשומות בחו"ל, אלו רכשו בעיקר מניות במדד ת"א-90, חברות נדל"ן וביטחוניות.


פילוח מחזור המסחר בשלשת ימי המסחר הראשונים לפי סוג משקיע

קיראו עוד ב"שוק ההון"


לעומתם, הציבור הרחב - יחידים וחברות ישראליות - דווקא מכר מניות נטו. קרנות הנאמנות, שהיו שחקן דומיננטי יותר באירועים קודמים, כמעט ולא השפיעו על המגמה, בגלל פעילות מצומצמת יחסית ביומיים הראשונים של המבצע. בעוד שבשני הימים הראשונים הקרנות לא בלטו, ביום השלישי הן גם הצטרפו לרכישות ככל הנראה בעקבות יצירות נטו מהצרכנים הפרטיים שלהן. עם זאת, אחוז ייזום העסקאות מצד הקרנות נמוך במיוחד (27% בלבד), לעומת 53% אצל שאר התאגידים, מה שמעיד על דפוס פעולה פסיבי יותר.

מחזורי המסחר עלו באופן משמעותי במהלך ימי המבצע. ביום הראשון נרשם מחזור של כ-1.7 מיליארד שקל, לעומת ממוצע יומי של כ-1 מיליארד שקל טרם תחילת המבצע. ביומיים הבאים קפץ המחזור לכ-2.5 מיליארד שקל ביום יותר מפי שניים מהממוצע הרגיל. עם זאת, הרכב המשתתפים לא השתנה, דבר שעשוי לרמוז כי העלייה במחזורים היא לא כתוצאה של בהלה או בריחה, אלא דווקא מפעילות ערה בשוק מה שאפשר אולי להגדיר כהבעת אמון במשק המקומי.

פעילות השחקנים לפי ענף

פרט נוסף שעולה מהניתוח נוגע לפעילות המשקיעים לפי ענפי השוק השונים: 

בענף הנדל"ן, תושבי חוץ וקרנות הסל היו בצד הקונים, והמשיכו להגדיל חשיפה. מנגד, דווקא המשקיעים המקומיים יחידים, תאגידים ואף מוסדיים העדיפו לממש החזקות בענף הנדל"ן. 

בתחום החברות הביטחוניות נרשמה מגמה כמעט הפוכה: החשבונות הפרטיים ותושבי החוץ היו הרוכשים העיקריים, בעוד גופי הפנסיה דווקא מכרו. 

בענפי הבנקאות והביטוח, בלטו בצד הקנייה קרנות הנאמנות, קרנות הסל וחברות ישראליות שפועלות בנוסטרו ובצד המוכרים שוב היו הציבור הרחב ותושבי חוץ. 


רכישות נטו מצטברות בשלושת ימי המסחר הראשונים, לפי ענף וסוג משקיע


בפילוח לפי מדדי שווי שוק, ניתן לראות כי הרכישות נטו של המשקיעים הזרים התמקדו באופן מפתיע בעיקר במדד ת"א-90, שם הם בלטו בצד הקנייה לצד קרנות הסל, בעוד התאגידים המקומיים והמוסדיים היו בצד המוכר. לעומת זאת, במדד ת"א-35 בלטו קרנות הסל והמוסדיים כרוכשים, ואילו היחידים ותושבי החוץ דווקא היו אלה שמכרו.


רכישות נטו מצטברות בשלושת ימי המסחר הראשונים, לפי מדד וסוג משקיע

למרות שהניתוח מתייחס לתקופת זמן קצרה ומסתכל על המשקיעים מנקודת מבט מצרפית, ניתן לקבוע כי בניגוד לתגובת השוק במקרי קיצון קודמים (משבר הקורונה ופרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' לדוגמא), הרי שבתקופה הנוכחית השוק הגיב בחיוב להתפתחויות מהרגע הראשון ובראייה ארוכת טווח. התנהלות זו אפיינה הן את המשקיעים המקומיים והן את המשקיעים הזרים שככלל, ממשיכים להביע אמון בשוק ההון ובמשק הישראלי.

יו״ר הרשות לניירות ערך, ספי זינגר מסר: "מתחילת המלחמה אנו עדים לעמידות מרשימה של השוק כפועל יוצא מהבעת אמון של המשקיעים. יחד עם זאת אנו עוקבים בדריכות אחר המגמות וההתפתחויות בזירת הלחימה וערוכים לכל תרחיש. הסקירה מפורסמת במטרה לתת בפני הציבור תמונת מצב מלאה, מקצועית ושקופה של המגמות והשחקנים המרכזיים בשוק ההון בימים אלה. במסגרת המגמות המרכזיות ניתן לראות כי המוסדיים והזרים בלטו בצד הרכישות וכי התפלגות השתתפות המשקיעים במסחר נותרה רגילה״

הרשות ממשיכה לעקוב מקרוב אחרי השווקים בייחוד בתקופות של אירועים משמעותיים. פרסום הניתוח נועד לספק תמונת מצב עובדתית מבוססת נתונים על הדינמיקות בשוק, ובין השאר להפריך פרסומים חלקיים והשערות שעלו בנוגע להתנהלות הבורסה המקומית בימים האחרונים. עם זאת, הרשות מציינת שהתגובה החיובית הראשונית משקפת תקופה קצרה בלבד ואי אפשר להשליך ממנה על ההמשך.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ניתוח (ל"ת)
    חנניה בית 19/06/2025 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 19/06/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
    ח
  • 2.
    אנונימי 19/06/2025 16:24
    הגב לתגובה זו
    הזרים זה קצת שונה אבל הכניסה שלהם לנדלן הנופל מראה שהם לא הכי חדים וזה תמיד כך המקומי יודע מה הלא מקומי לא מבין! עם כל זה העליות מוצדקות ובראייה רחבה 3300 זה אכן יעד של השנים הקרובות מאד אבל אם כל הכבו לעלות 8 אחוז בשבוע שעדיין יש ערפל כזה אומר שהירידה תיהיה מהירה לא פחות!
  • 1.
    דר דום 19/06/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
    הזרים כמובן. אותם לא מעניין שבנק לאומי 1.39 על ההון תמחור שיא היסטורי אותם מעניין רק הפחתת איום קיומי. קח הבנקים זינקו 85 אחוז מאז חיסול נסראללה והביפרים. זה נגמר והאוויר ייצא מהפיננסים והנדלן
אילן רביב
צילום: רמי זרנגר
דוחות

החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק

מיטב השקעות הייתה מתחת לרדאר במשך שנים עד שהגאות בבנקים זלגה גם אליה והיא הפכה למניה הכי טובה בבורסה כשהיא "פותחת מבערים" ועושה כ-830% בשנתיים - אבל במיטב מכוונים אפילו יותר גבוה - המנכ"ל אילן רביב: "שוקלים את הכדאיות בכניסה לתחום עם רישיון בנק קטן" - דוחות מיטב השקעות לרבעון השני

מנדי הניג |

בתי ההשקעות הפכו לכוכבות של הבורסה, הריביות הגבוהות, העליות במדדים והחזרה של המשקיעים הקטנים לבורסה סידרו להן רווחים אסטרונומיים מעמלות שהקפיצו את ההכנסות, הנכסים המנוהלים גדלו ופעילות הברוקראז' התרחבה. מניות כמו מיטב, איביאי, אנליסט ואטראו, שנסחרו במכפילים נמוכים במשך שנים, זוכות לעדנה כשהדוחות האחרונים מצביעים גם על קרב גובר על הלקוחות הפרטיים והתרחבות לשוק האלטרנטיבי.

החגיגה בשוק ההון המקומי, שהחלה עם הדוחות החזקים של הבנקים ונמשכה בזינוק ברווחים של חברות הביטוח, מגיעה עכשיו גם לבתי ההשקעות. תנאי השוק תומכים בסקטור כולו: ריביות גבוהות יחסית שעוד לא ירדו, עליות במדדים, ומשקיעים שחוזרים לזירה. התוצאה היא קפיצה בהכנסות, גידול בנכסים המנוהלים, ופריחה מחודשת בפעילות הברוקראז'.

בתי ההשקעות הם כמו מכונה לייצור כסף כבר שנים וזה לא חדש. אבל בשנה האחרונה הסקטור הפיננסי כולו נהנה מזינוק ברווחיות בזכות הריביות הגבוהות והמרווחים הגדולים, ככה שזה זלג גם לבתי ההשקעות. מניית מיטב נסחרה במשך שנים במכפיל חד-ספרתי של כ-8-7 אבל בשנה וחצי האחרונות המשקיעים גילו אותה מחדש. 

מיטב נסחרת כיום בשווי שוק של כ-7.4 מיליארד שקל אחרי שבחודש האחרון היא עלתה כ-11%, מתחילת השנה היא רושמת זינוק של 216% וקרוב ל-500% ב-12 החודשים האחרונים, 835% בשנתיים האחרונות (!).


הגרף של מיטב - דשדוש במשך שנים ואז זינוק בקו אחד

עיקרי התוצאות

מיטב מדווחת על רבעון שני חזק. ההכנסות הכוללות ברבעון מגיעות ל־477 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת 405 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי עולה ל־126 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל, צמיחה של 22%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות מטפס ל־108 מיליון שקל, עלייה של 64% לעומת 66 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה היום בבורסה ולמה חלל עלתה פי 3 בשלושה ימים?

איך משקיעים בחברות צמיחה, דוחות עזריאלי והדולר - לאן?

מערכת ביזפורטל |

זה היה אפס או הכל. הסדר החוב של חלל חלל תקשורת בו הוגשו מספר הצעות עדיין לא הושלם סופית, אבל הוא הופך בעצם מהסדר חוב להסדר אקוויטי - בעלי המניות של החברה ינפיקו זכויות של 70 מיליון שקל, יאגדו מחדש חלק מהסדרות, והחברה תצא לדרך עם יכולת לפרוע את החובות של עצמה. 

זו התפתחות מעניינת כי עד לפני מספר שבועות נראה היה שהולכים להסדר חוב עם ארגון מחדש של אגרות החוב הקיימות, אבל גם מחזיקי החוב הבינו שלפני שנותנים לגופים אחרים את אפשרות ההשקעה, צריך לתת לבעלי המניות - בעלי המניות הקיימים גוברים על חיצוניים. היתה לכך משמעות גדולה למחיר מניית חלל. אם עושים הסדר חוב ומכניסים גוף חדש, אין כמעט ערך למניות הקיימות. אם נותנים לבעלי המניות הקיימים את האפשרות להשקיע והם לוקחים אותה, למניה יש ערך משמעותי. המניה זינקה פי 3 בשלושה ימים.  להרחבה - מאחורי הזינוק בחלל תקשורת: מה החזיר ערך למניה שנחשבה אבודה?


קריאה מעניינת - איך משקיעים בחברות צמיחה - התורה של פיליפ פישר המשקיע האגדי הראה לעולם ההשקעות שחברה איכותית עם הנהלה חזקה ותרבות של חדשנות יכולה להצדיק מחיר גבוה - כל עוד יש לה פוטנציאל להמשיך ולצמוח עשרות שנים קדימה. שיטתו, שהתבססה על מחקר שטח מעמיק ושיחות עם עובדים, ספקים ומתחרים, השפיעה על דורות של משקיעים ובהם וורן באפט


שער הדולר נסחר הבוקר בעלייה קלה, סביב 3.39 שקל לדולר (לעמוד שער הדולר). בבנק אוף אמריקה סבורים שהמניות בשיא, אך לא משוכנעים לגבי הכיוון העתידי של הדולר בשל זרימת כספים מסיבית לשווקים ובשל האינטרס של הממשל בארה"ב בבום ושגשוג של השווקים הפיננסים "שער הדולר יירד, רמת התמחור של המניות היא בשיא היסטורי ברוב המבחנים"


לעיתים, הצריכה באה על חשבון החסכונות הפרטיים. הציבור מממש את הקרנות שלו בגלל עלייה ביוקר המחייה ותשלומים בגין הלוואות ומשכנתאות. אבל האמת שונה.  זה לא שחור ולבן, זה איפשהו באמצע - למי שתהה לעצמו האם באמת יש גל של פדיונות ומתי כדאי לפדות את קרן השתלמות? הנה התשובה - "אני קורא שרבים פודים את קרן ההשתלמות - כדאי לפדות?".