דסק מסחר, נוצר ע"י CHATGPT
דסק מסחר, נוצר ע"י CHATGPT
בדיקת ביזפורטל

ניתוח הראלי בת"א: זה לא העדר, אלא הכסף הגדול

בניגוד להנחה הרווחת, ניתוח תנועת הכסף בימי העליות בבורסה מעלה כי מי שקנו בהיקפים גדולים היו קרנות הפנסיה והמשקיעים הזרים, בעוד הציבור הישראלי וקרנות הנאמנות היו בצד המוכר; מי יצא בסוף צודק?

תמיר חכמוף | (8)

העליות החדות שנרשמו מתחילת השבוע למרות (או בזכות) התקיפות והמלחמה באיראן, נראו כמו אופוריה רגעית שמונעת בעיקר מסוחרי יום והמשקיעים הקטנים, בעודם מונעים מחשש להחמצת הראלי (FOMO). אולם ניתוח מעמיק של תנועת הכסף לפי סוגי משקיעים מגלה תמונה הפוכה לגמרי, כאשר מי פחד לפספס וקנה בגדול היו דווקא הגופים המוסדיים והמשקיעים הזרים בעוד שמי שמכר היו דווקא הציבור הישראלי.

מבט על הנתונים

על פי פילוח עסקאות שבוצע על מניות וקרנות סל מנייתיות, עולה כי ב-15 וב-16 ביוני (ימי ראשון ושני), קרנות הפנסיה רכשו יחד כ-319 מיליון שקל נטו  ביומיים, כאשר כל יום מסתכם ברכישות נטו של מעל 150 מיליון שקל. המשקיעים הזרים רכשו מניות בהיקף של מעל 200 מיליון שקל נטו ביומיים בלבד, כאשר ביום המסחר הראשון הפעילות הייתה קטנה יותר, שכן זהו יום עם פעילות זרים נמוכה.

מנגד, המשקיעים הישראליים, כולל המשקיעים היחידים ופעילות חברות, מכרו מניות בכ-393 מיליון שקל ביומיים, כאשר אתמול (שני) היקף המכירה עמד על 288 מיליון שקל. קרנות הנאמנות צמצמו חשיפה נוספת בהיקף של 138 מיליון שקל בימויים אלה.

סוחרי הנוסטרו, הפועלים בשם לקוחות מוסדיים וקרנות גידור זרות, הוסיפו רכישות בכ-29 מיליון שקלים, מנהלי התיקים ביצעו תנועה זניחה נטו וקרנות הסל רשמו מכירות נטו של כ-17.8 מיליון שקל.

נציין כי מדובר בתנועה נטו ולא בהיקף הפעילות, כלומר כל סוג לקוח מבצע פעולות קניה והמכירה, וכאן מוצגות רק התנועות נטו של כל סוג משקיע. לדוגמא, אם הזרים קנו מניות ב-300 מיליון שקל ומכרו מניות ב-150 מיליון שקל, היקף הפעילות עומד על 450 מיליון שקל, אך התנועה נטו היא קניה של 150 מיליון שקל.

תנועה כספית נטו של המשקיעים בבורסה בת"א מנתוני הכסף החכם של הבורסה לני"ע

הסיבה מאחורי התנועה?

קשה להעריך בדיוק מה הסיבה מאחורי התנועה של כל משקיע, עם זאת ננסה להעריך מה עומד מאחורי כל תנועה.

קרנות הפנסיה: קרנות הפנסיה הן גופים ארוכי טווח שפועלים בהתאם לתחזיות מאקרו. במציאות של ירידת סיכון גיאופוליטי, לפחות בטווח הארוך, וצפי ליציבות בשוק העבודה, הן מנצלות את הירידות כהזדמנות לרכישה. כך גם היה בשביעי באוקטובר עת רכשו מניות בהיקף משמעותי, דבר שהתגלה כפעולה רווחית במיוחד. הן לא "רצות אחרי השוק", אלא צוברות פוזיציות בימים של חוסר ודאות. בנוסף, הקרנות יושבות על הון לא קטן, שעל פי הנתונים נכנס בעיקר לתעודות סל על מדד ת"א 125, ולמניות גדולות בדגש על תחום האנרגיה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

משקיעים זרים: אחרי המכירות מצד הזרים באוקטובר 2023, הנתונים האחרונים מצביעים על אופטימיות. התחזקות השקל מול הדולר מ-3.61 ל-3.50 תוך יומיים בלבד עשויה לשקף כניסה של דולרים, כשהמשקיעים מזהים את היציבות הישראלית, הן בצד הכלכלה והן בצד הצבאי כיתרון, במיוחד ביחס לשווקים מתוחים יותר בעולם. הפעם כאמור בחרו הזרים להגדיל השקעות במקום לצמצם אותם, כאשר עיקר הקניות התמקדו במניות ת"א 90 שזינקו אתמול, במניות ביטחוניות ובסקטור הפיננסים.

הציבור הישראלי: המשקיעים הקטנים היו דווקא בצד הפסימי יותר, כאשר היקף המכירות בשני ימי המסחר הצביע על מגמה שלילית. לאחר ירידות קלות בשבוע שעבר ותחושת מתיחות ביטחונית גבוהה, חלקם בחרו להקטין סיכונים. אחרים כנראה פשוט מימשו רווחים מהירים מהראלי האחרון ששלח את המדדים לשיאים חדשים. עיקר המכירות התמקדו במדדים הגדולים, בדגש על תעודות הסל.

קרנות נאמנות: קרנות אלו ניזונות מפדיונות הציבור, וברגע של אי ודאות הן לרוב מקטינות חשיפה כדי לא להיתקע עם פוזיציות לא נזילות. תנועתן השלילית ביומיים האחרונים משקפת נטייה זהירה יותר.


בשורה התחתונה


העליות החדות במדדים, יחד עם מחזור מסחר חריג של 3.7 מיליארד שקלים אתמול, ללא פקיעה, עדכון מדדים או אירוע מיוחד אחר, משקפים אמון מסוים מצד הגופים הגדולים. זו אינה תוצאה של עדר ריטייל שמקפיץ מניות בלי סיבה, אלא תנועה משמעותית מצד הכסף המוסדי.

מנגד, הפער בין התנהגות המחירים לבין המציאות עדיין קיים. העליות לא נובעות משינוי כלכלי מהותי, פתרון למשבר התקציבי או התקדמות מדינית, אלא מתמחור מחדש של סיכונים גיאופוליטיים בטווח הקצר. השאלה שנותרה פתוחה היא האם השוק לא מקדים את עצמו, שוב, בתחושת הקלה רגעית, בזמן שהמציאות הכלכלית והביטחונית נותרת מעורפלת.

ייתכן שהראלי הזה יתברר כמוצדק, אבל חובת ההוכחה עדיין עליו. נכון לעכשיו הוא לא נראה כמו ראלי של סוחרים, כאשר בעבר סוחרים הרימו מניות מתוך תחושת פספוס, הפעם נדמה שהכסף הגדול נכנס ראשון.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בגלובס כתוב הפוך בראיון עם מנכל אי.בי.אי (ל"ת)
    משקיע אנונימי 18/06/2025 09:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימוס 17/06/2025 22:55
    הגב לתגובה זו
    האחד והיחיד
  • 5.
    אנונימי 17/06/2025 22:35
    הגב לתגובה זו
    עוד כתבות כאלה..... לונג ישראל
  • 4.
    אנונימי 17/06/2025 21:40
    הגב לתגובה זו
    בבוקר כתבתם שהעליות זה לא בגלל משקיעים אלא סוחרים כעת אתם כותבים הפוך מה יהיה עם השבשבת הזו
  • אנונימי 17/06/2025 22:34
    הגב לתגובה זו
    בבוקר השערות בערב עובדות
  • 3.
    למה המוסדיים קונים עם הכסף שלנו (ל"ת)
    נימי 17/06/2025 21:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תודה (ל"ת)
    אנונימי 17/06/2025 21:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 17/06/2025 19:19
    הגב לתגובה זו
    כשהגופים הגדולים קונים.. תקנו כל אתם. קונים קרן מחקה מדד תא 125 כל חודש בחודשו. כל חודש מנה. לטווח ארוך זה המסלול שעשה אותי מסודר בחיים. שיטת הריבית דה ריבית. הבנתם פשוט וקל. הוראת קבע חודשית.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.