אלי דמרי מנכל עשות; קרדיט: עשותאלי דמרי מנכל עשות; קרדיט: עשות

עשות: הזמנה בסך 10 מיליון דולר לאספקת חודרני שריון

עשות שנהנית מביקושים בעקבות המלחמה מדווחת על הזמנה ביטחונית נוספת, אבל עם מכפיל 23 ותלות במצב הביטחוני, המשקיעים שואלים - האם הפוטנציאל כבר מגולם במחיר?

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה עשות אלי דמרי

עשות אשקלון עשות -1.34%   שבשליטת קרן פימי (84%) ועוסקת בייצור מוצרי מתכת, חלקים תעופתיים, מערכות לרכב קרבי משוריין, ומוצרים ממתכת כבדה מדווחת על הזמנה בסך 10 מיליון דולר. החברה ציינה כי ההזמנה בוצעה אחרי שהושלם בהצלחה ניסוי ירי אשר היווה תנאי מתלה לעסקה. ההזמנה צפויה להיכלל בצבר של החברה כשצפי האספקה הוא בין 2025-2026.


"עשות אשקלון נמצאת בתנופת צמיחה משמעותית בכל תחומי פעילותה", מסר מנכ"ל עשות, אלי דמרי. "בשנים האחרונות, בעקבות מלחמת חרבות ברזל ומלחמת אוקראינה-רוסיה, אנו רואים ביקושים גדולים בישראל ובעולם לכלל תחומי הפעילות של עשות במסגרת המגזר הצבאי: הרק"מ, הטילאות והחודרנים. ההזמנה שהתקבלה לאספקת חודרנים ללקוח בטחוני מקומי, המיועדים למכירה ללקוחות סופיים בינלאומיים, משקפת את הביקוש העולמי הגבוה בעולם לתחמושת טנקים בכלל ולחודרני שריון בפרט והינה בהתאם לאסטרטגיית החברה הכוללת הרחבת הפעילות של עשות במגזר הצבאי. מוצרי הטונגסטן אותם מייצרת החברה, לרבות חודרני השריון, מבוססים על ידע וטכנולוגיית יצור ייחודיים שפותחו בעשות ומאופיינים ברמת איכות גבוהה ביותר ביחס לתחרות בעולם"


לפני כחודשיים דיווחה עשות על קבלת הזמנות בסך 100 מיליון שקל ממשרד הביטחון לשיקום, תיקון ואספקת ח"ח לממסרות, מתלים והינעים וכן ייצור ואספקה של הינעים לטנק המרכבה ולנמ״ר, כאשר תקופת האספקה היא בין 2025-2030. צבר החברה עומד על כ-1.9 מיליארד שקל.


ברבעון הראשון של השנה דיווחה עשות על הכנסות של כ-121.5 מיליון שקל לעומת כ-97.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-25%. הרווח הגולמי הסתכם ברבעון הראשון בכ-25.9 מיליון שקל והיווה כ-21.3% מההכנסות, לעומת כ-21.3 מיליון שקל אשתקד שהיוו כ-21.8% מההכנסות - גידול של כ-22%. הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם בכ-18.5 מיליון שקל והיווה 15.2% מההכנסות, לעומת כ-13.8 מיליון שקל אשתקד שהיוו כ-14.1% מההכנסות - גידול של כ-34%.


הרווח הנקי ברבעון הראשון הסתכם בכ-14.7 מיליון שקל והיווה 12.1% מהמכירות, לעומת 13.7 מיליון שקל אשתקד שהיוו 14% מהמכירות - גידול של כ-7%. ה-EBITDA ברבעון הראשון הסתכם בכ-23.3 מיליון שקל לעומת כ-17.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול של כ-36%. צבר ההזמנות עלה ל-1.9 מיליארד שקל לעומת 1.7 מיליארד שקל ברבעון הקודם.


עשות, אחת מהחברות הביטחוניות הבולטות מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מציגה בשנה האחרונה צמיחה משמעותית בצבר ההזמנות שלה. החברה, שמתמחה בייצור חלקים לתעשייה האווירית, מערכות לרכב קרבי משוריין ומוצרי מתכת כבדה, נהנתה מעלייה חדה בביקושים על רקע הגידול בתקציבי הביטחון. צבר ההזמנות שלה הסתכם בסוף 2022 בכ-707 מיליון שקל, עלה ל-854 מיליון שקל בסוף 2023, ובדו"חות האחרונים כבר נסק כאמור ל-1.9 מיליארד שקל. העלייה בפעילות ניכרת גם בביצועי המניה, שטיפסה ב-92% במהלך 2024 והוסיפה מאז תחילת השנה עוד 11.5%. החברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-1.35 מיליארד שקל, כשהרווח השנתי הנוכחי, לפי קצב הרבעון האחרון, מוערך בכ-58.8 מיליון שקל - מה שמציב את מכפיל הרווח על כ-23. מדובר במכפיל שמעיד כי השוק כבר מתמחר ציפיות להמשך צמיחה, אך לא בהכרח מחיר זול.


עם זאת, לא הכול ורוד. אחד הגורמים ללחץ שנרשם על המניה ברבעון הקודם היה שחיקה ברווחיות הגולמית - מ-22.6% ברבעון השלישי ל-20.3% ברביעי, למרות גידול של כ-8% בהכנסות. אמנם כעת ניכרת התייצבות מסוימת, אך עבור משקיעים שמכוונים קדימה - יציבות זה לא מספיק. השוק מצפה למגמה ברורה של שיפור שתצדיק את תמחור המניה. תרחיש של המשך עלייה במחזור, נניח ב-50%, תוך שמירה על רמת רווחיות דומה, עשוי להביא את הרווח השנתי של עשות לכ-70 מיליון שקל, מה שיציב את המכפיל סביב 19, עדיין לא זול, אך עם פוטנציאל. אם תצליח גם לשפר את שולי הרווח, התמונה תשתפר עוד יותר. אך לא פחות חשוב מכך הוא הממד הגיאופוליטי: עשות תלויה מאוד בהמשך המלחמה בישראל. נכון לעכשיו היא נמשכת, ועם כניסת איראן לתמונה גם מסלימה. מצד שני, תרחיש של עסקה שמובלת בידי טראמפ, כזו שתכלול שחרור חטופים וסיום הלחימה, עשוי לעצור את הזינוק. לכן, עבור המשקיעים, השאלה אם עשות תצדיק את המחיר תלויה לא רק בתוצאות העסקיות, אלא גם בהתפתחויות המדיניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

השיא בבורסה צפוי להישבר והמניה שתזנק ב-23%

על ההשפעה של החזרת החטופים על הבורסה, על שער הדולר, מניית טבע, אלביט מערכות והאם זה דווקא הזמן לחשוב על מימוש החלק המנייתי?

מערכת ביזפורטל |

העסקה שהציע טראמפ בשבוע שעבר מתקדמת. הלחץ של מדינות ערב הוביל לחמאס להגיד כן. זה לא כן מוחלט, יש מו"מ, אבל אלו בהחלט חדשות טובות כשנראה שהסוגיות שבמחלוקת יחסית מעטות ומעבר לכך - הלחץ העולמי צפוי להוביל להתגמשות הצדדים. גורמים אומרים בתקשורת המקומית כי עסקת חטופים יכולה להתבצע החל מעוד כמה ימים. 

החזרת החטופים וסיום המלחמה הם חדשות מצוינות לישראל חדשות טובות לכלכלה ולבורסה. בסוף מניות זזות למעלה ולמטה כי יש ביקושים והיצעים. כאשר יש מצב רוח טוב וסנטימנט חיובי - יש ביקושים, המניות עולות. 

ככל שיש בשווקים תקווה ואופטימיות - העליות יימשכו. בשנה האחרונה הבורסה עלתה על רקע ההצלחה הישראלית בחזיות הרבות והשונות, כשהעוצמה של הצבא והטכנולוגיה הוסיפו אחוזים רבים לבורסה. אבל מה שחיזק מאוד היה הסיכוי לטוב. כשרע - הסיכוי לטוב דווקא גדול. כשטוב, הסיכוי למצוין הוא לרוב קטן יחסית. כלומר, משקיעים מבטאים את העתיד במחירי המניות. היינו במצב רע, והם ציפו שהסיכוי לטוב עולה על סיכון לרע יותר. הם ציפו לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים וזה היה הדלק של הבורסה. כן, היו גם תוצאות טובות של הפירמות (בעיקר בתחומי הפיננסים), אבל מכפילי הרווח של הבורסה גבוהים מהממוצע ההיסטורי. התוצאות לא מצדיקות את המכפילים, יש כאן "בוסט" נוסף וזאת התקווה והאופטימיות. 

הבורסה מגלמת ציפיות לטוב והנה הן מגיעות. לכן, משקיעים אומנם צריכים להבין שיש סיכוי טוב לימי טובים בבורסה בהמשך לזינוקים מתחילת השנה, אבל במקביל גם לשאול -  מה יהיה בהמשך? זאת השאלה החשובה ביותר, כי בסוף מניות זה לטווח בינוני-ארוך, לא לימים. 

לא רוצים לקלקל מסיבות וחגיגות, אבל כשמנתחים את הכלכלה ובורסה בצורה קרה ובהינתן הסיכונים הספציפיים של ישראל, אפשר לומר שהשוק מתומחר מלא פלוס. האם זה אומר שלא יהיו עליות? לא. כי הסנטימנט מאוד חיובי ויש זרימה גדולה של כספים לשוק מדי חודש - הפנסיה והחסכונות שלכם מוסיפים קרוב ל-10 מיליארד של מדי חודש לשווקים. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו

קמטק עם פער חיובי של 11.94%, טאואר סמיקונדקטור עם 6.5% ונובה עם 4.84%

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תל אביב בורסה

השוק הישראלי יחזור לפעילות אחרי יום כיפור, ומניות השבבים נראות כמו המועמדות המובילות לעליות חדות. הארביטרז מצביע על פוטנציאל משמעותי: קמטק עם פער חיובי של 11.94%, טאואר סמיקונדקטור עם 6.5%, ונובה עם 4.84%.


מחוץ לסקטור השבבים, גילת מראה פער חיובי של 5.82% ותאת טכנולוגיות עם 4.7%, מה שמעיד שסקטור הטכנולוגיה הרחב עשוי להנות מהחזרה למסחר. טבע בולטת עם פער של 2.68%, מה שמצביע שלא רק השבבים יהנו.


בצד השני של הארביטרז, כן פייט ביופרמה מובילה עם פער שלילי של 32.98%, לייבפרסון עם 14.81% ופרפל ביוטק עם 11.41%. נייס, אחת ממניות הטכנולוגיה הגדולות, מראה פער שלילי של 4.9%.


טרם יום כיפור, הפוטנציאל לסיום המלחמה המשיך לתמוך בסנטימנט החיובי. המדדים זינקו - ת"א 35 עלה 2.77% וסגר ב-3,199 נקודות, ת"א 90 זינק 3.95% לל-3,295 נקודות. המשקיעים מתמחרים כבר את "היום שאחרי". הפעילות הייתה גבוהה במיוחד, כאשר מחזור המסחר הסתכם על 5.4 מיליארד שקל. הסקטורים שהובילו את העליות טרם יום כיפור היו הנדל"ן והביטוח. סקטור הביטוח זינק 6.5% עם הפניקס, מנורה, כלל ומגדל בחזית. עם זאת, שום דבר עדיין לא בטוח. ההסתברות שהמצב ימשך כמו שהוא גבוהה כאשר לארגון הטרור אין באמת אינטרס לסיים את המלחמה, היות המשמעות של סיום המלחמה לפי התנאים של טראמפ היא הסוף של חמאס. 


חשוב גם לזכור את המציאות שמאחורי האופוריה הזו. המשקיעים הפרטיים הפכו לקונים העיקריים בגל העליות הנוכחי, כשהם מציפים ביקושים על בסיס התקווה ש"היום שאחרי" קרוב. אבל מבט קרוב על השוק מגלה פער בין הציפיות לנתונים בפועל - הכלכלה עדיין מדשדשת, נתוני התמ"ג לרבעון השני היו חלשים מהצפי, והסביבה הביטחונית רחוקה מיציבות.