ירידה בקניות באשראי בסופ"ש הראשון למלחמה - אבל זינוק ברשתות המזון
הטילים האיראניים השאירו את הישראלים בבית במהלך הסופ"ש, אך כשהם יצאו - הם יצאו להצטייד בסופרים - בעוד ההוצאה הכוללת של הצביור באשראי ירדה ב-11.9% בסוף השבוע לעומת הסופ"ש הקודם, ההוצאה ברשתות המזון זינקה ב-55.3%
אומנם פחות משבוע חלף מאז פרוץ מלחמת "עם כלביא" עם התקיפה הרחבה של ישראל באיראן - שהביאה מאז לשיגור של מאות טילים בליסטיים מאיראן עם נזקים כבדים לנפש ולרכוש - וההשפעה על הצרכן הישראלי כבר ניכרת.
לפי נתוני שבא, המפתחת ומנהלת מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי אשראי ומשיכות מכספומטים, בסוף השבוע הראשון למלחמה חלה ירידה של 11.9% בקניות הציבור בכרטיסי אשראי, ככל הנראה תוצאה של הישארות בבתים במקום יציאה למוקדי הבילוי במהלך סוף השבוע. מנגד - הישראלים פקדו את הסופרים ורשתות המזון, שם חל זינוק של 55.3% בקניות באשראי לעומת סוף השבוע שלפני כן. בימים שישי ושבת האחרונים נרשמו קניות בסך 422.18 מיליון שקל ברשתות המזון לעומת קניות בסכום כולל של 271.93 מיליון שקל בסוף השבוע הקודם.
מחברת שבא נמסר כי "הירידה בקניות של הציבור באשראי מגיעה
על רקע סגירת ענפי מסחר רבים במשק, כתוצאה מהנחיות פיקוד העורף לציבור. עם זאת, הירידה של הסופ"ש הראשון נמוכה בצורה משמעותית לעומת מה שהתרחש בתחילת המלחמה. בימים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר 2023 היקף הקניות של הציבור בכרטיסי אשראי נחתך בשיעור של 30% לעומת השבוע
שקדם לו".
ההשפעה הכלכלית של פרוץ מלחמת חרבות ברזל הורגשה באופן מיידי כבר בשבוע הראשון ללחימה. קניות הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי צנחו באופן חד, כשהן הסתכמו בסך של 6.457 מיליארד שקל בלבד - לעומת ממוצע שבועי של 9.096 מיליארד שקל בשגרה. מדובר בירידה כוללת של כ-29%, שהמחישה את עוצמת הפגיעה בהתנהגות הצרכנית בעקבות הלחימה וההסתגרות בבתים.
- שבא מציגה עלייה בהכנסות אך שחיקה ברווח התפעולי
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בלט ענף ההלבשה וההנעלה, שם הקניות נחתכו ב-75%: מ-421.594 מיליון שקל בשבוע שגרתי - ל-103.837 מיליון שקל בלבד בשבוע הראשון של המלחמה. גם תחום הריהוט וכלי הבית ספג פגיעה קשה, עם ירידה של 69% - מ-138.917 מיליון שקל ל-43.715 מיליון שקל. מנגד, יש גם ענפים שהרוויחו מהשינויים בהתנהגות הציבור. רשתות המזון, שנהנות בדרך כלל מעלייה בביקושים בתקופות חירום, רשמו זינוק של 45% בקניות - מ-1.153 מיליארד שקל בשבוע רגיל ל-1.673 מיליארד שקל בשבוע הראשון של המלחמה. גם ענף המעדניות, הקצביות וחנויות הדגים נהנה מעלייה של 3.5% - מ-67.094 מיליון שקל ל-69.439 מיליון שקל. באופן מפתיע, גם ענף התעופה רשם עלייה דרמטית - קניות הישראלים על כרטיסי טיסה קפצו ב-90%, מ-50.631 מיליון שקל בשבוע רגיל ל-96.327 מיליון שקל במהלך אותו שבוע. ייתכן שהזינוק מוסבר ברצון של ישראלים לצאת מהארץ עם פרוץ הקרבות, או באזרחים ששבו מחו"ל מבעוד מועד, מה שהביא להוצאה מוגברת על כרטיסים.
העלייה בקניות באשראי במאי
עוד לפני ההסלמה מול איראן, בחודש מאי נרשמה האצה משמעותית בפעילות הצרכנית של הציבור. לפי נתוני שב"א, סך הקניות באשראי במאי 2025 עמד על 47.606 מיליארד שקל - גידול של 3.565 מיליארד שקל לעומת מאי אשתקד, עלייה של 8.1%. לשם השוואה, במאי 2024 הסתכמו קניות הציבור בכרטיסי אשראי ב-44.041 מיליארד שקל בלבד.
בנוסף, בחודש מאי האחרון עמד ממוצע הקניות היומי על 1.536 מיליארד שקל - עלייה מתונה של 0.7% ו-10 מיליון שקל לעומת חודש אפריל 2025, שבו ההוצאה היומית הממוצעת הייתה 1.525 מיליארד שקל. בכך, רשם מאי 2025 את אותו היקף הוצאה יומית כמו השיא שנקבע בספטמבר 2024.
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
העלייה הבולטת ביותר נרשמה בתחום הקניות באינטרנט: קניות הציבור בעסקאות אונליין זינקו בחודש מאי ב-9.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך העסקאות אונליין הגיע ל-27.761
מיליארד שקל - עלייה של 2.371 מיליארד שקל לעומת מאי 2024, אז עמד הסכום על 25.391 מיליארד שקל. גם ההוצאה היומית הממוצעת בעסקאות אונליין צמחה והגיעה ל-895.474 מיליון שקל - עלייה של 6.9% (57.42 מיליון שקל) לעומת אפריל 2025, שבו ההוצאה היומית עמדה על 838.055 מיליון
שקל. יחד עם זאת, השיא עדיין שייך לספטמבר 2024 - עם ממוצע יומי של 906.975 מיליון שקל.
גם בחנויות הפיזיות נרשמה עלייה בהיקף הקניות, אך בקצב מתון יותר: היקף העסקאות שהתבצעו בבתי העסק עצמם הסתכם במאי ב-19.847 מיליארד שקל - עלייה של
1.197 מיליארד שקל ו-6.4% לעומת מאי 2024. עם זאת, בניגוד לעסקאות אונליין, ממוצע הקניות היומי בעסקאות הפיזיות דווקא ירד: במאי הוא עמד על 640.211 מיליון שקל - ירידה של 4% (26.44 מיליון שקל) לעומת אפריל, שבו ההוצאה היומית הגיעה לשיא של 666.649 מיליון שקל.
נתון ההוצאה הממוצעת היומית במאי 2025 עמד על 1.536 מיליארד שקל והיה גבוה ב-10 מיליון שקל ו-0.7% מהסכום היומי הממוצע שנרשם באפריל 2025 ועמד על 1.525 מיליארד שקל. הנתון של מאי דומה לשיא שנרשם בחודש ספטמבר 2024
עם 1.536 מיליארד שקל.
במאי 2025 נרשמה עליה של 9.3% בהיקף הקניות בעסקאות אונליין. סך הקניות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום כולל של 27.761 מיליארד שקל, מדובר על עליה של 2.371 מיליארד שקל לעומת סכום של 25.391 מיליארד שקל שנרשם
במאי 2024. ממוצע הקניות היומי בעסקאות אונליין הגיע לסכום של 895.474 מיליון שקל והוא היה גבוה ב-6.9% ו-57.42 מיליון שקל לעומת סכום של 838.055 מיליון שקל שהיה ממוצע הקניות היומי בעסקאות אונליין באפריל 2025. בספטמבר 2024 נרשם ממוצע קניות היומי הגבוה ביותר בעסקאות
אונליין והוא עמד על 906.975 מיליון שקל.
היקף הרכישות בעסקאות פיזיות רשם במאי עליה בשיעור של 6.4% לעומת אשתקד. בחודש מאי 2025 נרשם סכום של 19.847 מיליארד שקל בקניות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. הנתון של מאי מהווה עליה
של 6.4% ו-1.197 מיליארד שקל לעומת סכום של 18.651 מיליארד שקל שנרשם בחודש מאי 2024. ממוצע הקניות היומי בעסקאות פיזיות בחודש מאי 2025 עמד על סכום של 640.211 מיליון שקל ובהשוואה לממוצע הקניות היומי בחודש אפריל 2025 מדובר על ירידה של 4% ו-26.44 מיליון שקל, כאשר
בחודש הקודם הסכום הגיע לשיא ועמד על 666.649 מיליון שקל.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.