ירידה בקניות באשראי בסופ"ש הראשון למלחמה - אבל זינוק ברשתות המזון
הטילים האיראניים השאירו את הישראלים בבית במהלך הסופ"ש, אך כשהם יצאו - הם יצאו להצטייד בסופרים - בעוד ההוצאה הכוללת של הצביור באשראי ירדה ב-11.9% בסוף השבוע לעומת הסופ"ש הקודם, ההוצאה ברשתות המזון זינקה ב-55.3%
אומנם פחות משבוע חלף מאז פרוץ מלחמת "עם כלביא" עם התקיפה הרחבה של ישראל באיראן - שהביאה מאז לשיגור של מאות טילים בליסטיים מאיראן עם נזקים כבדים לנפש ולרכוש - וההשפעה על הצרכן הישראלי כבר ניכרת.
לפי נתוני שבא, המפתחת ומנהלת מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי אשראי ומשיכות מכספומטים, בסוף השבוע הראשון למלחמה חלה ירידה של 11.9% בקניות הציבור בכרטיסי אשראי, ככל הנראה תוצאה של הישארות בבתים במקום יציאה למוקדי הבילוי במהלך סוף השבוע. מנגד - הישראלים פקדו את הסופרים ורשתות המזון, שם חל זינוק של 55.3% בקניות באשראי לעומת סוף השבוע שלפני כן. בימים שישי ושבת האחרונים נרשמו קניות בסך 422.18 מיליון שקל ברשתות המזון לעומת קניות בסכום כולל של 271.93 מיליון שקל בסוף השבוע הקודם.
מחברת שבא נמסר כי "הירידה בקניות של הציבור באשראי מגיעה
על רקע סגירת ענפי מסחר רבים במשק, כתוצאה מהנחיות פיקוד העורף לציבור. עם זאת, הירידה של הסופ"ש הראשון נמוכה בצורה משמעותית לעומת מה שהתרחש בתחילת המלחמה. בימים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר 2023 היקף הקניות של הציבור בכרטיסי אשראי נחתך בשיעור של 30% לעומת השבוע
שקדם לו".
ההשפעה הכלכלית של פרוץ מלחמת חרבות ברזל הורגשה באופן מיידי כבר בשבוע הראשון ללחימה. קניות הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי צנחו באופן חד, כשהן הסתכמו בסך של 6.457 מיליארד שקל בלבד - לעומת ממוצע שבועי של 9.096 מיליארד שקל בשגרה. מדובר בירידה כוללת של כ-29%, שהמחישה את עוצמת הפגיעה בהתנהגות הצרכנית בעקבות הלחימה וההסתגרות בבתים.
- מסממני הפסקת האש: עלייה בצריכת האשראי באוקטובר לעומת השנה שעברה
- חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בלט ענף ההלבשה וההנעלה, שם הקניות נחתכו ב-75%: מ-421.594 מיליון שקל בשבוע שגרתי - ל-103.837 מיליון שקל בלבד בשבוע הראשון של המלחמה. גם תחום הריהוט וכלי הבית ספג פגיעה קשה, עם ירידה של 69% - מ-138.917 מיליון שקל ל-43.715 מיליון שקל. מנגד, יש גם ענפים שהרוויחו מהשינויים בהתנהגות הציבור. רשתות המזון, שנהנות בדרך כלל מעלייה בביקושים בתקופות חירום, רשמו זינוק של 45% בקניות - מ-1.153 מיליארד שקל בשבוע רגיל ל-1.673 מיליארד שקל בשבוע הראשון של המלחמה. גם ענף המעדניות, הקצביות וחנויות הדגים נהנה מעלייה של 3.5% - מ-67.094 מיליון שקל ל-69.439 מיליון שקל. באופן מפתיע, גם ענף התעופה רשם עלייה דרמטית - קניות הישראלים על כרטיסי טיסה קפצו ב-90%, מ-50.631 מיליון שקל בשבוע רגיל ל-96.327 מיליון שקל במהלך אותו שבוע. ייתכן שהזינוק מוסבר ברצון של ישראלים לצאת מהארץ עם פרוץ הקרבות, או באזרחים ששבו מחו"ל מבעוד מועד, מה שהביא להוצאה מוגברת על כרטיסים.
העלייה בקניות באשראי במאי
עוד לפני ההסלמה מול איראן, בחודש מאי נרשמה האצה משמעותית בפעילות הצרכנית של הציבור. לפי נתוני שב"א, סך הקניות באשראי במאי 2025 עמד על 47.606 מיליארד שקל - גידול של 3.565 מיליארד שקל לעומת מאי אשתקד, עלייה של 8.1%. לשם השוואה, במאי 2024 הסתכמו קניות הציבור בכרטיסי אשראי ב-44.041 מיליארד שקל בלבד.
בנוסף, בחודש מאי האחרון עמד ממוצע הקניות היומי על 1.536 מיליארד שקל - עלייה מתונה של 0.7% ו-10 מיליון שקל לעומת חודש אפריל 2025, שבו ההוצאה היומית הממוצעת הייתה 1.525 מיליארד שקל. בכך, רשם מאי 2025 את אותו היקף הוצאה יומית כמו השיא שנקבע בספטמבר 2024.
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
העלייה הבולטת ביותר נרשמה בתחום הקניות באינטרנט: קניות הציבור בעסקאות אונליין זינקו בחודש מאי ב-9.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך העסקאות אונליין הגיע ל-27.761
מיליארד שקל - עלייה של 2.371 מיליארד שקל לעומת מאי 2024, אז עמד הסכום על 25.391 מיליארד שקל. גם ההוצאה היומית הממוצעת בעסקאות אונליין צמחה והגיעה ל-895.474 מיליון שקל - עלייה של 6.9% (57.42 מיליון שקל) לעומת אפריל 2025, שבו ההוצאה היומית עמדה על 838.055 מיליון
שקל. יחד עם זאת, השיא עדיין שייך לספטמבר 2024 - עם ממוצע יומי של 906.975 מיליון שקל.
גם בחנויות הפיזיות נרשמה עלייה בהיקף הקניות, אך בקצב מתון יותר: היקף העסקאות שהתבצעו בבתי העסק עצמם הסתכם במאי ב-19.847 מיליארד שקל - עלייה של
1.197 מיליארד שקל ו-6.4% לעומת מאי 2024. עם זאת, בניגוד לעסקאות אונליין, ממוצע הקניות היומי בעסקאות הפיזיות דווקא ירד: במאי הוא עמד על 640.211 מיליון שקל - ירידה של 4% (26.44 מיליון שקל) לעומת אפריל, שבו ההוצאה היומית הגיעה לשיא של 666.649 מיליון שקל.
נתון ההוצאה הממוצעת היומית במאי 2025 עמד על 1.536 מיליארד שקל והיה גבוה ב-10 מיליון שקל ו-0.7% מהסכום היומי הממוצע שנרשם באפריל 2025 ועמד על 1.525 מיליארד שקל. הנתון של מאי דומה לשיא שנרשם בחודש ספטמבר 2024
עם 1.536 מיליארד שקל.
במאי 2025 נרשמה עליה של 9.3% בהיקף הקניות בעסקאות אונליין. סך הקניות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום כולל של 27.761 מיליארד שקל, מדובר על עליה של 2.371 מיליארד שקל לעומת סכום של 25.391 מיליארד שקל שנרשם
במאי 2024. ממוצע הקניות היומי בעסקאות אונליין הגיע לסכום של 895.474 מיליון שקל והוא היה גבוה ב-6.9% ו-57.42 מיליון שקל לעומת סכום של 838.055 מיליון שקל שהיה ממוצע הקניות היומי בעסקאות אונליין באפריל 2025. בספטמבר 2024 נרשם ממוצע קניות היומי הגבוה ביותר בעסקאות
אונליין והוא עמד על 906.975 מיליון שקל.
היקף הרכישות בעסקאות פיזיות רשם במאי עליה בשיעור של 6.4% לעומת אשתקד. בחודש מאי 2025 נרשם סכום של 19.847 מיליארד שקל בקניות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. הנתון של מאי מהווה עליה
של 6.4% ו-1.197 מיליארד שקל לעומת סכום של 18.651 מיליארד שקל שנרשם בחודש מאי 2024. ממוצע הקניות היומי בעסקאות פיזיות בחודש מאי 2025 עמד על סכום של 640.211 מיליון שקל ובהשוואה לממוצע הקניות היומי בחודש אפריל 2025 מדובר על ירידה של 4% ו-26.44 מיליון שקל, כאשר
בחודש הקודם הסכום הגיע לשיא ועמד על 666.649 מיליון שקל.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
