מלחמה
צילום: UX Gun on Unsplash

ירידה בקניות באשראי בסופ"ש הראשון למלחמה - אבל זינוק ברשתות המזון

הטילים האיראניים השאירו את הישראלים בבית במהלך הסופ"ש, אך כשהם יצאו - הם יצאו להצטייד בסופרים - בעוד ההוצאה הכוללת של הצביור באשראי ירדה ב-11.9% בסוף השבוע לעומת הסופ"ש הקודם, ההוצאה ברשתות המזון זינקה ב-55.3%

רוי שיינמן |

אומנם פחות משבוע חלף מאז פרוץ מלחמת "עם כלביא" עם התקיפה הרחבה של ישראל באיראן - שהביאה מאז לשיגור של מאות טילים בליסטיים מאיראן עם נזקים כבדים לנפש ולרכוש - וההשפעה על הצרכן הישראלי כבר ניכרת.


לפי נתוני שבא, המפתחת ומנהלת מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי אשראי ומשיכות מכספומטים, בסוף השבוע הראשון למלחמה חלה ירידה של 11.9% בקניות הציבור בכרטיסי אשראי, ככל הנראה תוצאה של הישארות בבתים במקום יציאה למוקדי הבילוי במהלך סוף השבוע. מנגד - הישראלים פקדו את הסופרים ורשתות המזון, שם חל זינוק של 55.3% בקניות באשראי לעומת סוף השבוע שלפני כן. בימים שישי ושבת האחרונים נרשמו קניות בסך 422.18 מיליון שקל ברשתות המזון לעומת קניות בסכום כולל של 271.93 מיליון שקל בסוף השבוע הקודם.


מחברת שבא נמסר כי "הירידה בקניות של הציבור באשראי מגיעה על רקע סגירת ענפי מסחר רבים במשק, כתוצאה מהנחיות פיקוד העורף לציבור. עם זאת, הירידה של הסופ"ש הראשון נמוכה בצורה משמעותית לעומת מה שהתרחש בתחילת המלחמה. בימים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר 2023 היקף הקניות של הציבור בכרטיסי אשראי נחתך בשיעור של 30% לעומת השבוע שקדם לו".


ההשפעה הכלכלית של פרוץ מלחמת חרבות ברזל הורגשה באופן מיידי כבר בשבוע הראשון ללחימה. קניות הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי צנחו באופן חד, כשהן הסתכמו בסך של 6.457 מיליארד שקל בלבד - לעומת ממוצע שבועי של 9.096 מיליארד שקל בשגרה. מדובר בירידה כוללת של כ-29%, שהמחישה את עוצמת הפגיעה בהתנהגות הצרכנית בעקבות הלחימה וההסתגרות בבתים.


בין הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בלט ענף ההלבשה וההנעלה, שם הקניות נחתכו ב-75%: מ-421.594 מיליון שקל בשבוע שגרתי - ל-103.837 מיליון שקל בלבד בשבוע הראשון של המלחמה. גם תחום הריהוט וכלי הבית ספג פגיעה קשה, עם ירידה של 69% - מ-138.917 מיליון שקל ל-43.715 מיליון שקל. מנגד, יש גם ענפים שהרוויחו מהשינויים בהתנהגות הציבור. רשתות המזון, שנהנות בדרך כלל מעלייה בביקושים בתקופות חירום, רשמו זינוק של 45% בקניות - מ-1.153 מיליארד שקל בשבוע רגיל ל-1.673 מיליארד שקל בשבוע הראשון של המלחמה. גם ענף המעדניות, הקצביות וחנויות הדגים נהנה מעלייה של 3.5% - מ-67.094 מיליון שקל ל-69.439 מיליון שקל. באופן מפתיע, גם ענף התעופה רשם עלייה דרמטית - קניות הישראלים על כרטיסי טיסה קפצו ב-90%, מ-50.631 מיליון שקל בשבוע רגיל ל-96.327 מיליון שקל במהלך אותו שבוע. ייתכן שהזינוק מוסבר ברצון של ישראלים לצאת מהארץ עם פרוץ הקרבות, או באזרחים ששבו מחו"ל מבעוד מועד, מה שהביא להוצאה מוגברת על כרטיסים.


העלייה בקניות באשראי במאי

עוד לפני ההסלמה מול איראן, בחודש מאי נרשמה האצה משמעותית בפעילות הצרכנית של הציבור. לפי נתוני שב"א, סך הקניות באשראי במאי 2025 עמד על 47.606 מיליארד שקל - גידול של 3.565 מיליארד שקל לעומת מאי אשתקד, עלייה של 8.1%. לשם השוואה, במאי 2024 הסתכמו קניות הציבור בכרטיסי אשראי ב-44.041 מיליארד שקל בלבד.


בנוסף, בחודש מאי האחרון עמד ממוצע הקניות היומי על 1.536 מיליארד שקל - עלייה מתונה של 0.7% ו-10 מיליון שקל לעומת חודש אפריל 2025, שבו ההוצאה היומית הממוצעת הייתה 1.525 מיליארד שקל. בכך, רשם מאי 2025 את אותו היקף הוצאה יומית כמו השיא שנקבע בספטמבר 2024.

קיראו עוד ב"בארץ"


העלייה הבולטת ביותר נרשמה בתחום הקניות באינטרנט: קניות הציבור בעסקאות אונליין זינקו בחודש מאי ב-9.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך העסקאות אונליין הגיע ל-27.761 מיליארד שקל - עלייה של 2.371 מיליארד שקל לעומת מאי 2024, אז עמד הסכום על 25.391 מיליארד שקל. גם ההוצאה היומית הממוצעת בעסקאות אונליין צמחה והגיעה ל-895.474 מיליון שקל - עלייה של 6.9% (57.42 מיליון שקל) לעומת אפריל 2025, שבו ההוצאה היומית עמדה על 838.055 מיליון שקל. יחד עם זאת, השיא עדיין שייך לספטמבר 2024 - עם ממוצע יומי של 906.975 מיליון שקל.


גם בחנויות הפיזיות נרשמה עלייה בהיקף הקניות, אך בקצב מתון יותר: היקף העסקאות שהתבצעו בבתי העסק עצמם הסתכם במאי ב-19.847 מיליארד שקל - עלייה של 1.197 מיליארד שקל ו-6.4% לעומת מאי 2024. עם זאת, בניגוד לעסקאות אונליין, ממוצע הקניות היומי בעסקאות הפיזיות דווקא ירד: במאי הוא עמד על 640.211 מיליון שקל - ירידה של 4% (26.44 מיליון שקל) לעומת אפריל, שבו ההוצאה היומית הגיעה לשיא של 666.649 מיליון שקל.




נתון ההוצאה הממוצעת היומית במאי 2025 עמד על 1.536 מיליארד שקל והיה גבוה ב-10 מיליון שקל ו-0.7% מהסכום היומי הממוצע שנרשם באפריל 2025 ועמד על 1.525 מיליארד שקל. הנתון של מאי דומה לשיא שנרשם בחודש ספטמבר 2024 עם 1.536 מיליארד שקל.


במאי 2025 נרשמה עליה של 9.3% בהיקף הקניות בעסקאות אונליין. סך הקניות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום כולל של 27.761 מיליארד שקל, מדובר על עליה של 2.371 מיליארד שקל לעומת סכום של 25.391 מיליארד שקל שנרשם במאי 2024. ממוצע הקניות היומי בעסקאות אונליין הגיע לסכום של 895.474 מיליון שקל והוא היה גבוה ב-6.9% ו-57.42 מיליון שקל לעומת סכום של 838.055 מיליון שקל שהיה ממוצע הקניות היומי בעסקאות אונליין באפריל 2025. בספטמבר 2024 נרשם ממוצע קניות היומי הגבוה ביותר בעסקאות אונליין והוא עמד על 906.975 מיליון שקל.


היקף הרכישות בעסקאות פיזיות רשם במאי עליה בשיעור של 6.4% לעומת אשתקד. בחודש מאי 2025 נרשם סכום של 19.847 מיליארד שקל בקניות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. הנתון של מאי מהווה עליה של 6.4% ו-1.197 מיליארד שקל לעומת סכום של 18.651 מיליארד שקל שנרשם בחודש מאי 2024. ממוצע הקניות היומי בעסקאות פיזיות בחודש מאי 2025 עמד על סכום של 640.211 מיליון שקל ובהשוואה לממוצע הקניות היומי בחודש אפריל 2025 מדובר על ירידה של 4% ו-26.44 מיליון שקל, כאשר בחודש הקודם הסכום הגיע לשיא ועמד על 666.649 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).