טקטונה נכנסת לזירת הפינטק: האם הארנק הדיגיטלי החדש יהפוך את הקריפטו לאמצעי תשלום?
טקטונה חתמה על עסקה עם חברת PalWallet להקמת פעילות משותפת להשקת ארנק דיגיטלי בישראל; החברה תשיק ארנק דיגיטלי במובייל שייאפשר ללקוחות לסחור בקריפטו לצד ניהול חשבונותיהם ובעתיד ייתכן כי גם תאפשר שירותי סליקה באמצעות כרטיסי אשראי
טקטונה טקטונה -2.41% נכנסת לזירת הפינטק והשוק הצרכני בישראל: חתמה על עסקה עם חברת PalWallet להקמת פעילות משותפת להשקת ארנק דיגיטלי בישראל עכשיו זה רשמי: טקטונה תשיק לראשונה בישראל ארנק דיגיטלי מתקדם במובייל שיאפשר ללקוחות פרטיים ועסקיים לסחור בקריפטו לצד ניהול חשבונות ופתרונות תשלום חכמים, תוך עמידה בדרישות הרגולציה המקומית, במסגרת הקמת מיזם משותף עם חברת PalWallet, שחקנית גלובלית מובילה בפיתוח ארנקים דיגיטליים.
טקטונה, הפועלת בתחום הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים, הודיעה כי חתמה על עסקה עם חברת PalWallet, שחקנית גלובלית טכנולוגית בתחום הפתרונות הפיננסיים הדיגיטליים, להשקת פלטפורמה לארנק דיגיטלי בישראל. העסקה כוללת הקמת מיזם משותף להשקת פלטפורמה דיגיטלית מתקדמת המשלבת טכנולוגיות לניהול ומסחר בנכסים דיגיטליים, וכן תשלומים דיגיטליים, ותאפשר ניהול ארנק דיגיטלי מתקדם במובייל. הפלטפורמה תאפשר ללקוחות מהמגזר הפרטי והעסקי, לבצע מסחר במטבעות דיגיטליים בממשק משתמש חדשני וידידותי, לצד ניהול חשבונות ופתרונות תשלום חכמים, כל זאת, תוך עמידה בתנאי הרגולציה בישראל.
המיזם יתבסס על הטכנולוגיה של PalWallet, כאשר טקטונה תספק מעטפת שירותים רגולטורית, שיווקית ותפעולית להתאמת המוצרים לשוק הישראלי והון עצמי ראשוני. אחד החסרונות העיקריים הוא שמטבעות קריפטו שנרכשו בבורסאות אחרות ולא דרכם, ככל הנראה לא יוכלו לעבור לארנק הדיגיטלי של טקטונה ו-PalWallet, או שיהיה קשה לבצע את המעבר. אבל יש נקודת אור, בעתיד תינתן האפשרות לבצע שירותי סליקה באמצעות כרטיס אשראי שיונפק תחת אותו ארנק דיגיטלי, ויהיה ניתן לבצע בו רכישות של מגוון מוצרים בארץ ובחו"ל בדומה לאשראי רגיל. טקטונה ו-PalWallet כמובן ירוויחו מהמלך כי אחוז מסוים מכל סליקה יוכל להגיע אליהם. אמנם מדובר בצעד משמעותי אבל הוא תלוי בתהליך האימוץ של השוק, והיכולת של החברות להתמודד עם התחרות העולמית בתחום הפינטק והקריפטו.
במסגרת ההסכם, PalWallet תקבל 20% ממניות המיזם המשותף וטקטונה תחזיק ב-80% הנותרים. PalWallet גם תהיה זכאית לחלק מהכנסות החברה המשותפת. בנוסף, תהיה זכאית טקטונה לתמורה בגין הכנסות שתפיק PalWallet מלקוחות מחוץ לישראל אשר הופנו על ידה.
- "אנחנו רוצים להיות קוינבייס הישראלית"
- ב-42% דיסקאונט: אחרי ה״התרחבות האסטרטגית״, טקטונה מדללת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, בגין שירותי פיתוח עסקי שהעניקה ל-PalWallet, תהיה זכאית טקטונה לקבל מניות בשיעור של 2.75% מהון המניות של פאלוולט. שתי החברות בוחנות שיתוף פעולה שיכלול השתתפות של טקטונה בסבב גיוס עתידי של פאלוולט אשר צפוי להתחיל במהלך הרבעון השני של שנת 2025. חברת PalWallet שהוקמה ב-2021 על ידי שלומי אמויאל, אופיר חכמון ואיילת פריש, פועלת כיום בעשרות מדינות ברחבי העולם ומחזיקה במרכז מחקר ופיתוח בישראל. החברה פיתחה פלטפורמת ארנקים דיגיטליים מתקדמת ותשתית תשלומים חדשנית, המשלבת טכנולוגיות מתקדמות לניהול נכסים דיגיטליים בזמן אמת.
PalWallet מספקת שירות מקצה לקצה ללקוחות פרטיים ועסקיים, כולל פתרונות לניהול ומסחר בנכסים דיגיטליים, תשלומים דיגיטליים, ופתרונות בנקאיים כשירות (BaaS) תוך שימת דגש על חדשנות, רגולציה ואבטחת מידע. בין הפתרונות שהחברה מציעה ניתן למצוא קנייה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפיים, מסחר במטבעות דיגיטליים, סטייקינג, תשלומים לעסקים בקריפטו ובפיאט, חשבונות בנק וירטואליים, כרטיסי חיוב התומכים ב-ApplePay ו-GooglePay ופיקדונות נושאי ריבית. את חברת טקטונה ייצגו עורכי דין דניאל מרקוביץ׳, ג׳יימס רענן, סהר פלד, וצחי זך ממשרד עמית פולק מטלון.
שלומי אמויאל ואופיר חכמון, בעלי ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנה בתחומי אבטחת מידע ופינטק, רכשו את מומחיותם בשירותם ביחידות הטכנולוגיה והמודיעין של הצבא. איילת פריש, יועצת אסטרטגית לנשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ודוברת בית הנשיא לשעבר, היא אשת עסקים ויזמית, ממייסדי קרן הון הסיכון New Era ומביאה עמה ניסיון רב בתחומי האסטרטגיה, המיתוג והעסקים. שילוב המומחיות הטכנולוגית, החזון האסטרטגי והניסיון העסקי של המייסדים מציב את PalWallet בחזית הפתרונות הפיננסיים הדיגיטליים בשווקים גלובליים ומקומיים.
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
- 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה: "אנו מודים לפאלוולט על שיתוף הפעולה ושמחים לצאת לדרך עם מיזם שיציע לראשונה פתרונות מסחר מקומיים בנכסים דיגיטליים, בדגש על חווית משתמש וחדשנות פורצת דרך. שיתוף הפעולה יאפשר לטקטונה להעניק בעתיד שירותי פינטק קלאסיים מחוץ לעולמות הקריפטו".
שלומי אמויאל, מייסד משותף ומנכ"ל
פאלוולט: "אנו מודים לטקטונה על שיתוף הפעולה והבעת האמון. מדובר בבשורה לקהל הישראלי שיוכל, בעתיד הנראה לעין, לנייד את הכספים מהארנק הדיגיטלי היישר לחשבון הבנק, וכן להחזיק בכרטיס חיוב דיגיטלי, שבו יוכל להשתמש בכ-400 אלף בתי עסק בישראל".
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
אנשי השנה סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
