טקטונה נכנסת לזירת הפינטק: האם הארנק הדיגיטלי החדש יהפוך את הקריפטו לאמצעי תשלום?
טקטונה חתמה על עסקה עם חברת PalWallet להקמת פעילות משותפת להשקת ארנק דיגיטלי בישראל; החברה תשיק ארנק דיגיטלי במובייל שייאפשר ללקוחות לסחור בקריפטו לצד ניהול חשבונותיהם ובעתיד ייתכן כי גם תאפשר שירותי סליקה באמצעות כרטיסי אשראי
טקטונה טקטונה -1.86% נכנסת לזירת הפינטק והשוק הצרכני בישראל: חתמה על עסקה עם חברת PalWallet להקמת פעילות משותפת להשקת ארנק דיגיטלי בישראל עכשיו זה רשמי: טקטונה תשיק לראשונה בישראל ארנק דיגיטלי מתקדם במובייל שיאפשר ללקוחות פרטיים ועסקיים לסחור בקריפטו לצד ניהול חשבונות ופתרונות תשלום חכמים, תוך עמידה בדרישות הרגולציה המקומית, במסגרת הקמת מיזם משותף עם חברת PalWallet, שחקנית גלובלית מובילה בפיתוח ארנקים דיגיטליים.
טקטונה, הפועלת בתחום הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים, הודיעה כי חתמה על עסקה עם חברת PalWallet, שחקנית גלובלית טכנולוגית בתחום הפתרונות הפיננסיים הדיגיטליים, להשקת פלטפורמה לארנק דיגיטלי בישראל. העסקה כוללת הקמת מיזם משותף להשקת פלטפורמה דיגיטלית מתקדמת המשלבת טכנולוגיות לניהול ומסחר בנכסים דיגיטליים, וכן תשלומים דיגיטליים, ותאפשר ניהול ארנק דיגיטלי מתקדם במובייל. הפלטפורמה תאפשר ללקוחות מהמגזר הפרטי והעסקי, לבצע מסחר במטבעות דיגיטליים בממשק משתמש חדשני וידידותי, לצד ניהול חשבונות ופתרונות תשלום חכמים, כל זאת, תוך עמידה בתנאי הרגולציה בישראל.
המיזם יתבסס על הטכנולוגיה של PalWallet, כאשר טקטונה תספק מעטפת שירותים רגולטורית, שיווקית ותפעולית להתאמת המוצרים לשוק הישראלי והון עצמי ראשוני. אחד החסרונות העיקריים הוא שמטבעות קריפטו שנרכשו בבורסאות אחרות ולא דרכם, ככל הנראה לא יוכלו לעבור לארנק הדיגיטלי של טקטונה ו-PalWallet, או שיהיה קשה לבצע את המעבר. אבל יש נקודת אור, בעתיד תינתן האפשרות לבצע שירותי סליקה באמצעות כרטיס אשראי שיונפק תחת אותו ארנק דיגיטלי, ויהיה ניתן לבצע בו רכישות של מגוון מוצרים בארץ ובחו"ל בדומה לאשראי רגיל. טקטונה ו-PalWallet כמובן ירוויחו מהמלך כי אחוז מסוים מכל סליקה יוכל להגיע אליהם. אמנם מדובר בצעד משמעותי אבל הוא תלוי בתהליך האימוץ של השוק, והיכולת של החברות להתמודד עם התחרות העולמית בתחום הפינטק והקריפטו.
במסגרת ההסכם, PalWallet תקבל 20% ממניות המיזם המשותף וטקטונה תחזיק ב-80% הנותרים. PalWallet גם תהיה זכאית לחלק מהכנסות החברה המשותפת. בנוסף, תהיה זכאית טקטונה לתמורה בגין הכנסות שתפיק PalWallet מלקוחות מחוץ לישראל אשר הופנו על ידה.
- "אנחנו רוצים להיות קוינבייס הישראלית"
- ב-42% דיסקאונט: אחרי ה״התרחבות האסטרטגית״, טקטונה מדללת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, בגין שירותי פיתוח עסקי שהעניקה ל-PalWallet, תהיה זכאית טקטונה לקבל מניות בשיעור של 2.75% מהון המניות של פאלוולט. שתי החברות בוחנות שיתוף פעולה שיכלול השתתפות של טקטונה בסבב גיוס עתידי של פאלוולט אשר צפוי להתחיל במהלך הרבעון השני של שנת 2025. חברת PalWallet שהוקמה ב-2021 על ידי שלומי אמויאל, אופיר חכמון ואיילת פריש, פועלת כיום בעשרות מדינות ברחבי העולם ומחזיקה במרכז מחקר ופיתוח בישראל. החברה פיתחה פלטפורמת ארנקים דיגיטליים מתקדמת ותשתית תשלומים חדשנית, המשלבת טכנולוגיות מתקדמות לניהול נכסים דיגיטליים בזמן אמת.
PalWallet מספקת שירות מקצה לקצה ללקוחות פרטיים ועסקיים, כולל פתרונות לניהול ומסחר בנכסים דיגיטליים, תשלומים דיגיטליים, ופתרונות בנקאיים כשירות (BaaS) תוך שימת דגש על חדשנות, רגולציה ואבטחת מידע. בין הפתרונות שהחברה מציעה ניתן למצוא קנייה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפיים, מסחר במטבעות דיגיטליים, סטייקינג, תשלומים לעסקים בקריפטו ובפיאט, חשבונות בנק וירטואליים, כרטיסי חיוב התומכים ב-ApplePay ו-GooglePay ופיקדונות נושאי ריבית. את חברת טקטונה ייצגו עורכי דין דניאל מרקוביץ׳, ג׳יימס רענן, סהר פלד, וצחי זך ממשרד עמית פולק מטלון.
שלומי אמויאל ואופיר חכמון, בעלי ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנה בתחומי אבטחת מידע ופינטק, רכשו את מומחיותם בשירותם ביחידות הטכנולוגיה והמודיעין של הצבא. איילת פריש, יועצת אסטרטגית לנשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ודוברת בית הנשיא לשעבר, היא אשת עסקים ויזמית, ממייסדי קרן הון הסיכון New Era ומביאה עמה ניסיון רב בתחומי האסטרטגיה, המיתוג והעסקים. שילוב המומחיות הטכנולוגית, החזון האסטרטגי והניסיון העסקי של המייסדים מציב את PalWallet בחזית הפתרונות הפיננסיים הדיגיטליים בשווקים גלובליים ומקומיים.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה: "אנו מודים לפאלוולט על שיתוף הפעולה ושמחים לצאת לדרך עם מיזם שיציע לראשונה פתרונות מסחר מקומיים בנכסים דיגיטליים, בדגש על חווית משתמש וחדשנות פורצת דרך. שיתוף הפעולה יאפשר לטקטונה להעניק בעתיד שירותי פינטק קלאסיים מחוץ לעולמות הקריפטו".
שלומי אמויאל, מייסד משותף ומנכ"ל
פאלוולט: "אנו מודים לטקטונה על שיתוף הפעולה והבעת האמון. מדובר בבשורה לקהל הישראלי שיוכל, בעתיד הנראה לעין, לנייד את הכספים מהארנק הדיגיטלי היישר לחשבון הבנק, וכן להחזיק בכרטיס חיוב דיגיטלי, שבו יוכל להשתמש בכ-400 אלף בתי עסק בישראל".
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
