יוסי ברנע טקטונה
צילום: אילן בשור

טקטונה נכנסת לזירת הפינטק: האם הארנק הדיגיטלי החדש יהפוך את הקריפטו לאמצעי תשלום?

טקטונה חתמה על עסקה עם חברת PalWallet להקמת פעילות משותפת להשקת ארנק דיגיטלי בישראל; החברה תשיק ארנק דיגיטלי במובייל שייאפשר ללקוחות לסחור בקריפטו לצד ניהול חשבונותיהם ובעתיד ייתכן כי גם תאפשר שירותי סליקה באמצעות כרטיסי אשראי

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה טקטונה יוסי ברנע

טקטונה טקטונה -1.13%   נכנסת לזירת הפינטק והשוק הצרכני בישראל: חתמה על עסקה עם חברת PalWallet להקמת פעילות משותפת להשקת ארנק דיגיטלי בישראל עכשיו זה רשמי: טקטונה תשיק לראשונה בישראל ארנק דיגיטלי מתקדם במובייל שיאפשר ללקוחות פרטיים ועסקיים לסחור בקריפטו לצד ניהול חשבונות ופתרונות תשלום חכמים, תוך עמידה בדרישות הרגולציה המקומית, במסגרת הקמת מיזם משותף עם חברת PalWallet, שחקנית גלובלית מובילה בפיתוח ארנקים דיגיטליים.

טקטונה, הפועלת בתחום הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים, הודיעה כי חתמה על עסקה עם חברת PalWallet, שחקנית גלובלית טכנולוגית בתחום הפתרונות הפיננסיים הדיגיטליים, להשקת פלטפורמה לארנק דיגיטלי בישראל. העסקה כוללת הקמת מיזם משותף להשקת פלטפורמה דיגיטלית מתקדמת המשלבת טכנולוגיות לניהול ומסחר בנכסים דיגיטליים, וכן תשלומים דיגיטליים, ותאפשר ניהול ארנק דיגיטלי מתקדם במובייל. הפלטפורמה תאפשר ללקוחות מהמגזר הפרטי והעסקי, לבצע מסחר במטבעות דיגיטליים בממשק משתמש חדשני וידידותי, לצד ניהול חשבונות ופתרונות תשלום חכמים, כל זאת, תוך עמידה בתנאי הרגולציה בישראל. 


המיזם יתבסס על הטכנולוגיה של PalWallet, כאשר טקטונה תספק מעטפת שירותים רגולטורית, שיווקית ותפעולית להתאמת המוצרים לשוק הישראלי והון עצמי ראשוני. אחד החסרונות העיקריים הוא שמטבעות קריפטו שנרכשו בבורסאות אחרות ולא דרכם, ככל הנראה לא יוכלו לעבור לארנק הדיגיטלי של טקטונה ו-PalWallet, או שיהיה קשה לבצע את המעבר. אבל יש נקודת אור, בעתיד תינתן האפשרות לבצע שירותי סליקה באמצעות כרטיס אשראי שיונפק תחת אותו ארנק דיגיטלי, ויהיה ניתן לבצע בו רכישות של מגוון מוצרים בארץ ובחו"ל בדומה לאשראי רגיל. טקטונה ו-PalWallet כמובן ירוויחו מהמלך כי אחוז מסוים מכל סליקה יוכל להגיע אליהם. אמנם מדובר בצעד משמעותי אבל הוא תלוי בתהליך האימוץ של השוק, והיכולת של החברות להתמודד עם התחרות העולמית בתחום הפינטק והקריפטו.


במסגרת ההסכם, PalWallet תקבל 20% ממניות המיזם המשותף וטקטונה תחזיק ב-80% הנותרים. PalWallet גם תהיה זכאית לחלק מהכנסות החברה המשותפת. בנוסף, תהיה זכאית טקטונה לתמורה בגין הכנסות שתפיק PalWallet מלקוחות מחוץ לישראל אשר הופנו על ידה. 

כמו כן, בגין שירותי פיתוח עסקי שהעניקה ל-PalWallet, תהיה זכאית טקטונה לקבל מניות בשיעור של 2.75% מהון המניות של פאלוולט. שתי החברות בוחנות שיתוף פעולה שיכלול השתתפות של טקטונה בסבב גיוס עתידי של פאלוולט אשר צפוי להתחיל במהלך הרבעון השני של שנת 2025. חברת PalWallet שהוקמה ב-2021 על ידי שלומי אמויאל, אופיר חכמון ואיילת פריש, פועלת כיום בעשרות מדינות ברחבי העולם ומחזיקה במרכז מחקר ופיתוח בישראל. החברה פיתחה פלטפורמת ארנקים דיגיטליים מתקדמת ותשתית תשלומים חדשנית, המשלבת טכנולוגיות מתקדמות לניהול נכסים דיגיטליים בזמן אמת. 

PalWallet מספקת שירות מקצה לקצה ללקוחות פרטיים ועסקיים, כולל פתרונות לניהול ומסחר בנכסים דיגיטליים, תשלומים דיגיטליים, ופתרונות בנקאיים כשירות (BaaS) תוך שימת דגש על חדשנות, רגולציה ואבטחת מידע. בין הפתרונות שהחברה מציעה ניתן למצוא קנייה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפיים, מסחר במטבעות דיגיטליים, סטייקינג, תשלומים לעסקים בקריפטו ובפיאט, חשבונות בנק וירטואליים, כרטיסי חיוב התומכים ב-ApplePay ו-GooglePay ופיקדונות נושאי ריבית. את חברת טקטונה ייצגו עורכי דין דניאל מרקוביץ׳, ג׳יימס רענן, סהר פלד, וצחי זך ממשרד עמית פולק מטלון.


 שלומי אמויאל ואופיר חכמון, בעלי ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנה בתחומי אבטחת מידע ופינטק, רכשו את מומחיותם בשירותם ביחידות הטכנולוגיה והמודיעין של הצבא. איילת פריש, יועצת אסטרטגית לנשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ודוברת בית הנשיא לשעבר, היא אשת עסקים ויזמית, ממייסדי קרן הון הסיכון New Era ומביאה עמה ניסיון רב בתחומי האסטרטגיה, המיתוג והעסקים. שילוב המומחיות הטכנולוגית, החזון האסטרטגי והניסיון העסקי של המייסדים מציב את PalWallet בחזית הפתרונות הפיננסיים הדיגיטליים בשווקים גלובליים ומקומיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה: "אנו מודים לפאלוולט על שיתוף הפעולה ושמחים לצאת לדרך עם מיזם שיציע לראשונה פתרונות מסחר מקומיים בנכסים דיגיטליים, בדגש על חווית משתמש וחדשנות פורצת דרך. שיתוף הפעולה יאפשר לטקטונה להעניק בעתיד שירותי פינטק קלאסיים מחוץ לעולמות הקריפטו". 

 שלומי אמויאל, מייסד משותף ומנכ"ל פאלוולט: "אנו מודים לטקטונה על שיתוף הפעולה והבעת האמון. מדובר בבשורה לקהל הישראלי שיוכל, בעתיד הנראה לעין, לנייד את הכספים מהארנק הדיגיטלי היישר לחשבון הבנק, וכן להחזיק בכרטיס חיוב דיגיטלי, שבו יוכל להשתמש בכ-400 אלף בתי עסק בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.