טקטונה נכנסת לזירת הפינטק: האם הארנק הדיגיטלי החדש יהפוך את הקריפטו לאמצעי תשלום?
טקטונה חתמה על עסקה עם חברת PalWallet להקמת פעילות משותפת להשקת ארנק דיגיטלי בישראל; החברה תשיק ארנק דיגיטלי במובייל שייאפשר ללקוחות לסחור בקריפטו לצד ניהול חשבונותיהם ובעתיד ייתכן כי גם תאפשר שירותי סליקה באמצעות כרטיסי אשראי
טקטונה טקטונה 2.95% נכנסת לזירת הפינטק והשוק הצרכני בישראל: חתמה על עסקה עם חברת PalWallet להקמת פעילות משותפת להשקת ארנק דיגיטלי בישראל עכשיו זה רשמי: טקטונה תשיק לראשונה בישראל ארנק דיגיטלי מתקדם במובייל שיאפשר ללקוחות פרטיים ועסקיים לסחור בקריפטו לצד ניהול חשבונות ופתרונות תשלום חכמים, תוך עמידה בדרישות הרגולציה המקומית, במסגרת הקמת מיזם משותף עם חברת PalWallet, שחקנית גלובלית מובילה בפיתוח ארנקים דיגיטליים.
טקטונה, הפועלת בתחום הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים, הודיעה כי חתמה על עסקה עם חברת PalWallet, שחקנית גלובלית טכנולוגית בתחום הפתרונות הפיננסיים הדיגיטליים, להשקת פלטפורמה לארנק דיגיטלי בישראל. העסקה כוללת הקמת מיזם משותף להשקת פלטפורמה דיגיטלית מתקדמת המשלבת טכנולוגיות לניהול ומסחר בנכסים דיגיטליים, וכן תשלומים דיגיטליים, ותאפשר ניהול ארנק דיגיטלי מתקדם במובייל. הפלטפורמה תאפשר ללקוחות מהמגזר הפרטי והעסקי, לבצע מסחר במטבעות דיגיטליים בממשק משתמש חדשני וידידותי, לצד ניהול חשבונות ופתרונות תשלום חכמים, כל זאת, תוך עמידה בתנאי הרגולציה בישראל.
המיזם יתבסס על הטכנולוגיה של PalWallet, כאשר טקטונה תספק מעטפת שירותים רגולטורית, שיווקית ותפעולית להתאמת המוצרים לשוק הישראלי והון עצמי ראשוני. אחד החסרונות העיקריים הוא שמטבעות קריפטו שנרכשו בבורסאות אחרות ולא דרכם, ככל הנראה לא יוכלו לעבור לארנק הדיגיטלי של טקטונה ו-PalWallet, או שיהיה קשה לבצע את המעבר. אבל יש נקודת אור, בעתיד תינתן האפשרות לבצע שירותי סליקה באמצעות כרטיס אשראי שיונפק תחת אותו ארנק דיגיטלי, ויהיה ניתן לבצע בו רכישות של מגוון מוצרים בארץ ובחו"ל בדומה לאשראי רגיל. טקטונה ו-PalWallet כמובן ירוויחו מהמלך כי אחוז מסוים מכל סליקה יוכל להגיע אליהם. אמנם מדובר בצעד משמעותי אבל הוא תלוי בתהליך האימוץ של השוק, והיכולת של החברות להתמודד עם התחרות העולמית בתחום הפינטק והקריפטו.
במסגרת ההסכם, PalWallet תקבל 20% ממניות המיזם המשותף וטקטונה תחזיק ב-80% הנותרים. PalWallet גם תהיה זכאית לחלק מהכנסות החברה המשותפת. בנוסף, תהיה זכאית טקטונה לתמורה בגין הכנסות שתפיק PalWallet מלקוחות מחוץ לישראל אשר הופנו על ידה.
- "אנחנו רוצים להיות קוינבייס הישראלית"
- ב-42% דיסקאונט: אחרי ה״התרחבות האסטרטגית״, טקטונה מדללת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, בגין שירותי פיתוח עסקי שהעניקה ל-PalWallet, תהיה זכאית טקטונה לקבל מניות בשיעור של 2.75% מהון המניות של פאלוולט. שתי החברות בוחנות שיתוף פעולה שיכלול השתתפות של טקטונה בסבב גיוס עתידי של פאלוולט אשר צפוי להתחיל במהלך הרבעון השני של שנת 2025. חברת PalWallet שהוקמה ב-2021 על ידי שלומי אמויאל, אופיר חכמון ואיילת פריש, פועלת כיום בעשרות מדינות ברחבי העולם ומחזיקה במרכז מחקר ופיתוח בישראל. החברה פיתחה פלטפורמת ארנקים דיגיטליים מתקדמת ותשתית תשלומים חדשנית, המשלבת טכנולוגיות מתקדמות לניהול נכסים דיגיטליים בזמן אמת.
PalWallet מספקת שירות מקצה לקצה ללקוחות פרטיים ועסקיים, כולל פתרונות לניהול ומסחר בנכסים דיגיטליים, תשלומים דיגיטליים, ופתרונות בנקאיים כשירות (BaaS) תוך שימת דגש על חדשנות, רגולציה ואבטחת מידע. בין הפתרונות שהחברה מציעה ניתן למצוא קנייה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפיים, מסחר במטבעות דיגיטליים, סטייקינג, תשלומים לעסקים בקריפטו ובפיאט, חשבונות בנק וירטואליים, כרטיסי חיוב התומכים ב-ApplePay ו-GooglePay ופיקדונות נושאי ריבית. את חברת טקטונה ייצגו עורכי דין דניאל מרקוביץ׳, ג׳יימס רענן, סהר פלד, וצחי זך ממשרד עמית פולק מטלון.
שלומי אמויאל ואופיר חכמון, בעלי ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנה בתחומי אבטחת מידע ופינטק, רכשו את מומחיותם בשירותם ביחידות הטכנולוגיה והמודיעין של הצבא. איילת פריש, יועצת אסטרטגית לנשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ודוברת בית הנשיא לשעבר, היא אשת עסקים ויזמית, ממייסדי קרן הון הסיכון New Era ומביאה עמה ניסיון רב בתחומי האסטרטגיה, המיתוג והעסקים. שילוב המומחיות הטכנולוגית, החזון האסטרטגי והניסיון העסקי של המייסדים מציב את PalWallet בחזית הפתרונות הפיננסיים הדיגיטליים בשווקים גלובליים ומקומיים.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה: "אנו מודים לפאלוולט על שיתוף הפעולה ושמחים לצאת לדרך עם מיזם שיציע לראשונה פתרונות מסחר מקומיים בנכסים דיגיטליים, בדגש על חווית משתמש וחדשנות פורצת דרך. שיתוף הפעולה יאפשר לטקטונה להעניק בעתיד שירותי פינטק קלאסיים מחוץ לעולמות הקריפטו".
שלומי אמויאל, מייסד משותף ומנכ"ל
פאלוולט: "אנו מודים לטקטונה על שיתוף הפעולה והבעת האמון. מדובר בבשורה לקהל הישראלי שיוכל, בעתיד הנראה לעין, לנייד את הכספים מהארנק הדיגיטלי היישר לחשבון הבנק, וכן להחזיק בכרטיס חיוב דיגיטלי, שבו יוכל להשתמש בכ-400 אלף בתי עסק בישראל".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
