יוסי ברנע טקטונה
צילום: אילן בשור

טקטונה נכנסת לזירת הפינטק: האם הארנק הדיגיטלי החדש יהפוך את הקריפטו לאמצעי תשלום?

טקטונה חתמה על עסקה עם חברת PalWallet להקמת פעילות משותפת להשקת ארנק דיגיטלי בישראל; החברה תשיק ארנק דיגיטלי במובייל שייאפשר ללקוחות לסחור בקריפטו לצד ניהול חשבונותיהם ובעתיד ייתכן כי גם תאפשר שירותי סליקה באמצעות כרטיסי אשראי

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה טקטונה יוסי ברנע

טקטונה טקטונה 0%   נכנסת לזירת הפינטק והשוק הצרכני בישראל: חתמה על עסקה עם חברת PalWallet להקמת פעילות משותפת להשקת ארנק דיגיטלי בישראל עכשיו זה רשמי: טקטונה תשיק לראשונה בישראל ארנק דיגיטלי מתקדם במובייל שיאפשר ללקוחות פרטיים ועסקיים לסחור בקריפטו לצד ניהול חשבונות ופתרונות תשלום חכמים, תוך עמידה בדרישות הרגולציה המקומית, במסגרת הקמת מיזם משותף עם חברת PalWallet, שחקנית גלובלית מובילה בפיתוח ארנקים דיגיטליים.

טקטונה, הפועלת בתחום הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים, הודיעה כי חתמה על עסקה עם חברת PalWallet, שחקנית גלובלית טכנולוגית בתחום הפתרונות הפיננסיים הדיגיטליים, להשקת פלטפורמה לארנק דיגיטלי בישראל. העסקה כוללת הקמת מיזם משותף להשקת פלטפורמה דיגיטלית מתקדמת המשלבת טכנולוגיות לניהול ומסחר בנכסים דיגיטליים, וכן תשלומים דיגיטליים, ותאפשר ניהול ארנק דיגיטלי מתקדם במובייל. הפלטפורמה תאפשר ללקוחות מהמגזר הפרטי והעסקי, לבצע מסחר במטבעות דיגיטליים בממשק משתמש חדשני וידידותי, לצד ניהול חשבונות ופתרונות תשלום חכמים, כל זאת, תוך עמידה בתנאי הרגולציה בישראל. 


המיזם יתבסס על הטכנולוגיה של PalWallet, כאשר טקטונה תספק מעטפת שירותים רגולטורית, שיווקית ותפעולית להתאמת המוצרים לשוק הישראלי והון עצמי ראשוני. אחד החסרונות העיקריים הוא שמטבעות קריפטו שנרכשו בבורסאות אחרות ולא דרכם, ככל הנראה לא יוכלו לעבור לארנק הדיגיטלי של טקטונה ו-PalWallet, או שיהיה קשה לבצע את המעבר. אבל יש נקודת אור, בעתיד תינתן האפשרות לבצע שירותי סליקה באמצעות כרטיס אשראי שיונפק תחת אותו ארנק דיגיטלי, ויהיה ניתן לבצע בו רכישות של מגוון מוצרים בארץ ובחו"ל בדומה לאשראי רגיל. טקטונה ו-PalWallet כמובן ירוויחו מהמלך כי אחוז מסוים מכל סליקה יוכל להגיע אליהם. אמנם מדובר בצעד משמעותי אבל הוא תלוי בתהליך האימוץ של השוק, והיכולת של החברות להתמודד עם התחרות העולמית בתחום הפינטק והקריפטו.


במסגרת ההסכם, PalWallet תקבל 20% ממניות המיזם המשותף וטקטונה תחזיק ב-80% הנותרים. PalWallet גם תהיה זכאית לחלק מהכנסות החברה המשותפת. בנוסף, תהיה זכאית טקטונה לתמורה בגין הכנסות שתפיק PalWallet מלקוחות מחוץ לישראל אשר הופנו על ידה. 

כמו כן, בגין שירותי פיתוח עסקי שהעניקה ל-PalWallet, תהיה זכאית טקטונה לקבל מניות בשיעור של 2.75% מהון המניות של פאלוולט. שתי החברות בוחנות שיתוף פעולה שיכלול השתתפות של טקטונה בסבב גיוס עתידי של פאלוולט אשר צפוי להתחיל במהלך הרבעון השני של שנת 2025. חברת PalWallet שהוקמה ב-2021 על ידי שלומי אמויאל, אופיר חכמון ואיילת פריש, פועלת כיום בעשרות מדינות ברחבי העולם ומחזיקה במרכז מחקר ופיתוח בישראל. החברה פיתחה פלטפורמת ארנקים דיגיטליים מתקדמת ותשתית תשלומים חדשנית, המשלבת טכנולוגיות מתקדמות לניהול נכסים דיגיטליים בזמן אמת. 

PalWallet מספקת שירות מקצה לקצה ללקוחות פרטיים ועסקיים, כולל פתרונות לניהול ומסחר בנכסים דיגיטליים, תשלומים דיגיטליים, ופתרונות בנקאיים כשירות (BaaS) תוך שימת דגש על חדשנות, רגולציה ואבטחת מידע. בין הפתרונות שהחברה מציעה ניתן למצוא קנייה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפיים, מסחר במטבעות דיגיטליים, סטייקינג, תשלומים לעסקים בקריפטו ובפיאט, חשבונות בנק וירטואליים, כרטיסי חיוב התומכים ב-ApplePay ו-GooglePay ופיקדונות נושאי ריבית. את חברת טקטונה ייצגו עורכי דין דניאל מרקוביץ׳, ג׳יימס רענן, סהר פלד, וצחי זך ממשרד עמית פולק מטלון.


 שלומי אמויאל ואופיר חכמון, בעלי ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנה בתחומי אבטחת מידע ופינטק, רכשו את מומחיותם בשירותם ביחידות הטכנולוגיה והמודיעין של הצבא. איילת פריש, יועצת אסטרטגית לנשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ודוברת בית הנשיא לשעבר, היא אשת עסקים ויזמית, ממייסדי קרן הון הסיכון New Era ומביאה עמה ניסיון רב בתחומי האסטרטגיה, המיתוג והעסקים. שילוב המומחיות הטכנולוגית, החזון האסטרטגי והניסיון העסקי של המייסדים מציב את PalWallet בחזית הפתרונות הפיננסיים הדיגיטליים בשווקים גלובליים ומקומיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה: "אנו מודים לפאלוולט על שיתוף הפעולה ושמחים לצאת לדרך עם מיזם שיציע לראשונה פתרונות מסחר מקומיים בנכסים דיגיטליים, בדגש על חווית משתמש וחדשנות פורצת דרך. שיתוף הפעולה יאפשר לטקטונה להעניק בעתיד שירותי פינטק קלאסיים מחוץ לעולמות הקריפטו". 

 שלומי אמויאל, מייסד משותף ומנכ"ל פאלוולט: "אנו מודים לטקטונה על שיתוף הפעולה והבעת האמון. מדובר בבשורה לקהל הישראלי שיוכל, בעתיד הנראה לעין, לנייד את הכספים מהארנק הדיגיטלי היישר לחשבון הבנק, וכן להחזיק בכרטיס חיוב דיגיטלי, שבו יוכל להשתמש בכ-400 אלף בתי עסק בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 2.46%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים מאבדים 1.1%, חברות הביטוח 0.7% - המדדים בירידות קלות

הדואליות חזרו עם פער חיובי קטן והמדדים נסחרים במגמה שלילית מתונה של כ-0.1%; ירידות מתונות נרשמות במגזר הפיננסים של כ-0.2% בבנקים וכ-0.6% בביטוח; זוז קיבלה התראה מהנאסד״ק על אי-עמידה בתנאי הסף - בדקנו מה השווי הנכסי של נכסי הקריפטו שלה

מערכת ביזפורטל |

המסחר במדדים במגמה שלילית, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בירידות קלות, ת״א 35 מאבד 0.2% בעוד ת״א 90 יורד גם הוא בשיעור דומה. לעומתם מגזר הפיננסים פותח בירידה קלה, הבנקים מאבדים 1.1% בעוד חברות הביטוח יורדות כ-0.7%. המגמה השלילית משותפת גם לת״א נדל״ן שיורד כ-0.3% ולת״א נפט וגז שיורד 0.3%.


זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה 0.23%  , הדואלית מודיעה כי קיבלה מכתב התראה מנאסד״ק, שלפיו מניית החברה לא עומדת בדרישת מחיר המינימום של 1 דולר ונמצאת מתחת לרף במשך יותר מ-30 ימי מסחר רצופים. בשלב זה אין השפעה מיידית על המשך המסחר, והחברה קיבלה חלון זמן של עד יוני 2026 כדי להחזיר את המניה מעל דולר לעשרה ימי מסחר רצופים. טכנית זה הליך מוכר ושגרתי יחסית, אבל הוא מצטרף לשורה של אירועים שממחישים את הלחץ שבו נמצאת המניה ואת שחיקת האמון של המשקיעים.

זוז, שפעלה בעבר תחת השם זוז פאוור ועסקה בפיתוח טכנולוגיות אגירת אנרגיה מבוססות גלגלי תנופה, זנחה את הפעילות התפעולית והפכה לחברת החזקות פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה. המהלך לווה בהבטחות גדולות, סיפור חדש למשקיעים וניסיון למצב את החברה כמעין “מיקרוסטרטג’י הישראלית”, כזו שמציעה חשיפה לביטקוין דרך מניה ציבורית, עם ערך מוסף ופרמיה. בזמן שקדם להודעה הזאת המניה זינקה, אנחנו הזהרנו אתכם -



אלא שהסיפור הזה נסדק מהר. ביולי השנה הודיעה החברה על גיוס הון בהיקף חריג ביחס לשווי השוק, עד 180 מיליון דולר, במחיר של דולר למניה, דיסקאונט של יותר מ-70% לעומת מחיר השוק באותו זמן. בהנפקה השתתפו קרנות קריפטו זרות כמו Pantera ו-FalconX, אבל המשקיעים הקיימים, קטנים וגדולים כאחד, מצאו את עצמם מדוללים עמוקות. גם גופים מוסדיים כמו מור והפניקס, שהחזיקו במניה, לא נותרו אדישים, ויום אחרי ההודעה המניה צנחה בכ-45%. בהמשך נרשמה התאוששות מסוימת, על רקע דיווחים על רכישות ביטקוין נוספות, אבל הפרמיה כבר לא חזרה - הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז