אריקה בי-קיור: חילוקי דעות עם רואי החשבון המבקרים עלולים לעכב את הדוחות הכספיים
החברה מתמודדת עם מחלוקת מול פירמת EY בעקבות ביקורת חקירתית על דו"חותיה הקודמים, מה שעלול להשפיע על פרסום הדוח התקופתי לשנת 2024. דירקטוריון החברה מחכה להתייחסות משרד ברלב לפני שיקבל החלטות בעניין
חברת אריקה בי-קיור לייזר אריקה בי-קיור הודיעה כי קיבלה טיוטה של דו"ח ביקורת חקירתית ממשרד ברלב ושות', שנשכר לבדוק כשלים שהתגלו בדוחות הכספיים של החברה לשנים 2021 ו-2022. הטיוטה הועברה להתייחסות בעלי התפקידים
הרלוונטיים, כולל פירמת EY, המשמשת כרואי החשבון המבקרים של החברה מאז 2019. ב-13 בפברואר 2025, החברה קיבלה מכתב מעורכי הדין של EY, שבו נדחו הטענות שהועלו בטיוטת הדו"ח. המכתב כלל דרישה כי דירקטוריון החברה ידחה את מסקנות הביקורת החקירתית בנוגע ל-EY, בטענה כי הטענות
שהועלו כלפיה אינן מבוססות. EY אף ציינה כי אם הטענות לא יידחו, היא לא תוכל להמשיך ולשמש כרואי החשבון המבקרים של החברה.
דירקטוריון החברה הדגיש כי אין באפשרותו לקבוע את נכונות הטענות שהועלו בטיוטת הדו"ח החקירתי עד לקבלת הדו"ח הסופי
ממשרד ברלב. בהתאם לכך, המכתב של EY הועבר חזרה לבדיקה והתייחסות מצד משרד ברלב. עם זאת, ההתניה מצד EY יוצרת אתגר משמעותי עבור החברה, שכן היא נדרשת למצוא משרד רואי חשבון חדש שיבצע את ביקורת הדוחות הכספיים לשנת 2024 בזמן קצר מאוד, כאשר המועד האחרון לפרסום הדוח
הוא 31 במרץ 2025. בשל לוח הזמנים הצפוף, הסיכוי שמשרד רואי חשבון חדש יספיק להשלים את הביקורת בזמן נחשב נמוך. לכן, ב-15 בפברואר 2025 הודיע יו"ר הדירקטוריון ל-EY כי אם לא תחזור בה מהדרישה לדחיית הדו"ח החקירתי, החברה תראה בה אחראית לכל נזק שייגרם כתוצאה מאי-פרסום
הדוח במועד.
כעת, דירקטוריון החברה ממתין להתייחסות הסופית של משרד ברלב לטיוטת הביקורת, שלאחריה יוחלט האם לאמץ או לדחות את מסקנות הדו"ח. במקביל, החברה תבחן את האפשרות להתקשרות עם משרד רואי חשבון חדש, למקרה ש-EY תבחר שלא להמשיך ולספק
שירותי ביקורת לחברה.
כזכור, הרשות לניירות ערך דרשה בעבר מהחברה לתקן באופן מיידי את דוחות הכספיים החל ממחצית הראשונה של שנת 2021. לפי הרשות, החברה ניפחה את שורת ההכנסות בדוחות הנ"ל בסכום של 9 מיליון שקל, בעוד סעיף הוצאות הנהלה וכלליות
נרשם בסכום הנמוך ב-2.5 מיליון שקל מהסכום בפועל.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
