מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

אריקה בי-קיור: חילוקי דעות עם רואי החשבון המבקרים עלולים לעכב את הדוחות הכספיים

החברה מתמודדת עם מחלוקת מול פירמת EY בעקבות ביקורת חקירתית על דו"חותיה הקודמים, מה שעלול להשפיע על פרסום הדוח התקופתי לשנת 2024. דירקטוריון החברה מחכה להתייחסות משרד ברלב לפני שיקבל החלטות בעניין

אביחי טדסה |

חברת אריקה בי-קיור לייזר אריקה בי-קיור  הודיעה כי קיבלה טיוטה של דו"ח ביקורת חקירתית ממשרד ברלב ושות', שנשכר לבדוק כשלים שהתגלו בדוחות הכספיים של החברה לשנים 2021 ו-2022. הטיוטה הועברה להתייחסות בעלי התפקידים הרלוונטיים, כולל פירמת EY, המשמשת כרואי החשבון המבקרים של החברה מאז 2019. ב-13 בפברואר 2025, החברה קיבלה מכתב מעורכי הדין של EY, שבו נדחו הטענות שהועלו בטיוטת הדו"ח. המכתב כלל דרישה כי דירקטוריון החברה ידחה את מסקנות הביקורת החקירתית בנוגע ל-EY, בטענה כי הטענות שהועלו כלפיה אינן מבוססות. EY אף ציינה כי אם הטענות לא יידחו, היא לא תוכל להמשיך ולשמש כרואי החשבון המבקרים של החברה.


דירקטוריון החברה הדגיש כי אין באפשרותו לקבוע את נכונות הטענות שהועלו בטיוטת הדו"ח החקירתי עד לקבלת הדו"ח הסופי ממשרד ברלב. בהתאם לכך, המכתב של EY הועבר חזרה לבדיקה והתייחסות מצד משרד ברלב. עם זאת, ההתניה מצד EY יוצרת אתגר משמעותי עבור החברה, שכן היא נדרשת למצוא משרד רואי חשבון חדש שיבצע את ביקורת הדוחות הכספיים לשנת 2024 בזמן קצר מאוד, כאשר המועד האחרון לפרסום הדוח הוא 31 במרץ 2025. בשל לוח הזמנים הצפוף, הסיכוי שמשרד רואי חשבון חדש יספיק להשלים את הביקורת בזמן נחשב נמוך. לכן, ב-15 בפברואר 2025 הודיע יו"ר הדירקטוריון ל-EY כי אם לא תחזור בה מהדרישה לדחיית הדו"ח החקירתי, החברה תראה בה אחראית לכל נזק שייגרם כתוצאה מאי-פרסום הדוח במועד.


כעת, דירקטוריון החברה ממתין להתייחסות הסופית של משרד ברלב לטיוטת הביקורת, שלאחריה יוחלט האם לאמץ או לדחות את מסקנות הדו"ח. במקביל, החברה תבחן את האפשרות להתקשרות עם משרד רואי חשבון חדש, למקרה ש-EY תבחר שלא להמשיך ולספק שירותי ביקורת לחברה.


כזכור, הרשות לניירות ערך דרשה בעבר מהחברה לתקן באופן מיידי את דוחות הכספיים החל ממחצית הראשונה של שנת 2021. לפי הרשות, החברה ניפחה את שורת ההכנסות בדוחות הנ"ל בסכום של 9 מיליון שקל, בעוד סעיף הוצאות הנהלה וכלליות נרשם בסכום הנמוך ב-2.5 מיליון שקל מהסכום בפועל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.