אריקה בי-קיור: חילוקי דעות עם רואי החשבון המבקרים עלולים לעכב את הדוחות הכספיים
החברה מתמודדת עם מחלוקת מול פירמת EY בעקבות ביקורת חקירתית על דו"חותיה הקודמים, מה שעלול להשפיע על פרסום הדוח התקופתי לשנת 2024. דירקטוריון החברה מחכה להתייחסות משרד ברלב לפני שיקבל החלטות בעניין
חברת אריקה בי-קיור לייזר אריקה בי-קיור הודיעה כי קיבלה טיוטה של דו"ח ביקורת חקירתית ממשרד ברלב ושות', שנשכר לבדוק כשלים שהתגלו בדוחות הכספיים של החברה לשנים 2021 ו-2022. הטיוטה הועברה להתייחסות בעלי התפקידים
הרלוונטיים, כולל פירמת EY, המשמשת כרואי החשבון המבקרים של החברה מאז 2019. ב-13 בפברואר 2025, החברה קיבלה מכתב מעורכי הדין של EY, שבו נדחו הטענות שהועלו בטיוטת הדו"ח. המכתב כלל דרישה כי דירקטוריון החברה ידחה את מסקנות הביקורת החקירתית בנוגע ל-EY, בטענה כי הטענות
שהועלו כלפיה אינן מבוססות. EY אף ציינה כי אם הטענות לא יידחו, היא לא תוכל להמשיך ולשמש כרואי החשבון המבקרים של החברה.
דירקטוריון החברה הדגיש כי אין באפשרותו לקבוע את נכונות הטענות שהועלו בטיוטת הדו"ח החקירתי עד לקבלת הדו"ח הסופי
ממשרד ברלב. בהתאם לכך, המכתב של EY הועבר חזרה לבדיקה והתייחסות מצד משרד ברלב. עם זאת, ההתניה מצד EY יוצרת אתגר משמעותי עבור החברה, שכן היא נדרשת למצוא משרד רואי חשבון חדש שיבצע את ביקורת הדוחות הכספיים לשנת 2024 בזמן קצר מאוד, כאשר המועד האחרון לפרסום הדוח
הוא 31 במרץ 2025. בשל לוח הזמנים הצפוף, הסיכוי שמשרד רואי חשבון חדש יספיק להשלים את הביקורת בזמן נחשב נמוך. לכן, ב-15 בפברואר 2025 הודיע יו"ר הדירקטוריון ל-EY כי אם לא תחזור בה מהדרישה לדחיית הדו"ח החקירתי, החברה תראה בה אחראית לכל נזק שייגרם כתוצאה מאי-פרסום
הדוח במועד.
כעת, דירקטוריון החברה ממתין להתייחסות הסופית של משרד ברלב לטיוטת הביקורת, שלאחריה יוחלט האם לאמץ או לדחות את מסקנות הדו"ח. במקביל, החברה תבחן את האפשרות להתקשרות עם משרד רואי חשבון חדש, למקרה ש-EY תבחר שלא להמשיך ולספק
שירותי ביקורת לחברה.
כזכור, הרשות לניירות ערך דרשה בעבר מהחברה לתקן באופן מיידי את דוחות הכספיים החל ממחצית הראשונה של שנת 2021. לפי הרשות, החברה ניפחה את שורת ההכנסות בדוחות הנ"ל בסכום של 9 מיליון שקל, בעוד סעיף הוצאות הנהלה וכלליות
נרשם בסכום הנמוך ב-2.5 מיליון שקל מהסכום בפועל.

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
