אריקה בי-קיור: חילוקי דעות עם רואי החשבון המבקרים עלולים לעכב את הדוחות הכספיים
החברה מתמודדת עם מחלוקת מול פירמת EY בעקבות ביקורת חקירתית על דו"חותיה הקודמים, מה שעלול להשפיע על פרסום הדוח התקופתי לשנת 2024. דירקטוריון החברה מחכה להתייחסות משרד ברלב לפני שיקבל החלטות בעניין
חברת אריקה בי-קיור לייזר אריקה בי-קיור הודיעה כי קיבלה טיוטה של דו"ח ביקורת חקירתית ממשרד ברלב ושות', שנשכר לבדוק כשלים שהתגלו בדוחות הכספיים של החברה לשנים 2021 ו-2022. הטיוטה הועברה להתייחסות בעלי התפקידים
הרלוונטיים, כולל פירמת EY, המשמשת כרואי החשבון המבקרים של החברה מאז 2019. ב-13 בפברואר 2025, החברה קיבלה מכתב מעורכי הדין של EY, שבו נדחו הטענות שהועלו בטיוטת הדו"ח. המכתב כלל דרישה כי דירקטוריון החברה ידחה את מסקנות הביקורת החקירתית בנוגע ל-EY, בטענה כי הטענות
שהועלו כלפיה אינן מבוססות. EY אף ציינה כי אם הטענות לא יידחו, היא לא תוכל להמשיך ולשמש כרואי החשבון המבקרים של החברה.
דירקטוריון החברה הדגיש כי אין באפשרותו לקבוע את נכונות הטענות שהועלו בטיוטת הדו"ח החקירתי עד לקבלת הדו"ח הסופי
ממשרד ברלב. בהתאם לכך, המכתב של EY הועבר חזרה לבדיקה והתייחסות מצד משרד ברלב. עם זאת, ההתניה מצד EY יוצרת אתגר משמעותי עבור החברה, שכן היא נדרשת למצוא משרד רואי חשבון חדש שיבצע את ביקורת הדוחות הכספיים לשנת 2024 בזמן קצר מאוד, כאשר המועד האחרון לפרסום הדוח
הוא 31 במרץ 2025. בשל לוח הזמנים הצפוף, הסיכוי שמשרד רואי חשבון חדש יספיק להשלים את הביקורת בזמן נחשב נמוך. לכן, ב-15 בפברואר 2025 הודיע יו"ר הדירקטוריון ל-EY כי אם לא תחזור בה מהדרישה לדחיית הדו"ח החקירתי, החברה תראה בה אחראית לכל נזק שייגרם כתוצאה מאי-פרסום
הדוח במועד.
כעת, דירקטוריון החברה ממתין להתייחסות הסופית של משרד ברלב לטיוטת הביקורת, שלאחריה יוחלט האם לאמץ או לדחות את מסקנות הדו"ח. במקביל, החברה תבחן את האפשרות להתקשרות עם משרד רואי חשבון חדש, למקרה ש-EY תבחר שלא להמשיך ולספק
שירותי ביקורת לחברה.
כזכור, הרשות לניירות ערך דרשה בעבר מהחברה לתקן באופן מיידי את דוחות הכספיים החל ממחצית הראשונה של שנת 2021. לפי הרשות, החברה ניפחה את שורת ההכנסות בדוחות הנ"ל בסכום של 9 מיליון שקל, בעוד סעיף הוצאות הנהלה וכלליות
נרשם בסכום הנמוך ב-2.5 מיליון שקל מהסכום בפועל.
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
