טבע נערכת לגיוס חוב; אפשרות גם לגיוס הון
טבע -0.76% מחדשת את תוקפו של תשקיף מדף שיאפשר לה להנפיק מניות ואגרות חוב. המטרה העיקרית כפי שאמר אלי כליף, המנהל הפיננסי של טבע לפני כמה שבועות היא לגייס חוב כדי להיערך לפירעון החוב ב-2026. ייתכן שטבע תבחר גם לגייס הון, זה תלוי כמובן במחיר המניה, וזו אופציה בסבירות כרגע יחסית נמוכה.
החוב הפיננסי של טבע עומד על 14.6 מיליארד דולר נטו, ואין לה בעיה לשרת את החוב לשנת 2025 בסך של כ-1.8 מיליארד דולר. כדי לשרת את החוב ל-2026 צריך לגייס חוב או הון נוסף. כליף אמר עם פרסום התוצאות האחרונות כי - "אנחנו פורעים חוב בשנת 2026, אנחנו רוצים להיות מוכנים לזה, נגייס חוב כנראה במחצית הראשונה של השנה, אבל זה תלוי כמובן בתנאי השוק".
טבע פרסמה לאחרונה תוצאות לרבעון הרביעי ולשנת 2024 כולה. התוצאות היו חזקות אבל התחזית שלה ל-2025 אכזבה - טבע צופה רווח של 2.5 דולר למניה (לפי אמצע הטווח) בעוד בוול סטריט צפו לטבע רווח של 2.78 דולר למניה. מדובר על אכזבה של 10% בערך והמניה ספגה נפילה של כ-13% ביום אחד ומאז המשיכה לרדת בעוד כ-10%.
מניית טבע שזינקה יותר מפי 2 בשנה האחרונה, הגיעה למכפיל רווח של כ-8-9 וצריך לזכור שרק לפני שנה היא נסחרה ברמת מכפילי רווח של 5. אז היא היתה זולה, עכשיו היא בטח לא יקרה, אבל מכפילי הרווח בתחום התרופות נמוכים כשיש חברות רבות בגדלים שונים שנסחרות במכפילי רווח של כ-8-10. על רקע זה, הירידה במניה לא מפתיעה כשצריך לקחת בחשבון את הדכדוך במניות התרופות בתקופה האחרונה
- ה-FDA מרחיב את האישור ליוזדי של טבע
- ירידות בת"א ביום ראשון? אלביט, טבע והשבבים בארביטראז' שלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הבריאות האמריקאי רוברט קנדי, שהוא מתנגד לחיסונים ובכלל חושב מחוץ לקופסה ומתנגד להעמסת תרופות וכדורים על משתמשים, גורם למשקיעים בתחום להוריד פוזיציה. שאלנו את כליף, על ההשפעה והוא אמר שהקשר של טבע ותעשיית התרופות בכלל עם הרגולטור האמריקאי הוא קשר חזק וטוב, ושהביקוש לתרופות וחיסונים ימשיך להיות גבוה. הוא אינו רואה מהפכה והוא מסביר שבינתיים אין שום שינוי. "במשרד הבריאות האמריקאי יש את הגורמים המקצועיים. אנחנו יודעים לעבוד מולם ונדע לעבוד עם כל ממשל שיהיה והוכחנו את זה בעבר. יש המון חברות בתחום שפועלות בארה"ב כך שיש לנו בסיס משותף לעבוד איתו. אין בעיה ספציפית שאני יכול להצביע עליה עכשיו".
כליף הסביר שהרווח הצפוי בשנה הבאה מבטא השקעות והוצאות גדולות במו"פ, ונטרול ההוצאות האלה היה מביא לרווח גדול יותר. "הוצאות המו"פ יהיו מעל 6% מההכנסות ב-2025 מפני שאנחנו ממשיכים להאיץ תוכניות. מכיוון שההשקעות האלה אינן תורמות להכנסות, יש למעשה אי-קורלציה בשורה התחתונה. אבל התרומה תגיע בהמשך. אנחנו אופטימיים לשנת 2025 והשנים הבאות. עמדנו יפה ביעדים שלנו בשנה שעברה וזה צפוי להימשך. בשנה שעברה ראינו גם את העלאת דירוג החוב שלנו ואנחנו רואים כיוון להעלאת דירוג במחצית השנייה של השנה. צריך גם להבין שטבע היא חברה גלובלית עם השפעות גלובליות. אנחנו נוכחים ב-60 מדינות, 50% מהמחזור הוא בכלל לא בדולרים והוא מושפע מהרבה תנודות במטבעות אחרים, ובכלל הגורמים המשפיעים עלינו הם רבים.
"טבע הצליחה לעמוד בתחזיות השנתיות שלה, הפכנו לחברה צומחת ובשיעור משמעותי. אנחנו מתמקדים בצמיחה וכדי לצמוח צריך להגדיל את הוצאות המו"פ. אנחנו משקיעים במו"פ של תרופות מקור כ-55% מסך הוצאות המו"פ, בגנריקה כ-45%. עוד כמה שנים הגנריקה תהווה רק שליש מהוצאות המו"פ. אנחנו משנים את המיקוד שלנו והשוק רואה ומבין זאת".
- 8.אנונימי 09/02/2025 08:13הגב לתגובה זואבל בסוף תניב פירות.....
- 7.טבע וכיל ובזן 09/02/2025 07:39הגב לתגובה זומאז רק ירדה. כיל כבר עשור לא מצליחה להביא שום תשואה. וטבע אבודה. כל מה שקשור לישראל והפוליטיקה זה רק הפסד לברוח כמו מאש
- 6.סוף סוף המניה תעלה (ל"ת)אנונימי 09/02/2025 05:00הגב לתגובה זו
- 5.דעה אישית 08/02/2025 22:25הגב לתגובה זוזוהי מניה וולטיבית מאוד תנודתית מאוד ואינה מתאימה להשקעה לאדם פרטי.
- 4.וכל פעם מביאים כשלון חדש 08/02/2025 20:56הגב לתגובה זוטבע לא יודעת להתנהל מול המשקיעים. היהירות של הלוזר הזה כליף שאמר ביום ששוחרר הדוח שאין לו חשש מתגובת המשקיעים כי האנליסטים מבינים אותו. והמניה התרסקה ב25%.....אלו אנשים חסרי הבנה לוזרים שעושקים את החברה כמו קודמיהם
- 3.טבע כסף על הריצפה מי שלא ישקיע היום יבכה מחר רק חמור מוכר טבע (ל"ת)רועי 08/02/2025 20:55הגב לתגובה זו
- 2.מה לא הבנתם 08/02/2025 20:53הגב לתגובה זוהשוק אמר את דברו בצורה ברורה.ודילול של בעלי המניות בכלל תהיה טעות גדולה עוד יותר.
- בלי צמיחה לא ישרתו את החוב (ל"ת)אנונימי 09/02/2025 05:04הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 08/02/2025 20:35הגב לתגובה זותנו לטבע לייצב את עצמה על 5300 ואז ...לא המלצה רק חוות דעת

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.