אהרון פרנקל מוכר מניות בלאומי ויוצא עם רווח של 612 מיליון שקל
העסקה המוצלחת מגיעה לאחר שנתיים וחצי בלבד: המשקיע הכפיל את השקעתו המקורית של 933 מיליון שקל וגרף דיבידנדים נאים
המשקיע ואיש העסקים אהרון פרנקל רשם הצלחה מרשימה בהשקעתו בבנק לאומילאומי 1.5% , עם מימוש חלקי של אחזקותיו שהניב רווח של למעלה מ-600 מיליון שקלים. בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן הוביל את המכירה של 31 מיליון מניות, המהוות כ-2% ממניות הבנק, בטווח מחירים של 44.3-45.2 שקלים למניה.
ההשקעה המקורית של פרנקל, שבוצעה במסגרת גיוס הון משמעותי של בנק לאומי ביוני 2022, עמדה על 933 מיליון שקלים. כעת, לאחר שנתיים וחצי בלבד, שווי המניות הנמכרות מגיע לכ-1.4 מיליארד שקלים, משקף עלייה דרמטית בשווי ההשקעה.
מעבר לרווח ההוני המרשים של 470 מיליון שקלים, נהנה פרנקל גם מתקבולי דיבידנד משמעותיים במהלך תקופת ההחזקה. סך התשואה הכוללת על ההשקעה, כולל הדיבידנדים, מסתכמת ב-612 מיליון שקלים - תשואה יוצאת דופן בכל קנה מידה.
- 9.דורוןכהן12 23/01/2025 07:19הגב לתגובה זופשוט להוריד את הכובע!
- 8.מיכל חן חלפון 22/01/2025 19:57הגב לתגובה זושיבורך.אמן.אמן.אמן.
- 7.רונןאביבי 22/01/2025 19:49הגב לתגובה זולהוריד את הכובע.
- 6.ויושב לו במונוקו וגם לא משלם מס (ל"ת)היידד 22/01/2025 03:05הגב לתגובה זו
- משלם וגם תורם הרבה (ל"ת)נוקטורון 22/01/2025 23:56הגב לתגובה זו
- 5.מרשים לראות את המהלכים של פרנקל (ל"ת)אביבי12 21/01/2025 23:26הגב לתגובה זו
- 4.פיננסי 21/01/2025 23:25הגב לתגובה זויודע להפוך כל השקעה לזהב
- 3.ישראל 21/01/2025 23:07הגב לתגובה זואים במידה פרנקל לא היה מממש מהשקעותו בלאומי המניה היתה מגיעה למרןמים לכן עכשו לאחר המימוש מניית לאומי יכולה להמריא כלפיי מעלה
- 2.פרנקל תותח על (ל"ת)המומחה 21/01/2025 22:41הגב לתגובה זו
- 1.הזקן 21/01/2025 19:59הגב לתגובה זואולי יותר מדי
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
