באירופים עברו לשלב המעשים: מהם הצעדים לקידום הצמיחה?
שני מהלכים מרכזיים הגיעו לאחרונה מכיוונה של אירופה - נגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, הוריד את הריבית מ-0.15% לרמה המדהימה של 0.05%, כך שמי שמעוניין בהשקעה חסרת סיכון באירו, מוזמן להתפנק בתשואה של כלום (לפני עמלות). לצד הורדת הריבית לרמה המקוממת כל כך עבור המשקיעים, הכריזו האירופים על תוכנית בשם TLTRO.
מדובר בתוכנית שמזכירה את מהלך ה-LTRO, שהוביל בשנת 2012 את הבנקים לקחת כסף, כמעט בחינם, ולרכוש איגרות חוב של ממשלת ספרד ואיטליה. היום, בכדי למנוע זאת, יינתן כסף, שוב כמעט בחינם, אך רק בתנאי והבנקים ינצלו אותו בכדי לתת הלוואות למשקי הבית והעסקים הקטנים.
סוכריה מעניינת נוספת, היא השקת תוכנית לרכישת ABS - איגרות חוב מגובות נכסים. כלומר, ניקוי מאזני הבנקים והזרמת כסף לשוק בסכום כולל של כטריליון אירו.
כיצד ההרחבה המוניטארית באירופה תורמת להשקעות המקומיות?
נכון לתחילת השבוע הנוכחי, התשואות של ממשלת גרמניה נאמדו ב-0.93%. התשואות לשנתיים, לעומתן, הינן שליליות - אלו מעמידות באור חיובי יותר את האיגרות האמריקניות המקבילות, וכפועל יוצא מכך גם את האיגרות הישראליות.
כמו כן, קשה להתעלם מהעובדה שככל שהריבית באירופה נמוכה יותר, כך גם בנק ישראל מרגיש נוח יותר להוריד את הריבית. נציין שהורדת הריבית האחרונה נתנה דחיפה משמעותית לשוק המקומי, ולמעשה היוותה סוג של פריצת גבול תודעתית מבחינת המשקיעים. ריבית של 0.25% טרם הייתה בישראל - מה שמגביר ביקושים לנכסים פיננסים בכלל ולאיגרות חוב בפרט. בינתיים, השוק המקומי לא מתמחר הורדת ריבית נוספת. אם זו תגיע - נצפה למהלך נוסף.
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, הבנקים באירופה נראים כמי שקיבלו מתנה. להערכתנו כדאי ליצור חשיפה מנוטרלת מטבע לאירופה בכלל ולבנקים האירופיים בפרט. ראינו כבר מה עשתה מדיניות ההרחבה לשוק המניות האמריקני.
באשר לאפיק הקונצרני, לאחר המימוש באג"ח הקונצרניות לפני מבצע 'צוק איתן', המשקיעים שאלו את עצמם, "אוקיי, מכרנו, עכשיו מה עושים עם הכסף?" התשובה הראשונית הייתה, קונים איגרות חוב של הממשלה ואג"ח קונצרניות בדירוגים הגבוהים ביותר, אלו היו המעגלים הראשונים והשניים. בצורה זו המרווח באזור של איגרות החוב הבנקאיות נמצא היום רק כ-14 נקודות בסיס מרמות השפל של חודש מאי.
כעת אנו מאמינים שהריבית הנמוכה, אותה פריצת גבול מוניטארית, תוביל את המשקיעים לאזורי נוחות חדשים ונראה זרימת כסף מחודשת לאפיק הקונצרני ולתל בונד תשואות - שם המרווח גבוה בכ-45 נקודות בסיס מרמות השפל של חודש מאי. זה יהיה המעגל השלישי, והוא ילווה ברכישה קלה של מניות.
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
נציין כי קשה לנו לראות את הרציונל בישיבה על קרן כספית שמשקיעה בנכסים המגלמים תשואה של 0.25% לשנה עם דמי ניהול ממוצעים של 0.16% (כולל דמי נאמן), שם נמצאים כעת כ-60 מיליארד שקלים מכספי הציבור. אלו, בשילוב ריבית האפסית והרחבה כמותית באירופה, מובילים לקרקע פורייה להמשך מגמה חיובית.
***גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
מה הגורמים המשפיעים על שערי אגרות חוב, מה זו תשואה אפקטיבית, מח"מ, מה קורה לאגרות החוב כאשר הריבית יורדת? על ההבדלים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני, על ההבדל בין אג"ח צמוד לשקלי ועל הסיכונים והסיכויים בהשקעה באג"ח
אגרות חוב הן ההשקעה הכי משתלמת למשקיע הסולידי. אז למה רוב הכסף הסולידי נמצא בפיקדונות? כי אנשים חוששים מאג"ח. בצדק מסוים - כי אג"ח זה לא ביטחון של 100%. יש אג"ח של חברות שלא שילמו את ההשקעה כי החברות הגיעו להסדרי חוב. זה נדיר יחסית, ולכן סל של אג"ח במיוחד אם מדובר באג"ח בטוחות - של חברות גדולות וחזקות פיננסית ושל ממשלות, הוא דרך טובה למשקיע סולידי לפזר סיכונים ולהרוויח יותר מהריבית בפיקדון הבנקאי. אפילו 1% ואפילו 2% ומעלה מהפיקדון הבנקאי. יש גם קרנות נאמנות שעושות בשבילכם את העבודה ומנהלות תיק של אג"ח, אבל הן לוקחות דמי ניהול ממוצעים של 0.6%-0.8% ובעצם "אוכלות" לכם חלק גדול מהרווחים.
אז אג"ח זאת בהחלט אפשרות טובה למשקיעים סולידי, רק לפני שקופצים למים, צריך לקרוא ולהבין את המדריך הקצר הזה:
מהי אגרת חוב (אג"ח)? - אג"ח (אגרת חוב) היא נייר ערך שמונפק על ידי מדינה, רשות ציבורית או תאגיד, שמטרתו לגייס הון מהציבור או ממשקיעים מוסדיים. רוכש האג"ח מעניק הלוואה למנפיק, שמתחייב להחזיר לו את הקרן במועד שנקבע מראש, לרוב בצירוף תשלומי ריבית תקופתיים.
דוגמה: אג"ח ממשלתית ל־5 שנים שמניבה ריבית שנתית של 4% משמעה שהמשקיע יקבל בכל שנה 40 שקלים על כל 1,000 שקל שהשקיע, ובסוף התקופה יקבל את הקרן - 1,000 שקלים.-
מה משפיע על מחיר האג"ח והתשואה שלה? - מחיר האג"ח מושפע מהריבית בשוק, מהסיכון הנתפס של המנפיק ומהזמן שנותר עד לפדיון. כשהריבית בשוק יורדת - מחירי אג"ח קיימות עולים, כי הן מציעות ריבית גבוהה יותר מהממוצע החדש.
דוגמה: אג"ח שמניבה 4% תהיה אטרקטיבית יותר כאשר הריבית במשק יורדת ל-3%, ולכן מחירה יעלה והתשואה לפדיון תרד. לעומת זאת, אם הריבית תעלה ל-5%, המחיר של אותה אג"ח יירד כדי לייצר תשואה דומה למה שמציע השוק. -
החשיבות של זמן לפדיון - ככל שהזמן עד לפדיון האג"ח ארוך יותר, כך גדל הסיכון שהריבית תשתנה או שהמנפיק ייקלע לבעיה. אג"ח ל-10 שנים תנודתית יותר מאג"ח ל־3 שנים.
דוגמה: אג"ח קונצרנית לפדיון ב־2045 חשופה יותר לשינויים מאשר אג"ח לפדיון ב־2027. משקיע שמחזיק באג"ח ארוכה עלול להיחשף לעליות ריבית לאורך התקופה, מה שיוביל לירידת ערך האג"ח שלו. -
מהו הסיכון באג"ח? - הסיכון תלוי כאמור במשך החיים של האג"ח ובדירוג האשראי של המנפיק, התנודתיות בשוק, ושינויים כלכליים כלליים.
דוגמה: אג"ח של חברת נדל"ן מדורגת BBB נחשבת מסוכנת יותר מאג"ח מדינה בדירוג AAA, ולכן תציע לרוב ריבית גבוהה יותר כפיצוי על הסיכון. כמו כן, בעת מיתון, סיכון חדלות פירעון של חברות עולה.
