באירופים עברו לשלב המעשים: מהם הצעדים לקידום הצמיחה?

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, מתייחס לפעולת האחרונות של נגיד הבנק המרכזי של אירופה להורדת הריבית והשקת סוג אחר של QE. כיצד צפוי המהלך להשפיע על המשקיעים בישראל?
גלעד גרומר |

שני מהלכים מרכזיים הגיעו לאחרונה מכיוונה של אירופה - נגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, הוריד את הריבית מ-0.15% לרמה המדהימה של 0.05%, כך שמי שמעוניין בהשקעה חסרת סיכון באירו, מוזמן להתפנק בתשואה של כלום (לפני עמלות). לצד הורדת הריבית לרמה המקוממת כל כך עבור המשקיעים, הכריזו האירופים על תוכנית בשם TLTRO.

מדובר בתוכנית שמזכירה את מהלך ה-LTRO, שהוביל בשנת 2012 את הבנקים לקחת כסף, כמעט בחינם, ולרכוש איגרות חוב של ממשלת ספרד ואיטליה. היום, בכדי למנוע זאת, יינתן כסף, שוב כמעט בחינם, אך רק בתנאי והבנקים ינצלו אותו בכדי לתת הלוואות למשקי הבית והעסקים הקטנים.

סוכריה מעניינת נוספת, היא השקת תוכנית לרכישת ABS - איגרות חוב מגובות נכסים. כלומר, ניקוי מאזני הבנקים והזרמת כסף לשוק בסכום כולל של כטריליון אירו.

כיצד ההרחבה המוניטארית באירופה תורמת להשקעות המקומיות?

נכון לתחילת השבוע הנוכחי, התשואות של ממשלת גרמניה נאמדו ב-0.93%. התשואות לשנתיים, לעומתן, הינן שליליות - אלו מעמידות באור חיובי יותר את האיגרות האמריקניות המקבילות, וכפועל יוצא מכך גם את האיגרות הישראליות.

כמו כן, קשה להתעלם מהעובדה שככל שהריבית באירופה נמוכה יותר, כך גם בנק ישראל מרגיש נוח יותר להוריד את הריבית. נציין שהורדת הריבית האחרונה נתנה דחיפה משמעותית לשוק המקומי, ולמעשה היוותה סוג של פריצת גבול תודעתית מבחינת המשקיעים. ריבית של 0.25% טרם הייתה בישראל - מה שמגביר ביקושים לנכסים פיננסים בכלל ולאיגרות חוב בפרט. בינתיים, השוק המקומי לא מתמחר הורדת ריבית נוספת. אם זו תגיע - נצפה למהלך נוסף.

במקביל, הבנקים באירופה נראים כמי שקיבלו מתנה. להערכתנו כדאי ליצור חשיפה מנוטרלת מטבע לאירופה בכלל ולבנקים האירופיים בפרט. ראינו כבר מה עשתה מדיניות ההרחבה לשוק המניות האמריקני.

באשר לאפיק הקונצרני, לאחר המימוש באג"ח הקונצרניות לפני מבצע 'צוק איתן', המשקיעים שאלו את עצמם, "אוקיי, מכרנו, עכשיו מה עושים עם הכסף?" התשובה הראשונית הייתה, קונים איגרות חוב של הממשלה ואג"ח קונצרניות בדירוגים הגבוהים ביותר, אלו היו המעגלים הראשונים והשניים. בצורה זו המרווח באזור של איגרות החוב הבנקאיות נמצא היום רק כ-14 נקודות בסיס מרמות השפל של חודש מאי.

כעת אנו מאמינים שהריבית הנמוכה, אותה פריצת גבול מוניטארית, תוביל את המשקיעים לאזורי נוחות חדשים ונראה זרימת כסף מחודשת לאפיק הקונצרני ולתל בונד תשואות - שם המרווח גבוה בכ-45 נקודות בסיס מרמות השפל של חודש מאי. זה יהיה המעגל השלישי, והוא ילווה ברכישה קלה של מניות.

קיראו עוד ב"אג"ח"

נציין כי קשה לנו לראות את הרציונל בישיבה על קרן כספית שמשקיעה בנכסים המגלמים תשואה של 0.25% לשנה עם דמי ניהול ממוצעים של 0.16% (כולל דמי נאמן), שם נמצאים כעת כ-60 מיליארד שקלים מכספי הציבור. אלו, בשילוב ריבית האפסית והרחבה כמותית באירופה, מובילים לקרקע פורייה להמשך מגמה חיובית.

***גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרסום ראשון

האוזר סותם פירצה: ההגדרה של 'משקיע כשיר' תשונה - רבים יפלטו מהשוק

בשנים האחרונות ניצלו משקיעים פירצה בחוק ני"ע אשר מאפשרת להם להשתתף במכרזים מוסדיים - זה הולך להשתנות
תומר קורנפלד |
רשות ני"ע רוצה לעשות סדר בהנפקות האג"ח למשקיעים מוסדיים. לאחרונה פרסמה רשות ני"ע להערות הציבור תיקון לחוק ניירות ערך ולחוק הייעוץ המתייחס להגדרה של 'משקיע כשיר'. על פי הערכות בשוק - המהלך צפוי לחתוך את מספר המשקיעים הכשירים בשיעור של עד 50%, דבר אשר יפגע בנזילות ויעלה את הריביות שבהן נסגרים המכרזים המוסדיים. התיקון שרוצה לבצע רשות ני"ע מתייחס למכרזים המוסדיים להנפקת אג"ח. נכון להיום, פרט לגופים המוסדיים שמנהלים כספי ציבור - משתתפים בהנפקות גם 'משקיעים כשירים'. כלומר משקיעים שאינם מוסדיים ומשתתפים בהנפקה בעיקר בכדי לקבל את עמלת ההתחייבות המוקדמת (כ-0.5% בממוצע). בדרך כלל השחקנים מוכרים את איגרות החוב שרכשו בימי המסחר הראשונים המאופיינים בסחירות גבוהה יחסית. ההגדרה מיהו 'משקיע כשיר' אינה חד משמעית. נכון להיום, משקיע נדרש לענות לשניים מבין שלוש הקריטריונים הבאים: 1. שווי כולל של מזומנים, פקדונות וניירות ערך בהיקף של 12 מיליון שקל 2. בעל מומחיות וכישורים בשוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי הדורש מומחיות בשוק ההון. 3. ביצע לפחות 30 עסקאות בממוצע בכל רבעון במשך ארבעה רבעונים רצופים נכון להיום, רוב המשקיעים הכשירים נחשבים לכשירים בעקבות שני הקריטריונים האחרונים - קריטריון המומחיות וקריטריון מספר העסקאות. מדובר בשני תנאים שגם סוחר יום ממוצע בשוק ההון מסוגל לעמוד. ברשות ני"ע רוצים להחמיר את הדרישות והוחלט לבטל את שני הקריטריונים האחרונים ולתקן את ההגדרה. על פי הטיוטה אשר הופצה לציבור להערות מוצע לקבוע שלקוח כשיר אם יעמוד באחת משלוש החלופות הבאות: 1. מבחן נכסים נזילים - נכסים נזילים בהיקף של 8 מיליון שקל (במקום 12 מיליון שקל כיום). 2. מבחן ההכנסות - הכנסות של 1.5 מיליון שקל לאדם בכל אחת מן השנתיים האחרונות (יותר מ-125,000 שקלים בחודש). 3. מבחן משולב - נכסים נזילים של יותר מ-5 מיליון שקל והכנסה שנתית בגובה 750 אלף שקל בכל אחת מהשנתיים האחרונות. משיחה שערך Bizportal עם מספר משקיעים כשירים בשוק ההון עולה כי השינוי, ככל שיאושר עלול להוריד בצורה דרמטית את מספר המשקיעים הכשירים. בטווח יותר ארוך, הדבר עלול לפגוע בנזילות בהנפקות האג"ח מאחר ומספר המשקיעים אשר יפעלו בשוק ביום המסחר הראשון יהיה נמוך יותר. כמו כן, המשקיעים מטילים ספק רב לגבי האפשרות שישתתפו בהנפקת האג"ח כחלק מהשלב הציבורי - בעיקר בשל אובדן עמלת ההתחייבות המוקדמת. נכון להיום, שוק האג"ח בבורסה נמצא בנקודת רתיחה. המשקיעים המוסדיים והמשקיעים הכשירים מסתערים על ההנפקות ובכך לוחצים את ריבית הסגירה כלפי מטה. גם ביום המסחר הראשון - ישנם לא מעט משקיעים אשר רוכשים את איגרות החוב בשוק. האם ההמלצות של רשות ני"ע יאושרו? רשות ני"ע נתנה לציבור את האפשרות להעביר הערות למהלך עד ל-20 בנובמבר. ככל הנראה לאחר מכן תגבש רשות ני"ע המלצות סופיות אשר יאומצו כבר במהלך שנת 2015.