באירופים עברו לשלב המעשים: מהם הצעדים לקידום הצמיחה?
שני מהלכים מרכזיים הגיעו לאחרונה מכיוונה של אירופה - נגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, הוריד את הריבית מ-0.15% לרמה המדהימה של 0.05%, כך שמי שמעוניין בהשקעה חסרת סיכון באירו, מוזמן להתפנק בתשואה של כלום (לפני עמלות). לצד הורדת הריבית לרמה המקוממת כל כך עבור המשקיעים, הכריזו האירופים על תוכנית בשם TLTRO.
מדובר בתוכנית שמזכירה את מהלך ה-LTRO, שהוביל בשנת 2012 את הבנקים לקחת כסף, כמעט בחינם, ולרכוש איגרות חוב של ממשלת ספרד ואיטליה. היום, בכדי למנוע זאת, יינתן כסף, שוב כמעט בחינם, אך רק בתנאי והבנקים ינצלו אותו בכדי לתת הלוואות למשקי הבית והעסקים הקטנים.
סוכריה מעניינת נוספת, היא השקת תוכנית לרכישת ABS - איגרות חוב מגובות נכסים. כלומר, ניקוי מאזני הבנקים והזרמת כסף לשוק בסכום כולל של כטריליון אירו.
כיצד ההרחבה המוניטארית באירופה תורמת להשקעות המקומיות?
נכון לתחילת השבוע הנוכחי, התשואות של ממשלת גרמניה נאמדו ב-0.93%. התשואות לשנתיים, לעומתן, הינן שליליות - אלו מעמידות באור חיובי יותר את האיגרות האמריקניות המקבילות, וכפועל יוצא מכך גם את האיגרות הישראליות.
כמו כן, קשה להתעלם מהעובדה שככל שהריבית באירופה נמוכה יותר, כך גם בנק ישראל מרגיש נוח יותר להוריד את הריבית. נציין שהורדת הריבית האחרונה נתנה דחיפה משמעותית לשוק המקומי, ולמעשה היוותה סוג של פריצת גבול תודעתית מבחינת המשקיעים. ריבית של 0.25% טרם הייתה בישראל - מה שמגביר ביקושים לנכסים פיננסים בכלל ולאיגרות חוב בפרט. בינתיים, השוק המקומי לא מתמחר הורדת ריבית נוספת. אם זו תגיע - נצפה למהלך נוסף.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, הבנקים באירופה נראים כמי שקיבלו מתנה. להערכתנו כדאי ליצור חשיפה מנוטרלת מטבע לאירופה בכלל ולבנקים האירופיים בפרט. ראינו כבר מה עשתה מדיניות ההרחבה לשוק המניות האמריקני.
באשר לאפיק הקונצרני, לאחר המימוש באג"ח הקונצרניות לפני מבצע 'צוק איתן', המשקיעים שאלו את עצמם, "אוקיי, מכרנו, עכשיו מה עושים עם הכסף?" התשובה הראשונית הייתה, קונים איגרות חוב של הממשלה ואג"ח קונצרניות בדירוגים הגבוהים ביותר, אלו היו המעגלים הראשונים והשניים. בצורה זו המרווח באזור של איגרות החוב הבנקאיות נמצא היום רק כ-14 נקודות בסיס מרמות השפל של חודש מאי.
כעת אנו מאמינים שהריבית הנמוכה, אותה פריצת גבול מוניטארית, תוביל את המשקיעים לאזורי נוחות חדשים ונראה זרימת כסף מחודשת לאפיק הקונצרני ולתל בונד תשואות - שם המרווח גבוה בכ-45 נקודות בסיס מרמות השפל של חודש מאי. זה יהיה המעגל השלישי, והוא ילווה ברכישה קלה של מניות.
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על...
נציין כי קשה לנו לראות את הרציונל בישיבה על קרן כספית שמשקיעה בנכסים המגלמים תשואה של 0.25% לשנה עם דמי ניהול ממוצעים של 0.16% (כולל דמי נאמן), שם נמצאים כעת כ-60 מיליארד שקלים מכספי הציבור. אלו, בשילוב ריבית האפסית והרחבה כמותית באירופה, מובילים לקרקע פורייה להמשך מגמה חיובית.
***גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
