כמה הורדות ריבית יהיו בארה"ב ואיך זה ישפיע על הריבית המקומית?
נשמע מפתיע - התשואה על אגרות החוב בארה"ב בירידה, המכסים דווקא עשויים להביא להורדת ריבית, הכלכלנים מצפים לשתי הפחתות; וגם - למה הנגיד משאיר את הריבית גבוהה, מה הגורמים שיביאו להפחתתה ולמה ההפחתה הצפויה בארה"ב תעזור לנגיד להוריד גם אצלנו?
ג'רום פאוול יו"ר הפד לא מתכוון להיכנע לדונלד טראמפ. טראמפ מאיץ בו להפחית את הריבית, אבל הוא יעשה זאת רק אם הוא ימצא לנכון להוריד אותה. כבר היו בינהם חיכוכים עזים בקדנציה הראשונה של טראמפ ופאוול לא נסוג מעמדתו. אלא שייתכן שהמלחמה בינהם לא תהיה קשה כפי שניתן היה לשער. החשש היה שהמדיניות של טראמפ תוביל לעלייה באינפלציה, וזה לא נכון ולא הגיוני להוריד ריבית בזמן שאינפלציה עולה. הריבית, נזכיר היא הכלי העיקרי במלחמה באינפלציה. מעלים ריבית כדי להילחם בעליית אינפלציה.
עליית ריבית גורמת להקטנת ביקושים וצריכה והמחירים עולים פחות. לכן היא עלתה דרמטית בשנתיים האחרונות על רקע עליית האינפלציה. היא ריסנה את האינפלציה, אבל לא מספיק. קחו בחשבון את המדיניות של טראמפ להעלות מכסים דבר שעלול להוביל לעליית מחירים ושוב יש בעיה של אינפלציה וזה התבטא כבר בחודש ינואר עם אינפלציה גבוהה. למרות זאת - השוק חושב אחרת.
מה יקרה לריבית בארה"ב? לא מה שחשבתם
התשואה על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ירדה היום לרמה של 4.33%, הנמוכה ביותר מאז תחילת דצמבר. זה אומר שהשוק די בטוח שהפד מתקרב להורדת ריבית, אחרי חודשים של ספקות. אם עד לפני כמה שבועות הדיבורים היו על כך שהריבית תישאר גבוהה לזמן ממושך, עכשיו כבר יש הימור ברור בוול סטריט על הפחתות בריבית עוד השנה.
לפני חצי שנה, באוגוסט 2024, התשואה על אג"ח 10 שנים נגעה ב-4.55%, ובספטמבר היא אפילו קפצה מעל 4.7% בגלל נתונים כלכליים חזקים. אבל מאז הסיפור השתנה - הכלכלה נראית יותר חלשה, אינפלציה מראה סימני האטה כמגמה, אם כי יש בעיה עם חודש ינואר, ובשוק כנראה מבינים שהפד לא יוכל להתעלם מזה לנצח. לפני חודשיים עוד דיברו על הורדת ריבית אחת השנה, עכשיו, כלכלנים בוול סטריט כבר מתמחרים שתיים.
- חבר הפד שרוצה לחתוך את הריבית בחצי אחוז
- פאוול: הפד עשוי להפסיק את צמצום המאזן בחודשים הקרובים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה כמובן רחוק מלהיות סגור. החשש הגדול מגיע גם מהמהלכים של טראמפ, שחזר לבית הלבן עם תוכניות למכסים חדשים, בעיקר נגד סין. הדבר הזה מערער את השוק, כי מצד אחד, זה יכול להקשות על חברות אמריקאיות ולפגוע בכלכלה, ומצד שני, אם תהיה האטה כלכלית בגלל המכסים והתוכנית של טראמפ, הפד יצטרך להתערב מהר יותר. וזה בדיוק מה שהשוק מתחיל להעריך - שהפד לא יוכל למשוך זמן יותר מדי. כלומר, גם עניין המכסים מוביל לאפשרות שהריבית צריכה לרדת. מומחים בוול סטריט מסבירים שהעלייה במכסים ובהתאמה העלייה באינפלציה היא לא אינפלציה שניתן להילחם בה דרך העלאת ריבית, זו אינפלציה חד פעמית, מלאכותית, שיש בה גם הגיון כלכלי - היצרניות-החברות האמריקאיות בהמשך ירוויחו יותר וגם הצרכנים. לכן, אין סיבה להחזיק את הריבית בשל המכסים, ההיפך - המכסים יכולים לגרום להאטה כלכלית ולכן יש להוריד ריבית.
המכסים - דווקא יביאו להורדת ריבית
גם המסחר באג"ח מלמד שהמשקיעים נערכים לשינוי כיוון. אתמול היה מכרז לאג"ח לשנתיים שזכה לביקושים גבוהים, מה שמעיד על אמון בכך שהריבית תרד. כשהמשקיעים מחפשים אג"ח קצר טווח, זה בדרך כלל סימן שהם מצפים לשינויים במדיניות המוניטרית. גם באג"ח ל-5 שנים יש ציפייה דומה, כשהיום יגויס סכום של 70 מיליארד דולר של אג"ח לטווח הזה. התשואות האפקטיביות שיורדות מלמדות כי השוק מעריך הפחתת ריבית.
נראה שההערכה של כלכלנים רבים היא שתהיה האטה בכלכלה וירידת ריבית בתקופה של האטה מדרבנת צמיחה ומחזירה את המשק לצמיחה. אז נראה שהכל פתוח ומשתנה במהירות, אבל על פי הכלכלנים בארה"ב יש סיכוי טוב להפחתה כפולה עוד השנה.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
ומה אצלנו?
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מתלה את הפחתת הריבית בכמה גורמים. ראשית, הוא רוצה לראות שליטה באינפלציה, למרות שהאמת שהיא כבר נשלטת. האינפלציה ל-12 חודשים הבאים היא כ-2.5%, המדדים האחרונים לא היו מטורפים, סה"כ גם בשנת 2024 היתה אינפלציה סבירה. ינואר כצפוי עם מדד גבוה, אחרי הכל היו העלאות מסים ומכסים. אבל מפברואר צפויה ירידה דרמטית באינפלציה.
גורם נוסף שמכביד על הפחתת הריבית זה התקציב. הנגיד לא יוריד ריבית כל עוד הוא לא יראה תקציב ברור ונשלט. אישור התקציב אמור להגיע במרץ, אבל זה ממש לא בטוח. על פניו גם התקציב ההמשכי שקיים הוא בסדר מבחינת בנק ישראל, אלא שרוצים לראות את התקציב החדש. כך או אחרת, הגירעון בתקציב הצפוי - כ-4.5%, והגירעון בשנה שעברה לצד הנתונים הנוספים מעידים שהכלכלה מתאוששת ושבהחלט יש מקום להקל על הציבור ולהוריד ריבית.
גורם שלישי שמשפיע על הנגיד הוא העולם. הנגיד מעתיק בעצם את מה שקורה בארה"ב הגדולה, אלינו. הוא לא רוצה להוביל מהלך של הורדת ריבית לפני שזה קורה בארה"ב. אז הוא מחכה. צודק, לא צודק? זו כבר שאלה אחרת, בפועל זו עובדה. המשמעות היא שאם וכאשר תהיה הפחתת ריבית בארה"ב זה יגדיל את הסיכויים להפחתה אצלנו. ככל ששם הסיכוי להפחתה גדל, גם אצלנו זה גדל.
היא משמשת גם כשוט, כסוג של שליטה ויכולת תמרון עתידית, אתמול הודיע הנגיד כי הוא מחכה לראות גם שלא תהיה הסלמה ואי הוודאות לא תגדל. זה כמובן עניין קריטי, אבל במצב העניינים הנוכחי מבחינה מדינית, ביטחונית, גיאופוליטית, לא בטוח שריבית של 4.5% נכונה למשק. מדובר בריבית ריאלית של 2% זה נתון גבוה היסטורית, זה הרבה מעל הממוצע בעבר. אז נכון, יש יותר סיכונים, רק שבינתיים מיליוני אנשים משלמים הרבה כסף לבנקים בגלל שהנגיד מעדיף להיות שמרן.
ההערכות של הכלכלנים המקומיים שהריבית כאן תרד במאי או ביולי. האופטימים מצפים לשתי הפחתות. ככל שבארה"ב המגמה תהיה של הפחתות ריבית, זה יגביר את הסיכויים שזה יקרה גם אצלנו.
- 2.חושב שצודק אבל הנגיד שלנו יוריד אחרון (ל"ת)אנונימי 27/02/2025 12:14הגב לתגובה זו
- 1.כבר לא ילד 27/02/2025 08:22הגב לתגובה זואולי נכון יותר להגיד שהאגחים עולים כי צפוי תיקון במניות ואולי גם תוכנית ההתייעלות של הממשל האמריקני גורם להפחתת הסיכון של אגח ארהב וכתוצאה מזה לירידה בתשואותככה לפחות אני פעלתי לטווח הקצר לא צופה הורדות ריבית משמעותיות בעשור הקרוב

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
