כמה הורדות ריבית יהיו בארה"ב ואיך זה ישפיע על הריבית המקומית?
נשמע מפתיע - התשואה על אגרות החוב בארה"ב בירידה, המכסים דווקא עשויים להביא להורדת ריבית, הכלכלנים מצפים לשתי הפחתות; וגם - למה הנגיד משאיר את הריבית גבוהה, מה הגורמים שיביאו להפחתתה ולמה ההפחתה הצפויה בארה"ב תעזור לנגיד להוריד גם אצלנו?
ג'רום פאוול יו"ר הפד לא מתכוון להיכנע לדונלד טראמפ. טראמפ מאיץ בו להפחית את הריבית, אבל הוא יעשה זאת רק אם הוא ימצא לנכון להוריד אותה. כבר היו בינהם חיכוכים עזים בקדנציה הראשונה של טראמפ ופאוול לא נסוג מעמדתו. אלא שייתכן שהמלחמה בינהם לא תהיה קשה כפי שניתן היה לשער. החשש היה שהמדיניות של טראמפ תוביל לעלייה באינפלציה, וזה לא נכון ולא הגיוני להוריד ריבית בזמן שאינפלציה עולה. הריבית, נזכיר היא הכלי העיקרי במלחמה באינפלציה. מעלים ריבית כדי להילחם בעליית אינפלציה.
עליית ריבית גורמת להקטנת ביקושים וצריכה והמחירים עולים פחות. לכן היא עלתה דרמטית בשנתיים האחרונות על רקע עליית האינפלציה. היא ריסנה את האינפלציה, אבל לא מספיק. קחו בחשבון את המדיניות של טראמפ להעלות מכסים דבר שעלול להוביל לעליית מחירים ושוב יש בעיה של אינפלציה וזה התבטא כבר בחודש ינואר עם אינפלציה גבוהה. למרות זאת - השוק חושב אחרת.
מה יקרה לריבית בארה"ב? לא מה שחשבתם
התשואה על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ירדה היום לרמה של 4.33%, הנמוכה ביותר מאז תחילת דצמבר. זה אומר שהשוק די בטוח שהפד מתקרב להורדת ריבית, אחרי חודשים של ספקות. אם עד לפני כמה שבועות הדיבורים היו על כך שהריבית תישאר גבוהה לזמן ממושך, עכשיו כבר יש הימור ברור בוול סטריט על הפחתות בריבית עוד השנה.
לפני חצי שנה, באוגוסט 2024, התשואה על אג"ח 10 שנים נגעה ב-4.55%, ובספטמבר היא אפילו קפצה מעל 4.7% בגלל נתונים כלכליים חזקים. אבל מאז הסיפור השתנה - הכלכלה נראית יותר חלשה, אינפלציה מראה סימני האטה כמגמה, אם כי יש בעיה עם חודש ינואר, ובשוק כנראה מבינים שהפד לא יוכל להתעלם מזה לנצח. לפני חודשיים עוד דיברו על הורדת ריבית אחת השנה, עכשיו, כלכלנים בוול סטריט כבר מתמחרים שתיים.
- ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד
- פגישת ספטמבר של הפד: הפחתת ריבית כמעט בטוחה – אך ההמשך לא ברור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה כמובן רחוק מלהיות סגור. החשש הגדול מגיע גם מהמהלכים של טראמפ, שחזר לבית הלבן עם תוכניות למכסים חדשים, בעיקר נגד סין. הדבר הזה מערער את השוק, כי מצד אחד, זה יכול להקשות על חברות אמריקאיות ולפגוע בכלכלה, ומצד שני, אם תהיה האטה כלכלית בגלל המכסים והתוכנית של טראמפ, הפד יצטרך להתערב מהר יותר. וזה בדיוק מה שהשוק מתחיל להעריך - שהפד לא יוכל למשוך זמן יותר מדי. כלומר, גם עניין המכסים מוביל לאפשרות שהריבית צריכה לרדת. מומחים בוול סטריט מסבירים שהעלייה במכסים ובהתאמה העלייה באינפלציה היא לא אינפלציה שניתן להילחם בה דרך העלאת ריבית, זו אינפלציה חד פעמית, מלאכותית, שיש בה גם הגיון כלכלי - היצרניות-החברות האמריקאיות בהמשך ירוויחו יותר וגם הצרכנים. לכן, אין סיבה להחזיק את הריבית בשל המכסים, ההיפך - המכסים יכולים לגרום להאטה כלכלית ולכן יש להוריד ריבית.
המכסים - דווקא יביאו להורדת ריבית
גם המסחר באג"ח מלמד שהמשקיעים נערכים לשינוי כיוון. אתמול היה מכרז לאג"ח לשנתיים שזכה לביקושים גבוהים, מה שמעיד על אמון בכך שהריבית תרד. כשהמשקיעים מחפשים אג"ח קצר טווח, זה בדרך כלל סימן שהם מצפים לשינויים במדיניות המוניטרית. גם באג"ח ל-5 שנים יש ציפייה דומה, כשהיום יגויס סכום של 70 מיליארד דולר של אג"ח לטווח הזה. התשואות האפקטיביות שיורדות מלמדות כי השוק מעריך הפחתת ריבית.
נראה שההערכה של כלכלנים רבים היא שתהיה האטה בכלכלה וירידת ריבית בתקופה של האטה מדרבנת צמיחה ומחזירה את המשק לצמיחה. אז נראה שהכל פתוח ומשתנה במהירות, אבל על פי הכלכלנים בארה"ב יש סיכוי טוב להפחתה כפולה עוד השנה.
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
ומה אצלנו?
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מתלה את הפחתת הריבית בכמה גורמים. ראשית, הוא רוצה לראות שליטה באינפלציה, למרות שהאמת שהיא כבר נשלטת. האינפלציה ל-12 חודשים הבאים היא כ-2.5%, המדדים האחרונים לא היו מטורפים, סה"כ גם בשנת 2024 היתה אינפלציה סבירה. ינואר כצפוי עם מדד גבוה, אחרי הכל היו העלאות מסים ומכסים. אבל מפברואר צפויה ירידה דרמטית באינפלציה.
גורם נוסף שמכביד על הפחתת הריבית זה התקציב. הנגיד לא יוריד ריבית כל עוד הוא לא יראה תקציב ברור ונשלט. אישור התקציב אמור להגיע במרץ, אבל זה ממש לא בטוח. על פניו גם התקציב ההמשכי שקיים הוא בסדר מבחינת בנק ישראל, אלא שרוצים לראות את התקציב החדש. כך או אחרת, הגירעון בתקציב הצפוי - כ-4.5%, והגירעון בשנה שעברה לצד הנתונים הנוספים מעידים שהכלכלה מתאוששת ושבהחלט יש מקום להקל על הציבור ולהוריד ריבית.
גורם שלישי שמשפיע על הנגיד הוא העולם. הנגיד מעתיק בעצם את מה שקורה בארה"ב הגדולה, אלינו. הוא לא רוצה להוביל מהלך של הורדת ריבית לפני שזה קורה בארה"ב. אז הוא מחכה. צודק, לא צודק? זו כבר שאלה אחרת, בפועל זו עובדה. המשמעות היא שאם וכאשר תהיה הפחתת ריבית בארה"ב זה יגדיל את הסיכויים להפחתה אצלנו. ככל ששם הסיכוי להפחתה גדל, גם אצלנו זה גדל.
היא משמשת גם כשוט, כסוג של שליטה ויכולת תמרון עתידית, אתמול הודיע הנגיד כי הוא מחכה לראות גם שלא תהיה הסלמה ואי הוודאות לא תגדל. זה כמובן עניין קריטי, אבל במצב העניינים הנוכחי מבחינה מדינית, ביטחונית, גיאופוליטית, לא בטוח שריבית של 4.5% נכונה למשק. מדובר בריבית ריאלית של 2% זה נתון גבוה היסטורית, זה הרבה מעל הממוצע בעבר. אז נכון, יש יותר סיכונים, רק שבינתיים מיליוני אנשים משלמים הרבה כסף לבנקים בגלל שהנגיד מעדיף להיות שמרן.
ההערכות של הכלכלנים המקומיים שהריבית כאן תרד במאי או ביולי. האופטימים מצפים לשתי הפחתות. ככל שבארה"ב המגמה תהיה של הפחתות ריבית, זה יגביר את הסיכויים שזה יקרה גם אצלנו.
- 2.חושב שצודק אבל הנגיד שלנו יוריד אחרון (ל"ת)אנונימי 27/02/2025 12:14הגב לתגובה זו
- 1.כבר לא ילד 27/02/2025 08:22הגב לתגובה זואולי נכון יותר להגיד שהאגחים עולים כי צפוי תיקון במניות ואולי גם תוכנית ההתייעלות של הממשל האמריקני גורם להפחתת הסיכון של אגח ארהב וכתוצאה מזה לירידה בתשואותככה לפחות אני פעלתי לטווח הקצר לא צופה הורדות ריבית משמעותיות בעשור הקרוב
המדריך למשקיע הסולידי: פק"מ, קרן כספית, מק"מ, אג"ח או קרן נאמנות? כל מה שצריך לדעת
שוק האגח - אפשר להשיג תשואה טובה
אבל לפני שוק האג"ח, צעד אחורה לכלים הכי סולידים שיש היום בעולם הפיננסי. כשאתם שמים את הכסף בפיקדון בבנק אתם בעצם מכריזים שאתם המשקיעים הכי סולידיים שיש, אתם רוצים לראות את כל הכסף שלכם בחזרה בוודאות של 100%. לא מוכנים לקחת שום סיכון (בניגוד גמור למניות שיכולות לעלות הרבה, אבל גם ליפול כשיש משבר). יש לזה כמובן מחיר - התשואה שאתם מקבלים כנראה תהיה נמוכה יותר. סיכון וסיכוי הולכים יחד, שוק המניות נפל בשנה שעברה (הנאסד"ק נפל ב-34%, ה-S&P500 ירד ב-20%) אבל השנה, למרות החודשיים האחרונים, השווקים עולים בחדות: ה-S&P500 ב-11% והנאסד"ק ב-30%.
אם לפני שנה ושנתיים לא הייתה אלטרנטיבה בעולם הסולידי, כאשר הריביות בעולם היו אפסיות. כעת, גם משקיעים סולידיים מאוד יכולים לקבל תשואה. קרנות כספיות - מה התשואה שהן מניבות?
הקרנות הכספיות אמורות לתת לכם פחות או יותר את ריבית בנק ישראל - 4.75% (אבל בתחילת השנה הריבית עוד הייתה נמוכה יותר ולכן בפועל הן צפויות להניב השנה תשואה של כ-4.4%). יתרון של קרן כספית לעומת פיקדון בבנק, הוא שבקרן כספית המס הוא רק על הרווח הריאלי (25%), לעומת מס של 15% על הרווח הנומינלי בפיקדון. וזה אומר שבקרן כספית תשלמו קצת פחות מס לעומת פיקדון, לפחות בסביבת האינפלציה הנוכחית. יתרון חשוב נוסף של הקרנות הכספיות הוא שהריבית עולה יחד עם ריבית בנק ישראל. אם הכנסתם כסף לפיקדון כשהריבית הייתה 3% זה מה שתקבלו. בקרן הכספית אתם נהנים מעליית הריבית גם אחרי שהפקדתם את הכסף. בכל מקרה, גם פיקדון וגם קרן כספית הם מכשירים שבעיקר נועדו לשמור על ערך הכסף שלכם. הם לא מייצרים לכם תשואה ריאלית משמעותית (כשמקזזים את האינפלציה - 4.1% כעת בישראל).
מק"מ - אגרת חוב שקלית לשנה
מק"מ - מלווה קצר מועד לתקופה של שנה אחת, שאותו מנפיק בנק ישראל בכל חודש. מדובר על הלוואה לבנק ישראל לתקופה של שנה. נכון להיום, בגלל הסיכון הנמוך, אבל קיים, במקמ 914 לחודש ספטמבר 2024 (עוד שנה) אתם תקבלו ריבית של 4.793%, קצת יותר מריבית בנק ישראל. רק תזכרו - כאן המס הוא 15% נומינלי, על כל הרווח (ולא 25% על הרווח הריאלי כמו בקרן כספית).
אג"ח של בנקים
אפשרות נוספת היא להשקיע באיגרות חוב של בנקים. כאן יש לכם סיכון גבוה יותר לכאורה, הסיכון שבנק ייפול. זה סיכון נמוך מאוד, אבל קיים. כזכור, הבנק למסחר נפל לפני שני עשורים ובתחילת שנות ה-80 מדינת ישראל נאלצה להלאים את הבנקים אחרי הרצת המניות - ההפקרות של הבנקים באותם ימים. אז זה יכול לקרות, אבל - האם סביר שכיום אחד הבנקים הגדולים בישראל יקרוס בקרוב? כנראה שלא.
ומעבר לכך, אין בישראל ביטוח על פיקדונות, כך שאם בנק קורס המדינה לא תהיה חייבת 'להציל' לכם את הפיקדון. יש סבירות מסוימת שהיא תעשה זאת, אבל בעצם המשמעות היא שהסיכון שקול - אם אתם חוששים שבנק בישראל ייפול אז מה זה משנה אם שמתם את הכסף בפיקדון אצל הבנק או באג"ח של הבנק? פער מסוים יכול להיות במצב שבו המדינה תחליט להציל את כספי המשקיעים אבל לא את המשקיעים באגרות החוב של אותו בנק. אבל שוב - צריך להודות ביושר - כל התרחיש של נפילת אחד הבנקים הגדולים בישראל הוא די קיצוני. הפיקוח על הבנקים בישראל הוא אולטרה שמרני, הוא בעיקר דואג ליציבות הבנקים ופחות לתחרות במערכת הבנקאית. אז אם השתכנעתם שהבנקים הגדולים בישראל כנראה יישארו פה בעשורים הבאים, אתם יכולים לשקול קנייה של אג"ח של הבנקים. יש אמנם הבדלים בתקופה (השם הרשמי - מח"מ, משך חיים ממוצע) ובהתאם בתשואות. אבל באופן כללי ניתן למצוא שם איגרות חוב עם תשואות הנושקות ל-5%. לדוגמא, במסלול השקלי אג"ח של בנק לאומי 178 מעניק תשואה של 4.85% עם מח"מ של חצי שנה. גם אג"ח ארוכות יותר נותנות תשואה דומה. במסלול שצמוד למדד מדובר על תשואה ברוטו של 2.3%. מדובר על אג"ח ש'זזות' יחד עם האינפלציה - אם היא תישאר גבוהה יותר תקבלו ריבית גבוהה יותר, אבל אם היא תהיה נמוכה יותר גם התשואה שלכם בפועל תהיה נמוכה יותר. בשוק צופים אינפלציה בעוד שנה של כ-2.7%-3.2% וזה אומר שהריבית שלכם במסלול הזה יכולה לעמוד על 5.5% ואולי אפילו 6%. כך למשל אפשר להסתכל על אג"ח של מזרחי טפחות מז טפ הנפק 46 עם מח"מ 3.93. שם התשואה ברוטו היא 2.34%. אצל לאומי מדובר למשל על אגח 182 עם תשואה ברוטו של 2.27 (מח"מ 4.16). בבינלאומי יש את בינל הנפק אגח י עם תשואה ברוטו של 2.32% ומח"מ 1.96. בכל מקרה, גם כאן יש מס רווחי הון של 25%. ואם נחזור למה שפתחנו בו, יש עוד נקודה מעניינת - הכלכלנים ושוק ההון (גם בארץ וגם בעולם) מאמינים שהריבית של הבנקים המרכזיים בעולם תתחיל לרדת בשנה הבאה. אמנם התחזית הזו נדחית לחצי השני של השנה (ולכו תדעו, זה יכול גם להידחות ל-2025). אבל הנקודה היא שאם וכאשר הריביות בעולם יתחילו לרדת המחיר של אגרות החוב צפוי לרשום עליות ולכן מי שיחזיק את האג"ח (לתקופות הארוכות יותר) גם צפוי להרוויח מקפיצת מחיר האג"ח (רווחי הון). כלומר, אם אתם מאמינים שהריביות בעולם יירדו בשנים הבאות - זו עוד סיבה הגיונית להפנות, לפחות חלק מהכסף, לאג"ח לתקופה של יותר משנה אחת. לא ניכנס כאן לכל ההיבטים של האג"ח אבל נציין שככל שמשך החיים של אגרת החוב ארוך יותר כך צפויים בה רווחי הון יותר גדולים כאשר הריבית תרד (בשנה האחרונה כשהריביות בעולם עלו - אגרות החוב הארוכות יותר 'נפלו' יותר מאשר האגרות הקצרות. זה הסיכון שכרוך באגרות החוב הארוכות, אבל זה גם הסיכוי בהן). מה שבטוח הוא, שאם לאורך השנים האחרונות אגרות החוב היו לא מעניינות - לא היה איך לייצר שם תשואה בסביבת ריבית אפסית - היום הן כבר הרבה יותר רלוונטיות ומעניינות להשקעה למשקיע הסולידי.
