גיל ליבר
צילום: יח"צ
טור

איפה ההבטחה המותגית בבחירות? אני כצרכן פשוט לא מעוניין לקנות כלום כרגע

המציאות בבחירות גורמת לי אי נוחות, ומביאה אותי למסקנה: או שהתקלקלנו כצרכנים, או שכל מותגי המפלגות והיועצים מפספסים את השוק לחלוטין
גיל ליבר |
נושאים בכתבה גיל ליבר

תקופת הבחירות מכניסה רוח חיים לעולם השיווק. אנשי הפרסום ויחסי הציבור עובדים שעות נוספות והמשק כמרקחה, ולמה? כי מתי, בעצם, יש לנו קהל צרכנים המקיף את כל אזרחי המדינה?

הבחירות הן שיווק לכל האוכלוסייה הבוגרת, ובמקרה האוטופי "ירכוש" כל אזרח את אחד המותגים המתחרים על ליבו. המפלגות הן המותגים שמשווקים לצרכנים ומנסים לייצר העדפה צרכנית. ככל מותג שפועל בשוק, קיימת מערכת יחסים רגישה של מסרים שיווקיים מחד וצרכים של הקהל מאידך, והמותגים מנסים למצוא את הדרך לענות על הצרכים או הרצונות של הצרכן ע"י מסרים פרסומיים ותקשורתיים שאמורים להניע אותו לפעולה - הצבעה בקלפי עבורם. כמו בכל ענף אחר, לפעמים המותג שוגה במסר ולפעמים הוא פוגע.

המציאות הרווחת בקמפיין הבחירות הנוכחי גורמת לי אי נוחות, ומביאה אותי למסקנה אחת משתיים: או שאנחנו כצרכנים התקלקלנו והנמכנו את רף הדרישות שלנו, או שכל המותגים והיועצים שלהם מפספסים את השוק והצרכנים לחלוטין. למה? 

מבחינתי, בחירות שמטרתן לייצר הנהגה למדינה, אמורות לספק לי כצרכן מותג שאני ארצה להזדהות איתו, מותג שיגרום לי להרגיש טוב שבחרתי בו, מותג שאשמח לפרגן לו ולתמוך בו, כמעט ללכת אחריו ועם הסמל שלו בגאון קדימה. מידת האנגייג'מנט - המעורבות הנדרשת ממני כצרכן, היא רבה: צריך ללכת לקלפי אפרורית באיזשהו בית ספר, לעמוד בתור ולשים פתק במעטפה, ובסוף - אין אפילו פרס או הגרלה...

 

למה לי לעשות את זה? איזו הבטחה נותן לי המותג, כזו שתגרום לי לזוז ולהשקיע מזמני בשבילו? "מה הוא עשה בשביל מדינה"? מותג כזה חייב לתת לי סיבה מספיק טובה לבחור.

ואכן, בעבר, היו קמפיינים ששידרו לאותו הנרטיב וגרמו לקהל הזדהות ותחושת מחוייבות, כמעט תחושה של משהו שהוא גדול מהחיים: "רק הליכוד יכול", "ישראל מחכה לרבין" , "רק שרון יביא שלום" ועוד... קמפיינים כאלה שידרו לי כצרכן תחושת גאווה ורצון להשתייכות, הרואיות ומנהיגות שמגיעה מעוצמה.

ומה היום? "זה או אנחנו או הוא" , "זה או הם או אנחנו", "זה לא הם זה הוא". מה זה??? אני כצרכן מבין מזה שבעצם אין לי אחרי מה לעמוד ולרוץ בגאון, יש לי ממה לברוח. בעצם אומרים לי " זה נכון שאנחנו לא כאלו טובים, אבל היי - הוא/הם יותר גרוע".

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

מה קרה לנו? האם אנחנו כצרכנים הפסקנו לחפש מנהיגות עוצמתית ובטוחה בעצמה? הפסקנו לחפש הרואיות וגאווה? אנחנו מסתפקים בפחות גרוע? זה מה שאנחנו משדרים למותגים הללו? האם מושג ההנהגה פשט את הרגל, האם הציניות השתלטה על הכל בצורה כל כך אגרסיבית שאין זיק של תקווה? האם כל עידן הריאליטי גרם לכך שכל מה שמעניין אותנו זה הצהוב והסלביות?

אני רוצה להאמין שלא! אני רוצה להאמין שהמותגים הם שאיבדו את הדרך. שהיועצים, אנשי הפרסום ויחסי הציבור שעובדים איתם נפלו למלכודת הזו ולא היה להם את ה"הוואבוס" לעשות סטופ ולהחזיר את המותגים לקרקע. לשדר לצרכנים את הדבר שהם הכי זקוקים לו - מנהיגות שמייצרת הזדהות ותקווה, גאוות יחידה, כזו שמאפיינת ומבדלת את המדינה שלנו מכל שאר העולם.

אני כצרכן מצפה בכליון עיניים לסופה של הטלנובלה שמתנהלת כרגע במערכת הבחירות. שיפסיקו לדבר על בקבוקים, V15, עיתונים שמגוייסים ופרשיות אחרות, ויחזרו לבסיס הטהור ולמהות של בחירות: בחירת הנהגה שנאמין בה ונלך אחריה בגאווה. כזו שתצעיד את המדינה ואותנו להישגים ולחיים טובים יותר.

אני כל כך מקווה שהמותגים אכן יחזרו לדרך הזו, כי אני כצרכן כרגע - פשוט לא מעוניין לקנות...

הכותב שימש בעבר כמנכ"ל במשרדי פרסום וכיום מלווה ומייעץ אסטרטגי לחברות

מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיות
רייטינג

מי הזיז את מדורת השבט שלי?

המהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין בראש, אבל ההתחזקות של ערוץ 14 היא כבר עובדה מוגמרת והמגמה ברורה; הפריים טיים עדיין בשליטת קשת אבל המגמה ניכרת לאורך כל לוח השידורים

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 12.4% רייטינג ו-305 אלף צופים, נתונים מעולים ששמו אותה בראש הדירוג של המהדורות המרכזיות בישראל, אבל אין בכך שום דבר חדש, מה שכן הולך ומשתנה זו התחרות, היות וגם אמש, חדשות 14 התקרבו מאד למקום הראשון והיוו תחרות של ממש למדורת השבט של העשורים האחרונים, ועמדה על 9.2% רייטינג ו-2424 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שעמדה על  5.2% רייטינג ו-135 אלף צופים ומצליחה להתייצב על מעל מאה אלף צופים בשיגרה, ואילו בסוף, היתה המהדורה של כאן11, שעצם קיומה נמצא במחלוקת, אבל כך או כך, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית מבחינת רייטינג, ועומדת על 98 אלף צופים ו-3.8% רייטינג. 

גם באייטם רייטינג פשוט, חשוב להזכיר שעם או בלי קשר למגמות הצפייה או למסע הדה-לגיטמציה, מספר עיתונאים בכירים בערוץ 14 אוימו לאחרונה והחשוד במעשים נעצר. 

פריים טיים

לעמוד בראש הפריים עם תכנית דוברת ערבית זה הישג יוצא דופן, וכך עשתה "נוטוק" של רועי עידן, שעמדה על רייטינג של 12.7% רייטינג ו-302 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 10 % רייטינג ו-256 אלף צופים, ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", ועם חזרתו של ינון מגל עמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 260 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 4.7% רייטינג ו-106 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.7% ו-84 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג ו-47 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 1.7% רייטינג ו-37 אלף צופים.

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.8% ו-67 אלף צופים, ואילו אחריו היתה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 2% רייטינג, ו-42 אלף צופים. את הרשימה סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.

מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיות
רייטינג

מי הזיז את מדורת השבט שלי?

המהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין בראש, אבל ההתחזקות של ערוץ 14 היא כבר עובדה מוגמרת והמגמה ברורה; הפריים טיים עדיין בשליטת קשת אבל המגמה ניכרת לאורך כל לוח השידורים

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 12.4% רייטינג ו-305 אלף צופים, נתונים מעולים ששמו אותה בראש הדירוג של המהדורות המרכזיות בישראל, אבל אין בכך שום דבר חדש, מה שכן הולך ומשתנה זו התחרות, היות וגם אמש, חדשות 14 התקרבו מאד למקום הראשון והיוו תחרות של ממש למדורת השבט של העשורים האחרונים, ועמדה על 9.2% רייטינג ו-2424 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שעמדה על  5.2% רייטינג ו-135 אלף צופים ומצליחה להתייצב על מעל מאה אלף צופים בשיגרה, ואילו בסוף, היתה המהדורה של כאן11, שעצם קיומה נמצא במחלוקת, אבל כך או כך, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית מבחינת רייטינג, ועומדת על 98 אלף צופים ו-3.8% רייטינג. 

גם באייטם רייטינג פשוט, חשוב להזכיר שעם או בלי קשר למגמות הצפייה או למסע הדה-לגיטמציה, מספר עיתונאים בכירים בערוץ 14 אוימו לאחרונה והחשוד במעשים נעצר. 

פריים טיים

לעמוד בראש הפריים עם תכנית דוברת ערבית זה הישג יוצא דופן, וכך עשתה "נוטוק" של רועי עידן, שעמדה על רייטינג של 12.7% רייטינג ו-302 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 10 % רייטינג ו-256 אלף צופים, ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", ועם חזרתו של ינון מגל עמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 260 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 4.7% רייטינג ו-106 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.7% ו-84 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג ו-47 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 1.7% רייטינג ו-37 אלף צופים.

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.8% ו-67 אלף צופים, ואילו אחריו היתה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 2% רייטינג, ו-42 אלף צופים. את הרשימה סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.