איפה ההבטחה המותגית בבחירות? אני כצרכן פשוט לא מעוניין לקנות כלום כרגע
תקופת הבחירות מכניסה רוח חיים לעולם השיווק. אנשי הפרסום ויחסי הציבור עובדים שעות נוספות והמשק כמרקחה, ולמה? כי מתי, בעצם, יש לנו קהל צרכנים המקיף את כל אזרחי המדינה?
הבחירות הן שיווק לכל האוכלוסייה הבוגרת, ובמקרה האוטופי "ירכוש" כל אזרח את אחד המותגים המתחרים על ליבו. המפלגות הן המותגים שמשווקים לצרכנים ומנסים לייצר העדפה צרכנית. ככל מותג שפועל בשוק, קיימת מערכת יחסים רגישה של מסרים שיווקיים מחד וצרכים של הקהל מאידך, והמותגים מנסים למצוא את הדרך לענות על הצרכים או הרצונות של הצרכן ע"י מסרים פרסומיים ותקשורתיים שאמורים להניע אותו לפעולה - הצבעה בקלפי עבורם. כמו בכל ענף אחר, לפעמים המותג שוגה במסר ולפעמים הוא פוגע.
המציאות הרווחת בקמפיין הבחירות הנוכחי גורמת לי אי נוחות, ומביאה אותי למסקנה אחת משתיים: או שאנחנו כצרכנים התקלקלנו והנמכנו את רף הדרישות שלנו, או שכל המותגים והיועצים שלהם מפספסים את השוק והצרכנים לחלוטין. למה?
מבחינתי, בחירות שמטרתן לייצר הנהגה למדינה, אמורות לספק לי כצרכן מותג שאני ארצה להזדהות איתו, מותג שיגרום לי להרגיש טוב שבחרתי בו, מותג שאשמח לפרגן לו ולתמוך בו, כמעט ללכת אחריו ועם הסמל שלו בגאון קדימה. מידת האנגייג'מנט - המעורבות הנדרשת ממני כצרכן, היא רבה: צריך ללכת לקלפי אפרורית באיזשהו בית ספר, לעמוד בתור ולשים פתק במעטפה, ובסוף - אין אפילו פרס או הגרלה...
- שינוים בשטרית מדיה גרופ: לימור לזרוביץ' פורשת; דניאל מאירוביץ' מצטרף
- נפרדים לאחר פחות משנה: גיל ליבר מסיים את דרכו כמנכ"ל שטרית מדיה גרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה לי לעשות את זה? איזו הבטחה נותן לי המותג, כזו שתגרום לי לזוז ולהשקיע מזמני בשבילו? "מה הוא עשה בשביל מדינה"? מותג כזה חייב לתת לי סיבה מספיק טובה לבחור.
ואכן, בעבר, היו קמפיינים ששידרו לאותו הנרטיב וגרמו לקהל הזדהות ותחושת מחוייבות, כמעט תחושה של משהו שהוא גדול מהחיים: "רק הליכוד יכול", "ישראל מחכה לרבין" , "רק שרון יביא שלום" ועוד... קמפיינים כאלה שידרו לי כצרכן תחושת גאווה ורצון להשתייכות, הרואיות ומנהיגות שמגיעה מעוצמה.
ומה היום? "זה או אנחנו או הוא" , "זה או הם או אנחנו", "זה לא הם זה הוא". מה זה??? אני כצרכן מבין מזה שבעצם אין לי אחרי מה לעמוד ולרוץ בגאון, יש לי ממה לברוח. בעצם אומרים לי " זה נכון שאנחנו לא כאלו טובים, אבל היי - הוא/הם יותר גרוע".
- הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
מה קרה לנו? האם אנחנו כצרכנים הפסקנו לחפש מנהיגות עוצמתית ובטוחה בעצמה? הפסקנו לחפש הרואיות וגאווה? אנחנו מסתפקים בפחות גרוע? זה מה שאנחנו משדרים למותגים הללו? האם מושג ההנהגה פשט את הרגל, האם הציניות השתלטה על הכל בצורה כל כך אגרסיבית שאין זיק של תקווה? האם כל עידן הריאליטי גרם לכך שכל מה שמעניין אותנו זה הצהוב והסלביות?
אני רוצה להאמין שלא! אני רוצה להאמין שהמותגים הם שאיבדו את הדרך. שהיועצים, אנשי הפרסום ויחסי הציבור שעובדים איתם נפלו למלכודת הזו ולא היה להם את ה"הוואבוס" לעשות סטופ ולהחזיר את המותגים לקרקע. לשדר לצרכנים את הדבר שהם הכי זקוקים לו - מנהיגות שמייצרת הזדהות ותקווה, גאוות יחידה, כזו שמאפיינת ומבדלת את המדינה שלנו מכל שאר העולם.
אני כצרכן מצפה בכליון עיניים לסופה של הטלנובלה שמתנהלת כרגע במערכת הבחירות. שיפסיקו לדבר על בקבוקים, V15, עיתונים שמגוייסים ופרשיות אחרות, ויחזרו לבסיס הטהור ולמהות של בחירות: בחירת הנהגה שנאמין בה ונלך אחריה בגאווה. כזו שתצעיד את המדינה ואותנו להישגים ולחיים טובים יותר.
אני כל כך מקווה שהמותגים אכן יחזרו לדרך הזו, כי אני כצרכן כרגע - פשוט לא מעוניין לקנות...
הכותב שימש בעבר כמנכ"ל במשרדי פרסום וכיום מלווה ומייעץ אסטרטגי לחברות

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.