תקופת הבחירות מכניסה רוח חיים לעולם השיווק. אנשי הפרסום ויחסי הציבור עובדים שעות נוספות והמשק כמרקחה, ולמה? כי מתי, בעצם, יש לנו קהל צרכנים המקיף את כל אזרחי המדינה?

הבחירות הן שיווק לכל האוכלוסייה הבוגרת, ובמקרה האוטופי "ירכוש" כל אזרח את אחד המותגים המתחרים על ליבו. המפלגות הן המותגים שמשווקים לצרכנים ומנסים לייצר העדפה צרכנית. ככל מותג שפועל בשוק, קיימת מערכת יחסים רגישה של מסרים שיווקיים מחד וצרכים של הקהל מאידך, והמותגים מנסים למצוא את הדרך לענות על הצרכים או הרצונות של הצרכן ע"י מסרים פרסומיים ותקשורתיים שאמורים להניע אותו לפעולה - הצבעה בקלפי עבורם. כמו בכל ענף אחר, לפעמים המותג שוגה במסר ולפעמים הוא פוגע.

המציאות הרווחת בקמפיין הבחירות הנוכחי גורמת לי אי נוחות, ומביאה אותי למסקנה אחת משתיים: או שאנחנו כצרכנים התקלקלנו והנמכנו את רף הדרישות שלנו, או שכל המותגים והיועצים שלהם מפספסים את השוק והצרכנים לחלוטין. למה? 

מבחינתי, בחירות שמטרתן לייצר הנהגה למדינה, אמורות לספק לי כצרכן מותג שאני ארצה להזדהות איתו, מותג שיגרום לי להרגיש טוב שבחרתי בו, מותג שאשמח לפרגן לו ולתמוך בו, כמעט ללכת אחריו ועם הסמל שלו בגאון קדימה. מידת האנגייג'מנט - המעורבות הנדרשת ממני כצרכן, היא רבה: צריך ללכת לקלפי אפרורית באיזשהו בית ספר, לעמוד בתור ולשים פתק במעטפה, ובסוף - אין אפילו פרס או הגרלה...

• שינוים בשטרית מדיה גרופ: לימור לזרוביץ' פורשת; דניאל מאירוביץ' מצטרף
• נפרדים לאחר פחות משנה: גיל ליבר מסיים את דרכו כמנכ"ל שטרית מדיה גרופ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למה לי לעשות את זה? איזו הבטחה נותן לי המותג, כזו שתגרום לי לזוז ולהשקיע מזמני בשבילו? "מה הוא עשה בשביל מדינה"? מותג כזה חייב לתת לי סיבה מספיק טובה לבחור.

ואכן, בעבר, היו קמפיינים ששידרו לאותו הנרטיב וגרמו לקהל הזדהות ותחושת מחוייבות, כמעט תחושה של משהו שהוא גדול מהחיים: "רק הליכוד יכול", "ישראל מחכה לרבין" , "רק שרון יביא שלום" ועוד... קמפיינים כאלה שידרו לי כצרכן תחושת גאווה ורצון להשתייכות, הרואיות ומנהיגות שמגיעה מעוצמה.

ומה היום? "זה או אנחנו או הוא" , "זה או הם או אנחנו", "זה לא הם זה הוא". מה זה??? אני כצרכן מבין מזה שבעצם אין לי אחרי מה לעמוד ולרוץ בגאון, יש לי ממה לברוח. בעצם אומרים לי " זה נכון שאנחנו לא כאלו טובים, אבל היי - הוא/הם יותר גרוע".

• HBO Max מגיע לישראל: מה צריך לדעת על השירות החדש
• שיא עונתי למשחקי השף אך הבכורה הייתה של סדרת המתח החדשה של קשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הפרש של כ-50 אלף צופים בין מהדורות 12 ו-14

מה קרה לנו? האם אנחנו כצרכנים הפסקנו לחפש מנהיגות עוצמתית ובטוחה בעצמה? הפסקנו לחפש הרואיות וגאווה? אנחנו מסתפקים בפחות גרוע? זה מה שאנחנו משדרים למותגים הללו? האם מושג ההנהגה פשט את הרגל, האם הציניות השתלטה על הכל בצורה כל כך אגרסיבית שאין זיק של תקווה? האם כל עידן הריאליטי גרם לכך שכל מה שמעניין אותנו זה הצהוב והסלביות?

אני רוצה להאמין שלא! אני רוצה להאמין שהמותגים הם שאיבדו את הדרך. שהיועצים, אנשי הפרסום ויחסי הציבור שעובדים איתם נפלו למלכודת הזו ולא היה להם את ה"הוואבוס" לעשות סטופ ולהחזיר את המותגים לקרקע. לשדר לצרכנים את הדבר שהם הכי זקוקים לו - מנהיגות שמייצרת הזדהות ותקווה, גאוות יחידה, כזו שמאפיינת ומבדלת את המדינה שלנו מכל שאר העולם.

אני כצרכן מצפה בכליון עיניים לסופה של הטלנובלה שמתנהלת כרגע במערכת הבחירות. שיפסיקו לדבר על בקבוקים, V15, עיתונים שמגוייסים ופרשיות אחרות, ויחזרו לבסיס הטהור ולמהות של בחירות: בחירת הנהגה שנאמין בה ונלך אחריה בגאווה. כזו שתצעיד את המדינה ואותנו להישגים ולחיים טובים יותר.

אני כל כך מקווה שהמותגים אכן יחזרו לדרך הזו, כי אני כצרכן כרגע - פשוט לא מעוניין לקנות...

הכותב שימש בעבר כמנכ"ל במשרדי פרסום וכיום מלווה ומייעץ אסטרטגי לחברות