חברת סופטבנק היפנית וענקית השבבים אינטל Intel Corp 0.5%   חברו בימים האחרונים לפרויקט טכנולוגי חדש שמטרתו לפתח זיכרון מהיר ויעיל במיוחד – אך עם חיסכון משמעותי בחשמל. מדובר ביוזמה שאפתנית שמתבצעת בשיתוף אוניברסיטת טוקיו, מכון המחקר Riken וחברות תעשייה נוספות, והיא צפויה לשנות את חוקי המשחק בעולם הבינה המלאכותית והדאטה סנטרים. 

החזון של הפרויקט הוא להוזיל ולשפר את אחד הרכיבים הכי צמאים לחשמל בעולם המחשוב המתקדם – זיכרון ה-HBM (High Bandwidth Memory), שנמצא בלב מערכות המפעילות אלגוריתמים של AI. כיום, מרכזי נתונים שמפעילים מערכות כמו ChatGPT, בינה מלאכותית תעשייתית או כלים מתקדמים לניתוח נתונים צורכים כמויות עצומות של אנרגיה – חלק לא מבוטל מהן בגלל הזיכרון המהיר.

 הפתרון שסופטבנק ואינטל מציעות צפוי לחתוך את צריכת החשמל של הרכיב הזה בכ-50%, בלי לוותר על הביצועים. את הפיתוח תוביל חברת בת חדשה בשם Cy Memory, שתהיה אחראית גם על רישום הפטנטים וגם על פיתוח אב טיפוס ראשוני של השבבים. התכנית בטווח הארוך היא להגיע לייצור סדרתי של זיכרונות חסכוניים ויעילים יותר, מה שיאפשר להפעיל מרכזי נתונים גדולים יותר – בפחות אנרגיה.

שוק האנרגיה בונה על הביקושים מ-AI

אם המיזם יצליח, המשמעות עשויה להיות דרמטית גם עבור שוק האנרגיה. כיום, תעשיית הבינה המלאכותית נחשבת לצרכנית אנרגיה עצומה, והביקוש לחשמל עבור שרתים, מערכות קירור ותשתיות תומכות צפוי רק לעלות. זיכרונות חסכוניים עשויים להוריד את הלחץ על תשתיות החשמל במדינות רבות, ובעיקר באזורים שבהם נבנים ״פארקי AI״ ומרכזי ענק של מחשוב ענן.

• טילי נורווד: האם הוליווד מוכנה לכוכבת ה-AI הראשונה שלה
• סנופלייק נופלת ב-11% - מה היה בדוחות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 המשמעות הכלכלית היא כפולה: מצד אחד, עלויות ההפעלה של מרכזי נתונים ירדו באופן משמעותי, מה שיכול לעודד פרויקטים חדשים ולשפר את הרווחיות של חברות ענן ו-AI. מצד שני, זה עשוי למתן את קצב העלייה בביקוש לאנרגיה, בעיקר בשווקים שמוטרדים מהשפעת מרכזי נתונים על עומס הרשת ועל פליטות הפחמן.

יפן חוזרת למשחק 

 מעבר להיבט האנרגטי או הטכנולוגי, יש כאן גם מימד אסטרטגי של היפנים: יפן, שבעבר הייתה מעצמה בתחום ייצור השבבים, איבדה בשנים האחרונות גובה מול תחרות קשה מארה”ב, סין ודרום קוריאה. כעת, כשהממשלה היפנית מתחייבת להשקיע מעל 10 טריליון ין (כ-65 מיליארד דולר) בשיקום התעשייה עד 2030 – שיתופי פעולה מסוג זה, עם חברות כמו Intel, מעניקים לה יתרון חדש. אם הפיתוח יבשיל לכדי מוצר אמיתי, יפן תוכל למצב את עצמה מחדש כחלוצה טכנולוגית דווקא בתחום שבו יש שילוב בין בינה מלאכותית, חיסכון באנרגיה וריבונות תעשייתית – שלושת התחומים הלוהטים ביותר בזירה הגלובלית של ימינו.