הבינה המלאכותית רוצה העלאה בשכר

עד לא מזמן, התייחסנו לשירותי הבינה המלאכותית כתוספת טכנולוגית, ממש כמו שהתייחסנו לתוסף חדש לדפדפן או פיצ'ר נלווה באפליקציה. אבל בשנת 2025, אנחנו כבר בעולם אחר:  כלים כמו ChatGPT, Claude, Gemini, Midjourney, Synthesia ועוד הופכים משירות פשוט וטכנולוגי לכלי מרכזי שמסייע בתהליך קבלת החלטות, פיתוח מוצרים, שיווק, מחקר וניתוח נתונים.

בעידן שבו ה-AI מנסח אסטרטגיות, בונה מצגות, מנתח מגמות שוק ומנפיק חוזים משפטיים – השאלה הופכת בלתי נמנעת: אם ה־AI תורם לרווחיות של החברה כמו עובד בכיר, מדוע שלא יתומחר בהתאם?

עלייתם של המחירים – עובדה, לא תחזית

במהלך השנה וחצי האחרונות חלה קפיצה משמעותית במחירי שירותי הבינה המלאכותית המובילים. להלן כמה דוגמאות בולטות:

חברת OpenAI העלתה את מחירי ChatGPT Plus מ-20 ל-30 דולר. המודל עצמו התעדכן ל-GPT-4o והתווספו יכולות של מולטימודל, ניתוח קבצים, זיהוי תמונות, דיבור.

• עליבאבא מפספת בגדול בשורה התחתונה - המניה נופלת בטרום
• טראמפ מסיר מחסומי AI - ענקיות הטכנולוגיה בדרך למזרח התיכון

לעומתם, Midjourney העלו את המחירים מ-10 ל-16 דולר, עדכנו מודל לגירסה V6 עם פידבק בזמן אמת והוסיפו שליטה בסגנון ויצירת וריאציות מורכבות.

חברת Synthesia, שמייצרת AI שמיועד לתכני וידאו, העלו את המחיר מ-30 דולר ל-67 דולר. התכונות שהתווספו הן שילוב מצגות והוספת קול טבעי בעברית.

ואילו Jasper, שהוא כלי שמתמחה בכתיבה שיווקית, העלו את מחיר המנוי החודשי מ-39 דולר ל-59 דולר. התכונות שהתווספו הן SEO ותוכן מותאם אישית על פי KPI.

• איום נוסף על המתכנתים: Codex – הסוכן החכם של OpenAI שכותב קוד כמו מהנדס
• רובוט, תכתוב לי אסטרטגיה שיווקית
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מדובר בעלייה ממוצעת של 40-100% תוך פחות משנה, ובכל זאת – הביקוש רק גדל, בהתאם לתפוקה שהולכת וגדלה.

שוק שמתמחר תועלת, לא קוד

התרגלנו לשוק עבודה אנושי שמתמחר לפי זמן או תפקיד. שוק ה־AI מתמחר לפי ערך עסקי. אם בינה מלאכותית חוסכת עשרות שעות עבודה, מונעת טעויות אנוש והמוצר עצמו מייצר הכנסה – היא שווה הרבה יותר מהעלות החודשית שלה.

חברת נדל"ן בארה"ב דיווחה כי עברה להפיק חוברות שיווקיות לדירות יוקרה בעזרת GPT-4o ומעצב AI. העלות ירדה מ־2,400 דולר לחוברת ל־120 דולר בלבד, בעוד שהרווח ממכירת הדירות נותר זהה. זו אינו חיסכון – זהו שיפור דרמטי של מכפיל הרווח.

חברות AI מבינות שהן שוות יותר

לאחרונה, היו פרסומים שונים לגבי השם הגדול ביותר בתחום, OpenAI והאם היא רוצה להפוך לחברה פרטית או להישאר ללא כוונת רווח. כך או כך, המשאבים שנדרשים עבור תפעול המודלים הם עצומים וכשהחברה מתכננת גירסאות חדשות של המודלים שלה, כמו למשל במקרה של GPT-4o, היא אינה מכוונת רק להתפתחות טכנולוגית אלא גם לשיפור מתמיד של הערך הכלכלי ללקוח הקצה.

ובהמשך ישיר, החברה גם משנה את המודל העסקי שלה. OpenAi מציעה גרסאות "פרטיות", עסקיות וארגוניות – במחיר של מאות דולרים לחודש ומאפשרת
הטמעה כ־Co-pilot בכל מערכות החברה – על הנייר זה בעצם CTO עם עלויות של SaaS (תוכנה כשירות).

לעומתה,Anthropic, המפתחת של Claude, כבר מתמחרת חבילות לפי גודל חברה – ולא לפי משתמש.

גוגל, שמציעה את  Google Workspace, שמשלב את Gemini בכל הכלים, מציע חבילת AI ב־360 ₪ לעובד – פי 3 מעלות החבילה הבסיסית.

המגמה ברורה ואיתה גם המסר: ה־AI אינו מוצר שמספק יכולות – הוא נותן שירות, מספק תוצאות ומעניק ערך עסקי.

איך מעריכים שווי ומהו שכר הוגן?

מושג חדש שצובר תאוצה בקרב כלכלנים הוא "עלות שעת עבודה של AI" – כלי שאמור להשוות את תרומתו של אלגוריתם לעומת עובדים אנושיים.

לפי מחקר שפורסם באוניברסיטת סטנפורד עלות שעת עבודה של GPT-4 בפרויקט כתיבה משפטית היא כ־2.40 דולר. לעומתו, עלות שעת עבודה של עו"ד זוטר בתחום מקביל היא כ־32 דולר. הפער הזה יוצר דינמיקה חדשה: אנחנו לא רק מדברים על החלפה של עובדים ספציפיים אלא על שוק העבודה כולו.

בנוסף, ישנם לקוחות שרוצים לשלם יותר. גופים פיננסיים, רפואיים ומשפטיים מעדיפים את גרסאות הפרימיום של AI – לא בגלל הפונקציונליות, אלא בגלל אבטחת מידע, זמינות, גישה למודלים מותאמים, ואפילו תמיכה טכנית אנושית. מודל AI איכותי, עם בקרה מוסרית, קונטקסט מקומי ותוצאה מדויקת שווה הרבה יותר מפלט שגוי, שעלול לייצר נזקים אדירים. וכאן בדיוק נכנס התמחור.

בעבר, שווי של קוד היה פועל יוצא של שעות עבודה ותחזוקה. היום, הערכת שווי של מודל AI מבוססת על כמות המשתמשים, על הערך העסקי הישיר ללקוח, על קצב הלמידה העצמית של המודל ועל היכולת להחליף מערכות קיימות. או במלים פשוטות, כבר במצב הקיים הערכת השווי של מודל GPT-4o אינה נמדדת דרך מחיר המנוי אלא בחסכון שהוא מייצר לכל עסק שמטמיע אותו.

ומה בישראל?

חברות ישראליות, במיוחד בתחום הפינטק והמרקטינג, בונות מודלים עסקיים שלמים סביב ה־AI – וגובות על כך בהתאם. למשל, סטארטאפ תל אביבי בתחום הניתוח הפיננסי האישי הציע שירות מבוסס GPT+Data Layer. הגרסה הבסיסית ניתנה חינם, אך גרסת הפרימיום (שכוללת דוח חכם, הצעות השקעה וחיזוי מזומן עתידי) נמכרת ב־49 ₪ לחודש.

חברות אחרות מתמחרות שירותי Chatbot ב-700 עד 1,500 שקל לחודש לעסקים קטנים. כלומר, השירות מבוסס AI כבר מגלם מכפיל ערך ממשי – כמו כל מוצר מניב אחר.

ובשורה התחתונה, הבינה המלאכותית עצמה עוד לא בשלב שהיא באה בדרישות להעלאת שכר, אבל החברות שמפתחות ומטמיעות אותה כבר גובות מחירים כאילו העלאה כזו התבצעה בפועל. אנחנו לקראת דיוק בשאלת מפתח: לא כמה עולה ה-AI אלא מה הערך הכלכלי שהוא מייצר. וכל עוד התשובה תהיה "הרבה יותר מכל עובד", התמחור רק יילך ויעלה. העולם העסקי עובר לכלכלה של אלגוריתמים, ושם הערך לא נמדד בזמן, אלא ביכולת לפתור בעיות טוב יותר מכל אחד אחר.