"העברת 450 מיליון שקל מרשויות מקומיות חזקות לאוצר - פתח להעלאות ארנונה"

כך אמר יו"ר ועדת הכספים בדיון על חוק ההסדרים. ח"כ רוזנטל: "האוצר אונס את הרשויות המקומיות לחתום על ההלוואה, כי אחרת יטילו עליהן גזירות"
לירן סהר | (1)

ישיבה סוערת במיוחד התקיימה היום (א') בוועדת הכספים, עם פתיחת הדיונים בחוק ההסדרים. חברי הוועדה הביעו תרעומת נגד הסכם בין האוצר ל- 57 רשויות המוגדרות חזקות. על פי ההסכם הן אמורות להעביר למדינה ב-2014 450 מיליון שקל לתקצוב שירותי רווחה וחינוך ברשויות חלשות. כך עפ"י נציגי האוצר.

ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים (הבית היהודי), אמר: "בניסיון להקטין את הגירעון, פנתה המדינה לשלטון המקומי על-מנת שיישא בנטל. במקום קיצוץ 1.5 מיליארד שקל במענקי האיזון, שמאפשרים לרוב מוחלט של הרשויות להמשיך לספק שירותים, הוחלט על מענק של 450 מיליון שקל, שייתנו 57 רשויות חזקום למדינה ושבגינו הן יעלו את הארנונה לתושבים ולעסקים ב- 0.3% לשנה, למשך 15 שנה. קיצוץ מענקי האיזון היה מביא להעלאת הארנונה ב- 10%, שזו גזירה קשה מאוד".

ראובן קוגן, סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אחראי שלטון מקומי ונדל"ן, אמר: "הכסף יאפשר להימנע מקיצוצים במענקי האיזון לרשויות חלשות. הרשויות יוכלו לעשות זאת באמצעים שונים, בין השאר ע"י הלוואות מהבנקים ואת עלויות המימון יפרסו על-פני 15 שנה, בהן יעלו את הארנונה לכל ב- 0.3%, שיעור זניח לתושבים. מדובר בהוראת שעה, שכן מ- 1985 לא ניתן להעלות ארנונה אלא באישור שרי האוצר והפנים באופן חריג".

ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו) תיגר על דברי סגן ראש אגף התקציבים באוצר, ראובן קוגן, שציין כי "ההסכם נועד לייצור שוויון בנשיאת נטל צמצום הגירעון גם לגבי השלטון המקומי". "מדוע לעשות את זה על כתפי התושבים?" אמרה והוסיפה: "גם לא ברור מדוע נבחרו אותן רשויות המופיעות בהסכם. גם ברשויות חזקות יש אוכלוסיות חלשות והן תפגענה מהעלאת הארנונה".

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) אמר: "זה בושה שאנחנו מקבלים נייר, שהוא לא המסמך הרלוונטי. לא ייתכן שהופכים את הכנסת לחוכא ואטלולא. יש כאן ניצול יחסי מרות. האוצר אונס את הרשויות המקומיות לחתום על ההלוואה, כי אחרת יטילו עליהן גזירות ואל לנו להסכים לזה. התושבים מממנים את השלטון המרכזי ולא דרך מנגנון המיסוי הרגיל אלא דרך הארנונה שזה עיוות. זה מסוכן עכשיו 0.3% ובשנה הבאה יהיה יותר קשה ויבקשו להגדיל עוד את הארנונה לתושבים".

ראש עיריית ראשון לציון, דב צור: "המדינה צריכה לקזז את מה שרצתה לקחת מרשויות חלשות ממקום אחר. ארנונה לא נועדה על-מנת למסות נושאים אחרים מלבד היותה מיסוי עירוני. המדינה צריכה לממן את המקומות היותר חלשים ולא גורמים אחרים. ארנונה צריכה לממן את השירותים העירוניים. למדינה יש את מנגנוני המיסוי שלה שהם הרבה יותר גדולים מהארנונה. משמעות ההסכם; פגיעה דווקא בשכונות חלשות באותן רשויות חזקות. ברור שרשויות חזקות צריכות לשאת בנטל, אך לא בדרך שנבחרה".

סמנכ"ל כלכלה ומיסים באיגוד לשכות המסחר, ישראל מני: "זהו תקדים מסוכן. כעת, מדובר בהעלאת ארנונה בשיעור 0.3% אך אם בעוד שנתיים המצב יהיה קשה יותר עשויים להעלות ב- 1% ויותר. מבחינת התעשייה זה נטל כבד מאוד וכשמדברים כל הזמן על יוקר המחייה, צריך להבין שזה רק יגדיל עלויות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מסחטת הכספים בתאוצה (ל"ת)
    לימון סחוט 23/06/2013 21:35
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".


שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".