ממשלה במילכוד: צניחת מחירי הקרקעות חתכה את ההכנסות ממיסי מקרקעין ב-28%

המצב הכלכלי של ישראל מזהיר? בתקופה של ינואר - מרס 2012 הסתכם הגירעון הממשלתי בסך של מיליארד שקלים לעומת עודף של 1.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד
לירן סהר | (9)

למרות הצהרותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בדבר עוצמתה של הכלכלה הישראלית מנתוני ביצוע תקציב והכנסות המדינה לחודש מארס המצב אינו כה מזהיר - בתקופה של ינואר - מרס 2012 הסתכם הגירעון הממשלתי בסך של מיליארד שקלים לעומת עודף של 1.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

בחודשים ינואר - מארס 2012 נצבר חוסר בגביית המסים, מול היעד שנקבע (כולל אגרות) בסכום של כ 1.6 מיליארד שקל, כ-860 מיליון במסים עקיפים וכ-600 מליון שקל במיסים ישירים וכ-150 מליון שקל באגרות. באוצר מציינים כי רוב הסכום החסר (כ-1.1 מיליארד שקל) נצבר בחודש מרץ בלבד.

מתחילת השנה הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה בסך של כ 53.2 מיליארד שקלים לעומת 47.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 12.4%. משרדים בולטים בגידול בהוצאה: חינוך, בריאות, תחבורה וביטחון. בתקציב שנת 2012 תוכננה עלייה של 4.9% בהוצאות המשרדים לעומת תקציב 2011.

סך ההכנסות ממסים הסתכמו בחודש מארס בכ 17.8 מיליארד שקלים, לעומת 18.8 במארס אשתקד. הכנסות מיסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ 8.3 מיליארד שקלים לעומת 8.5 במרס אשתקד. הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ 9.1 מיליארד שקלים לעומת 9.9 במרס אשתקד. בדומה לחודשים הקודמים רמת החזרי המסים הייתה גבוהה יחסית.

הגביה משוק ההון במארס הסתכמה ב-264 מיליון שקל, ירידה בשיעור של 14.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בחלוקה בין ניירות ערך וריבית אנו עדים לירידה בשיעור של 44% בגביה מניירות ערך הנובעת ככל הנראה מהמכירה הרעיונית שבוצעה בסוף 2011. בגביה מריבית נרשמה עליה בשיעור של 16%.

ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו ב -509 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 28% לעומת מארס 2011. מניתוח לפי סוגי מס עולה כי במס שבח נרשמה ירידה של 39% ובמס רכישה נרשמה ירידה בשיעור של 20%. הירידה בגביה הקיפה את כל האזורים, אולם היא בולטת במיוחד באזור תל אביב, בו נרשמה ירידה בגביה בשיעור של כ-40% בחודש מארס בפרט וברבעון הראשון של 2012 בכלל. ירידה זו מוסברת בעיקר בירידה חדה בשווי העסקות בקרקעות (ירידה של 50%) ובדירות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בנטוב 05/04/2012 09:22
    הגב לתגובה זו
    הדיור לזכאים וללא זכאים הפרדה כזו היתה מונעת מצד אחד הפסדים במיסים ושומרת על הקבלנים ומצד שני הייתה מבטיחה דיור מוזל לזכאים והכל הייה ניראה אחרת
  • 8.
    שכר מינימום 6000 (ל"ת)
    חצי מדינה מתבזב עם 4 04/04/2012 20:55
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    UUU 04/04/2012 17:57
    הגב לתגובה זו
    איפה מס ירושה ומס נוסף על עשירים כמו ברה" ב הסופר קפיטליסטית, למה אין מיסוי על כל נדל" ן להשכאה החל מהשקל הראשון , זה עסק לכל דבר ?? תעלו את מיסי החברות , ותקחו מיסוי מתושבי חוץ !!! מצד שני להוריד מע" מ על מוצרים בסיסיים כמו מים , חשמל ודלק וכן להוריד מע" מ מהרוכשים דירה ראשונה למגורים , ובנוסף להפחית לאותם רוכשים ראשונים בצורה משמעותית את מחיר הקרקע , וכבר פתרתם כמעט 75% מיוקר המחייה , תורידו מיסוי לעודד יבוא ותחרות , להוריד מיסוי על רכישת רכב , מוגזם לגמרי המחירים , יותר מארה" ב פי 2 ו-3 ואפילו מאירופה , תעלו את שכר המינימום !! התייעלות במגזר הציבורי כולו , קיצוץ בכח אדם מיותר , במשכורות ובפנסיות , כולל חברת חשמל , מקורות , נמלים ותעשיות בטחוניות !! קצת יותר צדק בבקשה במדינה הזאת !!!
  • 6.
    עושים מיליארדים ע" ח העם הפראייר=מחאה=חרם צרכן (ל"ת)
    בנק,אוצר,ממשל גנבים 04/04/2012 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ניהול כושל=הפסד כספי=העם הפראייר משלם=מחאה!!! (ל"ת)
    מוסד ציבורי ופרטי 04/04/2012 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אולי הגיע הזמן לגבות קצת מההון השחור? (ל"ת)
    שחר 04/04/2012 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבי 04/04/2012 14:11
    הגב לתגובה זו
    לא לגעת בנדל" ן.... הם צריכים לחלק אדמות בחינם לחיילים שמשרתים את המולדת ומסכנים את חייהם אם חרדים מקבלים קיצבאות על כלום, על אחת ואת מגיע לחיילים ליישב את הגליל במקום להזרים מליארדים לשטחים לא שלנו ופה במדינתנו נותנים לערבים להתפשט לכל עבר , הפקרות...
  • 2.
    דני 04/04/2012 13:48
    הגב לתגובה זו
    ראוי שגם יהיה מס השבחה שלילי בשיעור זהה (החזר מס) במידה ושווי הנכס יורד. כמו כן מע" מ על דיור איננו הגיוני כיוון שאין זה מוצר צריכה כלל. והכי גרוע זה שליטת המדינה על הקרקעות! תפריטו את השליטה בקרקעות לפי איזורים, תורידו בירוקרתיה והמחירים ירדו!
  • 1.
    עומרי 04/04/2012 13:35
    הגב לתגובה זו
    בפייסבוק: שוק ההון -דיונים אודות מסחר בבורסה.
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.