'מירה' ו'שרה' נחשפים: פוטנציאל למציאת מאגר גז טבעי בהיקף של 5.71TCF

חברת IPC המחזיקה ב-13.61% מהזכויות בקידוחים הימיים חשפה את תוצאות הסקר התלת מימדי. מדובר במאגר בהיקף של כחצי מ'תמר'. לא נמסרו הסתברויות להצלחת הקידוח
תומר קורנפלד |

תגלית גז נוספת מול חופי ישראל? חברת IPC המחזיקה ב-13.609% מהרישיונות הימיים 'מירה' ו'שרה' פרסמה היום את תוצאות הסקר התלת מימדי (3D) המצביעות על פוטנציאל גדול למציאה של מאגר גדול נוסף של גז טבעי.

תוצאות הסקרים מצביעות על כך כי ברישיון 'מירה' ישנם על פי הערכות 4.24TCF (טריליון רגל מעוקב) של גז טבעי וברישיון 'שרה' ישנם 1.47TCF. חברת IPC גם מספקת טווח מינימלי של הגז הטבעי בכל רישיון ומציינת כי הפוטנציאל ב'מירה' עשוי לנוע בין 3.03TCF ל-5.45TCF והפוטנציאל ברישיון 'שרה' עשוי לנוע בין 1.05TCF ל-1.89TCF.

בהשוואה לתגליות הגז הקיימות רישיון 'מירה' שהוא הרישיון המשמעותי מבין השניים שקול בגודלו למחצית מתגלית הגז 'תמר' ובערך רבע מהלוויתן. עם זאת, ואולי מעט לאכזבת המשקיעים, חברת IPC אינה מספקת את ההסתברות למציאת גז טבעי ברישיונות האלו. נציין כי במקרה של הלוויתן, ההסתברות שסופקה למציאת גז טבעי הייתה גבוהה במיוחד ועמדה על 50%.

רישיונות 'מירה' ו'שרה' מוחזקים על ידי השותפות הבאות: עמנואל השייכת להכשרת הישוב (43.322%), מודיעין יהש (19.282%), אידיבי פיתוח (5%) וחברת IPC המחזיקה ב-13.609%. כמו כן, חברת GGR ההודית מחזיקה ב-5% וחברת Blue water מחזיקה ב-8.787% ו-Israel Land Development ב-5% האחרונים.

לאור הממצאים, בכוונת השותפות ברישיונות הימיים לאתר את המקום האידיאלי כדי לבצע קידוחי אקספלורציה ברישיונות. בכוונת השותפות לבצע שני קידוחים, כפי שהן מחויבות לעשות בהתאם לתנאי הרישיון ודרישת הממונה על ענייני חיפוש נפט וגז במשרד התשתיות.

להודעת IPC מצורפות גם הערכת שווי לרישיונות השונים. הערכת השווי מבוסס על הבהנחה שיימצא גז טבעי ברישיונות ונוקבת בשווי של 746 מיליון דולר לרישיון 'מירה' ושווי של 298 מיליון דולר לרישיון 'שרה'. מדובר בחלקה של IPC בלבד בפרוייקט, מה שגוזר שווי של 7.67 מיליארד דולר לכל הפרוייקט. עוד נציין כי הערכת השווי מבוססת על שיעור היוון של 10% ושמחירו של הגז טבעי יעמוד על 5.5 דולר לכל אלף רגל מעוקב של גז.

חשוב להדגיש כי הערכת השווי לפוטנציאל הכולל נמוך מהערכה הקודמת שסיפקה חברת צ'פמן שעמדה על למעלה מ-10 מיליארד דולר לשני הרישיונות.

יש לציין כי הערכת השווי הזו נמוכה מההערכה הקודמת של צ'פמן, שפורסמה בתחילת אוגוסט, אשר דיברה על שווי כולל של יותר מ-10 מיליארד דולר לשני הרישיונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.